תנך קניקוט

דף 318, אחד מ"דפי השטיח" הרבים של תנך קניקוט שמופיע מיד אחרי ספרי הנביאים

התמונה היא באדיבות אמן הקרמיקה פול ברצ'ילון שעיצב קערות לליל הסדר בהשפעת ציור מיקרוגרפי של יוסף אבן חיים בתנך קניקוט. כאן מופיעה גירסה של פול ברצ'ילון לאותו ציור - מגן דוד גדול על רקע של ששה מעגלים

תנך קניקוט קרוי על שם בנימין קניקוט, חוקר כתבי יד אנגלי שנפטר בשנת 1783. תנך קניקוט נחתם בשנת 1476, כשש עשרה שנה לפני גרוש ספרד. גרשם שלום בספרו: מגן דוד תולדותיו של סמל, משכן לאמנות עין חרוד, 2008, עמוד 42 מעיר שמגן דוד זה מוצב באלכסון ומתארו כ

ביצוע נפלא עשוי תשליב קווים וצורות גיאומטריות  ומוקף במעגל על ערבסקה בצבע מרהיב

ציורו של יוסף אבן חיים מזכיר לי מאד את דף השטיח של קודקס לנינגרד שנכתב כחמש מאות שנים קודם לכן, וגם בו מופיע מגן דוד גדול במסגרת ציור מיקרוגרפי. נדמה כאילו המסורת הזאת של איור ספרי תנך תוך הקדשת חשיבות מיוחדת למגן דוד נמשכה מאות שנים

איור מתוך תנ"ך סרווירה

בסרווירה, יישוב קטן בקטלוניה, ספרד, נכתב בשנת 1300 ספר תנ"ך ובו איורים של יוסף הצרפתי. באחד מאיורים אלה מופיע מגן דוד וניתן לראותו במהדורה מפוארת של לוח שנה בהוצאת טורנובסקי בדף של חודש ספטמבר שנת 1989 שם גם כתוב 

מתוך ספר הניקוד לרד"ק ובו שני טורי טקסט ממוסגרים בשלושה עצים מסוגננים ואריות רובצים למרגלותיהם. למעלה סמלי הממלכה המאוחדת של קסטיליה וליאון בתוך כוכבי שש פינות

 (מגן דוד)

בתנ"ך קניקוט שנכתב כמאתיים שנה אחריו, אף הוא בספרד, מופיע גם כן מגן דוד על אחד מדפי השטיח. חוקרים גילו שהמאייר יוסף בן חיים הושפע מיוסף הצרפתי

יוסף בן יהודה מרוואס סיים בשנת 1307 את כתיבת התנ"ך ואיורו. בסוף ספר דברים שלו יש מגן דוד בתוך עיגול שבו כל משולש מצוייר בקו כפול. יוסף בן יהודה מרוואס שייך לאסכולה הספרדית של האיור שאליה משתייך גם תנ"ך קניקוט שגם בו יש מגן דוד

תנך קניקוט דף 122

תנ"ך מרוואס

יוסף בן יהודה מרוואס סיים בשנת 1307 את כתיבת התנ"ך ואייר אותו. בסוף ספר דברים שלו יש מגן דוד בתוך עיגול שבו כל משולש מצוייר בקו כפול. יוסף בן יהודה מרוואס שייך לאסכולה הספרדית של האיור שאליה משתייך גם תנ"ך קניקוט שגם בו יש מגן דוד

למרות שאינני יכול להביא את התמונה כי אין לי רשות מבעלי זכויות היוצרים אני מפרסם פיסת מידע זו בשל חשיבותה ההסטורית

היסטוריה בתמונות

להלן תוכן עניינים לפרק הראשון בספרי

אלבום מגן דוד

שם הפרק

היסטוריה בתמונות

הופעה ראשונה בתרבות השומרית 3

הופעה שניה בתרבות המינואית 4

בתרבות הבבלית 4

ישראל, בעתיקות מגידו 5

ישראל, בתקופת המלוכה 5

ישראל, בתקופה ההלניסטית 5

ישראל, תל מרשה 6

ישראל, נבטים 6

ישראל, מבצר אנטוניה, ירושלים 6

באימפריה הרומית 7

טוניסיה – ביר חנה 13

ישראל - כפר נחום 14

קפריסין, בעיר פפוס 14

איטליה, טרנט 15

גליה, שכירי חרב ברברים 15

ישראל, בית אל 15

תורכיה 16

ישראל, כרמל 16

ישראל, מישור אדומים 16

ישראל, כפר מאכר 16

ישראל, סופה 16

ישראל, כפר יאסיף 17

ישראל, בית הכנסת בחורבת שורה 17

אנגליה, אופה מלך מרסיה 17

סוריה, דמשק 18

ישראל, רמלה 18

ישראל, יריחו 18

רוסיה, קודקס לנינגרד 19

מצרים, גניזה בקהיר 20

הודו, דלהי 20

ספר רזיאל המלאך 21

אנגליה 21

אשכול הכופר 22

צרפת, במנזר אלנה 22

ישראל, קבר רחל בטבריה 22

יעקב משורר, מטבעות מימי הביניים 23

ישראל, בית הקברות המוסלמי בירושלים 23

צ'כיה, בית הכנסת החדש ישן בפרג 23

צ'כיה, דגל קהילת פראג 24

באיור לספרו של הרמב"ם 25

תנ"ך מרוואס 25

ספר הגבול 25

תנ"ך סרווירה 26

אנגליה, בשער מנזר 26

טרנסילבניה, אריח בשביל 27

בלגיה, על בנין אוניברסיטה 28

לפני גירוש ספרד 28

עקדת יצחק 29

מצרים, קייט ביי, אלכסנדריה 29

תנך קניקוט 30

צ'כיה, פראג, סדר תפילות 30

איטליה, סביוניטה 31

צ'כיה, בית קיץ בפראג 31

פולין, בית כנסת הרמ"א 32

מצרים, חלון במסגד בקהיר 32

ישראל, סולימן המפואר 33

ג'ון די, סמל אישי 33

עוגיות 34

מרוקו, מוגדור 34

הודו, קבר הומיון בניו דלהי 34

גרמניה, אבני חופה 35

משכך כאבים 35

רוטשילד 35

היינריך היינה 35

אנגליה, מנצ'סטר 36

מנהיגים יהודים שהתנגדו לשימוש במגן דוד 36

חובבי ציון 37

ראשון לציון 37

הרצל 37

ישראל, פרחים מיובשים מירושלים 38

ישראל, בית משיח בירושלים 39

מלחמת העולם השניה 39

על דגל ישראל 40

בול עדויות ליהדות בפורטוגל

אחד מבולי "עדויות ליהדות בפורטוגל" שהנפיקה ממשלת פורטוגל במאי 2004 מציג מגן דוד מתוך איורו של יוסף הצרפתי לתנ"ך סרברה שנחתם בשנת 1300 ושמור כיום בספרייה הלאומית בליסבון. בסרווירה, יישוב קטן בקטלוניה, באיור מופיעים שני מגני דוד ובתוכם סמלי הממלכה המאוחדת של קסטיליה וליאון (וניתן לראותו במהדורה מפוארת של לוח שנה בהוצאת טורנובסקי בדף של חודש ספטמבר שנת 1989). הבול מראה רק אחד משני מגני דוד אלה.

בתנ"ך קניקוט, שנכתב אף הוא בספרד כמאתיים שנה אחרי תנ"ך סרווירה, מופיע גם כן מגן דוד על אחד מדפי "השטיח". חוקרים גילו שהמאייר, יוסף בן חיים, הושפע בציוריו מיוסף הצרפתי.
נדמה שכוונת האיור להביע כבוד לממלכה ולא להדגיש את הלאומיות היהודית.

מיפוי מופעי מגן דוד באמנות שפרסמתי עד כה

מבוא

כיום מופיע סמל המגן דוד באמנות בעולם בכלל ובישראל בפרט בתדירות גוברת והולכת. היקף התופעה נרחב עד כדי כך שראיתי צורך לעצמי, לצורכי מחקר עתידי, לנסות למפות את התופעה, בבחינת הפרד ומשול, על פי מאות תמונות של יצירות שכאלה שאספתי במהלך השנתיים האחרונות בבלוג שלי שנקרא אלבום מגן דוד

התוצאות שהגעתי אליהן דומות במידת מה לחלוקה לרובדי משמעות של הסמל לפי מאמר של האוצרת בתיה דונר

בקטלוג לתערוכתה אמנים ישראלים וגרמנים מתווים טריטוריות של סמל שהתקיימה במגדל דוד בשנת

1996

משמעות לוקאלית ובעיקר אתנית- בתקופה בה קהילת פראג של המאה הארבע עשרה אימצה את הסמל

משמעות דתית מיום שהופיע במדליון הכניסה לבית הקברות של הקהילה האשכנזית באמשטרדם ונפוץ בחפצי קודש יהודיים

משמעות דתית וחילונית גם יחד מהמאה התשע עשרה

משמעות לאומית וסמל של תקווה לעתיד מהופעת עיתון די וועלט של הרצל

אות קלון בתקופת השואה ובשנים שלאחריה משמעות מקודשת שהיא בבחינת היפוכו של הטלאי הצהוב

משמעות לאומית ריבונית מהקמת המדינה

משמעות כוחנית של ריבונות על טריטוריה כפי שבלטה על קירות בתי הערבים בשטחים הכבושים בתקופת האינתיפאדה

הייתי מוסיף לחלוקתה של בתיה דונר קטגוריה שנתגבשה בשנים שחלפו מאז שפרסמה את מאמרה משמעות כסמל לעתיד של אחדות בין הדתות

אמנות יהודית מסורתית

מיקרוגרפיה איור ומגזרות נייר

אמנות המיקרוגרפיה

היא אמנות יהודית ייחודית של ציור באותיות זעירות מתוך כתבי הקודש במקום בקווים

הציור הראשון של מגן דוד מופיע במיקרוגרפיה בקודקס לנינגרד משנת

1008

שנמצא בגניזה בקהיר

בסרווירה, יישוב קטן בקטלוניה, ספרד, נכתב בשנת אלף ושלוש מאות ספר תנ"ך הכולל בשלמותו גם חיבור הנקרא ספר מכלול לרד"ק, ובו איורים של יוסף הצרפתי. באחד מאיורים אלה מופיע מגן דוד בתנ"ך קניקוט שנכתב כמאתיים שנה אחריו, אף הוא בספרד, מופיע גם כן מגן דוד על אחד מדפי השטיח. חוקרים גילו שהמאייר, יוסף בן חיים, הושפע מיוסף הצרפתי. המסורת הזאת של איור ספרי תנ"ך תוך הקדשת חשיבות מיוחדת למגן דוד נמשכה לפיכך במשך מאות שנים

המסורת של המיקרוגרפיה נמשכת בימינו אלה על ידי אמנים רבים. למשל, הרב בן ציון בר עמי מרחובות ומשה דדון מצפת, יש גם ממשיכים בני ימינו לסגנון האורנמנטליסטי שמופיע בדפי השטיח כמו רון כהן מצפת, ופול ברצ'ילון מבולדר, קולורדו ארה"ב

מגזרות נייר

מגזרות הנייר היהודיות החלו כנראה בספרד ב

1345

לאחר גרוש ספרד נפוצו מגזרות הנייר בכל העולם היהודי והפכו לאומנות עממית מקובלת של גברים בלבד, במיוחד תלמידי חכמים ובחורי ישיבות. שיא תפארתה של מגזרת הנייר היהודית היתה מסוף המאה ה

18

ועד תחילת המאה ה

20

היוצרים היהודים נהגו ליצור מגזרות לצרכים פולחניים ולהידור מצווה, לקישוט בית הכנסת והבתים. נוצרו לוחות מזרח, לוחות שיוויתי ולוחות בשם מנורה לקיר של כיוון התפילה. קישוטים לחגים במיוחד לסוכות ולשבועות. קמעות ליולדת, לוחות זיכרון, עיטורים לכתובות ועוד

האומנות היהודית העממית הזאת שכמעט נכחדה מן העולם בשואה, זוכה בשנים האחרונות להתחדשות ופריחה

בישראל מוכרת אמנית מגזרות הנייר צפורה נאמן מהמרכז הישראלי למגזרות נייר מסורתיות

צפורה היא תלמידתו של חמיה, יעקב נאמן ז"ל שנחשב לאחד מגדולי גוזרי הנייר במאה העשרים. יעקב החל ליצור מגזרות נייר באלף תשע מאות שבעים ושבע, בגיל שבעים. במשך שתים עשרה שנות יצירה, יצר כשש מאות מגזרות נייר מקוריות

ציונות

הפריחה של העיסוק במגן דוד בתקופה המודרנית באמנות היהודית מתחילה עם אפרים משה ליליין המכונה הצייר הציוני הראשון. המגן דוד מופיע בעשרות מציוריו, ולא רק בהקשר תעמולתי

ממשיכו, זאב רבן, ממקימי בצלאל, יצר עבודות רבות שעוסקות בסמל זה למשל איוריו לספר שיר השירים, או אחד מקלפי המשחק האמנותיים בהוצאת הדוכיפת

בתקופה הראשונה של אמני בצלאל מנהיגי הציונות ראו בצורך באמנות יהודית חדשה חלק מהמאבק הלאומי. הם ביקשו אחר אמנות שתייצר קשר מחודש עם הפן האבוד של האדם היהודי, ושתהפוך את היהודי החדש לאדם שלם. לאמנות נועד אם כן תפקיד לאומי. בעזרתה, כך קיוו, ניתן יהיה להפנים את הציונות ולאחד בין ההווה לעבר ובין הפרט לקבוצה. הקמת בצלאל הוכתבה אפוא מלכתחילה מדרישות אידיאולוגיות ותעמולתיות, כמו גם מאילוצים שנבעו מהתחשבות בטעם אלו שמימנו את המוסד ישירות ובעקיפין. הווה אומר, בצלאל לא היה אדיש לצורך לייצר אמנות בעלת שורשים לאומיים, המודרכת בידי אידיאלים שאינם מנותקים מהדת היהודית. ..המגן דוד והמנורה... שני הסמלים כאחד נפוצים באמנות בצלאל, כפי שנראה היטב בעבודות של מחלקת השטיחים, שנפתחה במאי

1906

טלאי צהוב

מגן דוד מופיע הן במרכז דגל ישראל והן בצורת הטלאי הצהוב ומבחינה זו אין כמותו לסמל הן את השואה והן את התקומה. בקבוצה של אותם אמנים שטלאי צהוב מופיע ביצירתם ניתן להבחין בין אמנים שנספו בשואה, אמנים ניצולי שואה, ואמנים שלא היו בשואה

אמנים שנספו בשואה

ליקס נוסבאום; אייזיק-אדולף פדר; ז'אק גוטקו

אמנים ניצולי-שואה

אלה ליברמן-שיבר ; אסתר לוריא; בני פלג; הלינה אולומוצקי; הירש-צבי-שיליס; ז'ק הלר; ד"ר מרטין קיזלשטיין; פאול קור; צבי נדב רוסלר; רוברט פיש ;שמואל בק; שרלוט בורשובה

אמנים שלא היו בשואה: אביבה בייגל; אבינועם דמארי ; אופיר פז; ברני פינק ; אורי רז; אילת עמית ; אריק ונונו, גדעון שגיא; דן רייזינגר; זויה צ'רקסקי; חלי בן חור; חנוך בן דוב; טניה פרמינגר; יגאל תומרקין; יהודית וינשל ליברמן; יעקב אגם; מאיר סלומון; מרדכי כפרי;; סבינה סעד; עמילי גלבמן; ענת אדרת; עקיבא קנט סגן; רוני ראובן; רלי וסר;

אמנים עכשוויים

ישראלים, גרמנים ובני עמים אחרים

את קבוצת האמנים העכשווים הבוחנים את זהותם העצמית ואת זהותנו העצמית לאורו של סמל המגן דוד ניתן לחלק על פי ארצות מולדתם

ישראלים -בארץ ובחו"ל

אביבה בייגל; אהוד שחורי ; אהרן שבו ; אופיר נווה ; אופירה אוריאל ; אלי בנאקוט; דוד שפירא; דיק בן דור; דרור אוסלנדר ;ורד שומרון; חוה יהב ; יגאל בן נון ; יובל כספי ; יוסי למל; יעקב קשמכר; מאיר סלומון ; מרים מהדיפור ; משה גרשוני ;סבינה סעד; עמילי גלבמן ; ענבל קורץ; ויטלי קומר ואלכסנדר מלמיד; קיטי לוי; רחל בן חור; רלי וסר; רפי לביא

גרמנים

בתערוכה

בשם אמנים ישראלים וגרמנים מתווים טריטוריות של סמל שהתקיימה במגדל דוד בשנת

1996

השתתפו האמנים הגרמנים הבאים

גונטר אוקר; פליקס דרוזה; רונה מילדס; אווה לואש; יורגן פרטנהיימר; צ.או. פאפגן;

אחרים

דייב הופר תושב אוסטרליה

יודאיקה

אמנים רבים מתפרנסים ממכירת ציוריהם כפריטי יודאיקה ולכן השוק מוצף במגני דוד שנועדו לצרכים "שימושיים" כגון

תכשיטים

יניב שפירא

ויקטור בר, יעל הינברג, טובה בוטביניק, שרה פיינגולד, יאיר עמנואל, אירית גלמור, עופר רובין

ברכות כגון חמסה, ברכת הבית, ברכת העסק

סבינה סעד

רון כהן

עיצוב בתי כנסת

רועי שנער, רונן קימל

איור

הגדה: ארתור שיק, אשר קלדרון, מגילת אסתר: רון כהן

קישוט לסוכה

אדם ריין - פוסטרים

שיר ברקן: אהיל לסוכה מתקפל מנייר

כתובות

כתובה מפוסלת בנייר של קרני ריבלין וורונה

בולים

אשר קלדרון, בתיה טון, גבריאל ומקס שמיר, משה פרג, רות לוין

מדליות

אהרן שבו

אקס ליבריס

אפרים משה ליליין, ישמעאל סמית, ג'וריס מומן

בהשראת הקבלה

בצפת ישבו ופעלו במאה השש עשרה גדולי המקובלים: משה קורדובירו, יצחק לוריא (האר"י) ותלמידו חיים ויטאל

כיום יש בצפת ציירים שמציירים בהשפעת כתביהם של אותם מקובלים

יעקב קשמכר, אברהם לונטל, דוד פרידמן, דורית דרור, רלי וסר

אמנות אנטישמית

ציירי קריקטורות

תעמולה נאצית

שונות

קעקוע

התורה אוסרת בויקרא, י"ט, כ"ח על קעקוע הגוף: "ושרט לנפש לא תתנו בבשרכם וכתובת קעקע לא תתנו בכם". העונש על כך הוא שלושים ותשע מלקות לכל קעקוע

למרות זאת קעקועים היו נפוצים בין יהודים כבר במאות הראשונות לספירה כפי שהראה פרופסור מאיר בר אילן במאמר שהקדיש לנושא זה

בארץ מתקשר הקעקוע גם למספרים שקועקעו על זרועותיהם של היהודים בשואה. בימינו מופיעים קעקועים בפרסומות רבות בטלוויזיה. התחום קיבל לגיטימציה ונוהרים אליו בני כל הגילאים וכל השכבות. רבים נוהגים לקעקע את סמל המגן דוד על גופם

מקעקעים מפורסמים

אבי ונונו מישראל, דיוויד הרמן מרדמונד, וושינגטון

אוריגמי

ישנו עיסוק נרחב במסגרת אמנות האוריגמי

ביצירת מגני דוד

המלה אוריגמי מורכבת משתי מלים ביפנית אוֹרוּ, שתרגומה קיפול וקאמי שתרגומה פיסת נייר. אמנות זו התגבשה באלף שמונה מאות ושמונים אך החלה להתפתח ביפן זמן רב לפני כן. מסוף המאה התשע עשרה התפשטה אמנות האוריגמי לעולם כולו

ספרי האוריגמי מציגים את תהליך הקיפול בעזרת שיטת תרשימים סטנדרטית שפותחה במקביל ביפן ובמערב. מסיבות של נוחות, אסתטיקה ומוסכמה, בדרך-כלל נעשים הקיפולים על נייר ריבועי, הצבוע מצדו האחד, ללא חתכים או הדבקות

אחד מאמני האוריגמי הידועים בתחום קיפול מגן דוד הוא

Fred Rohm

לאחרונה יצא לאור ספר קיפולי נייר של מירי גולן ופול ג'קסון

ויטראז'

רונן קימל וסבינה סעד: מנורת שבעת המינים

מגן דוד מזכוכית צבעונית בעיצוב

Designs by Dan

עבודת טלאים

אביבה הדס

צילום

Gtiboogiemann

פרסם בפליקר תמונה הפסימית של מגן דוד עשוי מכדורי אקדח

שלמה ערד

תצלום של ציור מגן דוד כוחני כחול בתוך עיגול כחול על בית של ערבי

רלי וסר

מגן דוד בצל של עץ זית

רקמה

שוש שגב

תיאטרון

סמדר יערון

ספרות

ניר יניב כתב סיפור מדע בדיוני על יבשת בצורת מגן דוד

שירה

גדעון נאור, סבלימינל והצל, אבינועם דמארי

ארכיטקטורה

הארכיטקט גרשון שבח תושב מושב שורש בנה בנוה דקלים ישיבה בצורת מגן דוד שנהרסה על ידי הפלשתינאים מיד לאחר פינוי היישוב

המספר שש המחוגה והמגן דוד

מתוך קודקס לנינגרד שפורסם בתחילת המאה ה 11 ונתגלה בגניזה בקהיר
המגן דוד מוקף בששה עיגולים ומקיף עיגול אחד. מוטיב זה מופיע מכאן ואילך גם במקומות אחרים

למשל בתנך קניקוט

מתוך:

"הספירות בחכמת הקבלה" מאת שלמה רובין, פרויקט בן יהודה

אחד הוא המספר היסודי

שניים לפי אנשי פיתגורס רמז לשטן

שלוש מספר של שלמות

ארבע מספר של קדושה- אנשי פיתגורס נשבעו בו

חמש מספר של נישואין, לפי אנשי פיתגורס

המספר שש, לפי ההקדמה לספר "צמח צדיק", כולל סגולות ודברים נפלאים, והוא שלם וקדוש בששת קדקודי המגן דוד

שבע - כמו השלוש

שמונה- אורפיאוס נשבע בו

תשע- מספר של חכמה

עשר הוא מספר קדוש לפי אנשי פיתגורס ולפי אנשי הקבלה

השנים עשר הוא מספר קדוש לפי אנשי האסטרולוגיה ולפי אנשי הקבלה

ליאונורה ליט

Leonora  Leet  

 1929–2004 

דנה בספרה  

The Universal Kabbalah, 2004

באריכות באספקטים שונים של סמל ההקסגרמה (מגן דוד).  לדבריה, למחוגה  יש רגל אחת נייחת ורגל אחת ניידת. הנייחת מרמזת תמיד אל הנקודה הגיאומטרית והנייחת אל הקו. העיגול שיוצרת המחוגה מאחד את הניגודים נקודה וקו. כשמעבירים את הרגל הנייחת אל קו העיגול ומציירים עיגול שני שהרדיוס שלו זהה לרדיוס של העיגול הראשון, ואחריו עוד עיגול שכזה ועוד עיגול, מסתבר שניתן לצייר בדיוק ששה עיגולים כאלה על היקף העיגול הראשון (ראו תמונה לעיל). עיגולים אלה חוצים את העיגול הראשון בשש נקודות, שחיבורן באמצעות קווי  סרגל יוצר מגן דוד. בספר הזוהר מפרשים את המלה בראשית שבה נפתח המקרא כשתי מילים:

ברא 

שית (שית בארמית הוא שש בעברית)

קדמה לזוהר בפירוש זה ברייתה דמעשה בראשית שחוברה במאה השמינית לספירה.

במקרא מיוחסת לאל בריאת העולם באמצעות המחוגה- למשל, איוב כו י "חק חג על פני מים עד תכלית אור עם חשך"- פירוש רש"י: "חוק חג" - קומפ"ש בלע"ז לשון ובמחוגה יתארהו (ישעיהו מד) סיבבו בחול להיות לו (החול) חוק גבול עולם ולא יעבור הים אותו חוג".
משלי ח כז: "בהכינו שמים שם אני בחוקו חוג על פני תהום". רש"י: ""חוג" - לשון הקף כמו ובמחוגה יתארהו (ישעיהו מד) קונפא"ש בלע"ז"   

רבי משה קורדובירו, פירוש אור יקר על בראשית א:א - מלת בראשית ירמוז כמה עניינים... ברא שית דהיינו שש קצוות עליונים נפלאים. 

אינדקס לספרו של גרשם שלום על המגן דוד

צילום פיסקה מתוך "שבעים שמות של מטטרון" מאה 13 

נדפס בשם

 "ספר החשק", למברג 1865 [עמוד 10] 

גרשם שלום, "מגן דוד: תולדותיו של סמל", בהוצאת משכן לאמנות עין חרוד, 2008

עמוד	ערכים
46	אברהם יערי
49	אוסטריה
37	אוסף ששון
49	אופין
52	אוצלן
34	איטליה
51	אייבשיץ
33	איסלאם
49	אלט-ניי שול
52	אלטקונרשטאט
44	אלכימיה
52	אלפרד גרוטה
52	אמסטרדם
42	אנאניי
47	ארבעה טורים
30	ארווין גודאינאף
30	ארון הקודש
30	אריות
44	ארך החיים
36	ארץ ישראל
36	אשכול הכופר
35	אשכנז
36	בבל
48	בודוויס
41	בולוניה
30	בורגוס
31	בלה ויידא
30	בר כוכבא
27	ברית המועצות
38	ברכת ההפטרה
44	ברלבורג
52	ברסלאו
43	ברצלונה
52	גלנהאוזן
42	גרמניה
54	גרשון וולף
46	דגלי המדפיסים העבריים
42	דוד גינצבורג
41	דוד הראובני
43	דוד תיאודור להמן
53	הבעל שם מלונדון
36	הגאונים
48	הגדה
54	היינריך היינה
38	היינריך לווה
53	המבורג
36	המזוזה המאגית
34	המלך שלמה
48	המלן
28	הקסאגרם
43	וויטנברג
51	ווינה
52	וולפה
51	וייסקירכן
47	וילהמסדורף
30	ולנסיה
52	זולצבאך
29	חותם
29	חותם שלמה
29	חותמות אשוריות
29	חותמות עבריות
29	חותמות צידוניות
29	חותמות של כדי שמן
35	חסידי אשכנז
33	טבעות מאגיות
34	טורטוסה
35	טפטפיה
43	טרייר
34	טרנטוס
36	יהודה הדסי
45	יהונתן אייבשיץ
29	יהושע בן עשיהו
43	יוהאן כריסטוף ואגנזייל
43	יוסף בן חיים
39	יוסף ג'יקטילה
34	יוספוס פלביוס
47	יוצרות מכל השנה
43	יעקב בן רבי נתנאל
51	יעקב בת שבע פון טרויאנברג
30	יעקב רייפמן
47	ישראל יפה
46	כוכב הגאולה
37	כישוף
30	כנסיות
29	כפר נחום
37	כתב יד
35	כתב כוכבים
31	כתבי האר"י
45	לוחות עדות
53	לונדון
29	לייטה דה וסקונסלוס
34	לנינגרד
30	לרידה
33	מאגיה יהודית
34	מאגיה נוצרית
49	מאתיאש קורווינוס
29	מגידו
42	מגן דוד ואברהם
55	מגן דוד צהוב
42	מדליה
34	מוזיאון הבריטי
49	מורביה
36	מזוזה
36	מזוזה ירושלמית
37	מזלות
54	מזרח
40	מחזור פירנצה
35	מטטרון
44	מי אש
37	מילון בן יהודה
42	מיקרוגרפיה
35	מכבי
30	מנורה
41	מנורת הזהב
37	מפתח שלמה
54	מצבות
31	מקס גרונוולד
41	משה בן יעקב מקיוב
30	משה גסטר
28	משולשים
42	משומדים
25	משמעות
43	נוטריון
46	נחמיאש
43	נחמן בן יעקב
44	ניקולשבורג
47	סביונטה
35	סגול
31	סגולות
31	סדר קערת פסח
44	סוד הטבע הטובע
42	סטסוף
29	סיגנום סלומוניס
25	סמל
27	סמל בית דוד
27	סמל היהדות
27	סמל הממלכתיות
27	סמל הרמוניה
27	סמל התאחדות ההפכים
30	סמלים יהודיים בתקופת יווןן ורומי
32	ספירות
39	ספר הגבול
30	ספר הזוהר
35	ספר החשק
36	ספר יראים
45	ספר רזיאל
39	ספר שורשי השמות
38	ספר תולדות אדם
34	ספרד
35	ע"ב אותיות
30	עץ החיים
40	עקדת יצחק
51	פאול דיאמנט
37	פאוסט
47	פואה
54	פולין
38	פחד יצחק
27	פטיש וחרמש
35	פירוש כ"ב שמות של מטטרון
29	פנטאגרם
41	פראג
49	פרדיננד הראשון
50	פרדיננד השני
46	פרנץ רוזנצוויג
34	צוואת שלמה
45	צופן א"ת ב"ש
46	ציונות
29	צלב קרס
54	צלחת למצות
47	קאפוסט
49	קארל הרביעי
33	קבלה מעשית
33	קבלה עיונית
31	קבלת האר"י
34	קדמוניות היהודים
46	קושטא
51	קטלוניה
38	קמע נגד שרפות
31	קמעות
43	קניקוט
51	קרזמיר
52	קריגסהאבר
30	קתדרלות
36	רבי אביגדור אפטוביצר
44	רבי אברהם חיים הכהן
36	רבי אליעזר ממץ
36	רבי אלקן אדלר
49	רבי דוד אופנהיים
39	רבי דוד בן יהודה החסיד
49	רבי דוד גאנז
38	רבי יואל בעל שם מזאמושט
41	רבי יוסף סמברי
47	רבי יעקב בן אשר
45	רבי יעקב עמדן
38	רבי יצחק לאמפרונטי
30	רבי יצחק לוריא
40	רבי יצחק עראמה
45	רבי ישעיה
46	רבי מאיר ב"ר דוד
49	רבי מרדכי מייזל
39	רבי משה זכות
30	רבי עקיבא
43	רגנסבורג
49	רודולף השני
54	רוטשילד
54	רוסיה
35	רי אברהם אבולעפיה
36	רמב"ם
35	שבעים שמות של מטטרון
45	שבתאים
39	שדי
52	שוואבאך
48	שוקן
41	שושן סודות
39	שערי הצדק
45	שפת אמת ולשון זהורית
30	תהלים
45	תורת הקנאות
54	תחריט אנטישמי
55	תיאודור הרצל
34	תלמוד בבלי
37	תלמידי האר"י

האינדקס כולל רק את המופע הראשון של כל ערך