מהדורה מקוונת של ספרי על תולדות המגן דוד

בשנת 2008 הוצאתי לאור במהדורה פרטית ספר על תולדות המגן דוד, שהיה מבוסס על הבלוג "אלבום מגן דוד". מאז נוסף חומר רב ולכן מצאתי לנכון לפרסם מהדורה מקוונת ומעודכנת והריהי לפניכם בקישורית   

http://www.flickr.com/photos/zeevveez/sets/72157618408300028/

 במתכונת זו ניתן לתקן כל טעות ולהמשיך ולעדכן.

במהדורה המקוונת, כמו בספר המודפס, כל כתבה מופיעה בדיוק במקומה הנכון לפי השתלשלות האירועים בצורה כרונולוגית - בהבדל מן הבלוג שבו הכתבות מסודרות לפי תאריך העלאתן לרשת.

הטקסט למהדורה העברית נמצא בהערה שמתחת לכל תמונה. אני מקווה שהמתענינים בסמל שיודעים שפה נוספת יוסיפו תרגום בהערה שמתחת, או שישלחו לי את התרגום לכתובת האימייל שבפרופיל שלי ואני אוסיף אותו בעצמי.

החידוש העיקרי שבאתר זה הוא ויזואלי, מאחר ועד כה לא פורסמו תמונות של ממצאי הסמל באיכות כזאת ובהיקף שכזה, ומי שרצה לראות על מה מדברים החוקרים נאלץ לכתת רגליו לספריות בשביל לעיין בכל תמונה בנפרד.

כאן ניתן לראות כל תמונה בהגדלה

או לראות את כל האלבום כמצגת אוטומטית

או לראות את כל האלבום כמצגת אוטומטית עם כתוביות

או לראות כל תמונה על המסך כולו עם אפשרות לניווט לתמונה הבאה/הקודמת

מגן דוד כסמל פוריות

על המשולש שקדקודו מעלה אותיות המלה "פרו"

על המשולש שקדקודו מטה אותיות המלה "רבו"

על המשושה שמחבר ביניהם וו החיבור

עבודה שלי בפוטושופ

האבן שעליה מסותת המגן דוד היא אבן חופה מהמאה השש עשרה מבית כנסת מיכלבך שבגרמניה. החתן היה מנפץ את הכוס באמצעות זריקתה על אבן החופה, ולא באמצעות דריכה עליה.

מצוות פרו ורבו מקורה בפסוק מבראשית א, כב 

"וַיְבָרֶךְ אותָם אֱלוהִים לֵאמור פְּרוּ וּרְבוּ וּמִילְאוּ אֶת-הַמַּיִם בַּיַּמִּים וְהָעוֹף יִרֶב בָּאָרֶץ"

הימצאות מגן דוד בבתי כנסת בגרמניה בהקשר של חתונה רומזת למשמעותו כסמל פוריות. מגן דוד הוא גם קישוט שכיח בכתובות ובהזמנות לחתונה. אלכסנדר מישורי כתב בספרו, "שורו הביטו וראו" (עם עובד, אופקים 2000 עמוד 124), שהנישואין הם מושלמים כאשר עדיין מבחינים במשולשים המקוריים שיצרו את המגן דוד.

זוהי גם אחת המשמעויות שמיוחסת לו בתרבות ההודית, שגם בה משולש אחד מסמל את הזכר והשני את הנקבה.

השתלבות הקווים בסוג מסוים זה של מגני דוד מביעה גם היא תקווה לחיבור מוצלח בין בני הזוג, כאמור בבראשית ב, כד: "עַל-כֵּן יַעֲזָב-אִישׁ אֶת-אָבִיו וְאֶת-אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד".
==

תמונת CC מויקיפדיה בגרמנית לערך  Synagoge Michelbach an der Lücke

השחתת יצירה של האמנית סבינה סעד ביד לבנים בראשון לציון

מ 19.12.2010 ועד  30.1.2011 מוצגת ביד לבנים בראשון לציון תערוכתה של סבינה סעד: "הטלאי הצהוב, דיאלוג עם סמל".

התערוכה הוצגה בעבר במזכרת בתיה וביד-לבנים ברעננה. חלק מן ההדפסים של העבודות מוצגים דרך קבע בבית וואלין בגבעתיים, שהוא שלוחה של בית הספר להוראת השואה של "יד ושם". התערוכה כוללת כ-80 עבודות שדנות במשמעויות של הטלאי הצהוב עבור העם היהודי. במסגרת התערוכה האמנית נפגשת בהתנדבות עם קבוצות של תלמידים, ניצולי  שואה ומבקרים. בתערוכות הקודמות רוב הביקורות היו חיוביות אם כי היו פה ושם כמה מבקרים שהביעו הסתייגויות מילוליות. בתערוכה מוצגות שלוש עבודות הכוללות צלבי קרס. ליד כל התמונות כתוביות המסבירות את מהות העבודה.

 אתמול, ב 22.1.2011 טלפנה מנהלת המקום, הגב' שרה אשר, לאמנית ודווחה לה שבמוצאי שבת התקיים ביד לבנים אירוע באודיטוריום הסמוך לתערוכה. בזמן ההפסקה הקהל ביקר בתערוכה. אחד המשתתפים ניגש למנהלת ודרש ממנה להסיר את העבודה "והיינו כבובות על חוט". לטענתו אין מקום ביד לבנים לצלב קרס. המנהלת הזמינה אותו לכתוב בספר האורחים את הביקורת שלו, הסבירה לו שזאת עבודת אמנות, והציעה שיקרא את  לקרוא את הכתובית שלצד העבודה:

"בזמן השואה היהודים נתנו לנאצים לעשות בהם כחפצם, וחוץ  ממקרים בודדים, כגון בגטו ורשה, לא התנגדו להם. מה שהשאיר עלי רושם עז זה תמונות של חיילים נאצים בודדים שמשכיבים או מעמידים שורה של יהודים ויורים בהם בלי שהם מתנגדים או אומרים מלה".

האיש מצא לנכון להתלונן בפני מבקרים  נוספים שנכחו במקום, אבל דרישתו לסלק את היצירה מבית יד-לבנים לא נענתה. הקהל חזר להמשך התוכנית באודיטוריום. אחרי שכולם עזבו המנהלת שמה לב ש"מישהו" ריסק את העבודה לחתיכות.

אין זה נכון שבארץ תרבותית אדם יפגע ביצירת אמנות שאיננה לרוחו. בארץ דמוקרטית מותר להביע דעה בצורה מילולית, מותר למחות, אבל אסור להשתמש בכוח. הוגשה תלונה במשטרת ראשון לציון נגד "האלמוני", שזוהה על ידי אנשים שמכירים אותו.

 אחרי ההשחתה

(c)

 לפני  ההשחתה צילום מרחוק 

(c)

 לפני  ההשחתה - צילום מקרוב 

(c)

מצורפת קישורית לכל הסדרה של העבודות:

http://www.flickr.com/photos/zeevveez/sets/72157616210054035/with/3813956997/

בולים אנטי ישראליים, אירן

מגן דוד מקיף את מסגד אל אקצה

בול אנטי ישראלי, אירן, 1980

מגן דוד כחול על גבי לבן עולה בלהבות על בול שנקרא

עזה בלהבות

27 ינואר 2009

מגן דוד מחוטי תיל על בול אנטי ישראלי, אירן, 2008 

המסר: מסגד הר הבית בשליטה ישראלית

לרגל יום האלים הבינלאומי (כיתוב באנגלית עם שגיאת כתיב)

מגן דוד - כוכב הגאולה

הפילוסוף פרנץ רוזנצוויג העניק פירוש משלו למגן דוד: המשולש שקדקודו למטה מייצג את 

        א.         אלוהים

          ב.         אדם

          ג.          עולם

 המשולש השני מייצג את עקרונות היסוד של היהדות:

          ד.         בריאה

         ה.         התגלות

          ו.          גאולה

המגן דוד נקשר לדמותו של פרנץ רוזנצוויג, והוא מופיע בדרך כלל על הכריכות למהדורות בשפות שונות של ספרו כוכב הגאולה. ספר זה יצא לאור בעברית כבר בשנת 1921 ולאחרונה בהוצאת מוסד ביאליק ב- 1993.

גרשם שלום טוען בעמוד 45 בספרו  "מגן דוד תולדותיו של סמל"  שהשבתאים (החל מאמצע המאה ה-17) קדמו לפרנץ רוזנצוויג בייחוס משמעות של כוכב גאולה למגן דוד.

מגן דוד על לוח זיכרון לפרנץ רוזנצוויג בפרייבורג, גרמניה  

תמונת CC מווקיפדיה ערך פרנץ רוזנצוויג 

צילם

Dr. med. Mabuse

תמונת CC מווקיפדיה ערך פרנץ רוזנצוויג 

מאת Effib

סמלים נלווים למגן דוד

ריכוז מידע שאספתי בבלוג הזה בחמש השנים האחרונות
סמל מגן דוד מופיע לעתים קרובות לצד סמלים אחרים, או בתוכם, או כשאחד מהם מופיע בתוכו.
להלן שמות הסמלים לפי סדר אלפבית עם דוגמא או שתיים לכל סמל.

סמלים נלווים למגן דוד

א. אום - הסמל ההודי.

ב. אטום – לוגו של מכון מדעי טכנולוגי

ג. אנך - בסמל של האגודה התיאוסופית.

ד. אריה - בהצעת הרצל לסמל הקונגרס הציוני. על ארונות קודש בבתי כנסת.

ה. אשוח – הקסגרמה היא קישוט שכיח לחג המולד.

ו. ברכת כוהנים - באיור של אפרים משה ליליין.

ז. דגל- לצד דגל ארה"ב על גבי כריכת הספר "היהדות באמריקה" מאת יונתן סרנה.

ח. דיוקן - מקיף את דיוקן הרצל (כרזה מאוסף חיים שטייר). סביב ראשו של הזמר בוב מרלי בציור קיר באמסטרדם.

ט. חי – מוטיב מקובל בתכשיטים.

י. חמסה- על ידית לדלת באי היווני קאפאלוניה.

יא. יונה - בכרזה של סבינה סעד ליום ירושלים 1994.

יב. טטרקיס – סמל פיתגוראי, על גבי קלף טארוט.

יג. טלאי צהוב- על בול "משואה לתקומה" שיצא לאור בשנת 2003 בעיצובו של גדעון שגיא.

יד. ישו - בכנסייה הקתולית סנט אגנס באמסטרדם.

טו. כתר - על גבי מזוזה שצילם חיים שטייר בבית הכנסת העזוב שבקיבוץ רגבים.

טז. לב- על בול שבעים שנה לג'וינט שיצא לאור בשנת 1984. עיצוב: אריה הכט.

יז. לוחות הברית במוזיאון ראלי בקיסריה.

יח. לוטוס - בסמל של הארגון של הפילוסוף המשורר והגורו ההודי שרי אוריבינדו.

יט. מנורה - בסמל הקונגרס הציוני, וכן בקטלוג של ברטולד בעריכת יוסף צ'רקסקי, ברלין 1924.

כ. מספר- בלוגו של "פרוייקט תגלית".

כא. מעויין- על דלת כנסייה באלמרייה, אנדלוסיה, ספרד.

כב. מפת ארץ ישראל- על כריכת עיתונו של הרצל "די וועלט". וכן בקעקוע.

כג. מרדכי היהודי שרוכב על סוס בלבוש מלכות בצבע תכלת בציור של רון כהן.

כד. משולש - חרות באבן על עמוד בכניסה למקדש הודי בקרלה. וכן באמצע מגדל פעמונים לזכר מרוות'ר במרכז עיר הבירה של פקיסטן.

כה. משושה- על דלת כנסייה באלמרייה, אנדלוסיה, ספרד

כו. נפטר - תמונה של נפטר בבית קברות בארה"ב.

כז. נשר – במשרד דואר בניו יורק.

כח. סהר- בבית הגפן בחיפה, וכן בחזית בנין ישן בשכונת עין כרם בירושלים.

כט. עוגן - על חותמת משרד הדואר על ספון הספינה "קדמה" משנת 1949.

ל. עיגול- בצילום של שבעה מטבעות. וכן בתבליט ממלוכי על חומת העיר העתיקה.

לא. פלטה PELTA - "מגן האמזונות" - בפסיפסים רומיים.

לב. פנטגרמה – על סמל צלב הוורד של מסדר שחר הזהב. על מטבע מרוקאית משנת 1953.

לג. צה"ל - לצד סמלי צה"ל (מטוסים, אניות, טנקים, משה דיין, רבין, חיילים צועדים) על גבי שנות טובות.

לד. צלב - בציור של ג'ולי רץ. ב- 1656 על אבן הגבול שבין שכונת היהודים בווינה לבין הרבעים הנוצריים. על תליון. על מטבע זהב של טונגה משנת 2196. בחלון כנסיית סן מרקו במילאנו. מתקן צליבה ברישום של אהוד שחורי.

לה. צלב קרס בלוגו של התנועה התיאוסופית, וכן בכמה בתי כנסת עתיקים בישראל, ובלוגו של תנועת אננדה מרגה שנקרא בפיהם בשם פרטיק PRATIK.

לו. קוביה- בציור של יעקב קשמכר.

לז. קוף - על גבי הזמנה למסיבת יום העצמאות בשנת 1997, מאוסף חים שטייר.

לח. רוזטה –בכמה כנסיות.

לט. ריבוע קסם - בספר אלכימיה מאת אתנסיוס קירשר, אריתמולוגיה, שפורסם בשנת 1665.

מ. רימונים- על מודעה של להקת שוטי הנבואה.

מא. שבט - בויטראז בקבר מאיר בעל הנס בטבריה.

מב. שושן צחור במפות ימיות ישנות כסימן לצפון. וכן על מחיצת שיש מחורבת הכנסייה בסופה שבנגב ועל בול יובל הצופיות העברית מ- 21/08/1968.

מג. שמש - בלוגו של בית החולים הירושלמי הוותיק ביקור חולים.

מד. תג יחידה (של הנדסה קרבית) בחדר הנצחה.

מה. תורה על גבי שנה טובה מאוסף חיים שטייר. וכן על גבי מודעה שפורסמה לרגל אזכרה לבנימין וטליה כהנא.

מו. תחנת רוח בתוך מגן דוד בלוגו של אל"ה, ארגון שעוסק בעזרה סוציאלית ופסיכולוגית לעולי הולנד.

.
כמסגרת ל"דברים חשובים"

מז. טטרגרמטון - שם האל - בחזית בית כנסת בבואנוס איירס.

מח. כשר - בחותמות כשרות

מט. מזרח –בקישוט המכונה "מזרח" ומציין את מיקומה של ירושלים ביחס למתפללים

נ. צדק - המלה "צדק" - על גבי מדליה מטעם נשיא ארה"ב שהונפקה לכבוד הרברט להמן.

נא. ציון - למלה "ציון" - בירושלים, בכמה בתים מתחילת המאה הקודמת)

נב. שדי- המלה "שדי" על משקולת לנייר.

נג. שלום - למלה "שלום" על גבי הזמנה לכנס ל העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בארץ ישראל.

נד. שם- שם של נפטר- על מצבות רבות.

נה. שנה- שנת בניין בית - בירושלים, בכמה בתים מתחילת המאה הקודמת.


כמרכיב בסמלים אחרים

נו. אגודה ישראלית לסוכרת

נז. אל על

נח. בית חולים שערי צדק

נט. גלי צה"ל

ס. דגל המדינה

סא. האגודה למען החייל

סב. הדסה

סג. ההסתדרות הציונית העולמית

סד. הלוגו הישן של המכס

סה. הסוכנות היהודית

סו. הסתדרות הרופאים הווטרינרים

סז. הפניקס- חברה לביטוח

סח. הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

סט. התאחדות הרוקחים

ע. התאחדות ישראלית לברידג'

עא. התנועה ליהדות מתקדמת

עב. זק"א

עג. חיל האוויר

עד. מגן דוד אדום

עה. מכב"י

עו. מכבי האש

עז. מכבייה

עח. ממס"י

עט. מערכות – הוצאת ספרים

פ. משטרת ישראל

פא. סמלי ערים (אשקלון, בת ים, הרצליה, נתניה, רמלה, רמת גן, תל אביב-יפו)

פב. עמותת הקריקטוריסטים בישראל

פג. צים

פד. רשות האוכלוסין

פה. שק"ם

פו. תנועת הנוער עזרא

פז. תנועת הצופים

פח. תנועת כך (עם אגרוף)

פט. תנועת נאמני הר הבית (חומת העיר העתיקה בצורת מגן דוד)

מגן דוד מוקף בספר תורה

מגן דוד (לוגו אגרוף של תנועת כך) מוקף בספר תורה

מודעה לרגל אזכרה לבנימין וטליה כהנא

צילום שלי

תמונה אחת ששווה יותר מאלף מלים

הקסגרמה שמקיפה את סמל האום ההודי

כבר יש לי די הרבה תמונות של הקסגרמות מהודו 

(הקליקו על התווית "הודו" שמתחת לכתבה)

אבל זאת עולה על כולן

צילמה בתאל,

(c)

 בתו של שוקה די-נור. שכתב באתר שלו באינטרנט: "היא קראה לזה "הפיל היהודי". 
ראו בתנועה

מגן דוד שעשוי מצורות רדי מייד אחרות – ריכוז מידע

 ניתן לעצב מגני דוד מצורות מוכרות (Readymade) ובכך להעביר מסרים אמנותיים מסחריים או חברתיים שונים, למשל:

אורות שנושאים אנשים על גופם (באופרה נבוקו מאת ורדי באצטדיון הלאומי של צרפת)

 אותיות כמו בלוגו של ארגון עזר מציון או בציורי מיקרוגרפיה; מהאות A-שש חזרות על האות הראשונה באלף בית הלטיני. צורה זו נקראת הקסאלפא;

אצבעות (משחק חברתי)

 ארון ספרים (בבית הכנסת פטרונטו בהבנה, קובה)

גדר חיה בגן בית הכנסת הישן בקסרס, ספרד,

גפרורים (בעיצוב של דוד סוויסה)

דגים מעושנים

 דגים- סבינה סעד

השתלבות רגלי חיילים בתנוחת ירי בפסל של הילה עמרם.

זר פרחים על גבי בול יום הזיכרון לחללי צה"ל תשל"ב 1972. צייר: אליעזר ויסהוף.

חבלים (בעיצוב של דוד סוויסה)

חור בדלת

חלוקי אבן שטבועים בדשא בגן ציבורי צנוע בביאליסטוק

 יונים - סבינה סעד

לבבות (בעיצוב של דוד סוויסה)

לבנים לביטוי בנין הארץ

מאזניים (בציור של מאיר סלומון)

מזרקים (בעיצוב של דוד סוויסה)

מטוסים (במופע לכבוד יום העצמאות)

מסמרים (בעיצוב של דוד סוויסה)

מפתחות ברגים

משתי אותיות דל"ת בכתב דע"ץ; במקום אות (כמו בלוגו של יהודים למען ישו)

נרות זיכרון

סטטוסקופ (בעיצוב של דוד סוויסה)

סטיקרים של א.נ.ש.- ארגון נפגעי שכונות

ספינת מעפילים על גבי בול בעיצוב של חיימי קיבקוביץ שהונפק ב 28/04/2008.

ספרות (כמו "50" על סיכה מאוסף חיים שטייר שהופיעה לקראת יום העצמאות החמישים).

סרטים (בעיצוב של דוד סוויסה)

עלה תאנה על פסל דוד של מיכלאנג'לו (יצירה של יצחק יורש).

עניבות פרפר

עפרונות  (בעיצוב של דוד סוויסה)

עץ עם ענפים על גבי שטר ("גולדה") של עשרה ₪ שהנפיק בנק ישראל בשנת 1985

פילם אדום (בלוגו של בית הספר לטלוויזיה לקולנוע ולאמנויות מעלה בירושלים).
טלפונים ניידים (בעיצוב של דוד סוויסה שמתמחה בתעמולה פרו ישראלית)

צנחנים (במופע לכבוד יום העצמאות)

קווי ברקוד (בעיצוב של דוד סוויסה)

קרחת בצורת מגן דוד (על ראשו של מיכאל שוסטק)

 רובים (מודעה בעיצוב של עדלי סטוק)

שובל של מטוס (במודעה שצילם חיים שטייר)

שחקניות כדורסל בפרסומת של קוקה קולה לרגל אליפות אירופה בכדורסל לנשים, בישראל 1991 (מתוך האוסף של המעצב החיפאי חיים שטייר)

שילוב ידיים של שש נשים על בול מועצת הפועלות. 05/08/1975 מעצב: אשר קלדרון.

שרוכי נעל

תרופות (בעיצוב של דוד סוויסה)

 תרמילי אקדח

לכבוד חגיגות ה-60 למדינה פרסם אורי ניב ב YNET מצגת פלאש ובה מגן דוד:

מתגלגל למעלה

כחלק מברקוד

כשעון חול

מתנדנד בערסל

כאלמנט הקופץ בשומר מסך

כמדליה

ככוכב בדגל ארה"ב

כלוגו של אל על

כסמל משיחי

כשלט האט

תחת זכוכית מגדלת

בעיית הגדרת סמל מגן דוד

פרופ' גרשם שלום הגדיר במאמרו [1] בלוח הארץ תש"ט 1948/9 את צורת הסמל במלים הבאות: "שני משולשים הנעוצים זה בזה במהופך". בערך "מגן דוד" ב"אנציקלופדיה יודאיקה" ניסח שלום את הגדרתו מחדש: "שני משולשים שווי צלעות בעלי אותו מרכז שמונחים בכיוונים הפוכים זה לזה". בעקבותיו הלכו חוקרים רבים אחרים.

הגדרות מעין אלה צרות מדי, שהרי בסמל צה"ל המבוסס על המגן דוד מופיעים רק קווי המתאר החיצוניים של המגן דוד בעוד שמרכזו ריק מקווים ומשולשיו "מחוקים". ניתן גם להגדיר את המגן דוד כמשושה שמוקף על ידי ששה משולשים, או כשלושה מעויינים [2]. היוונים ראו בו שש פעמים את האות אלפא וקראו לו לכן בשם הקסאלפא.

פרופ' מיכאל קוסטה ציין בספרו [3] שאין דרך אחת ויחידה לצייר את המגן דוד כי:

א.         המשולש שפונה מעלה עשוי להיות מונח על המשולש שפונה מטה [4]

ב.          או להפך.

ג.           המשולשים עשויים להיות משולבים בשתי צורות שונות.

בנוסף לצורות שעליהן הצביעו שלום וקוסטה ניתן לבנות מגן דוד ממגוון נרחב מאד (וככל הנראה בלתי נדלה) של צורות גיאומטריות:

א.         קוים- רק מקווים (אלכסוניים, כמו בבול המכבייה האחת עשרה שעיצב משה פרג) או מקווים עקומים כמו בפסיפס בגני תקווה בעיצוב של אריאל הירשפלד או מקוים קלועים בצורת Guilloche כמו בפסיפסים רומיים אחדים; או כדגם אינסופי שעשוי משלושה זוגות של קווים מקבילים שחותכים אלה את אלה.

ב.         משולשים - מתריסר משולשים כמו בבול עתודה של רשות הדואר מיום 07/12/1977. מעצב: מיכאל פלהיים או  מ 48 משולשים כמו במסגד יצחק ביי במקדוניה. הלוגו של מפלגת "אור" מורכב ממשולש כחול מנקודה כחולה ומקו כתום שיוצרים ביחד מגן דוד. כששה משולשים שאינם שווי צלעות (אל תהיה חו"ליגן - מדבקה מאוסף חיים שטייר).

ג.           מעוינים -מששה מעוינים, או ממעוין וארבעה משולשים. 

ד.          טרפזים - משני טרפזים ושני משולשים.

ה.          ריבוע - עם ארבעה משולשים (כמו בציור של יעקב קשמכר); מששה ריבועים בתלת ממד (מאוסף דוד גודמן).

ו.           נקודות (כמו בחותמת מארמון שלמנסר השלישי בנמרוד שבעיראק מהמאה ה 8-9 לפנה"ס); ממספר שונה של נקודות שאותו ניתן לחשב לפי הנוסחה [5]

 M = 12x (n x (n+1)/2) +1

כך שהראשון בסדרה הוא מגן דוד מ 13 נקודות; השני מ 37; השלישי מ ;73 התשיעי מ 541 (הגימטרייה של המלה ישראל). כל "נקודה" כזאת ניתן להחליף בעיגול או במשולש או בריבוע או במשושה... או במגן דוד.

ז.           עיגול-  כמשולש ושלושה עיגולים באשליה אופטית שנוצרת על ידי השלמת מידע אוטומטית של המוח. ("משולש קניצה"); כרווח שבין ששה עיגולים (למשל, מטבעות או כדורים).

ח.         פירמידות כשתי פירמידות; בתוך פירמידה (תמונה מויקיפדיה ערך "הבריגדה היהודית").

ט.         מופשט-  כדגם מופשט (למשל, פסל של Corrado Cagli שמשמש כאנדרטה לפני בית הכנסת של גטינגן שבגרמניה).

י.            תלת ממד (כמו באהילי מרכבה או בעבודת וידאו של אייל אלבז).

יא.      קוביה- מעשרות קוביות (כמו בציור של יעקב קשמכר);  מקוביה וששה משולשים (רעיון של ד"ר יצחק חיות-מן);  משלוש קוביות.

המכנה המשותף לכל מופעי המגן דוד שפורטו לעיל הוא שמדובר בצורת כוכב בעל ששה קדקודים. הגדרה זו חלה אמנם גם על סמלים אחרים (כמו הכוכב שעשוי משלושה קוים שחוצים זה את זה, או כמו הסמל הנוצרי שבנוי מהאות I מעל לאות X) אך היא עדיפה על ההגדרה הקודמת ("הרשמית"). ואכן, באנגלית אחד משמותיו הנרדפים של המגן דוד הוא ה Six-pointed Star.

---

[1]   שיצא לאחרונה מחדש בספר בשם "מגן דוד: תולדותיו של סמל", בעמוד 28

[2]  כפי שהדגים ד"ר אשר אדר בספרו The star of David בהוצאת ראובן מס, 1987

[3]  חתך הזהב חותם שלמה ומגן דוד, פועלים, 1990, בעמוד 153
[4] קוסטה מצטט ממאמר בשם "המשולשים המשולבים" של ש. לוי בספר 

The Jewish Annual Vo. 11, 1948

לוי טוען שלפי התפיסה הפרסית כאשר המשולש שפונה מעלה מונח על המשולש שפונה מטה הוא מסמל את ניצחון האור על החושך, וזו תפיסה של מאבק בין ניגודים. לדעתו על המשולשים ביהדות להיות משולבים כדי לבטא את אחדות הניגודים.

[5]על פי מאמר של ד"ר יצחק חיות-מן

מגן דוד על חותמות אימות

 בפורום אוספים ואספנות בתפוז כתב ביום 12/08/08 cohen chaim1

כי "בשנות ה-70 רגע לפני שעברו למאזנים הדיגיטליים, חותמות האימות שונו מחותמת דמוית מאזניים שבאמצעיתה האותיות י או מ"י למגן דוד שבתוכו ישנם מאזניים".

מעניין שגם "בארצות האסלאם בעת העתיקה נמצאו כוכבים רבים בני חמשה או ששה קדקודים  על משקולות, בולים, מטבעות, וכן חותמות, שבהם הם מעידים על תוקפו של פריט ומעניקים לו לגיטימציה "

מקור:

"Ingrid Hehmeyer, “Water and Sign Magic in al-Jabin, Yemen

מקורה המקראי של התיאוריה על המיקרוקוסמוס

יש רעיון עתיק שלפיו קיים סוג של קשר בין כוכבים לימים בשבוע (Sun Day, Moon-day...), בין יום הולדת לבין גלגל המזלות,  בין חלקי הגוף לבין גלגל המזלות, בין מתכות לבין האלים באולימפוס (מרקורי הוא גם השם של כספית באנגלית, וכו'). אבותינו נהגו לחשוב כי יש סוג של התאמה בין המקרוקוסמוס לבין המיקרוקוסמוס. הם אפילו טבעו את הביטוי "כמו שלמעלה כך גם למטה". 

הנחת היסוד שלהם הייתה כי אם מערכת מסוימת כוללת 12 חלקים (כגון גלגל המזלות) ומערכת אחרת כוללת 12 חלקים (למשל חודשים) - יש מעין התאמה בין חלקים במערכת, כך שהראשון במערכת אחת מתאים לראשון במערכת  השנייה, השני לשני...
וכך
מזל גדי = 22 דצמבר - 19 ינואר 
מזל דלי = 20 ינואר - 18 פברואר  

תפיסה זו מרכזית באסטרולוגיה ובאלכימיה. 

בתנ"ך אותו רעיון מופיע

א. בפרשת אבני החושן שמבססת זיקה בין שמות השבטים לבין סוגי אבנים יקרות לבין צבען של אותן אבנים.  "והאבנים על שמות בני ישראל הנה שתים עשרה על שמותם פיתוחי חותם איש על שמו לשנים עשר שבט". (שמות לט:יד)

   
ב. בקשר בין שם של שבט לנחלתו: יהודה - ירושלים ודרומה, ראובן - דרום נהר הירדן וכו'.

ג. בקשר בין שם של שבט לברכתו (בראשית מט).

ד. בקשר שבין גלגל המזלות לבין שבטי ישראל כפי שהוא נרמז בחלומו של יוסף (בראשית לז) שבו הוא רואה את 11 אחיו (השבטים) ככוכבים שמשתחווים לו, כשהוא הכוכב ה -12, כאשר כל כוכב מייצג את אחד מסימני גלגל המזלות, השמש מייצגת את יעקב אביו, והירח מייצג את רחל אמו. 

זהו סוג החשיבה שהוביל, כך נראה, לפרשנות כי שבעת-הקנים של מנורת המשכן מייצגים את שבעת ימי השבוע; וגם לפרשנות כי מגן דוד מסמל את שבעת ימי השבוע, כאשר המשושה במרכז מייצג את השבת ואת המנוחה בעוד ששת המשולשים שעל צלעותיו מייצגים את ניגודיהם: ימי החול והעבודה.

הקסגרמה בשרטוט של לאונרדו דה וינצ'י

הקסגרמה משנת 1492 בשרטוט של לאונרדו דה וינצ'י (1452 - 1519)
זוהי גרסה לציור היותר מפורסם שלו, האדם הוויטרובי,  שבו יש פנטגרמה במקום הקסגרמה

הקסגרמה בציורי מדרכות בהודו

מיליוני נשים בדרום הודו מפזרות מדי בוקר מזון לצפרים ולשאר חיות בצורת דגמים גאומטריים

לעתים בצורת הקסגרמה 

אמנות עממית זו, שנקראת רנגולי או קולאם,

עוברת מדור לדור כביטוי להכנסת אורחים ולהרמוניה עם הטבע

אך גם כהוכחת כישורים של נשים צעירות במטרה למצוא חתן הולם

תמונת CC של mckaysavage מפליקר

ראו סרטון וידאו

ראו גלריה