מתוך ספרה של בתיה ברוטין, לחיות עם הזיכרון, בית לוחמי הגטאות, 2005 עמוד 86
בצדי הבסיס [של האנדרטה לשואה ולגבורה שהוקמה בידי דוד כ"צ בשנת 1992] ישנן ערוגות ובהן פרחים צהובים הפורחים במשך כל השנה, והם מסמלים את הטלאי הצהוב, אות הקלון שהיהודים הוכרחו לענוד על בגדם. כאן הטלאי הצהוב הופך לפרח, פירוש הדבר שממצב של דיכוי ודה-הומניזציה שבו היו נתונים היהודים בשואה הם עוברים למצב של חיים, של פריחה בא"י, זאת אומרת מסר של שואה ותקומה... מן הפינה הצפון מערבית של האנדרטה יוצאת אמת-מים המזרימה את מימיה, מקור מים חיים, במורד אל תוך מבנה בצורת מגן דויד מדורג. אמת המים קושרת בין האנדרטה המסמלת את תקופת השואה לבין המגן דויד המבטא את תקומת עם ישראל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה