ליום הולדתי הלכתי למגדל דוד ורכשתי לעצמי תמורת שלושים שקלים בלבד את הקטלוג המפואר של התערוכה אמנים ישראלים וגרמנים מתווים טריטוריות של סמל שהתקיימה שם בשנת
1996
הקטלוג מופיע בקופסא ובה חוברת בעברית אנגלית וערבית אליה מצורפות שש עשרה תמונות מהתערוכה
עורכת הקטלוג: בתיה דונר.
האמנים המציגים
גונטר אוקר, יליד
1930
שהציג בצבע ומסמרים על בד ועץ טלאי צהוב עם תפרים חומים וכן הדפס תבליט של מגן דוד עשוי ממסמרים
פליקס דרוזה, יליד
1950
במקום הנעלה ביותר- תצלום על נייר של חלק ממגן דוד כמעין פיגום על בניין
רונה מילדס, אקווטק על בד, מחווה לפאול צלאן,
אווה לואש ילידת
1942
שהציגה הדפס משי על נייר של שמש צהובה שמסמלת את הקמת מדינת ישראל אחרי השואה
יורגן פרטנהיימר, יליד
1947
צבע מים על נייר
צ.או. פאפגן, יליד
1933
מגן דוד מעל ללב מפולח על ידי חץ
מיכה בר עם, יליד
1930
תצלום שחור לבן של דגל ישראל בנחל קדרון בירושלים במהלך מלחמת ששת הימים
הדגל עשוי בעבודת יד
אלכס ליבק, יליד
1944
תצלום שחור לבן של גבר עטוף בדגל המדינה בהר הרצל
שלמה ערד, יליד
1936
תצלום צבע של ציור מגן דוד כוחני כחול בתוך עיגול כחול על בית של ערבי
חזי הולצמן, יליד
1945
שוק קח-תן בתל אביב, גרפיטי של מגני דוד
דן רייזינגר, יליד
1934
כיתוב באנגלית שתרגומו
נשאתי אותו על החזה/ היה זה סימן צהוב של מוות/ אני שרדתי/ וכך גם המגן דוד שלי/ הפכתי אותו לסימן של חיים
אופיר פז, יליד
1958
טלאי צהוב עם כיתוב: טלאי צהוב שקניתי בפראג בחנות המוכרת חפצים ישנים של צבאות ומלחמות. לך תדע אם זה לא מזוייף
דוד טרטקובר, יליד
1944
טכניקה מעורבת. ציור של דגל קרוע ופרום
יוסי למל, יליד
1957
כרזה צבעונית של מעוייני עוגיות בקלאווה בצורת מגן דוד על מגש נחושת עגול עם כיתוב: האופציה המתוקה תשנ"ה
דוד שפירא, יליד
1947
זר, זכוכית ומתכת. על פסל של ראש מעין זר בצורת מגן דוד שחור ומעליו חוטי ברזל
במבוא לקטלוג כתבה מנהלת מוזיאון מגדל דוד, שוש יניב
אם היוצרים הישראלים רואים במגן-דוד סמל חי ונושם ומבטאים את החזקה עליו באמצעות עשרות פרשנויות ושימושים
'סמל לאומי-דתי, כלי גיוס, אמצעי מחאה, אמצעי פרסום וכו,
הרי היוצרים הגרמנים נחשפים לסמל טעון של מהות שנכחדה, לאות קלון בזיכרון הקולקטיבי הלאומי
במאמר המבוא לתערוכה מבחינה האוצרת, בתיה דונר, הבחנה מעניינת בין רובדי המשמעות של הסמל
משמעות לוקאלית ובעיקר אתנית- בתקופה בה קהילת פראג של המאה הארבע עשרה אימצה את הסמל
משמעות דתית מיום שהופיע במדליון הכניסה לבית הקברות של הקהילה האשכנזית באמשטרדם ונפוץ בחפצי קודש יהודיים
משמעות דתית וחילונית גם יחד מהמאה התשע עשרה
משמעות לאומית וסמל של תקווה לעתיד מזמן הופעת עיתון די וועלט של הרצל
אות קלון בתקופת השואה ובשנים שלאחריה משמעות מקודשת שהיא בבחינת היפוכו של הטלאי הצהוב
משמעות לאומית ריבונית מהקמת המדינה
משמעות כוחנית של ריבונות על טריטוריה כפי שבלטה על קירות בתי הערבים בשטחים הכבושים בתקופת האינתיפאדה
אינני מסכים למשפט הבא
אמנם אפשר לפגוש את המגן-דוד במבט-העל של האנדרטה לשואה ולגבורה של תומרקין בכיכר רבין, ובאחדים מציוריהם של פנחס כהן גן ומשה גרשוני, אך ייצוגו נדיר למדי באמנות הישראלית.
לאור ניסיוני באתר אלבום מגן דוד זה אני מעריך שישנן מאות ואולי אלפי יצירות ישראליות בהן ניתן לפגוש את המגן דוד
יש לי הסתייגות גם מהכריכה-ביחד של המגן דוד והדגל הן בשלושה מהמוצגים שבתערוכה והן במאמר המבוא; כמו למשל בתיאור התגובה הישראלית האופיינית של הנפת הדגל בעת משבר. לדעתי למרות שהמגן דוד תופס מקום מרכזי בדגל יש להפריד בין השניים, כי לכל אחד מהם משמעויות משלו, וסיפורים משלו. דוגמא לצורך בהפרדה בין הסמל לבין הדגל היא שבעוד הדגל הוא ישראלי במובהק צורת המגן דוד איננה ישראלית מובהקת אלא משותפת לתרבויות שונות. כלומר: הדגל מפריד ומרחיק בין ישראל לעמים ואילו הסמל מקרב. באתר זה אני מנסה להקפיד על הפרדה זו ולהרחיק עד כמה שניתן את מופעי הדגל. לא שיש לי משהו נגד הדגל, להפך, אבל צריך שיהיה ברור לכל שהדגל אינו הסמל כשם שהסמל אינו הדגל
ויפה שעה אחת קודם
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה