יום שישי, מרץ 09, 2012
יום רביעי, מרץ 07, 2012
מגן דוד ביצירה של מארק שגאל
מגן דוד מסביב למילה "מת" ביצירה של מארק שאגאל
(1887-1985)
משנת
1912
שנקראת בשם "קמצוץ טבק"
בספר הפתוח על השולחן שורות ביידיש, וביניהן השם משה סגל, שמו היהודי
של האמן.
מקור:
Wikipaintings
שאגאל היה בן למשפחה חסידית ולכן מובן למבקריו מדוע ציוריו מכילים סמלים
יהודיים כגון מגן דוד.
לגבי הנאצים יצירותיו של שאגאל הוגדרו כאמנות מנוונת, וציור זה נגרר ברחובות
מאנהיים בשנת
1933
במסגרת תערוכת
"kulturbolschewistische Bilder"
חשוף ללעג הקהל.
במוזיאון המטרופוליטן מוצגת גרסה שבה בתוך המגן דוד כתובה
המילה "חי".
יום שלישי, מרץ 06, 2012
הפנטגרמה של פאוסט בתרגומו של זאב ז'בוטינסקי
מחבר השיר: גתה
1749-1832
מפיסטופלס
1749-1832
מפיסטופלס
עוֹד נִתרָאֶה גַּם נְבָרֵר אֶת
הַשְּׁאֵלָה בִּזמַן אַחֵר.
כָּעֵת – הַרשֵׁנִי וְאֵלֵכָה.
פאוסט
הַאִם דָּרוּשׁ הָרִשָּׁיוֹן?
לֹא אֶתנַגֵּד לְבִקּוּרֶיךָ,
תָּבוֹא אֵלַי, אִם יֵשׁ רָצוֹן;
כֵּן גַּם תֵּצֵא – הִנֵּה הַדֶּלֶת,
הִנֵּה חַלּוֹן – אוֹ אֲרֻבָּה.
מפיסטופלס
אֲנִי מוֹדֶה: רַגלִי בַּסַּף נִכשֶׁלֶת,
וְגַם אוֹדֶה אֶת הַסִּבָּה:
זֶה הַצִּיּוּר בַּסַּף – זֶה שָׁמָּה...
פאוסט
אַתָּה נִתקַל בַּפֶּנטַגרַמָּה?
אִם כָּכָה, בֶּן נְהַר-דִּי-נוּר,
אֱמוֹר, כֵּיצַד הֲלֹם נִכנַסְתָּ?
שַׂר כָּל עָרמָה – כֵּיצַד בַּמֶּה נִתפַּשׂתָּ?
מפיסטופלס
פֹּה יֵשׁ מִגרַעַת בְּצִיּוּר: אַחַת הַזָּוִיּוֹת, זֹה שֶּׁפּוֹנָה הַדַּלתָּה,
הִיא פְּתוּחָה קְצָת – הֲלֹא תִּרְאֶה?
מקור: פרויקט בן יהודה
==
הפנטגרמה של פאוסט היא סמל של הגנה מפני מזיקים, וזוהי אחת הדוגמאות הידועות ביותר למשמעות המאגית שנקשרת לצורה זו, במקביל למשמעות המאגית שמיוחסת למגן דוד. אך לשתי צורות הנדסיות אלה יש לאורך הדורות גם משמעויות אחרות.
הפנטגרמה קשורה באופן הדוק למספר חמש ואילו המגן דוד - למספר שש. המספרים האלה אינם הרי משמעות למי שאינו בקיא בנומרולוגיה, אבל כל יהודי יודע שהמספר חמש זהה לאות החמישית, ה"א, ואילו המספר שש זהה לאות הששית, וא"ו... ושתי האותיות האלה הן חלק מן הטטרגרמטון - השם בן ארבע האותיות של האל. משמעויות אלה ואחרות נכללות בקדושה המיוחסת לכוכבים בעלי חמש ושש הקצוות.
על המשמעות החיובית במיוחד של הפנטגרמה במאה ה14 ניתן ללמוד מן היצירה האנגלית האנונימית "סר גווין והאביר הירוק". הפנטגרמה שהתנוססה על מגנו של סיר גווין סמלה את חמשת חושיו, את חמשת אצבעותיו, את חמשת הפצעים שנפצע ישוע על הצלב, את חמשת הערכים של האביר – נדיבות, רעות, צניעות, אדיבות ורחמים, ואת חמש שמחותיה של אמו של ישו– הבשורה על לידתו, לידתו, תחייתו, עלייתו השמיימה ועלייתה השמיימה.
הפנטגרמה בבית הכנסת של כפר נחום
מאה רביעית לספירה
מופיעה שם בחברת כמה מגני דוד, צלב קרס, וסמלים יהודיים טיפוסיים כמו מנורה ושופר
צילם: גבי גולדמן
==
הפנטגרמה של פאוסט היא סמל של הגנה מפני מזיקים, וזוהי אחת הדוגמאות הידועות ביותר למשמעות המאגית שנקשרת לצורה זו, במקביל למשמעות המאגית שמיוחסת למגן דוד. אך לשתי צורות הנדסיות אלה יש לאורך הדורות גם משמעויות אחרות.
הפנטגרמה קשורה באופן הדוק למספר חמש ואילו המגן דוד - למספר שש. המספרים האלה אינם הרי משמעות למי שאינו בקיא בנומרולוגיה, אבל כל יהודי יודע שהמספר חמש זהה לאות החמישית, ה"א, ואילו המספר שש זהה לאות הששית, וא"ו... ושתי האותיות האלה הן חלק מן הטטרגרמטון - השם בן ארבע האותיות של האל. משמעויות אלה ואחרות נכללות בקדושה המיוחסת לכוכבים בעלי חמש ושש הקצוות.
על המשמעות החיובית במיוחד של הפנטגרמה במאה ה14 ניתן ללמוד מן היצירה האנגלית האנונימית "סר גווין והאביר הירוק". הפנטגרמה שהתנוססה על מגנו של סיר גווין סמלה את חמשת חושיו, את חמשת אצבעותיו, את חמשת הפצעים שנפצע ישוע על הצלב, את חמשת הערכים של האביר – נדיבות, רעות, צניעות, אדיבות ורחמים, ואת חמש שמחותיה של אמו של ישו– הבשורה על לידתו, לידתו, תחייתו, עלייתו השמיימה ועלייתה השמיימה.
הפנטגרמה בבית הכנסת של כפר נחום
מאה רביעית לספירה
מופיעה שם בחברת כמה מגני דוד, צלב קרס, וסמלים יהודיים טיפוסיים כמו מנורה ושופר
צילם: גבי גולדמן
יום שישי, מרץ 02, 2012
יום חמישי, מרץ 01, 2012
מקורו של סמל המרכבה
מגני דוד תלת ממדיים
(שכל אחד מהם מורכב משתי פירמידות שכיווניהן מנוגדים)
נקראים בשם מרכבות
רכב ושני
ספינכסים
(בגרסאות אחרות יש שני סוסים)
התמונה
מויקיפדיה ערך
The Chariot (Tarot Card)
כריסטופר פנצ'ק מקדיש בספרו
Ascension Magick: Ritual, Myth &
Healing for the New Aeon by Christopher Penczak
פרק שלם לעניין מקורו של סמל המרכבה.
לדבריו הביטוי מרכבה מקורו [1] במלה "רכב", שחוזרת מספר פעמים בתיאור המקראי
של עליית אליהו בסערה השמיימה
וַיְהִי, הֵמָּה הֹלְכִים הָלוֹךְ וְדַבֵּר, וְהִנֵּה
רֶכֶב-אֵשׁ וְסוּסֵי אֵשׁ, וַיַּפְרִדוּ בֵּין שְׁנֵיהֶם; וַיַּעַל, אֵלִיָּהוּ, בַּסְעָרָה,
הַשָּׁמָיִם. וֶאֱלִישָׁע רֹאֶה, וְהוּא
מְצַעֵק אָבִי אָבִי רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו, וְלֹא רָאָהוּ, עוֹד; (מלכים-ב, ב, יא-יב)
המילים "רכב" ו"כרוב" קרובות זו לזו, והמשמעות
הנגזרת מקרבה זו, לפי אחת התיאוריות, היא שהמרכבה היא הרכב שבו המלאכים (כרובים)
נעים מעולמם לעולמנו.
חזון המרכבה שמתואר במקרא בספר יחזקאל א, יג- כח תרם לנושא המרכבה את
האסוציאציות של גלגלים.
באופנישדות ההודיות מדומה הגוף למרכבה שבה יושב העצמי, כשהנפש היא
הנוהגת במרכבה ואילו השכל מתגלם במושכות. במהברטה נזכרות מרכבות האלים, שבעזרתן הם נלחמו זה בזה.
באחת המדיטציות של ההינדואיזם מתבוננים המודטים במנדלה שנקראת בשם שרי ינטרה [2] שלמרות היותה דו
ממדית היא מעוררת רושם של רב ממדיות.
שרי ינטרה
(הקו הירוק הוא תוספת שלי שבאה להדגיש את צורת המגן דוד)
מקור האיור בויקיפדיה באנגלית ערך ינטרה
בקבלה נקשרת המרכבה לספירת הגבורה, ומכאן ככל הנראה שאבו את ההשראה לקלף המרכבה
בטארוט... שמשמעותו נסיעה.
הזיהוי המודרני של המרכבה כמגן דוד תלת ממדי (פירמידה כפולה) מקורו
בהשפעת מלכיצדק דרונבלו, יליד 1941, מורה רוחני וסופר. זיהוי מודרני זה הופיע
לראשונה בשנת 1994 בספרו של אחד מתלמידיו של דקרונבלו, בוב פריסלי. [3]
= = =
הערות
המלה "מרכבה" מופיעה במקרא פעמים רבות גם במשמעות ארצית של כלי
תחבורה, וכך נזכרות המרכבות שהיו לסיסרא, אבשלום, רחבעם, נעמן ואחרים.
[2] שרי ינטרה מורכבת ממשולשים רבים שחלקם יוצרים מעין צורת מגן דוד.
[3] ייתכן שדרונבלו הושפע מאפלטון (348-427 לפנה"ס) שאצלו נזכרים גם מרכבה וגם גופים הנדסיים משוכללים שנקראים עד היום בשם "גופים אפלטוניים". אפלטון
מדמה את נשמת האדם למרכבה שבה הרכב מייצג את השכל הנוהג בשני סוסים שאחד מהם מייצג
את תכונת הטוב, בעוד השני מייצג את תכונת הרע.
(כתבי אפלטון (1975), פידרוס, הוצאת שוקן, ת"א עמ' 377-390).
יום רביעי, פברואר 29, 2012
תערוכת היהודי הנודד בהיכל שלמה בירושלים
מגני דוד משמשים בתעמולה האנטישמית כסמל ליהודים
=
מתוך אוסף פיטר ארנטל שמוצג בימים אלה
בהיכל שלמה בירושלים
מגן דוד בציור אנטישמי של היהודי כפטרייה טפילה
בספר ילדים נאצי
מגן דוד בצבע אדום בפוסטר אנטישמי שעליו
איור לתאוריית הקונספירציה
לפיה היהודים שולטים בעולם
מגן דוד שחור נישא על נס בפוסטר אנטישמי
שממחיש את תאוות הבצע של היהודי
מגן דוד בפוסטר אנטישמי - על חזהו של היהודי המכוער
מגן דוד בפוסטר אנטישמי - על מגן דוד לבן בצד שמאל למעלה
באיורים מוצג היהודי כרמאי (טוחן עכברוש ומציע אותו למכירה...)
יום שלישי, פברואר 28, 2012
מאמר חדש של פרופסור משה אידל בנושא מגן דוד
בתמונה: מגן דוד בספר הקבלי שורשי השמות מאת משה זכות בן המאה ה- 17
בימים אלה יצא לאור מאמר חדש ורחב יריעה של פרופסור משה אידל בנושא סמל המגן דוד
נחמיה בן שלמה הנביא על מגן דוד והשם טפטפיה:
ממגיה יהודית, לקבלה מעשית, ולקבלה עיונית.
תא שמע א (תשע"ב) 1-76
2011
להלן כמה עניינים שמשכו את תשומת לבי במאמר זה- ולאחריהם הערותיי.
*
משה אידל מציין בתחילת מאמרו כי חוקרי
סמל המגן דוד לדורותיהם לא הזכירו בשם את ר' נחמיה בן שלמה הנביא מארפורט, מקובל מן העשורים הראשונים של המאה הי"ג
בגרמניה, שהיה הראשון שחיבר בין הביטוי "מגן דוד" לבין האגדה על מגן הזהב שהיה לדוד המלך, למרות שככל הנראה לא הכיר את צורת הכוכב המשושה של המגן
דוד. יעילות ההגנה של המגן דוד נובעת, לדברי ר' נחמיה, מן השימוש בשם האל בן שבעים
ושתיים האותיות שהיה חקוק על אותו מגן של דוד המלך.
בנוסף הייתה חקוקה עליו גם המילה טפטפיה, שהיא אחד משבעים שמותיו
של המלאך הגדול מטטרון. ר' נחמיה חיבר את המילה טפטפיה שערכה בגימטרייה 193
לביטויים "על מגן" ו"צוה
פחד" שכל אחד מהם ערכו 193. אידל מראה במאמרו כיצד רעיונות מודולריים אלה שהרכיב
ר' נחמיה שימשו מקובלים נוספים רבים שחיו אחריו,
ואלה הוסיפו עליהם רעיונות אחרים. בסופו של דבר הפכו דברי ר' נחמיה לנוסחה
מאגית שהתגלגלה לקמעות שבהם משתמשים גם בימינו. [1]
*
אחת מן התוספות החשובות לרעיונותיו של
ר' נחמיה קושרת את המגן דוד לטבעת ולדגל. באחד מכתבי היד של ספר הגבול של רבי דוד
בן יהודה החסיד (מן המאה ה 14) "נמצאים ציורים של שני מגני דוד
ומתחתם נכתב השם טפטפיה בניקוד, ולצדו המשפט: "זה השם היה דהע"ה [דוד המלך עליו השלום] משתמש בו כשהיה יוצא למלחמה והיה כתיב
בטבעתו ובדגלו". אידל
משער שעניין הדגל הנ"ל היה מוכר לרבי דוד בן
יהודה החסיד מן הדגל של קהילת יהודי פראג, מן המאה ה 14, שמגן דוד התנוסס עליו. מתקופות מאוחרות
יותר יש עדויות לכתיבת שמות הן על טבעות והן על דגלים. [2]
*
במובאה אחרת מוסיף ר' נחמיה שמגנו של דוד עבר בירושה עד ליהודה המכבי,
והיה חקוק עליו "מי כמוך באלים יה" (פסוק מספר שמות ט"ו, א, שראשי התיבות שלו: מכב"י). בסוף הפרק השני במאמרו מעיר אידל כי אמנם המגן דוד של ר' נחמיה, ושל המקובלים שהשפיע עליהם, אינו סמל שמייצג את העם היהודי
"אולם יש לשים לב בכל זאת כי דמויות כגון דוד ויהודה
המכב"י, היו דמויות מנהיגות כלל יהודיות". [3]
*
בפרק השמיני מדגיש אידל כי מקובלים לדורותיהם החשיבו את הכיתוב שליווה
את צורת המגן דוד (כגון טפטפיה והגימטריות הקשורות אליו) יותר מאשר את צורתו
הגיאומטרית או את החומר (כגון זהב) ממנו היה עשוי. [4]
*
בהערה 121 מצביע אידל על העדרו של המגן דוד כחפץ מן הספרות הזוהרית ומכתבי ר' משה די ליאון. [5]
[1] קמעות בנויים משכבות שכבות של הגנות. בנוסף להגנה הרוחנית שמעניקה
ההתייחסות לאל, למלאכים, לדוד המלך, יש בקמעות גם הגנה שמעניקים מספרים (באמצעות הגימטריה)
והגנה שמעניקות צורות באמצעות הסימטריה. זאת הסיבה לכך שיש קמעות שיש בהן ריבועי קסם
שמכילים אותיות או מספרים בסידור סימטרי. זאת גם הסיבה לכך שיש קמעות שבהן מקיפים את הקמע בעיגול, שהרי העיגול מגן
על תוכו מכל הכיוונים. יש חשיבות במילה
טפטפיה לחזרה על ההברה טפ שיוצרת סימטריה בין מרכיביה (טפ = טפ). רעיון ההגנה באמצעות
הסימטריה מגיע לשיאו בצורת המגן דוד שהרי צדו הימני זהה לשמאלי, צדו העליון
לתחתון, וצדו האחורי לקדמי.
[2] במשך מאות שנים בימי הביניים התחרה השם מגן דוד בשם חותם שלמה.
השם חותם שלמה מבוסס על האגדה (במסכת גיטין דף סח) לפיה הייתה לשלמה טבעת, ועליה היה חקוק השם המפורש, ובאמצעותה שלט בשדים. מעניין לשים לב שטבעת צורתה עגולה, ולעיגול,
כפי שהזכרתי בהערה הקודמת, תפקיד חשוב בהגנה מפני התקפות של מזיקים מכל הכיוונים.
האגדות על המגן של דוד ועל החותם של שלמה זהות במהותן. בשתיהן מדובר בחקיקה של כתב
על גבי חפץ לצורכי הגנה. בשתיהן נשענים מחברי האגדות על מלכים מקראיים שחיו בתקופת
שגשוג עצמאות ואחדות של העם. בבבלי פסחים קיז ע"ב מופיע דיון תלמודי קצר בביטוי "מגן
דוד" שבמהלכו מופיעה המילה "חותמין" שלש פעמים. ייתכן שזהו
המקור שממנו שאבו השראה יוצרי האגדה על חותם שלמה.
[3] גרשם שלום בספרו "מגן דוד: תולדותיו של סמל"
הבחין בין מגן דוד כסמל של העם היהודי לבין מגן דוד כסמל שיהודים השתמשו בו.
לדבריו, יהודים השתמשו במגן דוד מהמאה השביעית לפני הספירה, אבל המגן דוד משמש כסמל
של העם היהודי כולו רק במאתיים השנים האחרונות. הערתו של אידל מקדימה את ההתכוונות למגן דוד כסמל לאומי למאה הי"ג - לימיו של ר' נחמיה.
[4] לאורך ההיסטוריה חלו שינויים רבים כל כך בצורתו של המגן דוד עד
שאין אפשרות לקבוע מהי הצורה הנכונה שלו. למשל, הוא יכול להיות עשוי מקו מתאר ריק
או מלא, מקווים, מנקודות, מאותיות, הוא יכול להקיף צורות גיאומטריות אחרות או
להיות מוקף בהן, להקיף סמלים אחרים או להיות מוקף בהם. הוא יכול אפילו לשמש כחלק מסמל אחר (כמו
סמל צה"ל). בקמיעות של מקובלים נלוות אליו לעתים קרובות מלים (כמו טפטפיה או
קרע שטן), וזה מה שמאפיין את המגן דוד מהסוג הזה. מעניין לציין שגם באסלם נלוו לעתים
מלים קדושות או פסוקים מן הקוראן (בערבית) לצורת הכוכב המשושה. בנוסף, חשוב לשים לב אם
המגן דוד מופיע לבד או בחברת סמלים אחרים. למגן דוד בתרבות שומר נלוו כוכבים, ואלה מרמזים לחוקרים על משמעותו האסטרונומית/אסטרולוגית; אל מגני הדוד בבית הכנסת בכפר נחום (מהמאה
הרביעית לספירה) נלווים סמלי הגנה אחרים כמו גם סמלים יהודיים טיפוסיים - ואלה מדגישים את משמעותו ההגנתית של הסמל, וקושרים אותו לסביבה יהודית או יהודו-נוצרית. בספרות הקבלה
נלווות למגן דוד או מחליפות אותו צורות שונות כגון משולשים או הכוכב המחומש. תופעה זו מחזקת את הטענה שלצורתו של המגן דוד לא יוחסה חשיבות בלעדית בעיניי המשתמשים בו. חשוב לזכור שגם כיום אין המגן דוד הסמל היחיד שמייצג את היהדות או את ישראל או את הציונות.
שני משולשים כסמל אלטרנטיבי למגן דוד בקמיע מספר רזיאל המלאך (מאה 12)
[5] לאחר הקמת המדינה הצביעו כמה חוקרים על פרח השושן הצחור כמקורו של
המגן דוד. לפרח זה יש צורה של מגן דוד כשמסתכלים עליו מלמעלה, וצורה של Fleur de Lis כשמסתכלים עליו מהצד. אם אכן נכונה טענה זו השושן הוא שמו המקראי של המגן דוד. שושן זה שימש, בין היתר, כעיטור בבית המקדש. חשיבות זו של מקור הסמל יכולה להסביר באור חדש מדוע ה Fleur de Lis שימש כסמל של כמה בתי
מלוכה באירופה. מגן דוד מופיע בספר הקבלי שושן
סודות (שנכתב סמוך לשנת 1506) שבו נכתב: "וכבר ידעת שהשושנים נקראים בשם שושנים כי
יש לה שש עלים הרומזים בשש קצוות שעימהם מנהיג עולמו. ועל זה נקראת כ"י כשושנה
בין החוחים יען כי הוא כלולה בשש קצות"...
מעניין יהיה לחקור את מוטיב השושן בקבלה לאורה של תובנה זו.
פרופסור זאב גריס כתב במאמר שראה אור בחוברת הראשונה של העיתון
"מראה", ספטמבר 2006, (בהוצאת מכללת אריאל) כי רבי עזרא מגירונה, שהיה המקובל הראשון שפירש את מגילת שיר השירים,
במאה ה-13, פירש את הביטוי "שושנת העמקים" במילים: "קבלנו כי הוא
צמח הנקרא לירי (LIRRI)". גריס העיר ש"הכוונה לשושן הצחור בעל ששה עלי
הכותרת הנקרא בספרדית המודרנית LIRIO ולא לורד, שכבר בדרושים אשר בראשית ספר הזוהר משמש,
על 13 עלי הכותרת שלו, סמל ל 13 האצילויות שכנגד 13 מידות הרחמים של הקב"ה
שנזכרות בתלמוד במסכת ראש השנה יז ע"א".
מעניין יהיה לחקור את מוטיב השושן בקבלה לאורה של תובנה זו.
יום שני, פברואר 27, 2012
מדליות אותות ועיטורים מן הקטלוג של פרופסור שאול לדני
כריכה קדמית
כריכה אחורית
להלן כמה מגני דוד שמתנוססים על מדליות אותות ועיטורים מן הקטלוג שפרסם לאחרונה פרופסור שאול לדני. את הקטלוג ניתן להשיג אצל פרופסור שאול לדני טל. 6472197- 08 דואר אלקטרוני ladany@bgu.ac.il
תודה להדי אור שסרק עבורי את התמונות, שמתפרסמות כולן באדיבות פרופסור שאול לדני
אות ההתנדבות לגדוד העברי ולבריגדה במלחמת העולם השנייה
אות הספורט
אות לנספחים צבאיים זרים בישראל
אות לאנשי המשמר האזרחי בתל אביב בתקופת המנדט
מדליית יהודה המשתחררת - צד אחורי
מדלייה זו העניק ד"ר חיים ווייצמן בשנת 1918 לחיילי הגדוד העברי בא"י
מדלייה זו העניק ד"ר חיים ווייצמן בשנת 1918 לחיילי הגדוד העברי בא"י
מדליית יהודה המשתחררת צד קדמי
עיטור אסורי שלטון המנדט
אות פרס ישראל
יום שבת, פברואר 25, 2012
התנגדות תנועת חב"ד לשימוש בסמל מגן דוד
מגן דוד על מנורה בבית הכנסת של חב"ד במוסקבה
תמונת CC מאת
jaime.silva
מפליקר
הרב אורי רגב פרסם באתר חדו"ש ביום 18/07/2011 מאמר תחת הכותרת האידאולוגיה האנטי ציונית של חב"ד ובו הוא מציין, בין היתר, כי הרבי מלובביץ' (1994 - 1902) התנגד להדפיס מגן דוד על ספרי חב"ד, כדי שלא יקשרו את החסידות לציונות. בנוסף מובא במאמר ציטוט מדברים של רב קהילת חב"ד בנווה יעקב טוביה בלוי שלפיו האדמו"ר מלובביץ' היה "גדול הלוחמים בציונות".
הרב דוד-מאיר דרוקמן פרסם באתר חב"ד אינפו ביום 06.04.2011 מאמר תחת הכותרת: "משואה ביום העצמאות? אנא, לא בשם חב"ד" ובו כתב בין היתר כי הרבי מלובביץ' התנגד שעל ספרים שבהוצאת ליובאוויטש יהיה סמל המגן דוד כדי למנוע כל קישור של חב"ד לציונות.
באותו אתר התפרסם ביום 19.08.2010 מאמר תחת הכותרת "מהי דעתו של הרבי על סמל המגן דוד"?
http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56576
ובו נכתב שלפני שהמגן דוד נעשה לסמל ציוני לא הייתה לחב"ד התנגדות לשימוש בו. בראש המאמר תמונה של בית כנסת חבד"י עם מגן דוד.
בספר "החתונה המלכותית" שיצא לאור בברוקלין בספטמבר 2007 (5768) מסופר על המלומד הרוסי פרופסור בארטשנקו (או בארצענקא) שביקש מהרבי יוסף יצחק שניאורסון (1880 - 1950) להבין את צורת המגן דוד על פי הקבלה. הרבי הפנה אותו לחתנו המיועד (שנעשה לימים לרבי מלובביץ'), וזה ישב שלושה חודשים בלנינגרד, וכתב חיבור מקיף על המגן דוד לפי תורת הנגלה, תורת הקבלה ואסטרונומיה.
באותו אתר התפרסם ביום 19.08.2010 מאמר תחת הכותרת "מהי דעתו של הרבי על סמל המגן דוד"?
http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56576
ובו נכתב שלפני שהמגן דוד נעשה לסמל ציוני לא הייתה לחב"ד התנגדות לשימוש בו. בראש המאמר תמונה של בית כנסת חבד"י עם מגן דוד.
בספר "החתונה המלכותית" שיצא לאור בברוקלין בספטמבר 2007 (5768) מסופר על המלומד הרוסי פרופסור בארטשנקו (או בארצענקא) שביקש מהרבי יוסף יצחק שניאורסון (1880 - 1950) להבין את צורת המגן דוד על פי הקבלה. הרבי הפנה אותו לחתנו המיועד (שנעשה לימים לרבי מלובביץ'), וזה ישב שלושה חודשים בלנינגרד, וכתב חיבור מקיף על המגן דוד לפי תורת הנגלה, תורת הקבלה ואסטרונומיה.
יום שישי, פברואר 24, 2012
משמעות המגן דוד לפי בן-ציון אלפס
בן-ציון אלפס
(1850–1940)
בספרו "מעשה אלפס" מהדורת יפו 1911 פרק חמישי:
"וראו זה פלא, שסבבה ההשגחה שלקחתם לסמל הציונות את המגן דוד. אם תרצו לדעת אל מה ירמוז המגן דוד? אעתיק לכם קטע ממחברתי "אהבה לבבית" (סוף ח"א) וזהו: כל האומות נקראים "עם" כל זמן שיושבים על "אדמתם" תחת חסות של "ממשלה", אבל מיד שהם אובדים את "ארצם" ואת "ממשלתם" הם מתחילים להתמוטט, ובהמשך הזמן הם נבלעים באומות אחרות שליטות, ואבד שמם וזכרם כמו שאירע להעמים עמון ומואב, בבל, אשור, ארם, ודומיהם, ולכך כשאבדו ישראל את ארצם ואת ממשלתם, אמרו שונאינו בלבם, עכשיו יאבד גם עם זה...ובאו גאוני ישראל והורונו, כי טעות גדולה טועים שונאי ישראל, כי אין עם ישראל עם ככל העמים, אנחנו היינו לעם עוד לפני שהייתה לנו ארץ וממשלה, אבל מיד בבואנו בברית התורה... והנה השם "עם" קשור לנו עם החזיקנו בברית "תורתנו"...אין אומתנו אומה אלה בתורתה–ז"א גם כשאנו יושבים על אדמתנו ותחת ממשלה משלנו, מיד כשאנו סרים חלילה מדרכי התורה, אנו פוסקים מלהיות ל"עם"... והנה הרעיון הזה נחוץ מאד לקיומנו, ולכן באו הראשונים ויסדו לנו ציור זה של "מגן דוד", כמו שמסופר בתלמוד (שבת פ"ח) – דרוש ההוא גלילאה לפני רב חסדא: "בריך רחמנא דיהיב אוריין תליתאי לעם תליתאי" – ברוך השם שנתן תורה משולשת (תורה נביאים וכתובים) לעם משולש (כוהנים לווים וישראלים), שני "התורים" (משולשים בדמות "תורי זהב") אשר בציורנו רומזים לישראל ואורייתא, בשעה ששניהם מאוחדים, הרי זה תכשיט (ישראל אשר בך אתפאר), על ידי שתי פעמים שלש אלה (ישראל ואורייתא) תתגלה סוף סוף מלכות שמים בעולם, הנזכרת בששה תיבות של "שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד"...ונקרא ציור זה "מגן דוד" כי דוד המלך עליו השלום הוכיח בעולם כי אין כוחו של ישראל בחרב וקשת, הוא יצא לקראת גלית הענק הפלשתי בידים ריקניות...ה"מגן דוד" מורה לנו איפוא, כי מבצרנו היא התורה (אני חומה זו תורה) בשעה שאנו מאוחדים אתה, כי אז אורייתא וישראל וקב"ה חד הוא...לזאת כאשר נבוא לבית הכנסת ורואים את הציור "מגן-דוד" על הפרוכת ומעיל הקודש, וביחוד אלו הנושאים את הסמל הזה על בגדיהם בתור "סמל-לאומי", ידעו כי בנין עמנו וארצנו בלי אהבת תורה, אך שווא עמלו בוניו בו"...
מקור: פרויקט בן יהודה
(1850–1940)
בספרו "מעשה אלפס" מהדורת יפו 1911 פרק חמישי:
"וראו זה פלא, שסבבה ההשגחה שלקחתם לסמל הציונות את המגן דוד. אם תרצו לדעת אל מה ירמוז המגן דוד? אעתיק לכם קטע ממחברתי "אהבה לבבית" (סוף ח"א) וזהו: כל האומות נקראים "עם" כל זמן שיושבים על "אדמתם" תחת חסות של "ממשלה", אבל מיד שהם אובדים את "ארצם" ואת "ממשלתם" הם מתחילים להתמוטט, ובהמשך הזמן הם נבלעים באומות אחרות שליטות, ואבד שמם וזכרם כמו שאירע להעמים עמון ומואב, בבל, אשור, ארם, ודומיהם, ולכך כשאבדו ישראל את ארצם ואת ממשלתם, אמרו שונאינו בלבם, עכשיו יאבד גם עם זה...ובאו גאוני ישראל והורונו, כי טעות גדולה טועים שונאי ישראל, כי אין עם ישראל עם ככל העמים, אנחנו היינו לעם עוד לפני שהייתה לנו ארץ וממשלה, אבל מיד בבואנו בברית התורה... והנה השם "עם" קשור לנו עם החזיקנו בברית "תורתנו"...אין אומתנו אומה אלה בתורתה–ז"א גם כשאנו יושבים על אדמתנו ותחת ממשלה משלנו, מיד כשאנו סרים חלילה מדרכי התורה, אנו פוסקים מלהיות ל"עם"... והנה הרעיון הזה נחוץ מאד לקיומנו, ולכן באו הראשונים ויסדו לנו ציור זה של "מגן דוד", כמו שמסופר בתלמוד (שבת פ"ח) – דרוש ההוא גלילאה לפני רב חסדא: "בריך רחמנא דיהיב אוריין תליתאי לעם תליתאי" – ברוך השם שנתן תורה משולשת (תורה נביאים וכתובים) לעם משולש (כוהנים לווים וישראלים), שני "התורים" (משולשים בדמות "תורי זהב") אשר בציורנו רומזים לישראל ואורייתא, בשעה ששניהם מאוחדים, הרי זה תכשיט (ישראל אשר בך אתפאר), על ידי שתי פעמים שלש אלה (ישראל ואורייתא) תתגלה סוף סוף מלכות שמים בעולם, הנזכרת בששה תיבות של "שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד"...ונקרא ציור זה "מגן דוד" כי דוד המלך עליו השלום הוכיח בעולם כי אין כוחו של ישראל בחרב וקשת, הוא יצא לקראת גלית הענק הפלשתי בידים ריקניות...ה"מגן דוד" מורה לנו איפוא, כי מבצרנו היא התורה (אני חומה זו תורה) בשעה שאנו מאוחדים אתה, כי אז אורייתא וישראל וקב"ה חד הוא...לזאת כאשר נבוא לבית הכנסת ורואים את הציור "מגן-דוד" על הפרוכת ומעיל הקודש, וביחוד אלו הנושאים את הסמל הזה על בגדיהם בתור "סמל-לאומי", ידעו כי בנין עמנו וארצנו בלי אהבת תורה, אך שווא עמלו בוניו בו"...
מקור: פרויקט בן יהודה
סמל של הבונים החופשיים
יום חמישי, פברואר 23, 2012
תערוכת פזלים עם מוטיב מגן דוד
תערוכת פזלים עם
מוטיב מגן דוד מתוכננת להיערך במכון ויצמן בכנס השנתי של משחקי חשיבה ב-31 למאי
2012.
דוד גודמן תמונה
מוידאו
אותיות במגן דוד
קובייה הונגרית
בצורת מגן דוד
מגן דוד מ-72 עפרונות
לוכד מטבעות
פזל משישה חלקים
חידת דגל ישראל
יוזם התערוכה, דוד
גודמן, עוסק מזה למעלה מעשר שנים בפיתוח, בעיצוב ובייצור פאזלים ומשחקי חשיבה, ואף
מעביר השתלמויות, הפעלות והרצאות בנושא זה. הוא אסף ואף פיתח בעצמו פזלים, משחקי
חשיבה, חידות ושעשועי מתמטיקה אחרים המבוססים על צורת המגן דוד. האוסף כולל פזלים דו-ממדיים, פזלים תלת ממדיים (מרכבה),
פזלים מכניים, משחקי לוח, משחקי קשרים, קיפולי נייר (אוריגמי), מתמטיקה במגן דוד,
חידות גפרורים ומטבעות, אשליות אופטיות, ועוד.
בנוסף למוצגים
שמיועדים להתבוננות בלבד המבקרים יוכלו לשחק ולהתנסות בהרכבה, בפירוק ובפתרון
הפזלים והמשחקים השונים.
את התמונות הבאות
צילמתי בביתו של דוד גודמן במהלך הכנת סרטון וידאו אודות ההכנות לתערוכה
יום שלישי, פברואר 21, 2012
הקסגרמות בברזיל
התמונות הבאות צולמו בידי יערה צ'רשניה
וכל הזכויות עליהן שמורות לה
הקסגרמה משנת 1884 בשעון הפקולטה למשפטים באוניברסיטת סאו פאולו
הירשם ל-
רשומות (Atom)





































