בתערוכת אמנים מציירים מגן דוד שנערכה בחול המועד פסח בגלריה העירונית ביבנה הציג יובל כספי את יצירתו המרשימה "ערבי עם שפם סגול" שבה יש שרטוט דק של מגן דוד, בחיקוי לסגנון אופייני של רפי לביא, ובתוך אותו מגן דוד יש ערבי עם כפייה לבנה ושפם סגול. כדי להבין את הציור כדאי לקרוא את הראיון שערך אלי אשד עם יובל כספי לאחר שיובל כספיהציג בגלריה טובה אוסמן תערוכה משותפת עם דרור אוסלנדר בשם "שובו של הדיקט". התערוכה היתה מחווה לרפי לביא ולאמנים אחרים. רפי לביא היה זה שהחל את הציור על דיקט באמנות הישראלית
להלן קטעים מהכתבה של אלי אשד
יובל כספי מציג סדרה של דיקטים שנעשו בהשראת עבודות של לביא, ואף מתכתבות איתן בצורה מקאברית ומשעשעת
...
בנוסף מוצגות בתערוכה גם שתי עבודות של רפי לביא בהם מופיע מגן דוד חרוט בעיפרון על רקע הדיקט הורוד
...
מה שאני עושה בתערוכה זה התכתבות הן עם האבות הרוחניים שלי והן עם האבא הביולוגי שלי שגם הוא נמצא בתערוכה
...
כשאני עושה הומאז' לרפי לביא אז זה עם הדיקט והקשקוש בעיפרון והפרצופים שמופיעים עם
סיגריות שזה סוג של פורטרט עצמי שלו
...
אלי אשד: מי זה הערבי הזה עם השפם הסגול שמופיע בכל מקום בתערוכה
כספי: זה סוג של בדיחה על רפי לביא שהתערוכה האחרונה שלו נקראת בתור בדיחה "ערבי עם שפם סגול" למרות שלא היה שם שום דבר כזה. מבחינתי הערבי הזה הוא המשך לקריקטורה על מוחמד בעיתון דני שהציגה את מוחמד באופן מגוחך ויצרה בכך היסטריה במדינות ערב. גרמה להמונים להשתולל ולשרוף שגרירויות וכמעט יצרה מלחמת עולם שלישית. זה מראה את הכוח של הקריקטורה ושוב, יש כאן השאלה המוסרית של מה מותר ואסור באמנות. האם מותר לי לצייר את מוחמד ואברהם והאם מותר לי לצחוק להם או רק לתאר אותם ביראה ובכבוד. אגב, הערבי שלי תמיד כועס ומייצג את המבט של המערבי, האדם הנאור על המוסלמים. הוא מייצג את הפחד שלנו מהפונדמנטליזם המוסלמי שיבואו לרצוח אותנו ולכבוש אותנו
ראו גם אתר עם עבודות של יובל כספי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה