מגן דוד נקרא במקרא בשם שושן

בויקיפדיה טוען מחבר הערך "תהילים" כי ברבים ממזמורי תהילים מתארת הכותרת (כמו "למנצח על") את צורת הניגון שלוותה לאמירתו. לא ברור עד כמה פירוש זה תקף, שהרי אין מי שיעיד על כך עדות ישירה, אך גם אם הפירוש תקף ייתכן שבכל הנוגע למלה "שושן" הבינו אותה במהלך הדורות לא כמייצגת כלי נגינה אלא כמייצגת מגן דוד, שהרי צורת השושן היא צורת מגן דוד.

צורת השושן היא צורת מגן דוד

התמונה באדיבות עודד ישראלי

בכל הפעמים שמופיעה המלה "שושן" בכותרת המזמור קודמת לה המלה "למנצח":  

"למנצח על שושנים" (פרקים מה, סט)

"למנצח על שושן עדות" (פרק ס)

"למנצח אל שושנים עדות" (פרק פ)

במקורות אחדים [1] נאמר כי המלך דוד ניצח במלחמותיו כי היה לו מגן שעליו היה חרות מזמור תהילים ס"ז. פרק ס"ז פותח אף הוא במלה "מנצח", אמנם לא במלים "למנצח על שושן" אלא במלים "לַמְנַצֵּח בִּנְגִינוֹת", אך ברור כי היה לאורך הדורות קשר בין ניצחון לבין מזמור תהילים לבין מגן לבין דוד, ומאחר ופרח השושן צורתו צורת מגן דוד סביר להניח כי החיבור הזה היה ברור לכל יהודי.

טיעון זה מתווסף לטיעוניהם של חוקרים אחדים[2]:

א. אורי אופיר חקר ומצא כי מקור המגן דוד במנורת המשכן, שהרי אונקלוס רש"י ואבן עזרא מתרגמים את המלה "פרח" בביטוי "כפתור ופרח" כ"שושן".

ב. ד"ר זאב גולדמן גילה במחקרו שמקורו היהודי של  השושן בציץ שעל ראש הכהן הגדול, שהתגלגל לסמל השושן בעל שלושת העלים במטבעות יהודיים אחדים מן התקופה הפרסית, שאחד מהם הועתק למטבע השקל.

ג. איילת השחר הראובני הייתה משוכנעת שמקור המגן דוד בפרח השושן. להלן קטע מדבריה:

"...ראשי הפרקים בתהילים מה, ס, סט, פ, שכולם מתחילים במלים "למנצח על שושנים"; או "למנצח על שושן" בפרק ס. כל המזמורים האלה עוסקים בתפילה לד' המנחה את צבא ישראל במלחמותיו עם האויב ומתוך תוכן הדברים ברור שכאן כשהמדובר בשושנים הכוונה היא לעם ישראל נושא "מגן השושן" הסמלי לקראת המלחמה".  

בנוסף, בדגל המדפיס של טוביה פואה מסביונטה שבאיטליה (משנת 1551) מופיע סמל מגן דוד מוקף בארבעה פסוקים מתהילים, שבכולם מופיעה המלה "מגן" - רמז ברור לכך שצורת המגן דוד מקורה במזמורי תהילים, שאת חיבורם מייחסת המסורת לדוד המלך. כאשר דוד פונה לאל בתפילתו כאל מגנו נוצר החיבור בין המגן (האל) לבין המתפלל (דוד). [3]

סמל מגן דוד מוקף בארבעה פסוקים מתהילים

תמונת CC שהעלה דניאל ונטורה © לויקיפדיה

במחקר האקדמי של המגן דוד מקובלת הטענה שמקורו של המגן דוד כסמל לאומי של היהודים במאתיים השנים האחרונות, אך נדמה כי החוקרים התעלמו עד כה מן הקשר שבין סמל זה לבין השושן, שנזכר במקרא פעמים רבות. ממצאים ארכיאולוגיים של ההקסגרמה מתקופות שקודמות לתקופת המקרא הם בסך הכל שניים: האחד משומר, שם היא מופיעה ככוכב או כשמש בשמים, משורטטת באופן מגושם סביב עיגול ולא כשני משולשים משולבים. השני מכרתים (מהתרבות המינואית) שבו אמנם מופיעים שני משולשים משולבים, אבל לא ברור אם ההקסגרמה שימשה שם כצורה דקורטיבית או כסמל.

על פי התאוריה המפורטת לעיל נדמה שהמגן דוד מופיע כסמל לראשונה ובאופן ברור... במקרא.

[1] לראשונה בכ"י ספרדי (ותיקן 214 דף 54 א-ב) מהמאה ה 14
בספרו של יצחק עראמה "עקדת יצחק" מהמאה ה 15

וראו "גרשם שלום: תולדותיו של סמל" הוצאת מוזיאון עין חרוד 2010 עמ' 41-40, 
==

החיד"א בספרו "מדבר קדמות"; הרמ"א בספרו "תורת העולה"; בעל "ספר הרוקח" - וראו: "ספר הצופן" של הרב זמיר כהן עמ' 136- 132
==

בעבר אך גם בימינו יש שנוהגים לצייר מזמור זה בצורת מנורה, כמו ציור של הצייר והמרצה לקבלה אברהם לוונטל שפורסם בבלוג זה.

[2] טיעוניהם של שלושת החוקרים מופיעים בהרחבה בבלוג זה.
המאמר של איילת השחר הראובני נתפרסם בעיתון "היום" 1-7-1966 תחת הכותרת  מצמחי התנ"ך והתלמוד השושן ומגן-דוד LILIUM CANDIDUM

[3] Dr. Asher Eder The Star of David, Rubin Mass, 1987 p. 15
==
הערה של אורי אופיר

בנוסף,  גם עם ישראל כונה שושן: "שושנת יעקב צהלה ושמחה"; "שושן עמק איומה" מימים נוראים.

אם כך גם  קיים קשר משולש:  עם ישראל, שושן ומגן דוד... והחוט המשולש לא במהרה יתנתק.

הערה של אהובה קליין

גם אני חושבת שיש קשר  הדוק בין השושן הצחור למגן הדוד.

המתבונן בפרח-  ישר מבחין בצורת מגן הדוד באופן ברור ביותר.

השושן הצחור הוא אחד מפרחי הבר היפים של ארץ ישראל.

מעניין  כי במקדש שלמה עיטרו בשושנים את כותרות העמודים:"יכין" ו"בועז" וגם את שפתו של ים הנחושת [מל"א ז:י"א, כ"ו: דהי"ב ד:ה]

גם בשיר השירים ישנה תזכורת לפרח המיוחד:""אני...שושנת העמקים  "[שיר השירים ב,א]

מקור נוסף:"כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות: [שיר השירים ב, ב]

"דודי לי ואני הרועה בשושנים"[שיר השירים ב, ט"ז]

"לחייו כערוגת הבושם מגדלות מרקחים שפתותיו שושנים.." [שם  ה, י"ג]

"דודי ירד לגנו לערוגות הבושם לרעות  בגנים וללקוט שושנים אני לדודי ודודי לי הרועה בשושנים" [שם ו,ב- ג]

מעניין מאד כי הושע הנביא מדמה את תקומת ישראל דווקא לפריחת השושנה באומרו:"אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה" [הושע י"ד,ו]

ליד ביתי נפתחה  ,לפני כמה שבועות, חנות חדשה של דברי מאפה ושמתי לב כי מאז יום פתיחת החנות יש- סמוך לחלון הראווה- באופן קבוע אגרטל ובו פרחי שושן צחור.

נראה שהם רואים בזה סימן של  הצלחה וברכה לעסק.