רלי וסר - אמנות ישראלית
מה מרכיב מגן דוד ישראלי?
ללא ספק הוא יהודי, אבל כיום הוא גם ישראלי...הוא מורכב מדת, ומחול, מצבא ומשכול, הוא מורכב מהתנתקות ומהתנגדות...ובלבנו הוא גם טלאי,עם פסים מאד מרגישים כרקע לכל התחושות, הרגשות וגם לגיטימיים הכעסים הכעסים
את ההצעה לשים אות היכר ביהודים העלה לראשונה רינהרד הידריך בדיון שהתקיים בעקבות פרעות 'ליל הבדלח' בנובמבר .1938.. כבר בעיצומה של מערכת ספטמבר 1939 בפולין הוציאו רשויות צבאיות ואזרחיות גרמניות מקומיות את הצווים הראשונים המורים לסמן חנויות יהודיות ואחר-כך גם לשאת אות מזהה. הדבר גרם שינויים והחלפה תכופה של הסימנים. כך, למשל, נצטוו יהודי לובלין בנובמבר בעשרים ושלישי בנובמבר אלף תשע מאות שלושים ותשע לשאת בצד שמאל של חזם טלאי צהוב ובו כתובת "יודה" שחורה. הנס פרנק ציווה, באחת מההוראות הראשונות שלו כמושל הגנרלגוברנמן, ש"כול היהודים , והיהודיות, השוהים בגנרלגוברנמן ושהם בני עשר ומעלה, חייבים, החל ב 1- בדצמבר 1939 לשאת על השרוול הימני של לבושם ושל הבגד העליון שלהם סרט לבן ובו מגן-דוד (כחול) ברוחב עשרה ס"מ, לפחות". בעקבות זאת בוטל הטלאי הצהוב בלובלין והיהודים שם נצטוו לשאת סרט לבן כבשאר חלקי הגנרלגוברנמן... בערי זגלמביה שטח שגם הוא, בדומה לורטלנד, סופח לרייך הגרמני, נצטוו היהודים לשאת סרט עם מגן-דוד כחול על שרוול שמאל של בגדיהם, ואחר-כך הוחלף גם שם הסרט בטלאי... ב ביליסטוק, שנכללה באיזור מינהלי נפרד, פירסם היודנרט את הודעתו בראשונה לפי הוראת השלטונות הגרמניים, ובה נאמר ש"החל ביום 10 ביולי 1941 בבוקר, יהיו כול הגברים, הנשים והילדים מבני 14 ומעלה חייבים לענוד על זרועם הימנית סרט לבן ועליו מגן-דוד כחול, רוחבו של הסרט 12 ס"מ, עובי הקו הכחול של המגן-דוד – לפחות סנטימטר אחד". ואילו בהודעה השנייה של היודנרט בביאליסטוק, מיום 11 ביולי, מדובר על ה'טלאי הצהוב כמצווה'. מכאן ניתן להסיק שבתוך ימים אחדים שונתה ההוראה מסרט לטלאי צהוב
הוא היה פעיל במחתרת הצרפתית ועזר להעביר ילדים יהודים מצרפת לספרד
הוא לחם במלחמת העצמאות. הוא גם צייר ידוע בארץ ובעולם ויצירותיו מוצגות במוזיאונים רבים בכל העולם
את מכלול החיים ניתן לדמות לעץ ענק, עץ החיים, עץ המראה את השתקפות החיים: זרועותיו, ענפיו, שורשיו - כלפי האדמה וכלפי השמים. זהים. משם בא האיזון המופלא, אולם בו זמנית גם אותן זרועות מביעות את אותם ערכים של טוב ורע: הזרועות הנשלחות כלפי האדמה לשורשיות ולאבדן, וכלפי השמים- לרחמים ולהתרסה...ברוחניות ובכאב כלפי השמים.האיזון הכל כך מיוחד הזה מובע על ידי מגן הדוד שבלבו של עץ החייםכל הזכויות על התמונה לעיל שייכות לרלי וסר - אמנות ישראלית
ויכלו השמים והארץ וכל-צבאם: ויכל אלהים ביום השביעי, מלאכתו אשר עשה; וישבת ביום השביעי, מכל-מלאכתו אשר עשה: ויברך אלהים את-יום השביעי, ויקדש אתו; כי בו שבת מכל-מלאכתו, אשר-ברא אלהים לעשות
מרים ובעלה, מנחם, חיים ויוצרים בקריית האמנים בצפת, וניתן להתקשר אליהם
לגלריה ברחבת התערוכה הכללית
0502444734
Tel: 04 6821732
Email: art@ein-noach.com
התמונה היא באדיבות מרים ומנחם מהדיפור, זוג אמנים החי ויוצר בצפת. הוא אמן בעץ והיא ציירת. השילוב ההרמוני ביניהם נראה לי די נדיר בנוף של האמנות הישראלית
כְּרֵתִים שבים התיכון: הֲלוֹא אֶת-יִשְׂרָאֵל הֶעֱלֵיתִי מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּפְלִשְׁתִּיִּים מִכַּפְתּוֹר...עמוס ט, 7
מגע דוד עם פלשתים התחיל כבר בימי שאול, כאשר ברח דוד אל אכיש מלך גת ושימש אצלו מפקד גדוד שכירים. בסוף ימיו של שאול ישב דוד בצקלג, שהיתה אחת מערי ממלכת גת. דוד נהג באותה תקופה ואף בשנים הראשונות של מלכותו בחברון כוואסאל של הפלשתים, ורק לאחר שהומלך על הממלכה המאוחדת התחילו ההתנגשויות ביניהם. בשתי המערכות בעמק הרפאים שעל יד ירושלים הוכו הפלשתים (שמואל-ב ה, יח). במערכה השנייה רדף דוד את הפלשתים עד בואך גזר (שמואל-ב ה, כה). הנצחונות האלה שיחררו לחלוטין את הר אפרים ואת יהודה מן השלטון הפלשתי. לפי המסופר הכניע דוד את הפלשתים 'ויקח דוד את מתג האמה מיד הפלשתים' (שמואל-ב ח, א). לפי דברי - הימים-א יה, א, נכבשו גם גת ובנותיה מיד פלשתים. אחרי מלחמת גת כובש דוד את השפלה הצפונית ואת רצועת החוף (נחלת דן הקדומה), כולל דאר, ולבסוף את עמק יזרעאל ואת עמק בית שאן. חבלים אלה נכללים לאחר - מכן בחלוקה האדמיניסטראטיבית של שלמה למחוזות מלכים-א ד. כל החלק הצפוני והמזרחי של ממלכת פלשת עבר לידי דוד. פלשת המכווצת הפכה ואסאלית של ישראל
סיפור זה מובא במדרשי אלף בית דבן סירא, שם מסופר הסיפור על דודהמלך בבורחו מפני שאול: וכשנחבא דוד במערה מפני שאול המלך, שלח הקדושברוך הוא עכביש וארג על פי המערה וסגר אותה. בא שאול וראה פי המערה ארוגאמר: ודאי לא נכנס אדם לכאן, שאם נכנס היה קורע את האריג לקרעים
ויאמר אלהים, ישרצו המים, שרץ נפש חיה; ועוף יעופף על-הארץ, על-פני רקיע השמים: 21 ויברא אלהים, את-התנינם הגדלים; ואת כל-נפש החיה הרמשת אשר שרצו המים למינהם, ואת כל-עוף כנף למינהו, וירא אלהים כי-טוב: 22 ויברך אתם אלהים לאמר; פרו ורבו, ומלאו את-המים בימים, והעוף ירב בארץ: 23 ויהי-ערב ויהי-בקר יום חמישי
ויאמר אלהים, יהי רקיע בתוך המים; ויהי מבדיל, בין מים למים: ויעש אלהים את-הרקיע, ויבדל, בין המים אשר מתחת לרקיע, ובין המים, אשר מעל לרקיע; ויהי-כן: ויקרא אלהים לרקיע שמים; ויהי-ערב ויהי-בקר יום שני
ויאמר אלהים, תוצא הארץ נפש חיה למינה, בהמה ורמש וחיתו-ארץ למינה; ויהי-כן: ויעש אלהים את-חית הארץ למינה, ואת-הבהמה למינה, ואת כל-רמש האדמה למינהו; וירא אלהים כי-טוב: ויאמר אלהים, נעשה אדם בצלמנו כדמותנו; וירדו בדגת הים ובעוף השמים, ובבהמה ובכל-הארץ, ובכל-הרמש הרמש על-הארץ: ויברא אלהים את-האדם בצלמו, בצלם אלהים ברא אתו; זכר ונקבה ברא אתם: ויברך אתם אלהים, ויאמר להם אלהים, פרו ורבו ומלאו את-הארץ וכבשה; ורדו בדגת הים ובעוף השמים, ובכל-חיה הרמשת על-הארץ: ויאמר אלהים, הנה נתתי לכם את-כל-עשב זרע זרע, אשר על-פני כל-הארץ, ואת-כל-העץ אשר-בו פרי-עץ זרע זרע; לכם יהיה לאכלה: ולכל-חית הארץ ולכל-עוף השמים ולכל רומש על-הארץ, אשר-בו נפש חיה, את-כל-ירק עשב לאכלה; ויהי-כן: וירא אלהים את-כל-אשר עשה, והנה-טוב מאד; ויהי-ערב ויהי-בקר יום הששי
ויאמר אלהים, יהי מארת ברקיע השמים, להבדיל בין היום ובין הלילה; והיו לאתת ולמועדים, ולימים ושנים: והיו למאורת ברקיע השמים, להאיר על-הארץ; ויהי-כן: ויעש אלהים, את-שני המארת הגדלים; את-המאור הגדל לממשלת היום, ואת-המאור הקטן לממשלת הלילה, ואת הכוכבים: ויתן אתם אלהים ברקיע השמים; להאיר על-הארץ: ולמשל ביום ובלילה, ולהבדיל, בין האור ובין החשך; וירא אלהים כי-טוב: ויהי-ערב ויהי-בקר יום רביעי:
בראשית ברא אלהים; את השמים ואת הארץ: והארץ, היתה תהו ובהו, וחשך על-פני תהום; ורוח אלהים, מרחפת על-פני המים: ויאמר אלהים יהי אור; ויהי-אור: וירא אלהים את-האור כי-טוב; ויבדל אלהים, בין האור ובין החשך: ויקרא אלהים לאור יום, ולחשך קרא לילה; ויהי-ערב ויהי-בקר יום אחד
מגן דוד מוזהב-צהבהב...מה בין מגן דוד לטלאי צהוב
מה בין החגיגיות וההדר הטמונים במגן דוד מוזהב לבין הפשטות הכאב והשכול הטמונים במגן דוד צהוב
מה בין תפילה לבורא עולם לחיים טובים, לברכה, לבריאות,לשגשוג ולהצלחה...לבין תפילה לאדון האדונים להושיע את עם ישראל
השילוב בין השניים מצא את ביטויו ביצירה מיוחדת זו...גם זהב וגם צהוב...גם הצלחה וגם הצלה
יצירה בטכניקה מעורבת הכוללת גם פסיפס של זכוכיות כחולות, המרכיבות ומרצדות בין לבין
כשהייתי ילד קטן, בכיתה א, הייתי מצייר מגן דוד. אם הייתי גדל באיטליההייתי מצייר צלבים... בדגל הנוכחי, מגן דוד זה יופי של צורה, אבל לא אומר הרבה
יצרתי מודיפיקציה של המגן דוד עם יותר צדדים וזה נראה גם כמו פיצוץ. זו מתיחת פנים ולא בדיוק שינוי
אושפיזין (בארמית- אורחים), על פי המסורת היהודית, הם אורחים רוחניים שבאים לבקר בסוכה במהלך שבעת ימי חג הסוכות. מקורו של מנהג הזמנת האושפיזין לסוכה הוא ככל הנראה בתורת הקבלה ובספר הזוהר. בכל יום מגיע לסוכה, על פי המסורת, "אורח" אחר, ועמו מגיעים האורחים האחרים כאשר כל האורחים הם דמויות תנ"כיות מן ההיסטוריה היהודית
חשיבות האורחים באה לידי ביטוי במידות המיוחסות להם. בכל יום מיוחסת חשיבות מיוחדת למידה הקשורה באורח של אותו היום: אברהם - מידת החסד, יצחק - מידת הגבורה, יעקב- תפארת, משה- נצח, אהרון- הוד, יוסף- יסוד ודוד- מלכות
תהילים הוא הספר הראשון הפותח את חלק הכתובים בתנ"ך. בניגוד לרוב ספרי התנ"ך, ספר תהילים כשמו כן הוא, כולו מלא בתהילות לאלוהים, שירה והבעת רגשות. שם הספר תהילים כפי שהוא שגור אצלנו הוא צורת רבים של המילה תהילה, שמשמעותה דבר שבח... במסכת פסחים, קבעו חז"ל: "כל שירות ותשבחות האמורות בספר תהילים כלן דוד אמרן"לעומת זאת, בברייתא במסכת בבא בתרא נאמר: דוד כתב ספר תהלים על ידי עשרה זקנים: על ידי אדם הראשון, על ידי מלכיצדק, ועל ידי אברהם, ועל ידי משה, ועל ידי הימן, ועל ידי ידותון, ועל ידי אסף, ועל ידי שלשה בני קרחעל קיומם של פרקי תהילים העוסקים בנושאים מאוחרים מתקופת דוד המלך כתב רבי אברהם בן עזרא בהקדמתו לספר תהילים: "ומחלוקת גדולה יש בינות המפרשים, יש אומרים כי כל הספר לדוד והיה נביא, ... ויש אחרים אומרים כי אין בספר הזה נבואה לעתיד, ובעבור זה כתבוהו הקדמונים עם איוב ומגילות... ואמרו כי 'על נהרות בבל' - חיברו אחד מן המשוררים בבבל... ואמרו כי גם אסף ... אינו אסף המנצח שהיה בימי דוד."מזמור ע"ב מסתיים במילים "כלו תפילות דוד בן ישי" אולם רבים מהמזמורים הבאים נושאים את שמו של דוד.בסך הכול שבעים ושלושה מזמורים משוייכים בפתיחתם לדוד, שנים עשר מזמורים לאסף, אחד עשר לבני קרח, שני מזמורים לשלמה, מזמור אחד לאיתן האזרחי (שלפי המסורת הוא אברהם) מזמור אחד למשה, ובשלושה מזמורים נזכר ידותון. חמישים מזמורים אינם נושאים כל שם של מחבר
ידע עם טלאי מגןדוד יעקב ישראל וצורר אנושידע עם דגל חרותנאספו השמות יחד מדינהומגן לו צורה קדמוניות באלפיםבכן של מנורה במדבר של יהודיםומשכן קדושים מלך חוכמה ודעתמנורה אחת ועשר שושני צחורושושן צחור בארץ קדושהששת קודקודים וריח מלוכהומנורת פלא האל אשר עשהתמונת מגן דוד מטבע נכנסההכהן הלוי המלך החוזה ומקים המדינהידעו ארץ משפט חרב חיטה ומים בציהועם שמצא ארץ נעזבת מסמל ודוגמאלקח משער נוכרי שהטביע מגן המלוכהאש אוויר מים אדמה המה הקודקודיםהאיש והאשה יחד לעולם שלוביםקודקוד עליון מביט לעל לחלום והרגשוקודקוד תחתון אוחז באדמה בטוהר וברפשרוחות נושבות להן כיוון ודעתאדם כי יביט יכיר בריח ובטעםועוד מוסתרת פינה האדם לא ידעאלוהות חבויה סוד מסתירה מבינת האנושמגן דוד מתורה קדומה משכן ומנורהמגן דוד מטבע הפרח משושן האצולהמגן דוד עוד לפני חכמים פירשו והריעומגן דוד מורם בדגל יהודים לעולם יצדיעו
האוקולטיסט בעל הנטיות הימניות קיצוניות, יאן ואן-הלסינג, מפתח בספרו המרכזי ...(שנאסר בינתיים לפרסום בגרמניה) תיאוריה שלמה על מספר זה...בספרו השנימסביר ואן הלסינג נקודה מעניינת נוספת, אשר קשורה במשולש שווה שוקיים בן 60 מעלות, אשר יוצר הרמוניה של 60 60 60, שאינם אלא 666 לשיטתו, וכמובן שמשולש זה, אשר אינו אלא הפירמידה שטבועה על שטר הדולר, הופך בהמשך ל... נכון, מגן דוד, שפירושו: המשיח היהודי הוא הסיטרא אחרא הנוצרי
מגן דוד , סמל היהדות של כל הזמנים, יצירה המורכבת מבקבוקון של שמן זית, עץ זית צדפים ואבנים מהכינרת, הכי ישראלי שאפשר, עם החיבור החזק לאדמה שלנו; הכל במסגרת סמל היהדות שלנו, המגן דוד...כל כך יהודי וכל כך ישראלי...רלי וסר - אמנות ישראלית
אופירה אוריאל כל כך התרגשה מהסימפוזיון על המגן דוד שנערך ביבנה בתחילת חודש זה שרצה מהר הביתה וציירה את המגן דוד הזה. אופירה איננה הראשונה ואיננה האחרונה שהמגן דוד משפיע עליה בצורה כל כך עמוקה. אני חושב שזה בגלל שיש לצורה הזאת כוח השפעה מיוחד במינו
השיר מתפרסם כאן באדיבותה של ענת אדרת שפירסמה אותו לפני כחודש בבלוג שלה בתפוז. שימו לב צורתו הגרפית שהיא כשל מגן דוד. המסגרת היא תוספת שלי שעשיתי בפוטושופ בגוון צהוב שרומז בעדינות על הטלאי הצהובאני נצר למשפחה יהודית מהגולה שתי המשפחות של הסבתות שלי, נספו כליל בשואה. הבת שלי שואלת: אמא, נולדת בחורבן בית שני, או בשואה? - לא אני עונה לה, נולדתי בארץ ואני יהודיה. ואני ישראלית ואני חוליה בשרשרת, ואני ההמשך, הדור הבא. וזוהי שליחות, אחרי אלפיים שנות גלות, ומה שבאמת חשוב זה שלמרות הכל אני בכל זאת פה
התמונה היא באדיבות האמנית הצפתית רלי וסר שאוהבת מאד מגני דוד. כאן המגן דוד תופס את המקום המרכזי כשבתוכו חמסה עם ברכת המקוםיהא זה המקוםרלי וסר - אמנות ישראלית
נווה משכן לשלום
בו תנוח לה שלווה
כאן תדור האחווה
פה יפגשו נחת ושמחה
עם ברכה והצלחה
בצל זאת הקורה
בזה המעון בזו הפינה
תהא שרויה השכינה
פרח החיים. תבנית גיאומטרית של עיגולים שזורים אלו באלו ובתוכם מסתתרים ונמצאים כל הצורות הגיאומטריות הקיימות ויש האומרים גם כי נמצאים סודות הבריאה עצמה
לדוגמא , חיבור 8 התאים הראשוניים של ה"זיגוטא" בתהליך ההפריה, יוצר גוף גיאומטרי הנקרא מגן דוד תלת ממדי או לחילופין שתי פירמידות משולשות הפוכות זו לזו, כאשר האחת קודקודה לאבא שמים והשנייה קודקודה לאימא אדמה
רלי מחלקת את היצירות שלה לשני תחומים עיקריים, הראשון, אמנות נטו, תחום בו החלק הרעיוני מלווה את החלק היצירתי ולעיתים רבות הכיתוב הנלווה הוא חלק בלתי נפרד מהיצירה.בתחום השני, אותו היא מכנה "יצירה באהבה" המוטיב המוביל הוא פסיפס לא סטנדרטי על עץ, פסיפס בו שוכנים זה לצד זה מתכות, זכוכיות, אבנים, חלקי עץ, קרמיקה ועוד...כיד הדמיון הטובה. מאד מגוון גם כן ובלעדי...מבתי מזוזה עד מראות ענק וקירות שלמיםרלי וסר
