פנטגרמה יהודית מקשטת שבר חרס מהמאה השישית-חמישית לפנה"ס שנתגלה בחפירות בגרר
התצלום מתוך
Flinders Petrie, Gerar, London : British school of archaeology in Egypt [etc.], 1928, plate 43:10
חותם שלמה טביעת ירושלים
באדיבות דן
השם חותם שלמה מתייחס לצורת הכוכב המחומש, אך לאורך ההיסטוריה השם והצורה מופיעים בדרך כלל בצורה נפרדת. התחברותם המובהקת מתחילה רק במאה ה-18.
מקור המלה
חותם שלמה הוא השם העברי של הכוכב המחומש המוכר בעיקר בשמו היווני פנטגרמה. פנטגרמה פירושה ביוונית חמישה קווים. הביטוי חותם שלמה מתייחס למלך שלמה בן דוד, שמלך על ישראל באלף העשירי לפני הספירה.
הפנטגרמה קדמה ל"חותם שלמה"
הפנטגרמה הראשונה הידועה לחוקרים נתגלתה בכתב יתדות שומרי בחפירות בעיר אורוק שליד הנהר פרת, והיא מתוארכת לשנת 3000 לפנה"ס, כאלפיים שנה לפני תקופת מלכות שלמה בן דוד. במקביל, ההקסגרמה הראשונה נתגלתה בחותמת גליל בשומר. היא מתוארכת ל2500 לפנה"ס וקדמה לדוד המלך באלף וחמש מאות שנה.
צורת חותם שלמה בלי השם
סמל של ירושלים
"חותם שלמה" שימש כסמל של ירושלים בין השנים 300 ל-150 לפני הספירה. נמצאו פנטגרמות מוטבעות על עשרות ידיות של קנקנים; כמחצית מהן נמצאו בירושלים. את שתי הפנטגרמות הראשונות גילה רוברט מקאליסטר בתל גזר, ובזוויות של כל אחת מהן היה כיתוב שפוענח בשנת 1933 על ידי אלעזר ליפא סוקניק כ"ירשלמ".
כפר נחום - מאה שלישית
פנטגרמה גדולה נתגלתה בבית הכנסת בכפר נחום בתבליט אבן לצד סמלים רבים אחרים כמו הקסגרמה, בית המקדש, רימון, ואפילו צלב קרס.
השם "חותם שלמה" (ללא הצורה)
נרמז בתנ"ך
הביטוי "חותם שלמה" נרמז בתנ"ך: כששלמה המלך (שלו מיוחס במסורת היהודית חיבור ספר "שיר השירים") כותב בפסוק ח' ו': "שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך". באופן דומה נרמז בתנ"ך הביטוי מגן דוד, כשדוד המלך (שלו מיוחס במסורת היהודית חיבור ספר "תהילים") פונה לאלוהים בכינוי "מגני" - כלומר שהאל הוא מגן דוד.
בחוברת "אריאל - כתב עת לידיעת ארץ ישראל" משנת 1998 התפרסמה כתבה בנושא "חותם שלמה" שפתחה בפסוק הנ"ל מ"שיר השירים".
גלעד ששון כתב בעבודת הדוקטור שלו ("מלך והדיוט – יחסם של חז"ל לשלמה המלך", רמת גן, תשס"ה) כי ייתכן שהמקור המקראי לכישורים המאגיים של שלמה המלך הוא הפסוק "ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם ומכל חכמת מצרים" (מל"א ה, 10). ומאחר שחכמת מצרים כללה כישוף ומגיָה, ייחסו גם לשלמה חכמה זו.
בחיבור הגנוסטי "עדות האמת", שנכתב בשלהי המאה השנייה לספירה (נתגלה בספריית נאג' חמאדי שבדרום מצרים ב-1945) נכתב ששלמה בנה את ירושלים באמצעות שדים. המקור הראשון הקושר את שלמה לשליטה בשדים למטרות רפואה הוא מזמור שנמצא במערות קומראן
11QpsApa
(גלעד ששון, שם)
אצל יוספוס פלביוס- מאה ראשונה
המלים "חותם" ו "שלמה" מופיעות באותה פיסקה ב"קדמוניות היהודים", ח, ב:ה, מהדורת שליט, עמ' 272-271.
"ואלהים חנן אותו [את שלמה המלך] גם בידיעת דרך המלחמה ברוחות רעות, לתועלת ולארוכה לבני אדם. הוא גם חיבר פזמונים, בהם מקילים את המחלות, והשאיר אחריו נוסחי השבעות, בהם יכולים בני אדם, שדבקו בהם רוחות רעות, לגרשם בלי שיחזרו... אופן ריפוי זה כוחו יפה ביותר אצלנו עד היום. כי ראיתי אחד אלעזר מבני עמי, ששחרר בנוכחותו של אספסינוס ובניו וכיליארכים והמון חיילים אחרים, בני אדם מרוחות שדבקו בהם. וזה היה אופן הריפוי: הוא הגיש לאפו של דבוק-הרוח טבעת, שמתחת לחותמה היה חבוי אחד השורשים מאותם שהעיר עליהם שלמה, וכשהריח החולה בה, הוציא אלעזר את הרוח דרך הנחירים. מיד נפל האיש תחתיו ואלעזר השביע את הרוח בהזכירו את שם שלמה ובאומרו את הפזמונים שחיבר, שלא תחזור לעולם אל האיש".
(גלעד ששון, שם)
אצל פילון מאלכסנדריה- 20 לפנה"ס עד 50 לספירה
ב"קדמוניות המקרא" המיוחס לפילון, חיבור יהודי שנכתב במאות הראשונות לספירה, נרמזת שליטת שלמה בשדים
(גלעד ששון, שם).
בתקופת המשנה- מאה שנייה לספירה
במדרש שיר-השירים רבה (ג, ו): על הפסוק "עשיתי לי שרים ושרות ותענוגות בני האדם שִידָה ושִידוֹת" (קהלת ב, 8) נכתב: "תני ר' ישמעאל... עד שלא חטא שלמה היה רודה בשידים ובשידות"
בממצאים ארכיאולוגיים
"בקמעות שנמצאו בארץ ישראל, בסוריה ובלבנון, שזמנם המשוער הוא המאה השלישית לספירה, מופיע שלמה כפרש הרוכב על סוס כשבידו חנית ולמרגלותיו דמות אישה כורעת. לצד הדמות מופיע שמו של שלמה ביוונית... לדעת החוקרים, האישה מסמלת דמות שֵׁדה, כנראה לִילִית, והקמע משמש להרחקת שדים. מקורם של קמעות אלה הוא היהדות ההלניסטית שהייתה נתונה להשפעות הלניסטיות פגאניות"
(גלעד ששון, שם(.
בניפור שבבבל (בין הפרת לחידקל, מדרום-מזרח לסורא ולמחוזא) נמצאו קערות מן המאה השישית, ועליהן כתובות השבעה בארמית יהודית בבלית. השבעות אלה מיועדות לשדים שונים, וכוונת הכותבים להרחיקם מהבית ומיושביו. נמצאו נוסחי השבעה שבהם מוזכר שמו של שלמה, בייחוד טבעת החותם שלו.
(גלעד ששון, שם(.
"ספר הרזים"
נכתב ב"ספר הרזים" שנתגלה בכתבי יד מן הגניזה בקהיר ומקורו בארץ ישראל במאה השלישית או הרביעית לספירה:
"עד שעמד שלמה המלך ונגלו לו ספרי הרזים והשכיל למאד בספרי בינה ומשל בכל חפצו בכל הרוחות והפגעים המשוטטים בעולם ואסר והתיר ושלח והביא ובנה והצליח מחוכמת הספר הזה".
(עמ' 66-65) (גלעד ששון, שם).
בתקופת התלמוד
בתלמוד הבבלי במסכת גיטין דף ס"ח מסופרת באריכות אגדה על שלמה המלך ואשמדאי. בין היתר נאמר שם כי שלמה המלך נתן לבניהו בן יהוידע שלשלת שחקוק עליה שֵׁם וטבעת שחקוק עליה שֵׁם,
ובאלה קשר בניהו את אשמדאי והביאו לשלמה. שלמה החזיק בו עד שגמר לבנות את בית
המקדש. יום אחד שאל שלמה את אשמדאי: במה השדים גדולים מבני האדם? אמר לו: הסר ממני
את השלשלת ותן לי את חותמך ואראה לך את כוחי. הסיר את השלשלת ונתן לו את החותם.
בלע אשמדאי את החותם, וזרק את שלמה למרחק ארבע מאות פרסה. שלמה חזר ותבע את מלוכתו מן הסנהדרין שבירושלים. אנשי הסנהדרין נתנו לו את הטבעת ואת השלשלת שחקוק עליה השם, וכשראה זאת אשמדאי - נמלט.
חותם שלמה כשם של הקסגרמה
גרשם שלום מביא בעמ' 23 בספרו ("מגן דוד: תולדותיו של סמל, משכן לאמנות עין חרוד, 2008") דוגמא לשימוש של יהודים בשם "חותם שלמה" כשם של הקסגרמה:
על גבי "קמיע לכל צער" שמופיע בכתב יד של ר' משה יונה משנת 1586 (על גבי שער הייחודים שנדפס בלבוב) מופיע ציור של הקסגרמה עם כיתוב שמתייחס אליה כאל חותם שלמה: "צריך שתיקח קלף של צבי טהור מעובד לשמור ולעשות בו ציור חותם שלמה כזה [כאן מופיע ציור ההקסגרמה] משש קצוות לבד והקווים לא יהיו קווים מדיו רק מן אותיות של השמות".
גרשם שלום כתב (שם, עמ' 37) כי בכתב יד משנת 1586 (ספריית שוקן קב' 79) מופיעות במסורת של תלמידי האר"י בצפת הוראות להכנת קמע בעל שש פינות הנקרא בשם "חותם שלמה".
בפתק אחר נכתב כי בספר "אמרי שפר" לברוך אבולעפיה מופיעה הקסגרמה בשם חותם שלמה בראשונה בספרות הקבלה.
רבי נסים חיים משה מזרחי בן המאה השמונה עשרה, ששימש כ"ראשון לציון" בירושלים, כתב בספר השאלות ותשובות שלו שנקרא אדמת קודש א, חוק או"ח סימן ה תשובה לשאלה האם מותר לומר לגוי בשבת לצייר בדיו חותם שלמה על פנים נפוחות, שכן זו סגולה בדוקה ומנוסה להקלת הכאב. ליד המלים "חותם שלמה" מופיע בספר ציור של מגן דוד.
פסקה מספר "אמרי שפר" לברוך אבולעפיה
מגן דוד כשם של פנטגרמה
בכ"י משנת 1600 מופיע הביטוי מגן דוד של חמש קצוות. "מכאן נוכחים אנו לדעת עד מה בלתי יציב היה עדיין המינוח באותם ימים".
(גרשם שלום, שם, עמ' 37)
חותם שלמה כשם של פנטגרמה
"צוואת שלמה"- מאה ראשונה
בספר "צוואת שלמה", שחובר בידי יהודי במאה הראשונה לספירה, ונערך ע"י נוצרים במאה הרביעית, נכתב (בפרק הראשון בסעיף החמישי) כי שלמה קיבל טבעת חותם קטנה מה' צבאות באמצעות המלאך מיכאל ועליה היה חותם שעליו היה חרוט כוכב מחומש, פנטאלפה (פנטגרם).
גרשם שלום כתב (שם, עמ' 37) כי בכתב יד חשוב של קבלה מעשית משנת 1530 לערך (כתב יד ששון מס; 290) נמצאות הנחיות להכנת טס ולפיהן "יש לחרוט צורת כוכב של חמש פינות הנקרא בשם סימן שלמה".
באחד הפתקים מעיזבונו כתב שבספר "שרשי השמות", ספר השימוש הידוע של קבלה מעשית, מתואר קמיע שעליו נכתב בצד אחד
אהמ
המה
מאה
ובצד השני נכתב חותם שהע"ה [שלמה המלך עליו השלום] (חותם שלמה)! מבלי לציירו- ובכן הוא ידוע בשם זה, וכנראה לא למגן דוד כיוון אלא לציור [הכוכב המחומש].
"הבחנה ברורה בין המונחים [מגן דוד וחותם שלמה] מצויה לראשונה אצל הרב האיטלקי יצחק לאמפרונטי (נפטר 1756) שבספרו האנציקלופדי פחד יצחק הוא תמה על "אותם אנשים הרושמים על בשרם קשר של שלמה ומגן דוד"
(שם עמ' 38)
ביבליוגרפיה
גיטין ס"ח
גלעד ששון (המחלקה לתלמוד, אוניברסיטת בר-אילן), עבודת הדוקטור "מלך והדיוט – יחסם של חז"ל לשלמה המלך", רמת גן תשס"ה
קדמוניות היהודים, ספר ח, 147
גרשם שלום, מגן דוד: תולדותיו של סמל, משכן לאמנות עין חרוד, 2008
פרופ' מיכאל קוסטה חתך הזהב חותם שלמה ומגן דוד, פועלים
"חותם שלמה" בעריכת ד"ר רחל מילשטיין בהוצאת מגדל דוד 1990
José Leite de Vasconcelos, Signum Salomonis (Solomon's Seal, 1918)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה