כפתור ופרח

מבט מקרוב על כן הפתילה בצורת מגן דוד שנמצא בדגם מנורת המשכן שהכין אורי אופיר במסגרת תערוכת מקראור ביבנה. לפי ההוראות להכנת המנורה בתנ"ך שבעת הקנים צריכים להיות בצורת כפתור ופרח. אונקלוס ורש"י מפרשים פרח כשושן. שושן צחור נראה במבט מלמעלה בדיוק כמו מגן דוד.

המקור המקראי:
שמות כה, לג (וכן שמות לז, יט):   שלשה גבעים משקדים בקנה האחד כפתר ופרח ושלשה גבעים משוקדים בקנה האחד כפתר ופרח כן לששת הקנים היצאים מן המנורה 


אונקלוס:     
תלתא כלידין מציירין בקניא חד, חזור ושושן, ותלתא כלידין מציירין בקניא חד, חזור ושושן; כין לשיתא קנין, דנפקין מן מנרתא


הרמב''ם: 
"והגביע הוא צורת כוס עשוי מקשה שהיא מלמטה צר... והכפתור היא דמות כדור שאינו עגולה מכל וכל רק שיש בה אורך מעט קרוב לצורת ביצת העוף. ופרח - צורת שושן. (בפירושו למסכת מנחות פרק ג')
בהלכות בית הבחירה ג,ג כתב הרמב"ם שהפרחים כמו פרחי העמודים (כלומר, פרחי המנורה הם כמו "מעשה השושן" שבראש פרחי העמודים יכין ובועז (מלכים-א, ז, יט)


פרופ' יהודה פליקס: 
בספרו "טבע וארץ בתנך" עמוד 266:
 השושנה המקראית היא השושן הצחור...
בספרו "בעולם הצומח המקראי" הוא מוסיף הסתייגות:
"כמעט שאין פרח נאה מצמחי הארץ (ואף כאלה שלא גדלו בה) שלא הוצע לשושנה על ידי המתרגמים, המפרשים וחוקרי התנ"ך".

הרד"ק:

בפירושו לפסוק: "אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה" (הושע י"ד, ו') - "יפרח כשושנה - אמר כשושנה לפי שנמשלה כנסת ישראל לשושנה כמו שכתוב "אני חבצלת השרון שושנת העמקים" (שיר השירים ב,א) 

רמב"ן:

על שיר השירים ב, ב ("כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות")

"כשושנה" - הצמח שקורין ליד"ה, ויש לו שישה עלין; כך השכינה שש קצוות.

רש"י: 

על שיר השירים ב, ב ("כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות")

"כשושנה בין החוחים" - "שמנקבין אותם" [כלומר החוחים מנקבים את עלי הכותרת שלה] "ותמיד היא עומדת בנויה ואדמימותה כן רעיתי בין הבנות מפתות אותה לרדוף אחריהם לזנות כמותם אחרי אלהים אחרים והיא עומדת באמונתה" [כלומר השושן הוא דימוי לעם ישראל]

עם זאת בפירושו לפסוק הקודם "אני חבצלת השרון שושנת העמקים"  רש"י מזהה את השושנה עם החבצלת. 

אורי אופיר טוען שצורת הכותרות [שעל ראשי העמודים יכין ובועז] הייתה צורת שושן, אך אין על כך הסכמה. למשל, רש"י על מלכים א ז יח "מעשה שושן" - "מצוירות היו בם כמין פרחי שושנים כדרך הציורין בכותל האולמות".

רבי אברהם אבן עזרא: 

בפירושו לשיר השירים (ב,א) מזהה את החבצלת עם הורד. 

בפירושו לשיר השירים (ב,ב) הוא מייחס את שמו של השושן למספר שש כי יש לו ששה עלים לבנים:

"שושנת - יש אומרים שהוא צמח לבן ויש לו ריח טוב והוא חם מאד עד שריחו יכאיב הראש, ויתכן להיותו כן יהיה פירושו מן שש כי לעולם היא ששה עלים לבנים, גם בתוכו כדמות בד סעיפים ארוכים גם הם ששה".

לגבי הביטוי "שפתותיו שושנים" מפרש אבן עזרא שמדובר בריח השושנים של השפתיים ולא במראה שלהן. 

תרגום השבעים:

מזהה את השושנה עם החבצלת. 

האמורא רבי יודן: 

מזהה את השושנה עם החבצלת. 


נגה הראובני: 
(בוטניקאי, מייסד נאות קדומים) בראיון עם משה שטרן  מיום 10 באוקטבר 2003, י"ד בתשרי תשס"ד [ב"מקור ראשון"?]
´"שושנת העמקים´ יכול להיות רק הנרקיס, הגדל באותן אדמות כבדות שבהן גדלים גם החוחים ("כשושנה בין החוחים"). לנרקיס הזה יש שישה עלים, ועל אותה בריכה ששלמה עשה שנקראה ´ים של שלמה´ נאמר "ושפתו כמעשה שפת כוס פרח שושן". מכירים את הנרקיס? יש לו בדיוק כוס שכזו, וסביבה העלים"". 

לעניין הבלבול שבין שושנה לורד ראו ויקרא רבה כג ג
משל למלך שהיה לו פרדס... והציץ באותן החוחין וראה בו שושנה אחת של ורד...

לעניין זיהוי עם ישראל עם השושנה במאות פיוטים קראו את מאמרו של עקיבא צימרמן "שושנה בין הפיוטים"

http://www.vbm-torah.org/vtc/0058704.html

מעין הסכמה לתאוריה של אורי אופיר ניתן למצוא בלוגו של חנות היודאיקה "כפתור ופרח" ברחוב מאה שערים בירושלים, שבעיצובו מדגש המגן דוד: