ד"ר זאב גולדמן בן המאה ושתים הראה לי כמה וכמה קמיעות מהתקופה היוונית רומית שעליהם מתנוססים כוכבים בני ששה קצוות בספרו המונומנטלי של ארווין גודינף על סמלים יהודיים בתקופה היוונית רומית
Erwin R. Goodenough’s, Jewish Symbols in the Greco-Roman Period, Volume three, Pantheon Books, 1953, New York.
התמונה שלפנינו לקוחה מתרשים של גורי בספרו גמרום אנטיקווארום
A. F. Gori, thesaurus. Gemmarum Antiquarum, Florence, 1750., I, plates cxciii, cxciv.
גודינף מביא בכרך השלישי של ספרו למעלה מאלף קמיעות שהוא סבור שהן יהודיות , לפי מיטב שיפוטו, בגלל שמופיעים בהן תכנים יהודיים ספציפיים, כמו שמות מסוימים של מלאכים וכיוצא באלה. מתוך כמות נכבדה זו של קמיעות ישנן אחדות שעליהן מתנוססות
הקסגרמות. בתמונה זו ההקסגרמה מופיעה על צד אחד שלוש פעמים ועל הצד השני חמש פעמים. גודינף מתאר אותה ככוכב אך אינו מציין שהוא בן שש קצוות. כל הקמיעות המובאות בספר זה הן יהודיות לדעתו של המחבר, כלומר יש לנו כאן מעין
מגני דוד שקודמים לרוב אלה שמוזכרים בספרות הסוקרת את ההסטוריה של סמלנו הלאומי. עניין נוסף הוא
שהמגן דוד הוא סמל של הגנה כשם שהקמיע הוא חפץ של הגנה. על פי ההסטוריה המקובלת של
המגן דוד כפי שנרשמה על ידי גדול חוקרי הקבלה גרשם שלום, המגן דוד מופיע על קמעות יהודיות רק כמה מאות שנים מאוחר יותר, בימי הביניים