חותמת קהילת פראג

מקור התמונה במאמרם של
Joseph Jacobs & Albert Wolf
Jewish Encyclopedia
שם מופיעות עוד כמה חותמות קהילה ועליהן מגן דוד.

סביר להניח שהסיבה לפופולריות של מגן דוד על חותמות קהילה בימי הביניים היא שהמשתמשים בחותמות אלה הכירו את המגן דוד בשם חותם שלמה. 

קהילת פראג החלה להשתמש בחותמת זו משנת 1627. רואים בחותמת מגן דוד שמקיף כובע שבדי שהוא, להערכת כמה חוקרים, מזכרת לעזרת יהודי הקהילה בהדיפת מתקפה שבדית על העיר. לדברי כותבי המאמר החותמת נושאת את הכיתוב חותמת קהילת פראג, עם האותיות בעברית מגזדרד במקום
Magistrat. בנוסף מפרטים כותבי המאמר כי החל משנת 1655 קהילת וינה השתמשה בחותמת שעליה היה כתוב קהלא קדישא פה ווינא. בשנת 1817 החלה הקהילה המרכזית והקהילה של יוצאי פורטוגל באמסטרדם להשתמש בחותמות שעליהן מגן דוד. 

חותם קהילת מטרסדורף

חותם קהילת רגנסבורג, שהיא הקהילה הראשונה של יהודים בגרמניה

חותם קהילת מיינץ

אליפז לוי, קמע

קמע הראשונה של השמש מתוך

Clavicula Solomonis

כולל מגן דוד, כיתוב בעברית ובלטינית.

המסגד בקורדובה

התמונה היא באדיבות

B. Lynn Bodner

והיא לקוחה ממאמר אודות התבניות הגיאומטריות בסבכות חלונות ובשערים של המסגד הגדול בקורדובה. מסגד זה נבנה במשך מאתיים שנה. עבד אל רחמן הוא שמו של השליט שהתחיל את בנייתו בשנת 784 .

יש לי חיבה מיוחדת לחותמי שלמה ערביים עתיקים, שנובעת בין היתר מן הניגוד המשווע שבין יחסם של מנהיגי ערב בתקופות הקדומות לכוכב בן שש הקצוות לבין היחס לאותו סמל בימינו. 

כרטיסי שנה טובה עכשוויים

המעצב הגראפי חיים שטייר מחיפה עיצב תמונת קולאז' זו של מגני דוד שהופיעו לאחרונה על גבי שנות טובות - חגיגה לעיני אוהבי סמלנו הלאומי.

שני-אי-אי לוחות הברית

תורה בתוך מגן דוד על גבי פרט מתוך תצלום של שנה טובה אותה שלח יהודי בשם משה בר יודא בשנת תש"ג לידידו. השנה טובה עצמה נמצאת באוסף הגדול של המעצב החיפאי חיים שטייר ומתפרסמת כאן באדיבותו.

עליה לרגל

מגן דוד, מנורה וציור של הכותל המערבי על גבי פרט מתוך תצלום של שנה טובה אותה שלח יהודי בשם משה בר יודא לידידו, חמש שנים לפני הכרזת המדינה. השנה-טובה עצמה נמצאת באוסף הגדול של המעצב החיפאי חיים שטייר והיא מתפרסמת כאן באדיבותו.

טובה הארץ מאוד מאוד

מפת ארץ ישראל בתוך ומחוץ למגן דוד- פרט מתוך תצלום של שנה טובה ששלח יהודי בשם משה בר יודא לפני עשרות שנים רבות לידידו. הכיתוב "טובה הארץ מאוד מאוד" לקוח מפרשת המרגלים במדבר י"ד, ז. השנה-טובה עצמה נמנית על האוסף הגדול של שנות טובות של המעצב החיפאי חיים שטייר. היא רוויה באהבת הארץ, ומשדרת רגש ציוני מקורי ותמים באופן שכבר קשה מאד להיתקל בו בימינו אלה; כשרואים אותה קשה שלא לחשוב שהשיא של הרגש הציוני כבר מאחורינו... וחבל.

ונדליזם

מגן דוד אדום על פני חומת הבריכה של גן מניה שוחט במרכז הכרמל בחיפה לפני ימים אחדים, כפי שצולם על ידי המעצב הגראפי חיים שטייר, שכל הזכויות על הצילום שמורות לו. התגובה הראשונה שלי הייתה: ונדליזם; אבל לאחר מכן חשבתי שאולי מדובר פה במחאה לגיטימית נגד הרשויות שמשקיעות כספים במותרות בזמן שרבים סובלים מרעב ומשאר מצוקות...

מצבות אנגליקניות

התמונה היא באדיבות

Webrarian

שצילם אותה בווילס בחצר כנסיה בעמק גלמורגן. עד כמה שזכור לי אלה התמונות הראשונות של הקסגרמות אנגליקניות שמתפרסמות באתר זה, שכל תכליתו ללכוד להבין ולסווג מופעים נדירים של צורת המגן דוד. אשמח אם תעזרו לי בהבנת מופע מסוים זה.

השניות אצל אליפז לוי

תמונת הקסגרמה זו מופיעה בפרק אודות השניות בספרו של המיסטיקן אליפז לוי, מגיה טרנסצנדנטלית

(1810-1875)

שפורסם בשנת

1896

לדבריו אחדות היקום מתגלה לנו באמצעות שתי הנקודות המנוגדות של המשולשים שבהקסגרמה. האור והצל שבשרטוטו מסמלים את התלות ההדדית שבין האור לצל, שלא היו יכולים להיראות כל אחד לבדו, כשם שהאמת אינה יכולה להתקיים בלי שניתן יהיה לטעות.

תקופת הברונזה

בספרו של פרופ' מיכאל קוסטה חתך הזהב חותם שלמה ומגן דוד, פועלים
1990
מצוין בעמוד

229

שההקסגרמה הופיעה

בתור קישוט על כלים שונים בצרפת בתקופת הברונזה

6000-1000

לפנה"ס

מקור:

Dawkins W.B. 1880

לא ברור מהניסוח לעיל אם ההקסגרמה הופיעה כבר מתחילת התקופה הנקובה, אבל אם כך הדבר הרי שזוהי ההקסגרמה הראשונה המוכרת לי. קוראים שיודעים עליה פרטים נוספים מוזמנים להעיר.

שטר כסף עותומני

חותם שלמה מקיף את הספרה עשר בשטר כסף עותומני נושן בערך של עשר לירות

מסדר שחר הזהב –2

הקסגרמה על גבי הריבוע הלבן בזרוע התחתונה של צלב הורד. התמונה היא מתוך הערך על מסדר שחר הזהב בויקיפדיה באנגלית.

מסדר שחר הזהב- 1

הקסגרמה בעיצוב של

Saveena

מפליקר לסמל של מסדר שחר הזהב. 

מגן דוד של יהודים משיחיים

עיצוב של

Saveena

מפליקר לסמל של היהודים משיחיים. 

האנציקלופדיה של השואה

טלאי צהוב על גבי עטיפת האנציקלופדיה של השואה בעיצובו של המעצב הגראפי החיפאי חיים שטייר.

הספר יצא לאור בהוצאת יד ושם, ספריית פועלים, ידיעות אחרונות וספרי חמד בשנת 1990

התמונה מתפרסמת כאן באדיבות חיים שטייר, וכל הזכויות עליה שמורות לו.

חיים כתב לי:

חבל רק שהסריקה של העטיפה לא מעבירה את חוויית המישוש של המשתמש.העטיפה מצופה בשכבת חומר מבריק (מה שקרוי בתעשיית הדפוס - למינציה מבריקה) והטלאי (המגן דוד) מובלט בגובה של כ-1 מ''מ כמו בכתב ברייל. העין רואה והאצבעות מרגישות

בול מועדים לשמחה ה'תשי"ב

מגן דוד לבן בין יונות דואר שנושאות מכתבים במקורן

תאריך ההופעה

16/09/1951

מעצבים: וינד וסטרוסקי

אליפז לוי ואחדות הניגודים

תמונת חותם שלמה זו מספרו של המיסטיקן אליפז לוי

Transcendental Magic

שפורסם בשנת

1896

נועדה להמחיש את תפיסת אחדות הניגודים: אור וחושך, חומר ורוח, טוב ורע. האגדה על שלמה המלך ושלטונו בשדים באמצעות טבעת החותם שלו מתאימה מאין כמוה למיסטיקנים שהתעניינו בשדים ובאפשרות לשלוט עליהם.

אליפז לוי הוא השם שבחר לעצמו המקובל הנוצרי אלפונס לואי קונסטנט

(1810-1875)

ד"ר ישראל שחק, הנזירים הישועים, ומקורו של המגן דוד

התועמלן האנטי ציוני המנוח ד"ר ישראל שחק

(1933 - 2001)

טען שהמגן דוד הגיע לדגל הישראלי מהמגן דוד שעל הדגל של קהילת יהודי פראג, שאותו העניק להם המלך פרדיננד השלישי. אותו מגן דוד הגיע לאותו דגל לאחר שבני משפחת "יהודי החצר" אופנהיימר, שהתקשו לבחור את הסמל בעצמם, פנו לנזירים הישועים של וינה, שהמליצו בפניהם על המגן דוד.

אינני מתפלא על כך שאנטי ציונים תוקפים את הסמל הציוני המרכזי, אלא על כך שאקדמאי אינו מביא מקורות להוכחת טענתו. להערכתי הסיבה להעדר מקורות אלה היא שהסיפור כולו מצוץ מן האצבע.

מגן דוד על דגל רינבואו

התמונה של מגן דוד על דגל הגאווה היא באדיבות דניאל גרין מפליקר שצילם אותה בפסטיבל רינבואו בפניקס שבאריזונה. המגן דוד אינו חלק מדגל הגאווה הרשמי שמורכב רק מששה פסים בצבעי הקשת

מנע אש בשדות

מגן דוד ירוק על גבי מעטפת דואר משנות הששים במסגרת מערכה לאומית למניעת שריפות בשדות.

השועל מייצג את שועלי שמשון ששרפו את שדות הפלשתים. 

פול לאפולי

הצייר פול לאפולי מרבה לצייר מגני דוד. עידו הרטוגזון כתב אודותיו במעריב:

נביא וצייר ואוטיסט וגאון מטורף... לאפולי הילד גם פגש אדם מסתורי בשם קונטי, שטען שביקר בספינות חייזריות. קונטי נתן ללאפולי הילדון מדליון המשלב את מגן הדוד ואת צלב הקרס. על פי טענתו של קונטי היה מקורו של המדליון חייזרי, ולאפולי מפרש את המשמעות האוקולטית של הסמל כביטוי לרעיון אחדות ההפכים.

מחאה אמנותית בקופנהגן, דנמרק

התמונה היא באדיבות

Ramon Arellano

מפליקר

שכתב בהסברו לתמונה שמדובר כאן במחאה אמנותית נגד המשטרה של הסדר העולמי החדש שמבוסס על סמלים כמו טילים, שרשראות, צלב נוצרי, צלב קרס ומגן דוד. לא ברור לי על מה מתבסס ההסבר הזה... די לי במוזרותה של התמונה ובהופעה המשותפת של סמלי המגן דוד עם צלב הקרס בכדי להפנות אליה את תשומת לבכם, הקוראים

אסטוניה, אנדרטה לזכר השואה

התמונה של מגן דוד חצוב באבן היא באדיבות

Larsz

מפליקר.

מה שאנחנו רואים כאן הוא מחצית מן האבן- במחצית השניה חקוקה מנורה.

צלב קרס בתוך מגן דוד

צלב קרס בתוך מגן דוד הוא מוטיב שכיח בהפגנות באירופה נגד מדיניות ישראל כלפי הפלשתינאים. תמונה זו של גרפיטי מגוטנברג שבשבדיה צולמה בידי

917press

מפליקר.

פסטיבל הסרטים השנים עשר

התמונה של מגן דוד שמורכב ממעין שילוב של קרני לייזר על גבי מודעת פסטיבל הסרטים השנים עשר

היא באדיבות אספנית התמונות ההיסטוריות סטפני קומפורט

אנדרטת נזכור בהר הרצל

מגן דוד על גבי אנדרטת נזכור בהר הרצל.

אנדרטה לזכר הלוחמים היהודים בצבאות פולין

מנורה ומגן דוד צהוב (לזכר הטלאי הצהוב?) על גבי האנדרטה בהר הרצל לזכר הלוחמים היהודים בצבאות פולין שנפלו במלחמת העולם השניה.

אנדרטה לשוטרים, הר הרצל

מגן דוד הוא הלוגו של משטרת ישראל. כאן הוא נראה על גבי אבן לציון חלקות השוטרים בהר הרצל

מתוך אתר האינטרנט של משטרת ישראל

סמל המשטרה מורכב מצורת כוכב, המזכירה את מגן הדוד. במרכזו האות "מ". הסמל עטור בעלי זית

הסמל תוכן וצויר במקור ע"י יחזקאל סהר , המפכ"ל הראשון של משטרת ישראל, אשר היה חובב ציור

מחווה לאפרים משה ליליין

בדף הפתיחה של ספרי על תולדות המגן דוד בתמונות שעומד לצאת בקרוב לאור סידרתי את ההודעה על זכויות יוצרים בצורת מגן דוד כפי שעשה אפרים משה ליליין בספר שירים מן הגטו שאותו אייר בשנת
1902
זו גם מחווה לליליין, הצייר הציוני הראשון, שאותו אני מעריץ ואוהב, גם הודעה ויזואלית לקורא על מה שהוא עומד לראות בדפים הבאים, וגם שינוי של החלק הכי מדולג בספר למשהו מעניין

מאה ועשר שנים לקונגרס הציוני הראשון

מנורה בתוך מגן דוד בלוגו של הקונגרס הציוני העולמי על גבי שלט בד שתלוי מעל לשער הכניסה להר הרצל; השלט מודיע על אירועי יום השנה המאה ועשר לקונגרס הציוני הראשון.

הלוגו של הקונגרס הציוני העולמי

מנורה בתוך מגן דוד בלוגו של הקונגרס הציוני העולמי שמופיע מעל לשער הכניסה להר הרצל

המנורה היא אחד הסמלים שמופיעים לעתים קרובות בסביבת המגן דוד

בול מתקופת נפוליאון השלישי

הפנה אותי אל הבול הנדיר הזה גדעון מפורום הבולים קולקט שכתב לי כי אנו רואים על גבי הבול

חותמת שעשויה מנקודות שמרכיבות הקסגרמה. הבול הוא בול צרפתי בערך חמישה פרנקים משנת

1869

מתקופת מלכותו של נפולאון השלישי. בחותמת זו השתמשו בקולוניות למיניהן.

בול מטונגה

תודה לגדעון מפורום הבולים קולקט על שהפנה אותי לבול מיוחד זה, שהוא הבול העגול הראשון שראיתי מעודי. גדעון הסביר לי שבולים לא תמיד מופיעים בצורה הרגילה, יש בולים שאפילו לא עשויים מנייר. הבול יצא לכבוד מטבע הזהב הראשונה של פולינזיה. ישנו כוכב בן שש קצוות מזהב במרכז צילום המטבע שבבול, מעליו מרחפים שלושה כוכבים נוספים שכאלה שמסמלים את שלושת האיים העיקריים של טונגה. בנוסף יש בצדדים שני כוכבים לבנים בני שש קצוות. ראו: סמל טונגה

מטבע זהב של טונגה

מטבע זהב משנת

1962

ועליו סמל ממלכת טונגה שבאיי האוקיינוס השקט. הסמל כולל צלב בתוך כוכב בן שש קצוות שנמצא במרכז כאשר מעליו מרחפים שלושה כוכבים נוספים בני שש קצוות שמסמלים את שלושת האיים העיקריים של טונגה. 

מגן דוד בקריקטורות אנטישמיות

מתוך נתיב כתב-עת למחשבה מדינית חברה ותרבות:

יואל קוטק מומחה בלגי למדע המדינה, הרחיב עוד יותר את יריעת הניתוח של הקריקטורה האנטישמית בעולם הערבי בספר שפורסם, עד עתה, רק בצרפתית... נושא הליבה של היהודי המגלם את הרוע המוחלט בא לידי ביטוי, למשל, בקריקטורה שפורסמה לפני פרוץ האנתיפאדה הפלשתינית השנייה בדצמבר 1999, באל-חיאת אל-ג'דידה, כתב העת הרשמי של הרשות הפלשתינית. קוטק מתאר אותה: "היא מציירת איש זקן, עטוי ג'לבייה, המסמל את המאה העשרים, הנפרד מאיש צעיר הלובש חולצת טריקו, המסמל את המאה העשרים ואחת. ביניהם ניצב יהודי קטן קומה עם מגן דוד על חזהו, מעליו מתנוסס חץ המצביע לעברו ועליו המילים: "המחלה של המאה"...

גרסה בת זמננו של מוטיב רצח-האל הנוצרי חזרה בקריקטורה בלה סטמפה ((La Stampa, יומון ליבראלי מוביל באיטליה – בזמן המצור על בית לחם – יצירתו של הקריקטוריסט הנודע ג'יורג'יו פוראטיני (Forattini). הוא צייר טנק ועליו מגן דוד, עומד בחזית כנסיית המולד שבתוכה ישו התינוק, הילה מעל ראשו והוא שואל: "האם הם יהרגו אותי שנית?"

דוגמה נוספת המתארת רעיון דומה נמצאה ב-1991, בקריקטורה ירדנית המראה את ישו על הצלב, המסמרים הנעוצים בידיו נוטפים דם, היוצר מגן דוד...

היהודי המתואר כשטן, הוא התגלמות נוספת של הרוע המוחלט. בעיתון סורי מתואר השטן הציוני כיצור שעיר בעל זנב. הוא חובש כיפה שחורה לראשו וזקן שחור עוטר את פניו, שני אלה הם סטריאוטיפים יהודיים ולא ישראליים. על מצחו מתנוסס מגן דוד...

קריקטורה שהופיעה ב- 2002 ביומון היווני אתנוס, המקורב למפלגת פסוק הסוציאליסטית, שהייתה המפלגה השלטת באותה העת, הראתה שני חיילים ישראלים, הלבושים כנאצים, מגן דוד על קסדותיהם, דוקרים ערבים. הכיתוב: "אל תרגיש אשם, אחי. לא היינו באושוויץ ובדכאו כדי לסבול, אלא כדי ללמוד".

בנדיב, הקריקטוריסט האמריקאי ממוצא אלג'ירי, עיצב קוף הנושא מגן דוד על החזה ויושב על כדור הארץ שעליו מצוירות דמויותיהם הזעירות של האפיפיור ושל ערבי. הקוף [כלומר, ישראל] אומר: "ירושלים: מניו יורק עד קואלה לומפור, בירתה המאוחדת הנצחית של ישראל; כל השאר נתון למשא ומתן"...

[הקריקטוריסט הלבנוני] סטאברו מצייר את [ראש הממשלה לשעבר] ברק, כעכביש עם מגן דוד על החזה המפריע לתהליך השלום...

דן קנטור, מזכיר המועצה המרכזית של הקהילות היהודיות בפינלנד, ציין כי: קבוצות שוליים של השמאל הקיצוני, המשתפות פעולה, לעתים קרובות, עם קבוצות אסלאמיות ב'תנועת שלום' כביכול, קיימו מצעדים שבועיים קטנים, בהם אפשר היה לראות שלטים המשווים את סמל מגן דוד לסמלים נאציים. קבוצות כאלה עושות הבחנה מזערית, אם בכלל, בין ישראל לבין יהודים פיניים מקומיים, קבע קנטור, אם כי "אין בכך כל חדש."

החושד בכשרים לוקה בגופו

התמונה היא באדיבות

Erikrasmussen

מפליקר שכתב אודותיה בבלוג שלו שהיא מורכבת משני סמלים שמשמעותם מנוגדת זו לזו באופן הקיצוני ביותר, מגן דוד וצלב קרס. אלא שאין מדובר כאן ככל הנראה אף לא באחד מהם. הכוכב בן ששת הקצוות המופיע כאן אינו קשור כלל ליהדות, ואילו מה שנראה לאריק כצלב קרס הוא לאובורו, סמל בסקי עתיק שמסמל הצלחה; חנוונים בחבל הבסקים שבספרד נוהגים לתלות אותו מעל לחנויותיהם. כאן הוא מופיע בשימוש המפלגה הבסקית הלאומית כחלק מן הלוגו שלה. 

סמלים נלווים

התמונה של אריות לצד מגני דוד על תווית ליין יהודי כשר מהאי הטוניסאי ג'רבה היא באדיבות ידידתי היקרה סטפני קומפורט שתרמה תמונות רבות לבלוג זה, ואני מברך על היום שבו הכרנו. אריות מופיעים לעתים קרובות לצד מגן דוד אצל יהודים, נוצרים פגנים ואתיופים, אך לא נתקלתי בצמידות זו אצל המוסלמים. סמלים נלווים יכולים לעזור לנו לשייך מגני דוד שלא ידוע לאיזו מסגרת הם שייכים. כבר פרסמתי באתר זה כתבות רבות אודות הקשר בין מגן דוד לאריות. המכנה המשותף לשני הסמלים הוא שהם מבטאים את הגנת האל.

בבניין הקפיטול באוסטין שבטקסס

במרכז המבקרים בבניין הקפיטול באוסטין שבטקסס ישנו כוכב בן שש קצוות

בראש כל חלון מקושת. שמו של הארכיטקט

Christoph Conrad Stremme

שחיקה סגנון אירופאי מימי הביניים

הבנייה החלה בשנת

1856

אלקזר בסבילה

.התמונה של אריח בסגנון מורי בחצר מבצר ריאל בסבילה היא באדיבות

o'cohen

מפליקר

מוסטר, בוסניה 2

התמונה של כוכב מוסלמי בן שש קצוות ובתוכו עיגול בחזית בניין בבוסניה היא באדיבות

Cvritenour

מפליקר

בוסניה משופעת בכוכבים בני שש קצוות שכאלה

בוסניה 1

התמונה של כוכב מוסלמי בן שש קצוות מבנין בבוסניה היא באדיבות

Cvritenour

מפליקר שכתב שכוכב זה לא משוייך בבוסניה לשום דת אולי בגלל שהוא לא מוסלמי ולא נוצרי

גם על הדגל החדש של בוסניה הרצגובינה יש עשרה כוכבים כאלה על רקע כחול כנגד עשרת המחוזות של הפדרציה.

זיהוי מיידי

הקריקטורה היא פרי עפרונו של יאיר ורדי מ

armadil magazine

וכל הזכויות עליה שמורות לו.

רואים בה טלאי צהוב שמשמש כמזהה של ניצולי שואה, אלא שמשום מה הוא לא בדיוק צהוב. בכל אופן בלעדיו היה קשה להבין באופן מיידי על מה מדובר. השילוב של קריקטורה וניצולי שואה הוא די מוזר, בכל אופן לי זו הפעם הראשונה שאני נחשף לחיבור הזה. קריקטורות חיות על מזהים מיידיים כמו למשל תו פנים בולט שמשמש לזיהוי אישיות ציבורית. מעניין שהמצאת הטלאי הצהוב על ידי הנאצים נועדה בדיוק לזה- לזיהוי מיידי של יהודים, אלא שאז זה היה זיהוי מיידי לצורך התרת דמנו, וכיום זה רק משמש כקביים להבנת המסר.

נחמה גולן, דמעות של אדמה

התמונה של מגן דוד כמזהה של המלאך היהודי לעומת הסהר המוסלמי כמזהה של המלאך המוסלמי מתפרסמת כאן באדיבות האמנית, נחמה גולן, שהציגה אותה בבית האמנים ע"ש זריצקי בתל אביב. השימוש במגן דוד כסימן זיהוי למלאך הוא ייחודי. לא נתקלתי עד כה בשימוש שכזה בשום מקום. המלאכים מתבוננים בדמעות של ארץ ישראל, ארץ שמחולקת לשתי ישויות , יהודית ומוסלמית, שמייצרות רק סבל.

מתוך:

http://www.art-text.com/exhibitions-520.htm

שני מלאכים, אובייקטים פיסוליים בגובה קומת אדם, מוחתמים בסמלי דת, מייצגים מלאך יהודי ומלאך מוסלמי. המלאכים סגורים בתוך ארון משרדי, המהווה טריטוריה נפרדת מחללי התצוגה בבית האמנים. על דלתות הארון שרוטה רשימת שושלת יוחסין של אבות ואמהות האומה היהודית, המזהה קשר גנאולוגי לאומה הערבית. המיצב עוסק בשאלת הקשר שבין דת לטריטוריה; המלאכים כמתווכים מרחיקים עדות מן הספירה האנושית לספירה השמימית, זיכרון גורל היסטורי של שני עמים הטוענים לקניין על אדמת ארץ ישראל-פלשתין; שתי תרבויות, שתי שפות, שתי דתות שנידונו לחיות יחד.

מתוך:

http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,610,209,19197,.aspx

מביתה בבני ברק יוצרת האמנית נחמה גולן אמנות יהודית שמתכתבת עם כתבי הקודש ועם העולם החילוני... גולן חיה בסביבה דתית אבל פועלת בסביבה חילונית. בהתחלה הרגישה שהחזרה בתשובה, שבה החלה בשנות ה-80 עם סיום לימודיה באבני, ערערה את הצורך שלה לעשות אמנות. בסופו של דבר מצאה את עצמה חוזרת לזה

נחמה גולן, השוואות

התמונה של מגן דוד על כף היד מתפרסמת כאן באדיבות האמנית, נחמה גולן, שהציגה אותה בתערוכת "רובדי זכרון" - אמנים דור שני לשואה- בשנת 2007.

אוצרות התערוכה - ד"ר בתיה ברוטין, אירית לוין.

כאשר אני מתבונן ביצירה זו היא מזכירה לי את מועל היד הנאצי, אלא שבתקופת השואה המגן דוד היה סמל של חולשה. לעומת זאת כיום הוא בהחלט מקור לגאווה, ובמיוחד לקראת יום העצמאות הששים למדינה. העמדת אותה תמונה בשתי גרסאות בסמוך זו לזו מעודדת את הצופה להשוואות...

כל הזכויות שמורות © נחמה גולן 2008

טלאי צהוב כממחיש של נוכחות השואה

דנה גילרמן כתבה בעיתון הארץ לפני כשבועיים

התערוכה "רובדי הזיכרון", שתיפתח היום בתל אביב, והמחקר שעומד בבסיסה של ד"ר בתיה ברוטין מקעקעים כמה תפישות רווחות על האמנות של בני הדור השני לניצולי השואה...

[ד"ר בתיה ברוטין]

"גדלתי בבית שהיו בו שני קטבים מעניינים: אחד של שואה ושני של מורשת ישראלית שקוראת לנקוט עמדה ולהילחם", אומרת ברוטין. בשנות ה-50 עלתה לארץ גם סבתה. אחת המזכרות שקיבלה ממנה הייתה הטלאי הצהוב, שהיא שומרת בחדר עבודתה. במשך השיחה יתגלה שזהו סממן נוסף של בני הדור השני: הם גדלו בבתים שבהם השואה הייתה נוכחת לא רק בדיבור ולחלופין בשתיקה, אלא גם בחפצים שהביאו משם ושמרו עד יום מותם... ...[ד"ר בתיה ברוטין כתבה עבודת דוקטור] העבודה המקיפה, שנכתבה גם בהקשר פסיכולוגי וסוציולוגי, כללה שיחות עם 55 אמנים וסקירה של 571 יצירות אמנות. ברוטין, היום ראש התוכנית ללימודי השואה והחברה הישראלית במכללת בית ברל

חולשה

צילום של מגן דוד על קיר בית ביפו בתוספת ציורים של האמנית אורה ראובן, וכל הזכויות על היצירה שייכות לה.

מה שמעניין אותי ביצירה זו הוא שלעתים קרובות רואים גרפיטי של מגני דוד כחולים בתחומי הרשות הפלשתינאית, סמלים שהשאירו מתנחלים על מנת לשדר שיש צורך להדק את האחיזה באדמת ארץ ישראל, ואילו כאן, לכאורה אותו סמל, אבל במשמעות שונה לחלוטין, במשמעות של חולשה.

ראו עבודות נוספות של אורה ראובן באתר שלה בקישורית

www.oraruven.com

גטו יהודי ביפו, אורה ראובן

התמונה היא באדיבות האמנית אורה ראובן, וכל הזכויות עליה שייכות לה. אורה כתבה:

אחת מני עבודות אחדות בסדרה העוסקת בחזרה לרחוב ולבית שבו גדלתי כילדה, ביפו שהייתה יהודית-ישראלית ונהייתה שוב ערבית, עשיתי שימוש במגני דוד (שמצאתי מצוירים על הקירות), ובסימני עשרת הדברות - לתדהמתי, מעט היהודים שנשארו לגור באותו רחוב, סמנו את בתיהם במגן דוד, כנראה כדי להדגיש את יהדותם לעומת הרחוב שנהיה ערבי. וככה בליבה של ישראל מצאתי גטו יהודי.

הכותל במסגרת פיוטית

היא מפרי מצלמתה של הצלמת נעמי תרזה שלמון וכל הזכויות עליה שייכות לה. התמונה היא חלק מסדרה שנקראת "קופסה שחורה". הסדרה היא חלק מסדרה שנקראת "מזכרות", והיא כוללת בנוסף לצילומים מישראל גם צילומים מטירול, טוקיו, ווימאר ועוד, וגם צילומים מן השואה. לדברי האמנית מזכרות אלה הן עותקים ממוזערים של זיכרונות מסע, של שהייה היכן שהוא, של רגע. הן יוצאות מן המולדת, שאותה הן משקפות, אל ארצות נכר. אני עצמי צילמתי גלויה זו ופרסמתי אותה פעם, אבל אני לא זוכר איפה בדיוק. בכל אופן כאשר צילמתי אותה לא הבנתי באופן פיוטי כל כך את מה שנעמי תרזה שלמון מפרטת לעיל-

אולי משום שלא יצאתי לארצות נכר

תו מחיר שלא במקומו

התמונה היא מפרי מצלמתה של האמנית הצלמת נעמי תרזה שלמון וכל הזכויות עליה שייכות לה. רואים כאן עיצוב מיוחד של טלאי צהוב: בדרך כלל בטלאי צהוב המשולשים שסביב המשושה הם צהובים ואילו כאן הם לבנים. הרקע הכחול מעביר את שווי המשקל האסוציאטיבי מסמל השואה לסמל שעל דגל ישראל. הנימה הצינית שמשדרת היצירה עולה מתו המחיר. אותה הרגשה הייתה לי כששמעתי על מכירה פומבית של טלאי צהוב. מה לשואה ולמסחר?

רות רובין הייתה זמרת חוקרת מרצה ואספנית של שירי יידיש. היא אספה במהלך חייה כאלפיים שירים בשפה זו.

אמון בתוך המשושה הפנימי

התמונה היא מפרי מצלמתה של הצלמת נעמי תרזה שלמון וכל הזכויות עליה שייכות לה. התמונה נמנית על סדרה שנקראת "קופסה שחורה". המלה אמון (כנראה בקמץ) בתוך המשושה הפנימי של המגן דוד היא אולי שמו של בית החרושת שמייצר את המלמלות האלה, אך לאחר שקוראים את המלים האחרות, "מלמלה לחבישה מטוהרת", היא יכולה גם להיקרא בצירה ולקבל משמעות של בטחון. גם המלה מטוהרת מתרחקת מן המשמעות של טוהר, ניקיון נפשי, ומובנת כעת במשמעות הרפואית של סטריליזציה. בקיצור: היצירה מעוררת מחשבות על מה שקרה לנו כאן במדינה ביחס לערכי יסוד כמו אמון בממסד וטוהר הנשק.

שנה טובה אם אשכחך הגולה

השנה טובה עם מגן דוד על מפרש אנייה נמנית על האוסף המשובח והמפורסם של המעצב החיפאי חיים שטייר שכתב לי:

הכותרת היא אם אשכחך הגולה תשכח ימיני. שים לב למפרש המגן דוד על האנייה שנכנסת בשער (שניראה כמו שער ברנדנבורג בברלין) ירושלים שלא ממש ידועה כעיר נמל

להערכתי שנה טובה זו מבטאת את הכמיהה לקבוץ גלויות. קבוץ גלויות הוא גם אחת מן המשמעויות של המגן דוד, שיש סביבו שש פינות וששה קדקודים שהם בסך הכל שנים עשר, כמספר שבטי ישראל, שאמורים להתקבץ כאן באחרית הימים על פי חזון הנביאים.

שנה טובה שער ציון

השנה טובה עם מגני דוד לצדי עשרת הדברות נמנית על האוסף המשובח והמפורסם של המעצב החיפאי חיים שטייר. הגדודים שנכנסים בשער ציון מבטאים להערכתי את הציפייה שהייתה בתחילת המאה הקודמת לשיבת ציון. בשעתו הציפייה הזאת נראתה כמנוגדת לכל הגיון אך בפועל כידוע אכן התרחשה, וניתן לשאוב מתמונה זו עידוד גם לגבי עתיד השלום במזרח התיכון שכרגע נראה לא הגיוני אפילו לחלום עליו.

להרגיש כמו ילד

הבקבוק הצבוע של הציירת דבורית בן שאול על מכסה המכונית של הבן שלי בפתח ביתנו בשלג הירושלמי שעוד מעט יימס. לפניו מגן דוד מחרסינה שהצייר דיק בן דור הביא לי מהולנד לפני כמה חודשים. השלג גורם גם לאדם מבוגר שכמותי להרגיש כמו ילד, ולנסות לראות איך הדברים נראים אחרת כאשר המוכר הופך למוזר.