יום חמישי, מרץ 29, 2012

סוד המגן דוד בקבלה מן המאה ה-18



רבי משה דוד ואלי (1697 - 1777) מקובל מפדובה, מחוגו של הרמח"ל, פרסם עיונים קבליים בסמל המגן דוד בספרו "ספר הליקוטים" (כרך א – עמוד שצה-שצו) שיצא לאור בירושלים בשנת 1998. לדבריו המגן דוד מייצג את ששת כיווני העולם: ימין ושמאל, קדם ואחור, מעלה ומטה, ואת ששת תארי האל (על פי שמות לד, ו)
א-     אל
ב-     רחום
ג-       חנון
ד-      ארך אפיים
ה-     רב חסד
ו-        ואמת


פסוקים שמות לד, ו-ז הם המקור לשלוש עשרה מידות הרחמים של האל,
שנמשלות בפסקת הפתיחה לספר הזוהר לשלושה עשר עלי השושן. 
ניתן להבין מדברי רבי משה דוד ואלי כי בתוך 13 עלי השושן חבויים ששת הכיוונים שמייצג המגן דוד,
כפי שהם נראים לעין בשושן הצחור.
יתכן שיש כאן הסבר לשימוש באותו שם (שושן)
כאשר פעם הוא מייצג גרפי של המספר 13 ופעם של המספר 6. 
בנוסף לרב משמעות של המלה שושן (אותה מלה מציינת פעם 13 ופעם  ששה עלי כותרת) היא מופיעה בימינו במשמעות של ורד (ובהשפעת שמות אלה השמות הפרטיים שושנה וורדה), אבל במדרש רבה לשיר השירים על הפסוק "אני חבצלת השרון" משתמע שורד הוא שם השיח שעליו פורחת השושנה: 
"וראה שושנה של ורד, אלו ישראל, ונטלה והריח בה". 

אין תגובות: