יום שני, אוקטובר 30, 2006

עץ החיים של הקבלה


תרגום הקטע הבא מאנגלית לעברית נעשה באדיבות הוצאת ראובן מס
והוא לקוח מפרק ז בספרו של דר אשר אדר: מגן דוד סמל עתיק של איחוד

האיזון ההרמוני במערכת יחסים אותו מסמל המגן דוד ניתן להשגה רק אם השותפים לאותה מערכת יחסים הם עצמם מאוזנים. בניגוד להשקפה הרווחת, אין די בעצם ההתחברות
כאשר אנחנו בוחנים את שני המשולשים של המגן דוד, אנחנו יכולים לדמות נקודה מרכזית בכל אחד מהם. אם אין התאמה בינה לבין הנקודה המרכזית המשולש השני, הכוכב יתעוות ויצא מאיזון
מהי אותה נקודה מרכזית? האם היא יכולה בכלל להיות בהתאמה עם זו של האחר? בני האדם שונים זה מזה עד כדי כך שבין מיליארדי האנשים המאכלסים את כדור ארץ אין שני אנשים שיש להם אותו פרצוף בדיוק, אותה טביעת אצבעות בדיוק, או אותו קול בדיוק. לכל אחד מאתנו יש אישיות משלו. כמו שחז”ל אומרים: כל המאבד נפש אחת מישראל, כאילו איבד כל העולם כולו; וכל המקיים נפש אחת מישראל, כאילו קיים כל העולם כולו
מאחורי הצורה החיצונית של בני האדם, שיש רבות כמותה, ישנו משהו גבוה יותר, נקודה המאחדת. למעשה, ככל שאנחנו עולים אנחנו מתקרבים אליה יותר. במונחים המודרניים נקודה זו נקראת לעתים אני עליון או סופר אגו, או אב טיפוס של אדם. התורה, מדברת על הנקודה המאחדת הזו כשהיא מספרת לנו על אדם קדמון, על אותה ישות שנוצרה בדמות אלוהים. בעקבות התורה, אנחנו יכולים לדמות את האני העליון כספירה שיש בה פתח תחתון כלפי האדם ופתח עליון כלפי השפע שבא ממעל. ניתן להשוות זאת למרכז שמקיים את האיזון שבין הטבע הארצי לבין הטבע האלוהי שלנו, כמו גם להשוות בין ימיננו לשמאלנו. כצאצאי אדם הראשון, המבנה הזה קיים בכל אחד מאתנו, והוא מאפשר לנו להכיר את עצמנו, להכיר ולאהוב את הזולת, ולהבין את המצע האנושי המשותף לכולנו
הקבלה מבטאת את העקרונות האלה בתרשים הידוע בשם עץ החיים
תרשים עץ החיים מראה את הקוטביות המושלמת שבין הכוח היצירתי, המכונה ספירת כתר, לבין עולם החומר המכונה ספירת מלכות. תרשים עץ החיים מראה גם את הקיטוב היחסי שבין העמודה הימנית לעמודה השמאלית: בין כוח לבין צורה ; בין שלילי לבין וחיובי; בין נקבה לבין זכר; בין נותן לבין מקבל. הקיטובים האלה נולדים על ידי ספירת כתר ונשלטים על ידיה
עשר הספירות של עץ החיים מקושרות על ידי קוים, הנקראים נתיבים. נתיבים אלה יוצרים משולשים, שדות כוח. לכל אחד משדות כוח אלה יש משמעות משלו. כל אחד משדות כוח אלה שייך לתחום של ספירת כתר או לתחום של ספירת מלכות
משמעות הדבר היא
א. הכל נובע ממקור אחד, מתחלק לשניים, ולאחר מכן מתאחד מחדש עם המקור שהוא אחד
ב. עץ החיים הוא הרמוני ומאוזן כל עוד כל המשולשים המראים את התפקידים השונים שלו הם בצורה המיועדת להם ומקומם הוא במקום המיועד להם
ג. המהות של היהדות נכללת בשם כתר שהוא שמה של הספירה העליונה ביותר ובשם מלכות שהוא שמה של הספירה הנמוכה ביותר. השם מלכות כאשר הוא חל על העולמות של הדומם הצומח והחי מלמד אותנו שעולם החומר אינו נפרד מאלוהים, אלא משמש הדום לרגליו. כאשר השם מלכות חל על עולמנו, הוא מעודד אותנו להכיר בריבונות של האל על הבריאה כולה, ולהיות מודעים לכך שהוטל עלינו לטפל בעולם, שאנחנו יכולים להעלות אותו לרמה אלוהית, ושאם נעשה זאת נוכל לשלוט בעולם בדמותו ובצלמו של הבורא. בזאת אנחנו בעצם מכתירים את האל למלך העולם, לאדון העולם, והופכים את הארץ למלכותו. לכן, את ספירת מלכות מסמל המלך דוד
האדם מעפר יולד אך למרות זאת הוא נברא בצלם אלוהים. זאת מסמלים המעוין התחתון והמעוין העליון בתרשים של עץ החיים בכך שהם מעוצבים באופן זהה. בלשון הקבלה נקרא המעוין בשם פרצוף
חלק מן המעוין התחתון, המשולש של מלכות-הוד-נצח, מסמל את המצב לתוכו אנחנו נולדים, את האגו בהתגלמותו. בגלל שהאדם אינו מיועד להישאר במצב הזה, הוא הולך, באופן טבעי, אחר הנטייה המולדת שלו לעלות למעלה, לצמוח מבחינת מקצועית, שכלית ורוחנית, להשתוקק למטרות יותר ויותר נאצלות. אבל לבסוף, כולנו חייבים להבין שיצר סובייקטיבי זה לשאוף למעלה טבוע בנו למעשה ככמיהה לאמת מושלמת ואובייקטיבית שהיא תמיד מעלינו והיא מסומלת בתרשים שלנו באמצעות ספירת הכתר. ספירה זו קוראת אלינו תמיד באמצעות מה שאנחנו מכנים בשם קול פנימי, לחזור בתשובה. למלה תשובה יש שתי משמעויות: לענות ולהתחרט. ספירת כתר שואלת אותנו את השאלה הנצחית של אלוהים לאדם: אייכה, והיא קוראת אלינו להתגבר על הקשיים שמסמלות ספירות נצח והוד ולהתאחד בספירת תפארת עם האלוהות שמסומלת על ידי ספירת כתר
התהליך הזה מתואר לעיתים קרובות כתחייה רוחנית. זו אינה פוגמת בכל התפקידים שמסמל המעוין התחתון, אך מספקת אופקים חדשים ופותחת לנו פתח להדרכה אלוהית. ספירת תפארת מלבד הערך הפנימי שלה, יוצרת את הציר שמחבר אל המעוין העליון. בדרך זו, אנחנו יכולים לומר במילים של תהילים כה פסוק י': אליך ה' נפשי אשא
על כל פנים, בלימודי היהדות, לא מספיק לשאוף למעלה באמצעות הרגשות בלבד. עליה למעלה רק בהתאם לרעיונות ולאידיאלים שלנו יכולה אולי להשפיע לטובה בתחילת הדרך אבל לבסוף התוצאה תהיה בלבול כמו זה שהיה בבבל. ההתקדמות שלנו חייבת להיות באמצעות פעולות שתואמות את ההנחיה האלוהית, וזו באה מלמעלה, מהר סיני. אמנם, התורה אומרת לנו מיד בתחילתה כי אלוהים שבת מכל מלאכתו אשר עשה (ראה הערה שמינית לפרק השלישי). בהקשר זה, אנחנו יכולים להוקיר את העובדה שמלכות אלוהים, שבת, קדושה וכו', לא נבראו, ולכן לא נכפו על הטבע שלנו: עלינו לשאוף אליהם ולעשותם. התורה מדגישה זאת שוב ושוב. למשל, בנוגע לשבת, אנחנו קוראים: ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדורותם
כל מעשינו, בין אם הם נקראים דתיים ובין אם הם נקראים חילוניים, מתרחשים בתחומי ספירת מלכות בעץ החיים שלנו. בעשותנו את מה שאנחנו מצווים לעשות אנחנו מבינים את ערכם הפנימי של מעשינו ואת יופיים : נעשה ונשמע ; יראת אלוהים ראשית חכמה
היראה ואהבת האל אשר באות לידי ביטוי באישיות שלנו, הן אלה שמתחילות לפתוח את לבנו לבינה ולחכמה האלוהיות כפי שהן מיוצגות בעץ החיים שלנו על ידי שתי הספירות העליונות. שתי ספירות אלה אינן עצמאיות; הן מחוברות באופן בלתי-ניתן להפרדה לספירת כתר, וזו מוצגת בתרשים שלנו לא רק על ידי המשולש העליון שנוצר על ידי שלוש ספירות אלה אלא גם על ידי האות יוד, שנוצרת מן האין סוף ומתמתחת, דרך ספירת הכתר אל תוך ספירת החכמה וכך מגבשת את השלישייה העליונה לכדי יחידה מוצקה, שמעניקה צורה הרמונית ומאזנת לעץ כולו ולמה שהוא מסמל
היהדות, שהקבלה היא הבסיס המיסטי שלה, מאופיינת על ידי זרימה קבועה של אנרגיה בין ספירת כתר לבין ספירת מלכות. ספירת כתר מציינת גם את מתן תורה, שמתמשך ומתחדש מדור לדור. שלישיית הספירות: חכמה בינה תפארת מסמלת את רוח אלוהים באדם, ואילו הנתיב המקשר את ספירות כתר ומלכות מסמל את הנוכחות ואת הרצון האלוהי שקיימים בכל מקום אף אם הם מאחורי הקלעים
לכן, התרשים הזה, בעל השם ההולם עץ החיים, משקף את שיעור הקומה המאוזן והמושלם של אדם קדמון שהוא האב טיפוס שאנחנו, צאצאיו, אמורים לגדול בכיוון שיעור הקומה הזה בתור יחידים ובתור מין. החיים שלנו כאן בכדור הארץ צריכים לשקף את התוכנית השמימית הזאת, כשם שהמעוין התחתון של הוד-נצח-תפארת-מלכות נדרש לשקף את המעוין העליון של כתר-חכמה-בינה-תפארת
התהליך הזה של צמיחה קורה בתוך השדה שצוין על ידי הספירות הוד-נצח-דין-חסד. המרכז, או הציר, הוא ספירת תפארת, או האני העליון, ואילו ספירת דעת משקפת את התפקוד של עשר הספירות. עם כל זאת כל אלה באים לידי ביטוי בספירת מלכות
בהמשך נראה שבמגן דוד הרעיונות האלה באים לידי ביטוי באופן יותר פשוט אך לא פחות מרשים

אין תגובות: