יום שישי, אוגוסט 03, 2007

ברכת כוהנים של אפרים משה ליליין

ברכת כוהנים של אפרים משה ליליין באיור זה של הצייר הציוני הראשון אפרים משה ליליין ישנם מגני דוד רבים מאד בינות לכוכבי השמים כולל כוכב הלכת שבתאי עם הטבעת המפורסמת שלו
אפרים משה ליליין
1874 - 1925
אילו היה מעברת את שמו היה אולי נקרא שושן, כמו השושן הצחור שהחוקרים אורי אופיר ואיילת השחר הראובני טוענים שהוא מקורו של המגן דוד
משרד החינוך פרסם באינטרנט חוברת למורים לאמנות לקראת בחינות בגרות באמנות ושם בפרק השלישי תחת הכותרת אמנות ישראל מצאתי את הדברים הבאים
ליליין, יליד גליציה, למד באקדמיה של קרקוב בווינה. הצטרף לתנועה הציונית והשתתף בקונגרסים הראשונים. עלה לארץ יחד עם שץ וייסד עמו את בצלאל בו היה מורה שנה אחת . עזב את הארץ וביקר פעמים נוספות, צייר את ירושלים ותושביה. היה צייר מגויס לציונות. יש כאלה שמכנים אותו האמן הציוני הראשון. הוא ניסה בציוריו למצוא נוסחה לאמנות יהודית ציונית חדשה, שמבוססת על ישן וחדש, עבר ועתיד, מסורת וחידוש. הוא התבסס על מושגים כמו חירות, יופי, טבע - מושגים אנטי גלותיים
ליליין היה תוצר של שילוב תרבויות; יהודי ממשפחה דתית מזרח אירופית שפעל במסגרת יצירתית ואידיאולוגית חילונית, לאומית ומערב אירופית. הנושאים: חירות, שחרור, אוטופיה, אור תקווה, שייכים לתפיסה הליברלית הרומנטית של התקופה. מקורות השראה ליצירותיו: אמנות יפנית, אמנות מצרית, אמנות קלאסית, אמנות נוצרית, וסגנון הארט נובו שהיה מקובל בראשית המאה. זוהי אמנות דקורטיבית שמתבססת על קווים פתלתולים עם מוטיבים צמחיים. ביצירותיו הוא משלב סמלים המעוגנים בהקשר הציוני כמו: מגן דוד 
1897
נתקבל כסמל הקונגרס הציוני
המנורה, הרצל כתב שהמנורה מסמלת אמת, קדמה, יופי, אור. הוא הכניס לאמנות הישראלית את מוטיב השמש העולה כמסמלת אור חדש, תקווה ציונית
המזרח המופיע ביצירתו אינו המוסלמי של ההווה, אלא מבנה דמיוני המבוסס על דימוי מסוים של העולם העברי בתקופת המקרא. קלסתר הפנים והטיפוסים מערביים

אין תגובות: