מגן דוד באמנות הישראלית - ספרון מקוון

דף השער

ראו

http://www.flickr.com/photos/zeevveez/sets/72157626039145427/

מתוך מאות יצירות שפרסמתי כאן בבלוג או בפליקר

בחרתי כמה  

כל אחת מהן מדגישה רובד בודד של משמעות 

מתוך העומק האינסופי של הסמל

מגן דוד בכניסה לאכסניית השומרוני הטוב

מגן דוד בכניסה למוזיאון השומרוני הטוב 

שם מוצגת תערוכה של פסיפסים 

מטעם רשות העתיקות

וכנראה לרגל התערוכה הביאו ממצא זה שנתגלה בתל צמדי 

בין יריחו לגשר אדם

רק חבל שלא כתבו על השלט אם זה מוסלמי או יהודי או נוצרי

ומאיזו תקופה זה

צילמה : סאקרה

(c)

2011

מנזר אבטימיוס במישור אדומים

הקסגרמות בתבנית אינסופית במנזר אבטימיוס במישור אדומים

צילמה: סאקרה

(c)

2011

-

פסיפס במנזר אבטימיוס במישור אדומים

צילמה: סאקרה

(c)

2011

לכאורה סמל המגן דוד הוא יהודי, ואם מגלים אותו בחפירות בתחומי מדינת ישראל הוא אמור, לפי הנחה מוקדמת זו, להיות יהודי, אך מגני דוד יהודיים מובהקים נתגלו עד כה רק בחירבת שורה בגליל העליון, ובקבר רחל בטבריה. מתוך ממצאי מגן דוד בישראל יש רוב דווקא להקסגרמות נוצריות, כמו זו שבתצלום, שהיא אחת מני כמה הקסגרמות שהקשרן נוצרי מובהק שנתגלו בכנסייה או מנזר או בלווית צלב. סידרה זו כוללת ממצאים מעכו, מחירבת א- ריבה, מחירבת כרמל ליד חברון, מכפר אל- מאכר שליד עכו, מרוגלית שבנגב, משילה, מחירבת סופה שבצפון הנגב. בנוסף יש כמה הקסגרמות שלא ברור אם הן נוצריות כמו בעין יעל ובכפר נחום. נתגלו בארץ גם כמה ממצאים של חותם שלמה מוסלמי בהר הבית, ברמלה, ביריחו ובחברון.

מה שמיוחד בפסיפס של מנזר אבטימיוס הוא הסהר שמופיע במרכז המשושה הפנימי ומעיד על השפעה מוסלמית או על עיצוב מוסלמי של הפסיפס.

קראו עוד על מנזר אבטימיוס בפרק (באנגלית) בספרו המקוון של מורי ד"ר זאב גולדמן: 

http://zeevgoldmann.blogspot.com/2008/08/special-star-of-david-artifacts.html

גיאומטריה מקודשת

גיאומטריה מקודשת

ציירה:

אילת אופק

(c) 

2011

אילת אופק כתבה לי: 

הנושא בו אני מתמקדת בעבודתי הינו גיאומטריה מקודשת וציורי מים (ממש מציירת בצורה מופשטת את הצורה של מולקולת המים), שאף הם מבחינתי שייכים לקטגוריה של הגיאומטריה המקודשת. (דע אגב, שכל מולקולות המים הינן צורות שונות של ביטוי המגן דוד).

אני מאמינה שהמגן דוד הינו סמל הנושא בחובו סודות בריאה ואנרגיה של קדושה כבירה, ושחובתנו כמי שרואים את זה, להביא את זה לתודעת האנושות. זו הסיבה לכך שבחרתי להתמקד בציורים כאלו, על מנת שהרואה אותם "יישאב" לתוכם, בין אם ברמת העניין האינטלקטואלי ובין אם ברמות המעודנות יותר, המודעות והלא מודעות, של השפעת המראה על הצופה.

צירפתי את אחד מציורי ואת ההשראה לציור זה בצורת מולקולת המים:

הקסגרמה בימיו הראשונים של צבא ארה"ב

הקסגרמה בימיו הראשונים של צבא ארה"ב

מתנוססת בין שתי פנטגרמות על צווארון מעילו של 

גנרל ג'וזף ג'ונסטון 1807 – 1891

הצילום לכל המאוחר משנת 1865

תמונת CC מויקיפדיה ערך 

Joseph E. Johnston

הקסגרמות על חולצות חברי קבוצת כדורגל סקוטית, 1877

הקסגרמות על חולצות חברי קבוצת הרינג'רס

1877

בלי כל קשר ליהדות

מגן דוד בהגדת קופנהגן משנת 1739

 מגן דוד בהגדת קופנהגן משנת 1739 

ההגדה נכתבה ואויירה על ידי  אורי פייבוש   

פרט מתוך הדף של "הא לחמא עניא"

מגן דוד ציוני בסמלי הגדודים העבריים במלחמת העולם הראשונה

מגן דוד גדול על זרועו של דוד בן גוריון 

כשהיה חייל בגדוד העברי

התמונה באדיבות סטפני קומפורט

(c)

=

מגן דוד  ביחד עם גור אריה הופיע על הדגל של היחידה הראשונה של הצבא היהודי בהיסטוריה המודרנית, גדוד נהגי הפרדות שהשתתף במסגרת הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה, החל משנת 1915. הגדודים העבריים קמו בעקבותיו, וגם בסמליהם היה שימוש נרחב במגן דוד. 

באדיבות עודד ישראלי שכתב לי:
מעין לוגו לגדוד העברי של הגרפיקאי מ' עיני ובו מגן-דוד על גבי
חלק מגלויה שנשלחה על ידי חייל בגדוד העברי

ממחנה בסביבות אלכסנדריה שבמצרים

 לאהובתו הנמצאת בבית החולים בטבריה
הגלויה הוצאה בתמוז תרע"ז

-

מגן דוד כמסגרת למלה ציון על בול הגדודים העבריים 1988 

מעצב: צבי נרקיס

סמל ביל"ו

מגן דוד מוקף בפסוקים מהתנ"ך בסמל ביל"ו בבית הכנסת בגדרה

למטה: ראשי התיבות של ביל"ו: "בית יעקב לכו ונלכה" מתוך הפסוק 

בֵּית יַעֲקב לְכוּ וְנֵלְכָה בְּאוֹר ה' (ישעיה ב,ה)

צילמה: תמר הירדני (c)

תמונת CC מויקיפדיה ערך ביל"ו

התנועה נוסדה בשנת 1882

שמה מורכב מראשי התיבות של הפסוק "בֵּית יַעֲקֹב לְכוּ וְנֵלְכָה" (ישעיהו, ב', ה). 

מגן דוד כסמל של הגנה על האזרח הישראלי

כסמל של הגנה - כפי שמעידה המלה הראשונה "מגן" בביטוי "מגן דוד" - ניתן לייחס למגן דוד לצד המשמעות דתית הידועה של הגנת האל גם משמעות חילונית של הגנה על האזרח הישראלי. באופן מפתיע  מופיע מגן דוד בלוגו של ארגוני חירום ישראליים למיניהם:

      

 הגנה משרפות - סמל מכבי האש

ללא כל קשר לעובדה שהחל מן המאה השש עשרה הופיע המגן דוד על קמעות נגד שרפות

באדיבות זאקו  ©

 הגנה צבאית - סמל צה"ל

תמונת CC מויקיפדיה

-

 הגנה משטרתית -סמל משטרת ישראל

צילום שלי

הגנה רפואית - סמל מגן דוד אדום, 

הצבע האדום נבחר כמשקל נגד לצלב האדום הבינלאומי

באדיבותו של ארטיאס בוינק מפליקר  ©

מעין הקסגרמה פרה קולומביאנית ממקסיקו

אחת מכמה מעין-הקסגרמות בציור קיר

 פרה קולומביאני

מאות 2 לפנה"ס עד 8 לספירה ממקסיקו

באחד הארמונות בטיאוטיהאקן

Quetzalpapalotl 

בעיר

Teotihuacan

עיגול שעליו בנויים חמישה משולשים

במקום המשולש השישי יש ציור של רגליים

בתוך העיגול ציור של פנים

תודה לארכאולוג גרשון אדלשטיין שהפנה אותי לממצא זה

תמונת CC מאת 

Antoine Hubert 

(c)

מפליקר

 מעין-הקסגרמה מגולפת באבן על קיר חיצוני

 מהתקופה הפרה קולומביאני

מאות 2 לפנה"ס עד 8 לספירה ממקסיקו

באחד הארמונות בטיאוטיהאקן

Quetzalpapalotl 

בעיר

Teotihuacan

חמישה משולשים ובמקום השישי פתח

שממנו יוצא צוואר של מעין ציפור

תודה לארכאולוג גרשון אדלשטיין שהפנה אותי לממצא זה

תמונת CC מאת 

archer10 

(c)

מפליקר

הגדלה של פרט מהתמונה הקודמת 

גלגולי שבעת הכוכבים שהציע הרצל עבור דגל התנועה הציונית

את רעיון "דגל שבעת הכוכבים" הציע הרצל בספרו "מדינת היהודים", שיצא לאור בשנת 1896:

"אין לנו דגל. אנו זקוקים לדגל. בשעה שרוצים להנהיג אנשים רבים מן ההכרח הוא להניף סמל מעל לראשיהם. אני מתאר לעצמי דגל לבן עם שבעה כוכבי-זהב. היריעה הלבנה מסמלת את החיים החדשים, הטהורים; הכוכבים הם שבע שעות-הזהב של יום העבודה שלנו, שכן בסימן העבודה הולכים היהודים אל הארץ החדשה".

הרצל הציע בנוסף את אותו רעיון בתוספת אריה במרכז המגן דוד כסמל לקונגרס הציוני.

הציור לעיל של מגן דוד (עליו ששה כוכבים וכוכב אחד מעליו) הוא מתוך יומנו של הרצל ובכתב ידו.

שימו לב ששבעת הכוכבים אינם מגני דוד. 

התמונה באדיבות ד"ר חיים גרוסמן

-

סמל העיר רמת גן בבול שעיצבו האחים גבריאל ומאקס שמיר: מגן דוד מוקף בשבעה כוכבים (לא מגני דוד) כמזכרת להצעת הרצל לדגל התנועה הציונית

-

בול לציון חמישים שנה למותו של הרצל עם שבעה כוכבים בצורת מגני דוד

הבול יצא לאור בשנת 1954

בעיצובו של ר. אראל 

באדיבות רוניק 

-

הבול "חמישים שנה לקק"ל" מציג אריה מוקף במגן דוד

עם שבעה כוכבים שלא בצורת מגני דוד 

שהציע הרצל לקונגרס הציוני הראשון

באדיבות חיים שטייר

-

בהרצליה, עיר שנקראת על שם הרצל, יש רחוב בשם שבעת הכוכבים

צילום שלי

-

מגן דוד שצייר הרצל כהצעה לסמל הקונגרס הציוני על גבי בול אוסטרי משנת 1985

הבול יצא במלאת 125 שנה להולדת הרצל

באדיבות רוניק 

סמל העיר הרצליה עם שבעה כוכבים בצורת מגני דוד 

צילום שלי

סמל חברת הספנות צים ועליו שבעה כוכבי זהב בצורת מגני דוד 

צילום שלי


הערה של ניצה וולפנזון:
שבעת הכוכבים וצורת מגן דוד סביב שער כניסה מאבן  ומגדלור יש בסמל עירית תל אביב.  את הסמל הראשון הציע נחום גוטמן

שבעה כוכבים מהם שלושה בצורת מגני דוד
צילמה ניצה וולפנזון  (c)




כמו כן בסמל נס-ציונה ישנם שבעת הכוכבים:

שבעת הכוכבים (כל אחד בעל חמישה קצוות) בסמל נס ציונה

מגן דוד כרקע להאנשות ביצירות ליליין

מגן דוד מופיע ברבות מיצירותיו של "הצייר הציוני הראשון" אפרים משה ליליין

(1874-1925)

כפי שכבר פרסמתי בבלוג זה

בחלק מיצירות אלה המגן דוד מופיע כרקע לבת ציון, או לחלוץ, או לעוף החול - שכולם מסמלים את תקומת העם היהודי לאחר אלפיים שנות גלות

יתכן גם שהבחירה במגן דוד כרקע לדמויות אלה מושפעת מהילות סביב ראשי הקדושים באמנות הנוצרית 

לוגו של הביטאון היהודי לאמנות

Jüdischer Künstler Verlag Phoenix

שיצא לאור בברלין בשנת

1902

באדיבות

isotype75  

מפליקר 

-

האנשה של בת ציון או של הציונות בדמות

 רועה עברית ובחיקה טלה

על רקע מגן דוד (או בתוכו)

למרגלותיה שושנים צחורות

אולי כרמז לשמה המקוצר של בעלת האקס ליבריס 

אליזבת (לילי) פרוץ 

יצירה של אפרים משה ליליין 

שגם בשמו מתחבא לו שושן צחור

ואולי שם לב ליליין לדמיון של השושן הצחור למגן דוד 

כאשר מתבוננים בו מלמעלה

יתכן גם שהושפע מציורי המדונה

שהשושן הצחור הוא מוטיב שכיח בהם

באדיבות אספן האקס ליבריס בוב וינברג

Bob Weinberg

Bookplatebob@aol.com

 חלוץ עברי כהאנשה של הציונות המעשית על רקע מגן דוד 

באדיבות זאקו (c)

-

בת ציון- האנשה של האומה היהודית על רקע מגן דוד

איור בשם שבת משנת 1900  לספר השירים 

יהודה

Juda

של

בוריס וון מינכאוזן

Börries von Münchhausen (1874 - 1945)

יהודה המכבי

מגן דוד כמסגרת ליהודה המכבי (לפי הכיתוב שמסביב)

על גבי צלחת לחנוכה

באדיבות אבירם פז (c) 

-

בימי הביניים התחילה להתפשט בציבור היהודי אגדה שלפיה היה לדוד המלך מגן, שעליו  התנוסס הפסוק: "מי כמוך באלם ה'" (שמות טו, יא), שראשי התיבות שלו הם "מכב"י". כך הדבר לדוגמה: בכתב היד "פירוש כ"ב שמות של מטטרון" (פארמה 1390). יהודה המכבי (המקבי) היה המנהיג הראשון מבית החשמונאים ששלטו על ממלכת יהודה בין 167-37 לפנה"ס.

יתכן שאגדה זו שימשה השראה לד"ר משה גסטר, רב הקהילה הספרדית בלונדון, ציוני, וידיד של תיאודור הרצל שטען כי:

"קישורו של סמל זה לשמו של דוד נובע בלי ספק ממקור הרעיון המשיחי... כידוע היה הכתוב "דרך כוכב מיעקב" במדבר- כ"ד: יז מתפרש כבר בימי החשמונאים על המשיח המקווה". 

מסתבר שהמשורר  יהודה ליב גורדון (1831–1892)  לא הכיר אגדה זו, או שלא רצה להכיר בה, כי לדבריו (בפיליטונים מן הסדרה "צלוחית של פלייטון"): "בספרי קדמונינו לא נמצא שום רמז  וזכר שתהיה התמונה הזאת ממקור ישׂראל ושהיתה באמת מצוירת על מגנו של דוד או על  מגנם של המכּביים, כמו שאחרים משערים". 

הציונים אימצו אגדה זו בהתלהבות, וכך, לדוגמה, מעטר ציור של אפרים משה ליליין, המכונה "הצייר הציוני הראשון", שבו מופיע מגן של חייל ועליו מגן דוד, את הכריכה של הספר "מלחמת בית חשמונאי" מאת י.ה. ייבין, (ספריית השעות תש"ג). כך גם הלוגו של אגודת הספורט מכב"י הוא מגן דוד שעשוי מן האותיות של שמה (מכבי).

אגודת הספורט מכב"י הוקמה בעקבות נאום של מקס נורדאו בנושא "יהודות השרירים" בנאומו בקונגרס הציוני השני בבזל 1898.

המלאך הציוני

המלאך הציוני

מגן דוד גדול רקום  על הלבוש של המלאך הציוני שמדרבן את היהודי לצאת מהגלות לארץ ישראל.

רקמה של מגן דוד על בד מזכירה פרוכת של ארון קודש ובכך מקדשת את הסמל.

פרט מן האיור"מהגטו לציון" מאת אפרים משה ליליין לכרזה לקונגרס הציוני החמישי בבזל 1902 

(Von Ghetto nach Zion).

המלאך הוא האנשה של הציונות. בציורים אחרים של ליליין מתחרה בו על תפקיד ההאנשה "בת ציון"

הציונים מצאו את המגן דוד אצל הדתיים (בבתי הכנסת ועל תשמישי קדושה), רוקנו אותו מתוכנו הדתי, ויצקו בו תוכן לאומי.