מקורה המקראי של התיאוריה על המיקרוקוסמוס

יש רעיון עתיק שלפיו קיים סוג של קשר בין כוכבים לימים בשבוע (Sun Day, Moon-day...), בין יום הולדת לבין גלגל המזלות,  בין חלקי הגוף לבין גלגל המזלות, בין מתכות לבין האלים באולימפוס (מרקורי הוא גם השם של כספית באנגלית, וכו'). אבותינו נהגו לחשוב כי יש סוג של התאמה בין המקרוקוסמוס לבין המיקרוקוסמוס. הם אפילו טבעו את הביטוי "כמו שלמעלה כך גם למטה". 

הנחת היסוד שלהם הייתה כי אם מערכת מסוימת כוללת 12 חלקים (כגון גלגל המזלות) ומערכת אחרת כוללת 12 חלקים (למשל חודשים) - יש מעין התאמה בין חלקים במערכת, כך שהראשון במערכת אחת מתאים לראשון במערכת  השנייה, השני לשני...
וכך
מזל גדי = 22 דצמבר - 19 ינואר 
מזל דלי = 20 ינואר - 18 פברואר  

תפיסה זו מרכזית באסטרולוגיה ובאלכימיה. 

בתנ"ך אותו רעיון מופיע

א. בפרשת אבני החושן שמבססת זיקה בין שמות השבטים לבין סוגי אבנים יקרות לבין צבען של אותן אבנים.  "והאבנים על שמות בני ישראל הנה שתים עשרה על שמותם פיתוחי חותם איש על שמו לשנים עשר שבט". (שמות לט:יד)

   
ב. בקשר בין שם של שבט לנחלתו: יהודה - ירושלים ודרומה, ראובן - דרום נהר הירדן וכו'.

ג. בקשר בין שם של שבט לברכתו (בראשית מט).

ד. בקשר שבין גלגל המזלות לבין שבטי ישראל כפי שהוא נרמז בחלומו של יוסף (בראשית לז) שבו הוא רואה את 11 אחיו (השבטים) ככוכבים שמשתחווים לו, כשהוא הכוכב ה -12, כאשר כל כוכב מייצג את אחד מסימני גלגל המזלות, השמש מייצגת את יעקב אביו, והירח מייצג את רחל אמו. 

זהו סוג החשיבה שהוביל, כך נראה, לפרשנות כי שבעת-הקנים של מנורת המשכן מייצגים את שבעת ימי השבוע; וגם לפרשנות כי מגן דוד מסמל את שבעת ימי השבוע, כאשר המשושה במרכז מייצג את השבת ואת המנוחה בעוד ששת המשולשים שעל צלעותיו מייצגים את ניגודיהם: ימי החול והעבודה.