מ 19.12.2010 ועד 30.1.2011 מוצגת ביד לבנים בראשון לציון תערוכתה של סבינה סעד: "הטלאי הצהוב, דיאלוג עם סמל".
התערוכה הוצגה בעבר במזכרת בתיה וביד-לבנים ברעננה. חלק מן ההדפסים של העבודות מוצגים דרך קבע בבית וואלין בגבעתיים, שהוא שלוחה של בית הספר להוראת השואה של "יד ושם". התערוכה כוללת כ-80 עבודות שדנות במשמעויות של הטלאי הצהוב עבור העם היהודי. במסגרת התערוכה האמנית נפגשת בהתנדבות עם קבוצות של תלמידים, ניצולי שואה ומבקרים. בתערוכות הקודמות רוב הביקורות היו חיוביות אם כי היו פה ושם כמה מבקרים שהביעו הסתייגויות מילוליות. בתערוכה מוצגות שלוש עבודות הכוללות צלבי קרס. ליד כל התמונות כתוביות המסבירות את מהות העבודה.
אתמול, ב 22.1.2011 טלפנה מנהלת המקום, הגב' שרה אשר, לאמנית ודווחה לה שבמוצאי שבת התקיים ביד לבנים אירוע באודיטוריום הסמוך לתערוכה. בזמן ההפסקה הקהל ביקר בתערוכה. אחד המשתתפים ניגש למנהלת ודרש ממנה להסיר את העבודה "והיינו כבובות על חוט". לטענתו אין מקום ביד לבנים לצלב קרס. המנהלת הזמינה אותו לכתוב בספר האורחים את הביקורת שלו, הסבירה לו שזאת עבודת אמנות, והציעה שיקרא את לקרוא את הכתובית שלצד העבודה:
"בזמן השואה היהודים נתנו לנאצים לעשות בהם כחפצם, וחוץ ממקרים בודדים, כגון בגטו ורשה, לא התנגדו להם. מה שהשאיר עלי רושם עז זה תמונות של חיילים נאצים בודדים שמשכיבים או מעמידים שורה של יהודים ויורים בהם בלי שהם מתנגדים או אומרים מלה".
האיש מצא לנכון להתלונן בפני מבקרים נוספים שנכחו במקום, אבל דרישתו לסלק את היצירה מבית יד-לבנים לא נענתה. הקהל חזר להמשך התוכנית באודיטוריום. אחרי שכולם עזבו המנהלת שמה לב ש"מישהו" ריסק את העבודה לחתיכות.
אין זה נכון שבארץ תרבותית אדם יפגע ביצירת אמנות שאיננה לרוחו. בארץ דמוקרטית מותר להביע דעה בצורה מילולית, מותר למחות, אבל אסור להשתמש בכוח. הוגשה תלונה במשטרת ראשון לציון נגד "האלמוני", שזוהה על ידי אנשים שמכירים אותו.
אחרי ההשחתה
(c)
לפני ההשחתה צילום מרחוק
(c)
לפני ההשחתה - צילום מקרוב
(c)
מצורפת קישורית לכל הסדרה של העבודות:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה