מיפוי מופעי מגן דוד באמנות שפרסמתי עד כה

מבוא

כיום מופיע סמל המגן דוד באמנות בעולם בכלל ובישראל בפרט בתדירות גוברת והולכת. היקף התופעה נרחב עד כדי כך שראיתי צורך לעצמי, לצורכי מחקר עתידי, לנסות למפות את התופעה, בבחינת הפרד ומשול, על פי מאות תמונות של יצירות שכאלה שאספתי במהלך השנתיים האחרונות בבלוג שלי שנקרא אלבום מגן דוד

התוצאות שהגעתי אליהן דומות במידת מה לחלוקה לרובדי משמעות של הסמל לפי מאמר של האוצרת בתיה דונר

בקטלוג לתערוכתה אמנים ישראלים וגרמנים מתווים טריטוריות של סמל שהתקיימה במגדל דוד בשנת

1996

משמעות לוקאלית ובעיקר אתנית- בתקופה בה קהילת פראג של המאה הארבע עשרה אימצה את הסמל

משמעות דתית מיום שהופיע במדליון הכניסה לבית הקברות של הקהילה האשכנזית באמשטרדם ונפוץ בחפצי קודש יהודיים

משמעות דתית וחילונית גם יחד מהמאה התשע עשרה

משמעות לאומית וסמל של תקווה לעתיד מהופעת עיתון די וועלט של הרצל

אות קלון בתקופת השואה ובשנים שלאחריה משמעות מקודשת שהיא בבחינת היפוכו של הטלאי הצהוב

משמעות לאומית ריבונית מהקמת המדינה

משמעות כוחנית של ריבונות על טריטוריה כפי שבלטה על קירות בתי הערבים בשטחים הכבושים בתקופת האינתיפאדה

הייתי מוסיף לחלוקתה של בתיה דונר קטגוריה שנתגבשה בשנים שחלפו מאז שפרסמה את מאמרה משמעות כסמל לעתיד של אחדות בין הדתות

אמנות יהודית מסורתית

מיקרוגרפיה איור ומגזרות נייר

אמנות המיקרוגרפיה

היא אמנות יהודית ייחודית של ציור באותיות זעירות מתוך כתבי הקודש במקום בקווים

הציור הראשון של מגן דוד מופיע במיקרוגרפיה בקודקס לנינגרד משנת

1008

שנמצא בגניזה בקהיר

בסרווירה, יישוב קטן בקטלוניה, ספרד, נכתב בשנת אלף ושלוש מאות ספר תנ"ך הכולל בשלמותו גם חיבור הנקרא ספר מכלול לרד"ק, ובו איורים של יוסף הצרפתי. באחד מאיורים אלה מופיע מגן דוד בתנ"ך קניקוט שנכתב כמאתיים שנה אחריו, אף הוא בספרד, מופיע גם כן מגן דוד על אחד מדפי השטיח. חוקרים גילו שהמאייר, יוסף בן חיים, הושפע מיוסף הצרפתי. המסורת הזאת של איור ספרי תנ"ך תוך הקדשת חשיבות מיוחדת למגן דוד נמשכה לפיכך במשך מאות שנים

המסורת של המיקרוגרפיה נמשכת בימינו אלה על ידי אמנים רבים. למשל, הרב בן ציון בר עמי מרחובות ומשה דדון מצפת, יש גם ממשיכים בני ימינו לסגנון האורנמנטליסטי שמופיע בדפי השטיח כמו רון כהן מצפת, ופול ברצ'ילון מבולדר, קולורדו ארה"ב

מגזרות נייר

מגזרות הנייר היהודיות החלו כנראה בספרד ב

1345

לאחר גרוש ספרד נפוצו מגזרות הנייר בכל העולם היהודי והפכו לאומנות עממית מקובלת של גברים בלבד, במיוחד תלמידי חכמים ובחורי ישיבות. שיא תפארתה של מגזרת הנייר היהודית היתה מסוף המאה ה

18

ועד תחילת המאה ה

20

היוצרים היהודים נהגו ליצור מגזרות לצרכים פולחניים ולהידור מצווה, לקישוט בית הכנסת והבתים. נוצרו לוחות מזרח, לוחות שיוויתי ולוחות בשם מנורה לקיר של כיוון התפילה. קישוטים לחגים במיוחד לסוכות ולשבועות. קמעות ליולדת, לוחות זיכרון, עיטורים לכתובות ועוד

האומנות היהודית העממית הזאת שכמעט נכחדה מן העולם בשואה, זוכה בשנים האחרונות להתחדשות ופריחה

בישראל מוכרת אמנית מגזרות הנייר צפורה נאמן מהמרכז הישראלי למגזרות נייר מסורתיות

צפורה היא תלמידתו של חמיה, יעקב נאמן ז"ל שנחשב לאחד מגדולי גוזרי הנייר במאה העשרים. יעקב החל ליצור מגזרות נייר באלף תשע מאות שבעים ושבע, בגיל שבעים. במשך שתים עשרה שנות יצירה, יצר כשש מאות מגזרות נייר מקוריות

ציונות

הפריחה של העיסוק במגן דוד בתקופה המודרנית באמנות היהודית מתחילה עם אפרים משה ליליין המכונה הצייר הציוני הראשון. המגן דוד מופיע בעשרות מציוריו, ולא רק בהקשר תעמולתי

ממשיכו, זאב רבן, ממקימי בצלאל, יצר עבודות רבות שעוסקות בסמל זה למשל איוריו לספר שיר השירים, או אחד מקלפי המשחק האמנותיים בהוצאת הדוכיפת

בתקופה הראשונה של אמני בצלאל מנהיגי הציונות ראו בצורך באמנות יהודית חדשה חלק מהמאבק הלאומי. הם ביקשו אחר אמנות שתייצר קשר מחודש עם הפן האבוד של האדם היהודי, ושתהפוך את היהודי החדש לאדם שלם. לאמנות נועד אם כן תפקיד לאומי. בעזרתה, כך קיוו, ניתן יהיה להפנים את הציונות ולאחד בין ההווה לעבר ובין הפרט לקבוצה. הקמת בצלאל הוכתבה אפוא מלכתחילה מדרישות אידיאולוגיות ותעמולתיות, כמו גם מאילוצים שנבעו מהתחשבות בטעם אלו שמימנו את המוסד ישירות ובעקיפין. הווה אומר, בצלאל לא היה אדיש לצורך לייצר אמנות בעלת שורשים לאומיים, המודרכת בידי אידיאלים שאינם מנותקים מהדת היהודית. ..המגן דוד והמנורה... שני הסמלים כאחד נפוצים באמנות בצלאל, כפי שנראה היטב בעבודות של מחלקת השטיחים, שנפתחה במאי

1906

טלאי צהוב

מגן דוד מופיע הן במרכז דגל ישראל והן בצורת הטלאי הצהוב ומבחינה זו אין כמותו לסמל הן את השואה והן את התקומה. בקבוצה של אותם אמנים שטלאי צהוב מופיע ביצירתם ניתן להבחין בין אמנים שנספו בשואה, אמנים ניצולי שואה, ואמנים שלא היו בשואה

אמנים שנספו בשואה

ליקס נוסבאום; אייזיק-אדולף פדר; ז'אק גוטקו

אמנים ניצולי-שואה

אלה ליברמן-שיבר ; אסתר לוריא; בני פלג; הלינה אולומוצקי; הירש-צבי-שיליס; ז'ק הלר; ד"ר מרטין קיזלשטיין; פאול קור; צבי נדב רוסלר; רוברט פיש ;שמואל בק; שרלוט בורשובה

אמנים שלא היו בשואה: אביבה בייגל; אבינועם דמארי ; אופיר פז; ברני פינק ; אורי רז; אילת עמית ; אריק ונונו, גדעון שגיא; דן רייזינגר; זויה צ'רקסקי; חלי בן חור; חנוך בן דוב; טניה פרמינגר; יגאל תומרקין; יהודית וינשל ליברמן; יעקב אגם; מאיר סלומון; מרדכי כפרי;; סבינה סעד; עמילי גלבמן; ענת אדרת; עקיבא קנט סגן; רוני ראובן; רלי וסר;

אמנים עכשוויים

ישראלים, גרמנים ובני עמים אחרים

את קבוצת האמנים העכשווים הבוחנים את זהותם העצמית ואת זהותנו העצמית לאורו של סמל המגן דוד ניתן לחלק על פי ארצות מולדתם

ישראלים -בארץ ובחו"ל

אביבה בייגל; אהוד שחורי ; אהרן שבו ; אופיר נווה ; אופירה אוריאל ; אלי בנאקוט; דוד שפירא; דיק בן דור; דרור אוסלנדר ;ורד שומרון; חוה יהב ; יגאל בן נון ; יובל כספי ; יוסי למל; יעקב קשמכר; מאיר סלומון ; מרים מהדיפור ; משה גרשוני ;סבינה סעד; עמילי גלבמן ; ענבל קורץ; ויטלי קומר ואלכסנדר מלמיד; קיטי לוי; רחל בן חור; רלי וסר; רפי לביא

גרמנים

בתערוכה

בשם אמנים ישראלים וגרמנים מתווים טריטוריות של סמל שהתקיימה במגדל דוד בשנת

1996

השתתפו האמנים הגרמנים הבאים

גונטר אוקר; פליקס דרוזה; רונה מילדס; אווה לואש; יורגן פרטנהיימר; צ.או. פאפגן;

אחרים

דייב הופר תושב אוסטרליה

יודאיקה

אמנים רבים מתפרנסים ממכירת ציוריהם כפריטי יודאיקה ולכן השוק מוצף במגני דוד שנועדו לצרכים "שימושיים" כגון

תכשיטים

יניב שפירא

ויקטור בר, יעל הינברג, טובה בוטביניק, שרה פיינגולד, יאיר עמנואל, אירית גלמור, עופר רובין

ברכות כגון חמסה, ברכת הבית, ברכת העסק

סבינה סעד

רון כהן

עיצוב בתי כנסת

רועי שנער, רונן קימל

איור

הגדה: ארתור שיק, אשר קלדרון, מגילת אסתר: רון כהן

קישוט לסוכה

אדם ריין - פוסטרים

שיר ברקן: אהיל לסוכה מתקפל מנייר

כתובות

כתובה מפוסלת בנייר של קרני ריבלין וורונה

בולים

אשר קלדרון, בתיה טון, גבריאל ומקס שמיר, משה פרג, רות לוין

מדליות

אהרן שבו

אקס ליבריס

אפרים משה ליליין, ישמעאל סמית, ג'וריס מומן

בהשראת הקבלה

בצפת ישבו ופעלו במאה השש עשרה גדולי המקובלים: משה קורדובירו, יצחק לוריא (האר"י) ותלמידו חיים ויטאל

כיום יש בצפת ציירים שמציירים בהשפעת כתביהם של אותם מקובלים

יעקב קשמכר, אברהם לונטל, דוד פרידמן, דורית דרור, רלי וסר

אמנות אנטישמית

ציירי קריקטורות

תעמולה נאצית

שונות

קעקוע

התורה אוסרת בויקרא, י"ט, כ"ח על קעקוע הגוף: "ושרט לנפש לא תתנו בבשרכם וכתובת קעקע לא תתנו בכם". העונש על כך הוא שלושים ותשע מלקות לכל קעקוע

למרות זאת קעקועים היו נפוצים בין יהודים כבר במאות הראשונות לספירה כפי שהראה פרופסור מאיר בר אילן במאמר שהקדיש לנושא זה

בארץ מתקשר הקעקוע גם למספרים שקועקעו על זרועותיהם של היהודים בשואה. בימינו מופיעים קעקועים בפרסומות רבות בטלוויזיה. התחום קיבל לגיטימציה ונוהרים אליו בני כל הגילאים וכל השכבות. רבים נוהגים לקעקע את סמל המגן דוד על גופם

מקעקעים מפורסמים

אבי ונונו מישראל, דיוויד הרמן מרדמונד, וושינגטון

אוריגמי

ישנו עיסוק נרחב במסגרת אמנות האוריגמי

ביצירת מגני דוד

המלה אוריגמי מורכבת משתי מלים ביפנית אוֹרוּ, שתרגומה קיפול וקאמי שתרגומה פיסת נייר. אמנות זו התגבשה באלף שמונה מאות ושמונים אך החלה להתפתח ביפן זמן רב לפני כן. מסוף המאה התשע עשרה התפשטה אמנות האוריגמי לעולם כולו

ספרי האוריגמי מציגים את תהליך הקיפול בעזרת שיטת תרשימים סטנדרטית שפותחה במקביל ביפן ובמערב. מסיבות של נוחות, אסתטיקה ומוסכמה, בדרך-כלל נעשים הקיפולים על נייר ריבועי, הצבוע מצדו האחד, ללא חתכים או הדבקות

אחד מאמני האוריגמי הידועים בתחום קיפול מגן דוד הוא

Fred Rohm

לאחרונה יצא לאור ספר קיפולי נייר של מירי גולן ופול ג'קסון

ויטראז'

רונן קימל וסבינה סעד: מנורת שבעת המינים

מגן דוד מזכוכית צבעונית בעיצוב

Designs by Dan

עבודת טלאים

אביבה הדס

צילום

Gtiboogiemann

פרסם בפליקר תמונה הפסימית של מגן דוד עשוי מכדורי אקדח

שלמה ערד

תצלום של ציור מגן דוד כוחני כחול בתוך עיגול כחול על בית של ערבי

רלי וסר

מגן דוד בצל של עץ זית

רקמה

שוש שגב

תיאטרון

סמדר יערון

ספרות

ניר יניב כתב סיפור מדע בדיוני על יבשת בצורת מגן דוד

שירה

גדעון נאור, סבלימינל והצל, אבינועם דמארי

ארכיטקטורה

הארכיטקט גרשון שבח תושב מושב שורש בנה בנוה דקלים ישיבה בצורת מגן דוד שנהרסה על ידי הפלשתינאים מיד לאחר פינוי היישוב