כוכבו של סטורן

בעקבות דחייתו של גרשם שלום באנציקלופדיה יודאיקה את התיאוריה של האשורולוגית הילדגרד לוי (1969-1903) שהמגן דוד הוא כוכבו של סטורן

וההפניה שם למאמרה

Hildegard Lewy, Origin and Significance of the Magen Dawid,

Archiv Orientalni, Vol. 18, 1950, 330-65

הלכתי לברר במה מדובר.

הילדגרד לוי מבססת את טענתה על שתי חותמות אשוריות בכתב יתדות שבאחת מהן
AO.8758

מופיע סמל ההקסגרמה לצד מנורה ובשניה

AO.8781

לצד סמלי כוכבי הלכת שחלקם מוכר לחוקרים (שמש ירח).

החותמות האלה נמצאות כיום במוזיאון הלובר בפריז.

היא מפנה לתצלום של החותמת האשורית

AO.8758

J. Lewy, Tablettes Coppadociennes, 3me serie, 3me partie (Musee de Louvre, Departement de Antiqitees Orientales, Texts Cuneinformes, Vol XXI, Paris 1937, Pl. CCXXXV, NO. 74

ולתצלום של החותמת האשורית

AO.8781

ניתן לראות שם

Pl. CCXXIII no. 48

הילדגרד לוי קושרת את האגדות המסופוטמיות על עצירת המבול על ידי אבן השתייה עם האגדה מ"אלף לילה ולילה" על שלמה המלך שכלא שד בבקבוק. להערכתה, בגלל הפקק שחותם את הבקבוק נקראת ההקסגרמה בערבית "חותם שלמה" ולכן סמל המגן דוד (שמכונה אצל הערבים בשם "חותם שלמה") מסמל שלטון על השדים.

בנוסף היא רואה תימוכין לטענתה במגן דוד שנמצא במגידו במבנה של כת עובדי כוכבים, מבנה שמתוארך למאות תשע-שמונה לפנה"ס, והיא מפנה את הקורא למאמרו של

Herbert G. May, Material Remains of the Meggido Cult, Chicago 1935, p.6, and fig. 1 on p. 7

טעונת דומות קראתי אצל או.ג'יי גרהאם, שספרו על המגן דוד הפך לכלי בידי אנטישמים לניגוח היהדות. ככל הנראה גרהאם הושפע ממאמרה של הילדגרד לוי.

למרות הנטייה לבטל טענות מעין אלה, שהמגן דוד מקורו בעבודת הכוכבים של שלמה המלך, ראוי לציין שגם בממצא חותם הגליל השומרי משנת 2500 לפנה"ס שנמצא כיום במוזיאון ברלין מופיעה הקסגרמה (הקדומה ביותר המוכרת לי) בקונטקסט אסטרונומי. בנוסף, בשפות לועזיות רבות הביטוי המקביל למגן דוד הוא כוכב דוד , למשל, STAR OF DAVID

כידוע השם של כל אחד מימות השבוע בשפות הלועזיות מושפע משם של כוכב אחר: יום ראשון SUN- DAY, שני MOOM-DAY, וכן הלאה ושבת הוא אכן SATURN-DAY, יומו של כוכב שבתאי. כך מופיעה דמות דיוקנו של סטורן גם במרכז פסיפס רומי של ימות השבוע שנמצא כיום במוזיאון ברדו שבטוניס. על פי תחילת פרק ד ב"ספר יצירה" (ספר יסוד בקבלה שחובר בין המאה השנייה לבין המאה השישית לספירה) מקורם של יום שבת ושל כוכב שבתאי באותה אות (וההתאמה נמשכת לגבי כל ימות השבוע: יום ראשון וצדק; יום שני ומאדים; יום שלישי ושמש; יום רביעי ונוגה; יום חמישי וכוכב חמה; יום ששי והירח.

לסיכום: ככל הנראה התיאוריה של הילדגרד לוי מעודדת להמשך מחקר בכיוונים שהתוותה.