דצ"מ כתב בעתון "המליץ" בגליון האחד עשר לשנת 1898, ג' שבט תרנ"ח מאמר הגנה על השימוש של יהודים דתיים במגן דוד בשם "דבר כשר". במאמר זה חבויה הטענה שהמגן דוד הוא המצאה של הרבנים כנגד ההתבוללות. להלן המאמר בשלמותו
ידוע, כי לכל אליל יש איזה דמות מן הבריאה, דמות חי או צומח או דומם או אחד מצבא השמים, ככתוב: צלמי טחריכם, צלמי עכבריכם, אשריכם חמניכם, ותמונת "מגן דוד" לא נמצא בבריאה על כן לא פסל צלם יוכל להקרא, גם לא נמצא כי בתמונה כזאת עבדו או קדשו איזו עבודה זרה, כמו כלים שונים, אשר היו לעכו"ם, כי נאמר לאסור איסר על המ"ד, על כן המ"ד דבר כשר הוא בלי שמצה, הוא אך אות או משל-רמז (וואפפען). מולידו הוא דוד המלך ע"ה, ויהי כאשר הצילו ה' משש סכנות: מפי הארי, מכפות הדוב, מיד גלית הפלשתי, מיד שאול, מיד אבשלום ומקרני ראם – ויעש על מגנו משל-רמז בעל ששה קצוות, האות הזה היה או מעשה מקשה כמו הכפתורים והפרחים, אשר היו על המנורה, או מפותח פתוחי חותם כעל אבני חשן ועל ציץ הזהב אשר להכהן הגדולה"מגן דוד" הזה עם האות (ריטטער וואפפען) פעל רב טוב על צבאות ישראל בהיותם במלחמה ודוד מלכם עם מגנו אתם, כי כאשר הביטו על המגן ועל האות תקעו ויריעו ויתקעו ויקראו בקול: אנא ה' הושיעה נא, מגן דוד עבדך עמנו! אנא ה' הצליחה נא, מגן דוד עבדך הגבור אתנו! – וילחמו כאריות וינצחו, כי האות חזק ואמץ לבבם, ויבאו באש ובמים בלי כל מורא ופחד בבטחונם, כי בזכות דוד מלכם ילחם ה' להם וידם תהיה בערף אויביהםוהיה בימי הבינים, כאשר לחץ עול הגלות את אחב"י מאד מאד ונגזרו עליהם גזרות קשות ושמד, ורבים מאחב"י המירו דתם להנצל מהצרות האיומות- אז התאמצו הרבנים החכמים לעורר את לבב אחב"י לאמונה שלמה, בנחמם אותם, כי בן דוד, משיח ד', יבוא ויגאלם וה' יקום על ידו דם עבדיו השפוך על פני חוצות כמים, ולחזק את לבב אחב"י הנרדפים והנדכאים תקנו לשום את האות בעל ששה קצוות על פרכת ארון הקדש ועל מעילי ספרי התורה ועל שקי טות"ף ויקראו את האות "מגן דוד", למען אשר יביטו עליו בעת תפילתם ויתחזק בטחונם, כי בוא יבוא בן דוד, בעל המגן , אשר אות גבורה עליו. ובאמת פעל התקון הזה רב טוב, כי בני ישראל התאמצו באמונתם ומסרו נפשם על קדוש השם, ומני אז נשאר המ"ד לאות על הגאולה, אך ברבות הימים נשכח עיקר הדברהרבנים החכמים למדו זאת ממשה רבנו, אשר עשה את נחש הנחשת וכתוב:והיה אם נשך הנחש את איש והביט אל נחש הנחשת וחיעי' עץ חיים הישן ועץ חיים על ספר תהליםמכל האמור רואים אנחנו, כי מנהג מ"ד כשר הוא וחובבי ציון אשר רעיון הד"ר הרצל שלח שרשיו בלבם יכולים להתקשט בו; כי המ"ד אות גאולה ואין לדאוג כלל. וכן כל מנהגי ישראל טובים וישרים הם ושרשם בקדש ואם לא נביאים אנחנו בני נביאים אנחנו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה