יום שבת, יוני 30, 2007

גבעון


אפרים שטרן (בקדמוניות תשל"ג 1973 "ארץ ישראל בשלהי תקופת המלוכה, סקירה ארכיאולוגית", עמודים
2-17) מביא תמונה של מגן דוד חרוט על ידית של קנקן מגבעון, ולצדו מגן דוד נוסף שבתוכו מצויירת ציפור.
אפרים שטרן טוען
לדעתנו גם סמלים של מגן דויד החרותים על ידיות מגבעון מימי בית ראשון ושל מגן שלמה שעל חותמות ירושלים משלהי התקופה הפרסית אינם אלא העתקים של סמלים יווניים מאותם המקומות – כיוס ותאסוס- ששימשו לציון יינות. מכאן עולה מסקנה מפליגה גם לגבי כל סמלי המלכות האחרים שבטביעות יהודה, שהרי אם אמנם היה סמל-המלכות כפי שנוהגים לחשוב, חיפושית ולאחר מכן גלגל חמה מכונף וצורותיהם הסכמאטיות- צורת האות עי"ן וצורת האות טי"ת – מה טעם ישתמשו ביב ובקרתגו בסמלים של מלכי יהודה

=
מעניין שלאחר כאלפיים שנה, בימי הביניים, ההקסגרמה שימשה כסמל לאלכוהול ולחיבור של אש ומים באלכימיה, וכסמל של גילדת מבשלי הבירה. עד לפני כמה עשרות שנים היה נהוג לשים סמל זה על חנויות למכירת ברנדי

=
התמונה באדיבות אפרים שטרן.

זרתוסטרה

לדעת פרופסור מיכאל קוסטה מקורו של המגן דוד בדת הפרסית של זרתוסטרה שלפיה המשולש שחודו פונה כלפי מעלה מסמל את האל הטוב, אהור מאזדה, ואילו המשולש שחודו כלפי מטה מסמל את האל הרע, אחרימן. בהקסגרמה מוצב המשולש הראשון על גבי השני ולכן היא מסמלת את ניצחון הטוב על הרע
מקור
חתך הזהב חותם שלמה ומגן דוד, פרופ' מיכאל קוסטה, פועלים
1990
עמוד
154
מעניין לשים לב לכך שזרתוסטרה ודוד המלך חיו בני אותו דור בסביבות אלף לפנה"ס ויתכן שאחד מהם השפיע על זולתו

ד"ר מקס בודנהיימר

שולמית גד בספרה "דוד המלך ועוצמת התהילים" מספרת בעמוד 709 שד"ר בודנהיימר הציע להרצל בשנת 1898 לקשט את הדגל הלאומי בשנים עשר כוכבים כסמל לשנים עשר השבטים והרצל ענה לו ששנים עשר השבטים רמוזים במגן דוד עצמו בשתים עשרה הנקודות שעליו

יום שישי, יוני 29, 2007

אותיות במגן דוד

אותיות במגן דודהתמונה מתפרסמת באדיבות וברשות נתנאל יעקב דניאל

כל הזכויות שמורות לנתנאל יעקב דניאל 2007

נתנאל יעקב דניאל הוא כיום בעל מסעדה בת"א אבל במשך שנים רבות היה צורף. כאשר עלה ארצה מטג'יקיסטן לפני עשרים ושבע שנים לא ידע עברית ולצורך שינון האותיות ולימודן המציא שיטה ללימוד עצמי בכך שגילה את כל האותיות בתוך סמל
המגן דוד, חוץ מהאות אל"ף, שאותה מצא במגן דוד תלמידו לצורפות יוסף כהן
האות הראשונה שמצא נתנאל יעקב דניאל היתה האות למ"ד ואת כל השאר מצא לדבריו תוך דקות אחדות
הוא לא פרסם את תגליתו כי חשב שכולם יודעים אותה
רק לאחר זמן רב הראה את תגליתו לחבריו ומהתלהבותם הבין שגילה דבר חשוב

נתנאל יעקב דניאל סיפר לי מדוע לדעתו דוד המלך בחר במגן דוד. דוד המלך היה משורר וגם איש מלחמה. כאשר נלחם היה צריך להיות מרוכז במלחמה ולא בתפילה.
המגן דוד מכיל את כל האותיות שמהן מחברים את התפילות. להבנת עניין זה סיפר לי נתנאל שבימי הבעל שם טוב חי יהודי בכפר נידח ברוסיה שלא הצליח להגיע לבית כנסת ביום כיפור. מאחר ולא היה לו סידור תפילה הגיע ל"הסדר" עם הקדוש ברוך הוא לפיו הוא, האכר, ישב אבל על הרצפה ויאמר את התפילות שהוא יודע ואילו הקדוש ברוך הוא ישלים את השאר. ישב ואמר כל היום את שמות האותיות: אל"ף בי"ת...גילו לבעל שם טוב מהשמים שתפילתו של אותו יהודי עלתה באותו יום כיפור למעלה מכל התפילות

הסבר נוסף: בקרבות בימי קדם היה לכל מלך ציור חקוק על המגן. ציור זה הבדיל אותו ואפשר לחיילים לזהות אותו. על המגן של דוד היתה צורת המגן דוד גם כדי להזכיר לחיילים להתפלל בזמן המלחמה

מדוע בחרו היהודים במגן דוד כסמל שלהם
?
בגלל שהוא מכיל את כל האותיות בצורה המתומצתת ביותר, בחינת מעט המכיל את המרובה

נתנאל נקרא על שם סבו, נתנאל גול, שהיה ממקימי שכונת האפגנים בירושלים. על שם אבי סבו, שאול, נקראת שכונת גבעת שאול הקטנה במורד רחוב יחזקאל וגם רחוב שנקרא סימטת גול

נ.ב.

בתערוכת ראשון מגן דוד שמוצגת מיום
2-7-2010
עד
7-8-2010
בהיכל התרבות ראשון לציון
אוצרת
יעל ניצן
מוצגת יצירה של יעל לור שכבר משתמשת בתגלית של נתנאל יעקב דניאל לצרכים אמנותיים

אותיות במגן דוד
מאת יעל לור
צילום שלי

נ.ב. מיום 9-9-2014
"הכרמל בנומער 31 מבשר לנו ביאת חכם מפורסם לווילנא מו"ה אשר בעער נ"י, "...הראה לנו רק עניין אחד נפלא בנומער 35 מן הכרמל והוא איך על פי ציור מגן דוד מרובע הנעשה בתוך העיגול אפשר לדמות בציור קרוב כל אותיות האלפא ביתא הלטינית! ומעיד בעצמו שחכמי האוניברסיטה בקניגסברג ראוהו ויהללוהו, וחכמי ברלין... וציר ממלכת אנגליה שלח זאת אל המלכה". (המליץ - 20 יוני 1861)


אוריגמי אדום


התמונה היא באדיבות
georigami
שפרסם אותה בפליקר. הדגם הוא של
Fred Rohm
 ביפנית המלה "אורו" משמעה קיפול ואילו המלה "קאמי" משמעה  פיסת נייר 

שטר כסף קולומביאני באוריגמי


התמונה היא באדיבות
georigami
שפרסם אותה בפליקר וכתב לי שחיקה דגם של
Fred Rohm
לקיפול של דולר

יום חמישי, יוני 28, 2007

בול רמלה

בול  רמלהמגן דוד לבן על רקע כחול מתחת לענף זית שמסמל את השכנות הטובה שבין תושביה הערביים והיהודים של העיר לצדו גלגל שיניים שמסמל את התעשייה בעיר. תאריך ההופעה
18/10/1970
מעצבים: האחים גבריאל ומאקס שמיר

קופסאות צדקה


מגני דוד על קופסאות צדקה שעיצבה ליאורה מפליקר לא לצדקה אלא כדי לשים בהן כל מיני שירבוטים ויצירות
הקופסאות משושות ואולי לכן המגן דוד יושב עליהן כל כך נכון

מוגדור


מגן דוד על קיר של בית בעיירה המרוקאית מוגדור שהיישוב היהודי בה החל בתחילת המאה השבע עשרה
Courtesy of timefly from Flickr

יום רביעי, יוני 27, 2007

פתית שלג


התמונה של פתית שלג בצורת מגן דוד היא באדיבות
Csavules
שפרסמה אותה בפליקר תחת הכותרת הנחמדה
חורף אנא הכר את הסתיו, סתיו אנא הכר את החורף

וכתבה בהערות שנעזרה בעדשות לצילום מאקרו ובחצובה על מנת להפיק תוצאה זו
יואב בן-דב כתב
מאמר מעניין במיוחד תחת הכותרת הפרקטל ההודי. להלן קטע
פרקטל כזה הוא "פתית השלג" שהמציאה המתימטיקאית אלזה קוך בשנת 1904. פתית השלג של קוך נבנה באופן הבא. לוקחים קו ישר, מוחקים את השליש האמצעי שלו, ובמקומו בונים משולש שווה צלעות. כעת לוקחים כל אחד מארבעת הקטעים הישרים שנוצרו, מוחקים את השליש האמצעי שלו, ובמקומו בונים משולש שווה צלעות. ממשיכים כך שוב ושוב עד אינסוף, והקו שמתקבל הוא העקומה של קוך. אפשר לצרף שלוש עקומות כאלה יחדיו, ואז מתקבלת צורה של מעין מגן דוד מלא בליטות ומפרצים, המזכיר בצורתו פתית שלג
...
שימוש מעניין במיוחד של הפרקטלים הוא בתחום הגרפיקה הממוחשבת. באמצעות תוכנה המציירת תמונות על פי נוסחאות פרקטליות שמשולבים בהן גורמים אקראיים, אפשר ליצור תמונות של נופים, חופי ים, הרים ועמקים, עננים וסערות גשם, נהרות וצמחים ואף כוכבי לכת שלמים. יתרונן של התמונות הנוצרות בשיטות כאלה הוא שהן נותנות לעין הצופה תחושה יותר "טבעית", בעוד שמשטחים הנוצרים בשיטות אחרות נראים חלקים ומלאכותיים מדי

 על הקשר שבין מגן דוד לפתית שלג נדמה שעמד גם מי  שעיצב
את האריחים שמקשטים את מסגד כיפת הסלע
בהר הבית שבירושלים

צ'אקרת הלב


הקסגרמה היא הצורה הגיאומטרית המייצגת את הצ'אקרה הרביעית, צ'אקרת הלב
Courtesy of Siúlóir-Domhanda from Flickr

בול שלח את עמי

בול שלח את עמי דלת סגורה ועליה מגן דוד כחול ומתחתיו כיתוב בלבן : שלח את עמי בעברית בערבית ברוסית ובאנגלית
תאריך ההופעה
07/03/1972
כיתוב על השובל
קליטת עליה
מעצב
משה פרג

יום שלישי, יוני 26, 2007

הקונגרס הציוני הראשון גיליון זיכרון

הקונגרס הציוני הראשון גיליון זיכרון

יש מגן דוד למעלה במרכז מתחת לדיוקן הרצל בגיליון זיכרון לכבוד מאה שנה לקונגרס הציוני הראשון שהנפיק השרות הבולאי בתאריך 
03/09/1996
בתחתית הצילום נראה בנין הקזינו בבאזל, שבו התקיים הקונגרס הציוני הראשון

קומפוזיציה


התמונה של חלון מגן דוד בקיר תכלת היא באדיבות
César Augusto
שפרסם אותה בפליקר. התמונה צולמה באלגרבה, בדרום פורטוגל, בבית בודד שבו נהג לבלות את חופשותיו מדי שנה
אני אוהב את הדיוק שבהתאמת החיתוך של האבנים לקו המתאר של ההקסגרמה ואני אוהב את הקומפוזיציה
בערך קומפוזיציה בויקיפדיה יש עוד קצת חומר למחשבה
קומפוזיציה, או מיחבר, באמנות היא תוצר היחסים בין אובייקט לבין מסגרת היצירה האמנותית, וכן בין האובייקטים השונים בתוך היצירה. הקומפוזיציה היא אמצעי מבע דומיננטי בכל תחומי האמנות החזותיים, במוזיקה, ובאמנויות הבמה. בבחירת הקומפוזיציה ממקם היוצר את האובייקטים ביצירה על מנת לכוון את האדם שנחשף ליצירה לנושאים מרכזיים ביצירה. למשל, אובייקטים היוצרים קווים ישרים, אלכסוניים או גליים יכולים לשמש על מנת להוביל את העין למוקדים מרכזיים בציור ובצילום. פירוש המילה קומפוזיציה הוא מיקום-יחד

מקור המגן דוד בהמצאת המחוגה

דן גזית, ארכיאולוג רשות העתיקות במרחב הדרום, כתב מאמר בעלון למורי הביולוגיה על בעיית הזיהוי של מוטיבים אומנותיים מעולם הצומח בעבדת הקדומה
להלן קטעים מן המאמר
ישנן תרבויות באזורנו אשר בהן הצמחים המתוארים באמנות העתיקה אינם בהכרח צמחי תועלת וההקשר שבו הם מופיעים הוא יותר מיסטי – דתי- עיטורי
...
מוטיב השושנת והוריאציות שלו נפוץ מאז שהומצא השימוש במחוגה, וזוהי הצורה הגראפית הבסיסית שניתן ליצור במחוגה, כאשר לאחר סימון העיגול מעבירים את רגל החוד שלה אל היקפו ומתחילים ל"שחק" בקשתות כשהרגל נודדת בנקודות המגע של הקשתות על גבי ההיקף. לשיא הוריאציות מגיע השימוש במחוגה ובשושנות בעיטורים האיסלאמיים האוסרים, בעיקרון
צורות אנשים ובעלי חיים ו"על חשבונם" מתפתחים העיטורים הגראפיים והצמחיים, וביניהם גם המגן-דוד ... המגן-דוד, כמו השושנת, הוא תולדה של "משחק" במחוגה, ולכן העיטור הזה מקביל בשימושו באמנות, מבחינה היסטורית, למוטיב השושנת. הוא הפך לסמל יהודי מובהק רק בשלהי ימי הביניים ויש להוציאו מהשיקול האמנותי כמוטיב דתי לגבי התקופה הביזנטית, ולהותיר רק את המנורה 
...


לעניות דעתי כאשר דן גזית מדבר כאן על מגן דוד הוא מתכוון לכוכב בן שש קצוות, הקסגרמה, שכן השם מגן דוד הוא, כפי שדן גזית עצמו אומר, יהודי מובהק ומאוחר
על פי המיתולוגיה היוונית המחוגה הומצאה על ידי פרדיקס, אחיינו של הפסל היווני דידאלוס
דידאלוס הרג את פרדיקס בשל קנאתו בו על המצאה זו. בכל אופן המצאת המחוגה היא בשחר ההסטוריה, או במלים אחרות: במועד בלתי ידוע

יום שני, יוני 25, 2007

שטיח קיר ציוני

מגן דוד על שטיח קיר בבול מאה שנה לקונגרס הציוני הראשון מגן דוד על שטיח קיר בבול מאה שנה לקונגרס הציוני הראשון בעיצוב אופיר מירב
תאריך ההופעה
03/09/1996


סאבלימינל והצל

הראפרים סאבלימינל והצל עושים בימים אלה הרבה להגברת המודעות למגן דוד 
ולכן אספתי עבורכם קצת חומר עליהם

קובי שמעוני, הידוע יותר בכינוי סאבלימינל. באנגלית
Subliminal: 
תת סיפי או בתרגום חופשי: תת הכרתי 
הוא ראפר ומוזיקאי ישראלי... בגיל חמש עשרה הכיר את יואב אליאסי ששמו המסחרי היום הוא "הצל". שניהם התחברו במהרה כתוצאה מאהבתם המשותפת למוזיקה שחורה והיפ-הופ. בשנת אלף תשע מאות תשעים וחמש התחילו סאבלימינל והצל להופיע במועדונים שהקו המוזיקלי שלהם היה היפ-הופ וראפ... בעקבות אינתיפאדת אל אקצה החל הצמד לחבר שירים הנושאים אופי לאומי-פטריוטי, שהמפורסמים שבהם היו:
חי מיום ליום
הפרד ומשול
ביחד נשרוד, לחוד ניפול
תקווה 
בואו נמשיך, החיים לפנינו
סאבלימינל מגדיר את עצמו כפטריוט ואת המוזיקה שלו כהיפ-הופ ציוני. יש הטוענים כי שיריו מבטאים עמדה לאומנית ואף גזענית. עם זאת, השניים היו אלה שגילו את הראפר הערבי ת'אמר נאפר מלוד, שמבצע שירי ראפ המבטאים את העמדות הפוליטיות של ערביי ישראל, וסייעו לו בתחילת דרכו
מקור: ויקיפדיה

MrDesign 
כותב בפורום שלו 
הרגע חזרתי מתחנה מרכזית בת"א עם הדיסק החדש של סאבלימינל והצל - האור והצל. כמו כל המושפעים קיבלתי שרשרת עם מגן דוד ואני ממליץ בחום לשמוע אותו

באנו חושך לגרש
סאבלימינל: באתי חושך לגרש תחושך
כל מסע מתחיל בצעד ,לא חשוב האורך
אם תשאל אותי מי ימלל גבורות ישראל
מי יחנך תדור הבא
כנראה אני
כחול לבן מגן דוד מגן עלי תמיד
יושב בבית שובך ליונה,עלה של זית
חומה ומגדל
אחי הדור הבא גדל
הצל וסאבלימינל בראש הגל
נושאים לפידים בלילות אפלים
לא חוסכים מאמצים
לא חוסכים צעדים
אנחנו שמאל ימין ביד ואש לשחור
לא נעצור עוד ,נביא לציון תאור

השטות של קורנר


מגן דוד בפסיפס על הרצפה בקרנרסויל, צפון קרוליינה, בביתו המוזר בן מאה עשרים וחמש השנים ועשרים ושניים החדרים של מעצב פנים בשם ג'ולס קורנר, שמשמש כיום כאתר תיירות

Courtesy of allstarstuff from Flickr

יום ראשון, יוני 24, 2007

היבשת האבודה מו

מקורו של סמל מגן דוד אינו ידוע אבל הוא בחברה טובה שכן מקורם של סמלים אינו ידוע בדרך כלל. כך הדבר לגבי הצלב הנוצרי, חצי הסהר המוסלמי, היין יאנג הבודהיסטי וסמלים רבים אחרים. עם זאת רבות הן הסברות על מקורו. למשל
ג'ימס צ'רצ'וורד, ששרת בצבא הבריטי בהודו, כתב בשנת 1933 שפגש שם נזיר אשר הראה לו לוחות של היבשת האבודה מו, ולימדו לקרוא את הכתב שעל לוחות אלה. סמל ההקסגרמה המקיפה עיגול ומוקפת בעיגול היה מוכר לתרבות זו. העיגול הפנימי היה סמל לאלוהים והעיגול החיצוני היה סמל של היקום. המשולשים של ההקסגרמה סימלו את השמיים. שתים עשרה הנקודות שעל המשולשים, הקודקודים וקודקודי הזוויות שביניהם, סימלו את שערי השמים: אהבה, אמונה, תקווה, צדקה וכן הלאה
ראו

בול מאה שנה לאורט

Courtesy of joao1983 from Flickr מגן דוד כחול על רקע של גלגל שיניים צבעוני בבול לכבוד מאה שנה לרשת מוסדות לחינוך מקצועי אורט
תאריך ההופעה
15/01/1980
המעצב הגרפי של הבול הוא משה פרג, יליד אלף תשע מאות ארבעים ואחת, בוגר בי"ס לאמנות בלונדון. זכה בפרסים רבים עבור עיצוב בולים לישראל ולאו"ם

כסא של אליהו


מגן דוד על כסא של אליהו מבית כנסת במוזיאון בסראייבו, בוסנייה
Courtesy of joao1983 from Flickr

יום שבת, יוני 23, 2007

גילופי אבן במנזר אלנה

ישנם כמה כוכבים נוצריים בני שש קצוות מן המאות שתים עשרה שלוש עשרה מגולפים באבן במנזר אלנה בדרום צרפת
למשל

פורום הקראים

בפורום הקראים מצאתי ציטוט של משתתף בשם נחמיה מתוך ספר אשכל הכפר שבו נזכר לראשונה סמל המגן דוד
ומלאכים שבעה לפני המזוזה נכתבים מיכאל וגבריאל אכתריאל יה ה' צבאות עזריאל צדקיאל יחון יה שרפיאל ה' ישמרך וסימן זה (הנקרא מגן דוד) כתוב בכל מלאך ובסוף המזוזה ענאל שרפיאל צוריאל סנדלפון מיטטרון ה' הקטון ובכל מלאך ומלאך זה הסימן לו כשתקנו רועיך… מזוזות בתים ומזוזות שערים יחפרו בם מחוץ לבתי[ם]… וישימוה בחפירות ההם ויחזקוה במסמרי[ם] לא ימוטו לעולמי[ם] להיות לשמירה לנפשות הבתים ההם מן השטן שלא ישטין לנפשים. והמתקן מברך ואומר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו לקבוע מזוזה בשערי[ם]. ובאלה לא צוה ה' ולא דבר אלהינו עושך
דף
יהודה הדסי, אשכול הכפר
92
ב טור א, אלפא-ביתא רמ"ב 

levi-jak
הגיב
נחמיה, כיום לדעתי , מגן דוד הנו סמל אזרחי ואינו סמל דתי. מסמל את הציונות, לכן איננו פולחן ויש להתירו
neria10

מנהל הפורום סיכם
האם יש בספרי חכמינו ע"ה התבטאויות כלשהן לגבי המגן דוד
?
אם יש מה הן
?
גם בספרי חכמינו הראשונים וגם בספרי חכמינו האחרונים
מה המשמעות שמייחסים למגן דוד מעבר לקישוט
?
האם יש משמעות כזאת
?
ממתי אנחנו משתמשים במגן דוד
?
אני אודה לכל מי שיודע אפילו משהו חלקי ויואיל בטובו להסביר לי את הנושא

מגן דוד עם כתר

מגן דוד עם כתר סמל מגן דוד עם כתר בתוך ארון קודש על אחד משלושת בולי מועדים לשמחה תשל"ז שהופיעו ביום
17/08/1976
בעיצובו של
אשר קלדרון 
בימים האחרונים
על השובל מופיע הכיתוב הבא
על שלושה דברים העולם קיים על האמת ועל הדין ועל השלום

פרקי אבות א', י"ח

יום שישי, יוני 22, 2007

הלב אומר תודה

עיצוב מעניין של מגן דוד שמורכב מששה לבבות על כרזת תמיכה בכוחות הביטחון, במסגרת 
הקמפיין "הלב אומר תודה" שהופק עבור משרד ראש הממשלה על-ידי משרד הפרסום טמיר כהן 
על הסערה הפוליטית שעוררה הופעת הלוגו של מיקרוסופט על הכרזה הענקית שהתפרסמה בחוצות הערים בשנת אלפיים ושתיים
ראו את כתבתו של 
גל מור ב
YNET

שילוב ידיים

שילוב ידיים של שש נשים על בול
עיצוב מלא השראה של מגן דוד שנוצר משילוב ידיים של שש נשים על בול מועצת הפועלות. צורת המגן דוד בעצם "מזמינה" אסוציאציות של שילוב בגלל שהיא בנויה משני משולשים שווי צלעות שמשולבים זה בזה, אבל תודו שעל העיצוב המסוים הזה של שש נשים לא חשבתם
תאריך ההופעה
05/08/1975
מעצב
אשר קלדרון

אג'קס

קבוצת הכדורגל ההולנדית אג'קס
התמונה היא באדיבות
Uruandimi
שפרסם אותה בפליקר והסביר שם שמסיבות שונות המגן דוד הפך להיות סמל משמעותי עבור אוהדי קבוצת הכדורגל ההולנדית אג'קס וכאן למשל הוא מופיע בבקתה בפארק שמשמשת כמקום מפגש של אוהדי קבוצה זו

יום חמישי, יוני 21, 2007

בול רמת גן

בול רמת גן תאריך ההופעה
09/07/1969
כיתוב על השובל
סמל העיר רמת גן
מעצבים
האחים גבריאל ומאקס שמיר
על פי ויקיפדיה סמל העיר  
 מורכב ממגן ירוק שבמרכזו תצורת מגן דוד ובה פרטים שאפיינו את העיר: עץ דקל = משבעת המינים ומבטא את שורשיות העם בארצו. שמש, כשמש העולה על עם ישראל המתעורר. חומת לבנים בימין הסמל כסימן לתנופת הבנייה. מעל החומה - עצים המציינים את פרדסי רמת גן ואת היותה עיר גנים. במרכז-טנא עם ירקות ולרוחב הסמל מחרשה המסמלים את פניה החקלאיים של רמת גן. משמאל - ארובה המרמזת לפן התעשייתי של העיר. מסביב למגן הדוד מופיעים שבעה כוכבים כשבע שעות העבודה וכשבעת הכוכבים בדגל שהציע הרצל. שם העיר כתוב בתחתית הסמל

הבן החכם

ההגדה החדשה מגן דוד התמונה היא קטע מציור של ארבעת הבנים שמופיע בתוך ההגדה החדשה של אשר קלדרון
התמונה מתפרסמת כאן באדיבות המעצב ונראה בה מגן דוד זהוב מאחורי ראשו
של הבן החכם

כל הזכויות שמורות לאשר קלדרון אלפיים ושבע
AKalderon Arts
רחוב קהילת בודפסט שמונה
ת"א
03-6478281
kalderon@netvision.net.il

שחור על כחול


התמונה של מגן דוד שחור על רקע השמים הכחולים היא באדיבות
yossi05
שפרסם אותה בפליקר וכתב שם שכך נראה הרקיע מבית הכנסת של בל הרבור, פלורידה, לאחר ריטוש קל של הצללים

יום רביעי, יוני 20, 2007

המחשב בתעשייה

מגן דוד על מקלדת מחשב בבול התמונה היא באדיבות המעצב אשר קלדרון ונראה בה
מגן דוד על מקלדת מחשב בבול המחשב בתעשייה שהופיע בסדרת מאה שנה לתעשייה העברית ביום
26/01/1988


מטבע טיבטית

מטבע טיבטית מן המאה השבע עשרה שעל פניה כוכב בן שש קצוות מוקף בעיגול, וכיתוב באותיות טיבטיות: שרי שרי ג'איה
שאין לי מושג מה תרגומו לעברית אבל אשמח לדעת 
ראו 

המגן הרוחני של המלך דוד

המגן הרוחני של המלך דוד התמונה היא באדיבות האמנית הצפתית רלי וסר שהואילה לבצע את הרעיון שלי לחבר את צורת המגן דוד למשמעותו הקדומה המקורית
כאשר דוד נלחם עם גוליית שאול הציע לו שאול להשתמש במגן ובשריון שלו אך דוד דחה אותם. גם לגוליית אמר:
אתה בא אלי בחרב ובחנית ואנכי בא-אליך, בשם יהוה צבאות, אלהי מערכות ישראל, אשר חרפת
דוד המלך נחשב במסורת היהודית למחבר ספר תהילים וכאשר הוא מכנה שם את אלוהים בשם מגן נוצר החיבור של המגן לדוד. העבודה של רלי וסר באה להזכיר לנו שהמגן האמיתי הוא המגן הרוחני ולא הפיזי ואין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים שמכונה על ידי המלך דוד בשם מגן דוד
אני מודה לדבורית בן שאול
על הטיוטה הראשונה
ולמעין פייגין
על הגרסה הראשונה של המוצר
כל הזכויות שמורות לרלי וסר וסר
רחוב הרימונים 5, צפת
077-3500880
Noam_art@netvision.net.il

יום שלישי, יוני 19, 2007

בול המכבייה השלישית

בול המכבייה השלישית מגני דוד על בול המכבייה השלישית שהופיע בתשי"א
10/01/1950

תנ"ך מרוואס

יוסף בן יהודה מרוואס סיים בשנת 1307 את כתיבת התנ"ך ואייר אותו. בסוף ספר דברים שלו יש מגן דוד בתוך עיגול שבו כל משולש מצוייר בקו כפול. יוסף בן יהודה מרוואס שייך לאסכולה הספרדית של האיור שאליה משתייך גם תנ"ך קניקוט שגם בו יש מגן דוד
למרות שאינני יכול להביא את התמונה כי אין לי רשות מבעלי זכויות היוצרים אני מפרסם פיסת מידע זו בשל חשיבותה ההסטורית

עקיבא קנט סגן, פסיפס

אמנות מגן דוד
התמונה היא באדיבות הצייר תושב סיאטל ארה"ב, עקיבא קנט סגן, וכל הזכויות עליה שייכות לו. כותרתה: חיים ומוות בגטו
גודלה כמטר על שני מטר
הפסיפס עשוי מזכוכית צבעונית לוחות חימר קערות וכוסות
לפרטים נוספים
PO Box 1721, Seattle, WA 98111 U.S.A.
Phone: (206) 624-4154 e-mail: underwings@connectexpress.com

יום שני, יוני 18, 2007

קשר בחבל

עיצוב מדהים של מגן דוד עיצוב מדהים של מגן דוד שעשוי מקשר בחבל על בול יובל הצופיות העברית
תאריך ההופעה
21/08/1968

סבכת חלון באיסטנבול

מגן דוד שבתוכו מגן דוד מעוגל
סבכת חלון עם מגן דוד שבתוכו מגן דוד מעוגל ומיוחד במינו בבית הכנסת בית ישראל בשכונת שישלי באיסטנבול

אביבה בייגל, אינפוזיה

אמנות ישראליתטלאי צהוב על אחת מהדמויות בפרט מתוך עבודה של האמנית אביבה בייגל
התמונה היא באדיבות האמנית וכל הזכויות עליה שייכות לה
העבודה קרויה
אינפוזיה/ קשר דם
Blood connection
המיצב עשוי רשת ברזל
חוטי פלסטיק והדמויות הן מקרמיקה
והיא עוסקת בקשרים בין אנשים במה שמחבר בינהם מה הם מעניקים אחד לשני
בעיקר אם הם שייכים לאותה משפחה
גרעינית, או וגם למשפחה מורחבת - כמו עם
לכל דמות איפיון משלה, כשלאחת מהן - מגן דויד צהוב
כמאפיין אומה
המסר לא קל- הדמויות קשורות למתכת, אינן חופשיות
036478445

יום ראשון, יוני 17, 2007

ניגריה הבריטית

ניגריה הבריטית על הדגל הכחול של ניגריה הבריטית יש עיגול אדום ועליו הקסגרמה ירוקה שבמרכזה כתר האימפריה הבריטית והמלה ניגריה באותיות לבנות. על פי אתר דגלי העולם
הקסגרמה זו היא ככל הנראה בהשפעת חותם שלמה מוסלמי
והיא שרתה את ניגריה הבריטית משנת אלף תשע מאות עד שנת אלף תשע מאות וששים

ביצת הפסחא הגדולה בעולם


מגני דוד על ביצת הפסחא הגדולה בעולם בעיירה הקנדית וגרוויל. ביצת פסחא זו היא חלק מתצוגה של תרבות אורקאינית ואחראים לה תושבי העיירה שרובם ממוצא אוקראיני. הביצה נועדה לציין מאה שנה למשטרת הרוכבים הקנדית בשנת 1974 ומאז זה אתר תיירותי מפורסם
Courtesy of striatic from Flickr

הטלאי הצהוב בפריז

לרגל הוצאת ספר חדש בהוצאת יד ושם: עיתונאי יהודי בפריז הכבושה – יומן
1940-1942 
מאת: ז'אק ביילינקי
פורסם מבוא לספר מאת רנה פוזננסקי. להלן קטע
ז'אק ביילינקי, עיתונאי, מבקר אמנות ורושם הכרוניקה של החיים היהודיים החברתיים בפריז
שלפני המלחמה, נולד באלף שמונה מאות שמונים ואחת בוויטבסק שברוסיה הלבנה והגיע לפריז באלף תשע מאות ותשע
שיטוטי הרחוב שלו ביוני ארבעים ושתיים, במטרה לאמוד את השפעות הופעתם של הטלאים הצהובים ברחובות פריז, נובעים אף הם מאותו מהלך. המשמעות שיוחסה באותם הימים לענידת הטלאי הצהוב שונה מזו שיש לה כיום, כשאנחנו יודעים, בידיעה שלאחר מעשה, מה עלה בגורלם של מי שהיו עתידים להיעצר ולהיות מגורשים למחנות. גישה הטבועה בחותם של כבוד נראתה אפוא התשובה הטובה ביותר למה שנתפס כרצון לנַוול ולהשפיל. איש לא ישתמט מן החובה, כותב ביילינקי עם פרסום התקנה המחייבת את ענידת הטלאי,ולא יחוש שום בושה על היותו יהודי
בביטויי האהדה שמקורם באוכלוסייה הפריזאית חיפש ביילינקי את האות לכישלונה של המדיניות הגרמנית, ושכח בתוך כך שהסימון הזה של האוכלוסייה היהודית הקל בעצם את מלאכתם של התליינים. ושוב הוא מדגיש את כישלונם של הגרמנים כשהוא קובע, בשנים עשר ביוני ארבעים ושתיים, שענידת הטלאי לא בודדה ככל הנראה את היהודים משאר האוכלוסייה. אך הוא יודע עד כמה היהודים פגיעים, ויודע שהמעצר אורב לפתחם. אבל האיום מיטשטש, והשקפתו שונה במעט מזו של הסופר ז'אן גֶהֶנו, הכותב ביומנו בששה עשר ביוני ארבעים ושתיים: זה שמונה ימים היהודים חייבים לשאת על בגדם את הטלאי הצהוב ולמשוך אליהם את הבוז של הציבור. הבריות לא היו מעולם כה חביבות. מפני שככל הנראה אין דבר בזוי יותר מאשר להכריח אדם להתבייש בעצמו בכל רגע נתון, ותושבי פריז יודעים זאת. תושבי פריז והיהודים חשים שהם מתעתעים באויב, מכשילים אותו בכך שהם הופכים את הבושה לכבוד. וכי לא הצמידו לטלאי הצהוב את הכינוי האירוני עיטור
?

יום שבת, יוני 16, 2007

מגני דוד עם אורגן




מגני דוד עם אורגן בבית כנסת לשעבר שהפך לכנסייה
התמונה ההיא באדיבותו של קרייג שומכר שפרסם אותה בבלוג שלו
כחלק מסדרה גדולה של צילומים של בנין בני ישורון לשעבר בניו ג'רסי שהפך לכנסייה בפטיסטית. די נדיר לראות שילוב כזה של אורגן ומגן דוד אבל בטח ניתן למצוא דברים דומים בבתי כנסת אחרים שנזנחו על ידי קהילותיהם ונרכשו על ידי כנסיות. נראה לי שמישהו יכול לעשות דוקטורט מרתק על עיצוב פנים של מבנים שעברו מדת לדת

השראה

הטטרגרמטון מוקף בהקסגרמה התמונה היא באדיבותו של
 קרייג שומכר 
שפרסם ויטראז זה בבלוג שלו
כחלק מסדרה גדולה של צילומים של בנין בני ישורון לשעבר בניו ג'רסי שהפך לכנסייה בפטיסטית. בתמונה נראה אב מצביע על המלה "השראה" בעוד בנו מתפעל מקרני האור היוצאות מהטטרגרמטון
המוקף בהקסגרמה

טטרקטיס מוקף באורובורוס


כוכב בן שש קצוות בתוך טטרקטיס 
מוקף באורובורוס
באיור המדהים והגאוני של ליסה שפרסמה אותו בפליקר 
ninth_wave_designs
ובבלוג 
שלה והתירה לי לפרסם אותו גם כאן
האיור נראה כמו צילום של ספר עתיק אבל זו יצירה חדשה לחלוטין שמחקה סימנים של עתיקות ובזו גדולתה. עדות לכוחו של האיור ניתן למצוא במספר המבקרים הרב שראו אותו בפליקר

יום שישי, יוני 15, 2007

מערת המכפלה

חותם שלמה
בערבית נקראת מערת המכפלה אל-חרם אל-איבראהימי, מסגד אברהם, ויש בה מקום תפילה ליהודים וגם למוסלמים
בתמונה זו רואים
קישוט מוסלמי במערת המכפלה שכולל בחצי הקשת החיצונית שלו שורה של מגני דוד שמתקבלים כתוצאה מהשתלבות הקוים בתבנית החוזרת. במרכז הקישוט יש כוכב בן שמונה קצוות

Courtesy of tamer_shabaneh from Flickr

הדימוי הכי בולט של השואה


התמונה היא באדיבותו של
JayredS
שפרסם אותה בפליקר וכתב שם שיצר עבודה זו בפוטושופ כפרוייקט במסגרת לימודיו בהסטוריה . כל תלמיד נתבקש ליצור פוסטר שיבטא את רגשותיו כלפי אירועי השואה. הטלאי הצהוב נבחר בשל היותו הדימוי הכי בולט של השואה. המספר שש מציין את ששת המיליונים והמספר שלושה עשר את מספר היהודים שחיו באותה תקופה

דימויי שואה בשנגחאי


התמונה הנדירה הזאת של מגן דוד ובתוכו כיתוב בסינית היא באדיבותו של פן דן קה שפרסם אותה בפליקר וכתב לי שיצירת אמנות זו הוצגה ביוני אלפיים ושש בגלריה שבבית כנסת בשנגחאי ובדומה לרוב העבודות שהוצגו שם היא כוללת דימויי שואה, שכן רוב יהודי עיר זו , ומדובר בכשלושים אלף, נמלטו אליה מפני הנאצים בתקופת מלחמת העולם השניה. בשנגחאי חיים כיום כאלפיים יהודים

יום חמישי, יוני 14, 2007

ארובה, אי בים הקריבי

תומך בישראל
התמונה היא באדיבותו של
aruban
ארובן שפרסם אותה בפליקר וכתב לי שיוצר המגן דוד הזה הוא מגדל תאנים בארובה שתומך בישראל . כאשר רואים רק את התמונה נראה לי שקשה להעלות על הדעת מי עומד מאחוריה . אילו הייתי עתונאי היתי נוסע לראיין את מגדל התאנים הזה

מחזיק סירים


קבלתי מחזיק סירים זה בצורת מגן דוד במתנה מבתי. הוא טוב גם בשביל לצייר מגני דוד בלי סרגל ומחוגה

כרמל

מגן דוד ובתוכו צלב יווני ד"ר זאב גולדמן, מייסד מוזיאון עכו, הראה לי תמונה זו של מחיצה מכנסייה שנתגלתה בחורבת כרמל ליד חברון שעליה למעלה משמאל מגן דוד ובתוכו צלב יווני. התמונה היא מתוך
Abel& Barrois, Revue Biblique (RB) 1929 p. 584
יהושע שוורץ כתב בקתדרה, יד בן צבי, יוני 1991, חוברת ששים
שהוא מסתייג מהצעתו של אברהם נגב שחפר בסוסיה לזהות את כרמל עם היישוב סוסיה. נגב טען שהיתה כרמל יהודית והיתה גם כרמל נוצרית אבל יהושע שוורץ סבור שהיתה רק כרמל אחת שמוזכרת בספרו של אוזביוס, אונומסטיקון, שנכתב במאה הרביעית. בכרמל נתגלו שלש כנסיות ביזנטיות מהמאות החמישית -ששית לספירה
בשמואל א כה ב מסופר על נבל הכרמלי שהיה תושב כרמל

יום רביעי, יוני 13, 2007

ריבוע עם ארבעה משולשים

ריבוע עם ארבעה משולשים
התמונה היא באדיבות הצייר הצפתי יעקב קשמכר
שיצר סידרה גדולה של ציורי מגן דוד ובכל ציור הוא חושף פן לא מוכר של סמלנו הלאומי; והפעם הוא מציג אותו כריבוע עם ארבעה משולשים, ומעמיד אותו על שתי רגליים במקום על רגל אחת, כפי שאנחנו מכירים אותו בדרך כלל. המגן דוד הזה בנוי מקוביות צבעוניות שתלויות כל אחת בחלל ואינן נוגעות זו בזו
כל הזכויות שמורות ליעקב קשמכר, אלפיים ושבע
046974566
kaszema@netvision.net.il

קוביה הונגרית

קוביה שמוקפת במגן דוד מגן דוד על מעין קוביה הונגרית
צהובה, שמוקפת בעיגול, שמוקף בריבוע, ובתוכה קוביה שמוקפת במגן דוד
התמונה היא באדיבות יעקב קשמכר שמעניק למגן דוד שמוכר לנו בדרך כלל בדו ממד את הממד השלישי, מימד העומק
כל הזכויות שמורות ליעקב קשמכר
046974566
kaszema@netvision.net.il

התבוננות פנימה

התבוננות פנימה מיסטיקה מגן דוד
התמונה היא באדיבות יעקב קשמכר, צייר וצלם צפתי יליד צרפת, שהתעמק במשמעויות הקבליות והמיסטיות של סמל יהודי זה, ויצר עשרות עבודות שמאירות אותו מזוויות שונות. ניתן להתייחס לעבודה זו גם כאל מנדלה שמעוררת להתבוננות פנימית
ליצירת קשר עם הצייר ניתן לחייג לטלפון
046974566
או לכתוב לכתובת הדואר האלקטרוני
kaszema@netvision.net.il

יום שלישי, יוני 12, 2007

דלת כנסייה בבוסטון


קומפוזיציה מקסימה של כוכבים בני שש קצוות על דלת כנסייה בבוסטון

Courtesy of pollenymph from Flickr

בני קטורה והברהמינים

צור שיזף כתב במאמר מיום
20.12.01
תחת הכותרת בהודו הייאוש יותר נוח 
מגן דוד, כמו צלב קרס, הוא סמל הינדי קדום, ושניהם מעטרים לוחות אסטרונומיה הודיים. קשה לדעת מתי היגר המגן דוד אל מקומותינו. האם נדד על דרכי המסחר הגדולות עם היהודים שחזרו עם האימפריה הפרסית מבבל? אולי עם חייליו החוזרים של אלכסנדר מוקדון? עם היהודים הבוכרים שסחרו עם ערי התבלינים של הודו
?

חבל רק שצור שיזף לא צרף מראי מקום ללוחות האסטרונומיים, כי אני מחפש אחריהם ללא הצלחה מזה זמן רב
גם הטענה שהמגן דוד הגיע אלינו מהודו שנויה במחלוקת ויש הטוענים שהמגן דוד הגיע להודו באמצעותנו,למשל
הלל רויטר פרסם בצרפתית מאמר רחב היקף בבטאון קונטרס מאפריל שנת אלפיים תחת הכותרת
מגן דוד סמל יהודי
?
בעמוד ארבעים ושש, הוא משער שיתכן שהמגן דוד ניתן כאחת המתנות שנתן אברהם אבינו לבני הפילגשים קטורה והגר 
באתר של אירגון הידברות מצאתי מאמר שכותרתו על כתות ועבודת אלילים במזרח בזמננו ושם טוען המחבר
אמנם החוקרים והמאמינים מתארכים את הכתבים הקדומים ביותר עד אלף וחמש מאות שנה לפני הספירה המקובלת. בחומש מבואר שאברהם אבינו שיגר את בני הפילגשים עם דורונות מזרחה ומסביר רש"י שהמתנות היו שמות טומאה, אלו המאנטרות, היינו שיש בהם מעט כוח אלא שהוא נובע ממקור טומאה. בפירוש דון יצחק אברבנאל על התורה מציין שלכן קרויים הברהמינים בשם זה, קרי אברהמינים על שם אברהם אבינו. כיוון שאברהם אבינו חי כאלף שבע מאות או אלף שמונה מאות שנה לפני הספירה נראה מתאים שהידע נדד לאיטו להודו ושרידיו המשובשים הועלו על כתב כמאתיים שלוש מאות שנה אחרי ימיו

קראים

מגן דוד אצל הקראים
מגן דוד משמש את הקראים כפי שאתם יכולים לראות בתמונה של בית הכנסת הקראי במושב מצליח שמתפרסמת כאן באדיבות נריה הרואה שפרסם אותה בויקיפדיה בדף השיחה שלו שאלתי
ראיתי שהשתתפת בעריכת הערך על המגן דוד וחשבתי שאולי תוכל לספר לי על ההסטוריה של המגן דוד מנקודת מבט קראית
ידוע שהמגן דוד מופיע לראשונה כתיאור לצורת הכוכב המשושה בספר אשכול הכופר מאמצע המאה ה-12 לסה"נ, שנכתב על ידי החכם הקראי יהודה בן אליהו הדסי
לפי הידוע לי גם קודקס לנינגרד מהמאה העשירית נרכש מפירקוביץ שהיה קראי ובין האיורים שם יש מגן דוד
הגניזה בקהיר נתגלתה ככל הידוע לי בבית כנסת קראי וגם שם מופיע מגן דוד
בצילום שלך של בית הכנסת במושב מצליח יש מגן דוד, מנורה וספר תורה

תשובת נריה הרואה 
בכל בתי הכנסת של הקראים בארץ, משתמשים במגן דוד לקישוט בית הכנסת. כך נהגו גם במצרים לפחות ב200 השנים האחרונות
בנוגע לגניזה הקהירית, מצאו שם גם חומרים קראיים וגם רבניים
הלוגו של עמותת היהדות הקראית העולמית בישראל, שמייצגת את הקראים בישראל לא כולל מגן דוד. מעניין שהסמל של ה
KJA
האמריקאי,שמבוסס על הלוגו של הקראים בארץ, כן כולל מגן דוד כתוספת. עוד מעניין לציין שבחלק מהפרסומים שלהם בחרו המחברים להשמיט את המגן דוד מהלוגו, אני חושב שמתוך תפיסה שמדובר בסמל אלילי

יום שני, יוני 11, 2007

הסכין שלי


מגן דוד על קת סכין למריחה
קבלתי את הסכין הזאת מהבת שלי ולכן אני משתמש בה בקביעות. קשה למצוא לי מתנה שאהיה ממש מרוצה ממנה אבל זאת בהחלט יוצאת מן הכלל

שנאת יהודים בקריקטורות נורבגיות

ארז אוריאלי במאמרו המצוין שנאת יהודים בקריקטורות נורבגיות בימינו
מביא דוגמאות רבות וביניהן כמה שבהן מופיע מגן דוד. למשל

תקשורת חילונית מפיצה רעיונות דתיים
קריקטורה מאת אינגה גרודום
18.5.2002
Grodum, Aftenposten
מגן דוד יהודי במקום כוכב בית-לחם הנוצרי מודיע לקורא כי היהדות הפכה את בית-לחם למקום יהודי. לפיכך, היהודים פועלים נגד הנוצרים הרואים בבית לחם עיר קדושה. שלושת רוכבי הגמלים מסמלים את שלושת החכמים, אשר לפי המסורת הנוצרית, חזו את הולדת ישו ובאו לבקרו בבית-לחם שמעליה זרח כוכב בית-לחם. הקריקטורה מרמזת כי על הנוצרים להפסיק את האלימות היהודית, אולם הם אינם עושים זאת. בעוד נציגים יהודים מתכחשים לעובדה שהמלחמה נגד ישראל היא מלחמת דת, קריקטורות רבות שמופצות ע"י הנוצרים והמוסלמים, מאמינים וחילוניים כאחד, מפיצות את המסר שהיהודים נלחמים נגד האיסלאם והנצרות

קריקטורה מאת פין גראף
24/1/2002
Graff, Dagbladet
הרשעות היהודית, שאותה מסמל מגן דוד הלוכד את ערפאת, נועדה לעורר זעם נוצרי. שלושת החכמים זנחו את חובתם הדתית והם רוכבים על גמליהם הרחק משם. המסר ברור: המוסלמים הם קורבנותיהם של היהודים ולנוצרים אסור לזנוח את חובתם המוסרית והדתית לסכל את מזימות היהודים

יהודי קשמיר

בספרם של הרב דהאן לוי ופרופסור פידה חסנין
THE FIFTH GOSPEL
מסופר על מוזיאון
S.P.S
בשרינגר, קשמיר, שבו יש אבן ועליה חקוק מגן דוד מוקף בעיגול ובתוכו עיגול קטן. אורך כל כנף של מגן דוד זה היא עשרים וחמישה סנטימטר. סמלים דומים נמצאו על אבנים נוספות ברחבי עמק קשמיר, והם שימשו כמעמדים לסמל הפאלוס ההודי הנקרא לינגם. המקור למידע שמופיע באותו ספר הוא
Bleazby. G.B; List of Coins & Medals in the S.P.S. Museum, Srinagar, Kashmir, pp. 1-3
ממצאים ארכיאולוגיים אלה עשויים לתרום לפתרון חידת עשרת השבטים האבודים. למשל

בן ציון יהושע במאמרו לאן נעלמו עשרת השבטים? אפגניסטן ומסורות השבטים האובדים מביא ראיון שלו עם הפתאני עות'מן עבד אל-רחים ח'אן
לדבריו
תושבי קשמיר אינם משתמשים בשם קשמיר, שניתן לאזור על ידי הבריטים, אלא בשם עתיק היומין "כשר" ... מסורת בקרב הקשמירים, שלהם גבול משותף עם הודו, פקיסטאן ואפגניסטן על מוצאם מעשרת השבטים. יש ספרות עניפה שנכתבה על ידי זרים. הם מכנים את עצמם בני ישראיל. נמצאו שמות כמו בית פעור, פיסגה, חשבון, הר נבו

יום ראשון, יוני 10, 2007

צילום בחשיפה ממושכת


התמונה היא באדיבותו של
World Through A Blind Man's Eyes
שפרסם אותה בפליקר וכתב לי הסבר איך נעשתה העבודה

נעלתי את המיקוד של המצלמה והצבתי אותה על החצובה. קבעתי את הצמצם
לחמש עשרה שניות וציירתי מגן דוד על פי הדמיון

הקסגרמה על אדמת גרמניה


התמונה היא באדיבותו של
Tobischka
שפרסם אותה בפליקר בגרמנית ונאלצתי לתרגם את הטקסט שלו באמצעות בבלפיש של אלטה ויסטה 
http://babelfish.altavista.digital.com/tr
על מנת להבין שהמגן דוד הזה שנראה כעשוי מחתיכות של אבני ריצוף נמצא במתחם של עיריית ווילינגן- שוונינגן שבגרמניה.
לא ברור מי עשה את זה ומתי אבל זה נראה טוב ואם זה בגרמניה זה כבר מתחיל להיות מענין. הגעתי לתמונה זו בגלל שחיפשתי את המלה מגן דוד בגרמנית
Davidstern