קצת קשה לראות בתמונה הזאת בגלל שהמצלמה לא מספיק רחוקה אבל תאמינו לי שכל מה שאתם רואים כאן נמצא בתוך הקסגרמה. רצפת הפסיפס הזאת נמצאת במוזיאון ברדו בטוניס. היא נוצרה במאה השלישית. העבירו אותה למוזיאון ברדו מאתר ביר שנה ליד זגואן שבמרכז טוניס.
במרכז התמונה שבעה קיסרים רומיים שמייצגים את ימי השבוע, או את השמש הירח וחמשת כוכבי הלכת שניתן לראות בלי טלסקופ: מרקורי, ונוס, מרס, יופיטר וסטורן. סביבם החיות המקודשות להם: זאב, נשר, יונה, סוס, שור ותיש. סביבם המזלות. התמונה היא באדיבות ביביג'יאן שפרסמה אותה לראשונה בפליקר
בעמוד 37 בספר חותם שלמה בעריכת ד"ר רחל מילשטיין בהוצאת מגדל דוד המוזיאון לתולדות ירושלים ישנו קטע שמצביע היטב על משמעות פסיפס זה
מאז ימי קדם סימלה צורת המעגל את כיפת השמים או את הקוסמוס כולו. חלוקתו השווה של המעגל לשש יחידות מציגה את הסדר בקוסמוס ואת התנועה ההרמונית של כוכבי השמים ועל כן לא יפלא שהכוכב המשושה נבחר כבסיס לקומפוזיציה של רצפת פסיפס רומית בתוניס שבמרכזה מתואר כוכב הלכת שבתאי, סטורן, וסביבו ששת כוכבי הלכת האחרים וסביבם תריסר המזלות. פסיפס תוניסאי זה הוא הדוגמה היחידה שבה ההקסגרמה והכוכבים משתלבים לכלל קומפוזיציה בעלת משמעות סמלית
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה