מאמר בשם מגן דוד מאת הרב ישראל בנדט פייבלזון

1912 - מאמר בשם מגן דוד מאת הרב ישראל בנדט פייבלזון, הלבנון, ורשה תרע"ב, עמודים 53-56. מאמר זה מוזכר באחד מן המאמרים של מקס גרונוואלד על המגן דוד משנת 1934 או 1936. פייבלזון עוסק בשאלה מאין בא לנו סמל זה, והוא משער שהתשובה היא שמקורו ב"שמע ישראל" ובשבע מצוות בני נוח.

 להלן קטעים מן המאמר:

מגן דוד 

מאת הרב ישראל בנדט פייבלזון

(1865-1938)

‫[עמוד 53]

התמונה הזאת קנתה זכות אזרח בעמנו בשכבר הימים ונתחבבה בחיבת ‫הקודש לעשותה אות ודגם על דברים שבקדושה.

‫אבל, מאין באה לנו התמונה הזאת? מי הכינה וחקרה? מה טיבה ‫ותעודתה, מקורה ותכונתה? על זאת רבו השערות שונות וחוקרי לב מגלי צפונות מני קדם נסו לחשוף תעלומה, אך, עוד לא הגיה עליה אור בהיר, על כן ‫אמרתי אענה אף אני חלקי אולי יצליח בידי להסיר את המסכה הנסוכה עליה‪, ‫השערה פשוטה עוטה הוד והדר על התמונה הזאת כעל דבר נשגב ונעלה אשר ‫החזיקו בו אבותינו חכמי הרזים מימות עולם.

 ‫

הנה בצאת ישראל השערה למלחמה צוותה תורתנו כי הכהן המשיח ‫ידבר אל העם,"ואמר אליהם שמע ישראל אתם קרבים היום למלחמה על ‫אויביכם אל ירך לבבכם אל תיראו ועל תחפזו ואל תערצו מפניהם כי י"א ‫ההולך עמכם להלחם לכם עם אויביכם להושיע אתכם״ (שופטים כ). ושאלו רז"ל "מאי שנא שמע ישראל״? והשיבו: "א״ר יוחנן מש״ר שמעון בן יוחי: אמר ‫להם הקב״ה לישראל אפילו לא קיימתם אלא קריאת שמע שחרית וערבית אי ‫אתם נמסרים בידם״ (סוטה מב.). ‫ונראה כי השאלה הייתה מהדקדוק בלשון: "שמע ישראל״ שנאמר בלשון ‫יחיד. ועל אשר בכלל קורא עתה למחנה הלוחמים שמע ישראל ?— מזה למדו ‫רז"ל כי הכהן משיח מלחמה יזכירם תורת מצוות "קריאת שמע״ — ומזה יבינו ‫תעודת מלחמתם‪ — ,והיא כי ישראל לא ילחם מלחמת שוד ורצח לדכא ‫עמים לרוצץ לאומים להרות חרבו מדם ולעטות אל השלל—להתהלל בנבורה ‫יתרה ולנחול כבוד גיבורים — כי בזאת לא יתהלל עם חכם ונבון עם משכיל ‫ויודע את א׳ אמת אך מלחמתו לרוב מלחמת מצווה: לכבוש את ארץ נחלתו ‫אשר בה יוכל להאיר באור תורתו על כל העולם כולו; ללחום מלחמת ד׳ — ‫בעמלק אשר הרים ידו על כס י׳ וניצב לשטן על דרך ישראל העולה למעלה ‫למשכיל, גם מלחמת מגן מני צר ואויב; אך גם מלחמת הרשות להרחיב ‫גבול ישראל ולהרבות בגדולתו ושמעו׳ שהי׳ מוציא מלך ישראל רק "עלפי בי"ד ‫של שבעים ואחד (רמב״ם מלכים פ״ה) — הייתה תעודתו גם כן רק לתקן עולם ‫במלכות שדי, כי בהיות ישראל עליון עלי ארץ אז יוסף להאציל שפע הודו והי׳ ‫לאור גויים — וזו היא תעודתו על ארץ רבה כאשר נאמר פעמים ביום: "שמע ‫ישראל! י׳ א—נו" אשר לעת הזאת רק אנו נכיר אדנותו היא ״י׳ אחד" ע ל ‫כל יציריו שיכרעו לפניו ברך באחרית הימים...

[עמוד 55]

‫‫ולמען גרש את פריצי החיות האלה ותולדותיהן מן הארץ ולמצער לכבשן ‫נצטוו כל יושבי תבל על "הדינים". וכן שבע מצוות אלו תקרינה ממקור חיים ‫אחד מהאמונה בד׳ אחד —  ,לכן אפשר הדבר כי דוד מלך צדקנו כראש ‫הלוחמים מלחמת י׳ — עשה מגינו בתמונת שש קצוות לרמוז על זה, כי תעודת ‫מלחמתו לתקן עולם במלכות שדי יחיד ומיוחד על כל ששת קצוות מרחבי ‫הבריאה: מעלה, מטה, מזרח, מערב דרום וצפון— שאז יבא צדק עולמים. — ‫ומי יודע אולי הי׳ לו שלט כתמונה הלזו — שמעבר הפנימי לצד הלוחמים ‫מלחמת ד', היו חרותות ששת מלות מקרא התעודה בישראל: שמע ישראל י' ‫אלוקינו ד׳ אחד — ועל הצד החיצון נוכח מחנה האויב הי׳ חרות תנאי השלום ‫והמלחמה: שבע מצוות בני נח שאם יקבלון "אין הורגים מהם נשמה" ואם ‫לא — הלא אז רעים יותר מחיות טרף וגם כל איש קולטורי [תרבותי] לפי המידה האחרונה ‫ימצא לנכון— כי על יסוד משחית כזה בחברת האדם משפט צדק הוא לא תחיה ‫כל נשמה— . ‫

או על שש הקצוות היו חרותות שש מלות "שמע ישראל ד׳ אלוקינו ד׳ ‫אחד" ובשבעת החללים היו חרותות שבע מצות בני נח. הנה אם כה הי' ‫דמות תכונתו של מגן דוד נעים זמרות ישראל וכה הי׳ חרות על שלט הגיבורים [עמוד 56] ‫

של לוחם מלחמת י׳ — מה נעים הדבר ומה נחמד — כי ציירו מגן דוד זה על ‫ארון הקודש ועל מטפחות ספרי התורה ‪ — .כי הלא שנו חכמים במשנתנו ‫בפרשם את דבר הכהן המשוח מלחמה: "כי י״א ההולך עמכם להלחם לכם וגו״ — "זה מחנה הארון"(סוטה פ״ה) וכן נאמר מפורש בפרשה קטנה אשר ‫חז״ל מנוה לספר בפני עצמו "ויהי בנסוע הארון ויאמר משה קומה י׳ ויפוצו

‫אויביך וגו״ "ובנחה יאמר שובה י׳ רבבות אלפי ישראל״ —

‫

מי יתן והי׳ כל אלה המסתופפים תחת הדגל שתמונה נהדרה בקודש בזו "מגן דוד" קבועה עליו—יתנו את הדברים האלה על לבבם או אז באמת יאומת גם בימינו לעינינו במדבר העמים "ויהי בנסוע הארון" —