מבט אישי על עבודות אמנות בהן מופיע מגן דוד

כיום יש באתר האינטרנט שלי "אלבום מגן דוד" אוסף גדול של תמונות של ציורים שבהם מופיע סמל המגן דוד, אבל כאשר התחלתי במלאכת האיסוף לא הכרתי כלל יצירות שמתייחסות אליו, כשם שלא מצאתי עד עצם היום הזה שירי ילדים בהם הוא מופיע. הרעיון שהנחה אותי לחפש ציורים כאלה היה שאגלה בהם מבט חדש על הצורה או על המשמעות של הסמל. במלים אחרות, השאלות ששאלתי את עצמי בתחילת האיסוף היו

א האם ישנם ציירים, ישראלים, יהודים, ובני תרבויות אחרות, שבציוריהם מופיע מגן דוד

ב האם בציורים אלה מוצגות משמעויות חדשות, אישיות, למגן דוד

ג האם ישנם ציורים שיש בהם משום חידוש לגבי צורת הסמל

בחודש השלישי לאיסוף נודע לי שבשנת
1996
היתה תערוכה של האוצרת בתיה דונר במוזיאון מגדל דוד שהציגה את סמל המגן דוד כפי שנראה בעיניהם של שבעה אמנים גרמנים, ותשעה אמנים ישראלים, וניסתה להתמודד עם פרשנויות היסטוריות ועכשוויות לסמל. עד היום לא הצלחתי להגיע ליצירות עצמן, כך שאיני יודע אם היו באותם ציורים תשובות לשאלות שלי בעניין משמעות הסמל וצורתו, אך מרגע זה ואילך ברור היה לי שישנם ציירים ישראלים, יהודים, ובני תרבויות אחרות שהסמל מופיע בעבודותיהם

את הציור הראשון שפרסמתי מצאתי באינטרנט. צייר אותו אדם ריין, חוזר בתשובה מאילינויס, ארה"ב, שהכין סדרה של פוסטרים שבכל אחד מהם מופיע מגן דוד ועליו אחת מאותיות האלף בית העברי. אדם ריין סיפק גם תשובה רעננה לשאלתי לגבי משמעות הסמל: לדבריו המגן דוד היה בשבילו תמצית של היהדות והוא הפך אצלו לאובססיה. למרות שידוע לו שמקור הסמל אינו יהודי כיום הסמל הוא יהודי למהדרין ועד כמה שזה תלוי בו הוא ישמור שיישאר כזה

הציירת הישראלית הראשונה של מגן דוד שהכרתי היתה אביבה בייגל, תושבת תל אביב. פרסמתי עבודה שלה בשם תמונת מצב 

שבה היא משיבה באופן מורכב מאד לשאלת המשמעות של המגן דוד. מופיע בעבודה מגן דוד גדול. בתוכו מופיעים מגיני דוד קטנים בצבעים שונים ובעלי משמעויות שונות: טלאי צהוב; דגל ישראל, מגן דוד ועליו חנוכייה שחורה הפוכה. גם את שמה משלבת אביבה בייגל בכמה מקומות ביצירה, כדי לשייך את עצמה לתמונת המצב של העם היהודי ושל מדינת ישראל. את המגן הדוד הגדול חוצה קו שבר אדום, המזכיר נהר של דם. צבע אדום נוזל כדם מעל לחלק מהסמלים שביצירה. מימין לקו השבר כתובה המלה יהודי, ומשמאלו המלה לארץ

עם הזמן יצרתי קשר עם אביבה בייגל ופרסמתי יצירות מגן דוד נוספות שלה ובסופו של דבר אף קבלתי ממנה חיבור קצר על משמעות המגן דוד עבורה

כמה מילים על מגן דוד - מאת הציירת אביבה בייגל 

כאמן העובד עם סמלים ומחפש את משמעויותיהם הנלוות גיליתי בתחילה את הכוכב בעל חמשת הקצוות והתחלתי לצרף אותו לעבודותיי. בהמשך חיפשתי את המקבילה העברית שלו, אותה מצאתי במגן דוד, שמבחינה צורנית נראה לי שלם יותר מהכוכב בגלל העובדה שהוא מורכב משני משולשים

הנחתכים זה בתוך זה. המגן דוד החל לחדור לעבודותיי בצורה לא מודעת בשל הקשר שלו לדגל הישראלי, ובנוסף בשל החיבור שהוא יוצר עם העבר שלנו כיהודים בתקופת השואה. הטלאי הצהוב מבחינתי בעבודותיי משמש כמעין חותמת, או חתימה נוספת בנוסף לשם של זהות עצמית, אישית ולאומית

המשמעות האישית של המגן דוד כמאפיין של זהות עצמית מגיעה למיצויה המלא בעבודה של סבינה סעד בה יש מגן דוד שעשוי מחתימות חוזרות ונשנות של שמה; וכן בתערוכה של ורד שומרון פביאן, אמנית ישראלית המתגוררת מזה כשנתיים באזור סן פרנציסקו, שעסקה במשך ארבע השנים ברישום ובציור של מגני דוד, והכינה סדרת ציורים בשם "קעקוע". ההגדרה של ורד את המגן דוד כקעקוע בתודעה היא הגדרה מוצלחת במיוחד. מצד אחד ישנה כמות אדירה של מגני דוד בישראל ובעולם היהודי ומצד שני, ככל הידוע לי, אין שירי ילדים על מגן דוד. כל זה מעיד על משהו שחקוק עמוק מאד בתודעה, משהו שמתפרץ ביצירה האמנותית אך גם מדוכא בהכחשה פסיכולוגית. ורד נוכחת בציור באמצעות שמה, ורד, שמוכר בתרבויות שונות כסמל לחיים ולאהבה. היא תוהה אם הורד יוכל להפיח רוח חיים במגן דוד שמקועקע בנשמתה. ורד שומרון פביאן עוסקת בזהויות השונות שלה כישראלית, כיהודיה, כציונית, כבת לניצולי שואה, כמי שחיה בגולה. בדרך כלל מגני הדוד שהיא מציירת הם מעורפלים או שבורים, לעתים ילדותיים, או עצובים. יש לה למשל רישום עפרון על נייר שמבטא חיפוש אובססיבי אחר תשובות שאינן בגדר הנמצא

בהמשך חיפושי מצאתי באינטרנט יצירות נוספות אך תשובה לשאלתי השלישית לגבי חידושים בצורתו של הסמל קבלתי כאשר המו"ל של הוצאת ראובן מס בירושלים נתן לי שני ספרים שעל כריכותיהם מגני דוד שעיצב הצייר הצפתי החרדי יעקב קשמכר, שאף הוא, כמו אדם ריין שהזכרתי קודם, חוזר בתשובה. כל ציור של יעקב קשמכר מאיר את המגן דוד בצורה מיוחדת, בתלת ממד. למשל, יש לו עבודות שמתארות קוביות שהרווח ביניהן הוא בצורת מגן דוד, או מגני דוד בצורת כדור שעשויים מקוביות . בהבדל מרוב ציירי המגן דוד שמשתמשים במגן דוד כדי לומר משהו אחר אצל קשמכר המגן דוד הוא תמיד במרכז התמונה, אובייקט יחיד להתבוננות, והוא משמש הן כמדיום והן כמסר. ניכרת השפעה של הקבלה על הציורים, מה שמוסיף להם ממד של עומק

גם סבינה סעד 

מרבה לחדש חידושים בצורת המגן דוד, לעתים בהשראת הצייר ההולנדי הידוע מאוריץ קורנליס אשר. יש לה ציורי-גואש של מגן דוד עשוי מכנפי יונות השלום, של חלון בירושלים שצורתו מגן דוד שעשוי מזוג יונים שנושאות במקורן ענפי זית; יש לה ציור של מגן דוד שעשוי מהמלה שלום בשלוש שפות: עברית ערבית ואנגלית; סבינה איירה לשירו של אורי צבי גרינברג הלילה יורים בשערייך את חומות ירושלים העתיקה בצורת מגן דוד

ויטאלי קומר ואלכסנדר מלמיד הם ציירים ילידי רוסיה שעלו לישראל בשנת

1977

ומיד לאחר מכן היגרו לארה"ב. בתערוכת ביג באנג

שהוצגה בישיבה יוניברסיטי בניו יורק בשנת 

2003 

הציגו ציורים של מגן דוד שבתוכו צלב קרס. קומר טען בראיון לעיתונות שהוא ומלמיד הבינו שצלב הקרס היה חבוי תמיד בתוך המגן דוד שבישר אותו. לאחר הפרדת הסמלים הפך המגן דוד לסמל האור וקיבל כוחות של ריפוי ואילו צלב הקרס הפך לסמל החושך

דיק בן דור הוא כיום תושב פתח תקוה אך בנערותו הסתתר מפני הנאצים בחווה בהולנד. עבודותיו אינן רומזות על עברו הטראומטי והן מלאות הומור ונאיביות. דיק בן דור נתבקש לפני כמה שנים להכין ציורים על גבי מגן דוד לתערוכה בנושא יהדות נצרות אסלם שהיתה אמורה להתקיים בחו"ל. לאחר שהכין במו ידיו את המסגרות לתמונות ואת הציורים נודע לו שהתערוכה נתבטלה. דיק גילה את התכונות האמנותיות של המסגרות עצמן והציגן כעבודות מוגמרות. כאן יש לא רק חידוש צורני אלא גם אמירה: המגן דוד הוא מסגרת, הוא המסגרת המאחדת של העם היהודי ושל העם בישראל

לסיכום אוכל לומר שקבלתי תשובות חיוביות לשלוש השאלות ששאלתי את עצמי בתחילת החיפוש

א ישנם ציירים רבים, ישראלים, יהודים, ובני תרבויות אחרות שבציוריהם מופיע מגן דוד

ב. בציורים אלה מוצגות משמעויות חדשות, אישיות, למגן דוד 

ג. ישנם ציורים שיש בהם משום חידוש לגבי צורת הסמל

זאת ועוד, בקרב ציירי המגן דוד גיליתי תת קבוצה גדולה של ציירי טלאי צהוב

שלהם אקדיש דיון נפרד