שש סכנות

ב"פרויקט בן-יהודה" מצאתי קטע מקסים, בסגנון של פעם, מכתבי אלחנן ליב לוינסקי בנושא המגן דוד ובתוך המאמר חבויה תיאוריה שלא היתה מוכרת לי עד כה על משמעותו

של סמלנו הלאומי מתקופה שעוד לא היה ברור לאף אחד עד כמה הסמל יצליח וישגשג

ביחוד הנני שבע-רצון מעת שבא לידי "המליץ", נו' 11 וקראתי את המאמר "דבר כשר". בעל המאמר הוא בודאי יהודי כשר, ויחי מאה-ועשרים שנה בעד בשורתו הכשרה, הי התיר לנו... לא קטנית בפסח, לא ספק-ספקא של סירכא וגם לא את ישוב ארץ-ישראל, אלא דבר יותר נכבד מכל אלה. הוא התיר לנו את...המגן-דוד צריך אני להגיד לכם, חביבי, כי אני הנני ממעריציו ומקדישיו של המגן-דוד. מכל "דגל מחנה יהודה" נשאר לנו לפליטה רק המגן הזה. "האריות" ויתר "חיות הקדש" יש אשר הלכו שבי לפני צר, או מה שרע מזה, פשוט נתהפכו לשועלים מחבלים כרמים, ולא נשאר לנו ירושה בלתי אם המגן הזה. ולי מה יקר ומה חביב האות הזה! – כמה זכרונות קשורים בו לכל איש יהודי. מבר-מצוה עד החתונה, משלש-עשרה עד שמנה-עשרה שנה, מבחר ימי העלומים, מן התפילין עד הטלית – ה"מגן-דוד" ילונו על דרכנו. הסופר ספיר יאמר, כי בראותו כתונת בידי תופרת – ירים את כובעו לאות כבוד; כי כמה הרגשות וכמה אנחות וכמה דמעות נתפרו ונקשרו בהתפירות והקשרים האלה. ואם בתפירות פשוטות כך, בתפירות של מגן-דוד על נרתיק של תפילין ושל טלית – על אחת כמה וכמה. אמותינו וזקנותינו הטובות לא ידעו אופן אחר להביע את רגשותיהן ואהבתן זולת על ידי המגן-דוד... "אשה עבריה מי ידע חייך... עצבן ומשושך, שברך מאוייך"... קשורים ותפורים במגן-דוד של "נרתיק של טלית"... ולא רק אבותינו, כי גם אנחנו, אם נבקש היטב בצרור זכרונותינו, נמצא עוד אולי זכרונות נעימים קשורים במגן-דוד... והנה באו סופרים עריצים ויאמרו להרוס את מקדשי ולחלל את קדשי, ויוציאו לעז עליו, כי מוצאו מעם נכרי! אני מטבעי אינני אוהב חקירות כמו אלה, אשר לפי דעתי הן למותר לגמרי. כי אם נאמר לחפש אחר שרשיהם של הרבה ממנהיגנו, לבקש את אביהם ומחוללם, מי יודע עד אנה יובילונו חקירותינו... ולפיכך, יהודי פשוט כמוני מקבל את היהדות כמו שהיא ואינו שואל: מה לפנים ומה לאחור. ועל כן, כל אותן הימים שהרעישו סופרינו את מצודת המגן-דוד, הייתי שרוי בצער ולא ידעתי שלו בנפשי, עד שבא לידי "המליץ" נו' 11 והסיר אבן מעמסה מעל לבי, כי התיר לי את הכשר, וממש עין בעין הוכיח, כי המגן-דוד היה באמת מגנו של דוד. הלא כה יאמר:

"המגן דוד מולידו הוא דוד המלך ע"ה, ויהי כאשר הצילו ה' משש סכנות: מפי הארי, מכפות הדוב, מיד גלית הפלשתי, מיד שאול, מיד אבשלום ומקרני ראם – ויעש על מגנו מגן-רמז בעל ששה קצות... עם האות הזה פעל רב טוב על צבאות ישראל בהיותם במלחמה ודוד מלכם עם מגנו אתם, כי כאשר הביטו על המגן ועל האות תקעו ויריעו ויתקעו ויקראו בקול: אנא ה' הושיעה נא, מגן דוד עבדך עמנו! אנא ה' הצליחה נא, מגן דוד עבדך הגבור אתנו! – וילחמו כאריות וינצחו". 

הלא "ברור כיום", כי המגן-דוד הוא מגנו של דוד באמת, ועל ידו נלחמו אנשי דוד כאריות וינצחו...

לא זאת אמנם מגמת דברי, העיקר הוא, כמו שיאמר בעל המאמר בסוף דבריו: אשר מכל האמור רואים אנו בחוש, כי מנהג מגן דוד כשר הוא, וחובי-ציון, אשר רעיון הדוקטר הרצל שלח שרשיו בלבם יכולים להתקשט בו, כי הוא אות גאולה ואין לדאוג כלל