יום שלישי, ינואר 30, 2007

סגולה לשינה טובה

באתר מוריה - האתר לבית יהודי נשאל הרב משה עמיאל

רציתי לשאול שאלה אולי קצת מוזרה. היום בעת שנסעתי באוטובוס, שמעתי שיחה בין שתי נוסעות. אחת מהן כנראה עוסקת או בעלת השכלה בתחום רפואה משלימה או טיפול משלים , היא ציינה שהיא אף למדה קורסים שונים. באיזשהו שלב היא נתנה כלמיני עצות לבת שיחתה אולי תלמידה שלה אולי תלמידה לעתיד שלה, איני יודעת, וביניהן ציינה כסגולה לשינה טובה שכדאי לשים/לצייר מגן דוד גדול, או אולי אמרה "אדום", מתחת למיטה - וזה עוזר לשינה טובה. שאלתי היא: האם עצתה נכונה? האם דבר זה מוכר וידוע? שאלה עקרונית - האם מותר לשים מגן דוד מתחת למזרון או מתחת למיטה שעליה ישנים? במידה וכן - האם מותר/אפשר במקום זה לשים ציור של מגן דוד או תכשיט בו מופיע מגן דוד מתחת לכרית ולא מתחת למיטה


תשובת הרב
לא ידוע לי על מקור לנוהג זה. לסמל המגן דוד אין ערך של קדושה מלבד המשמעות המיוחסת אליו בלבד, ולכן מי שמעוניין רשאי להניחו היכן שירצה. סגולה לשינה טובה הדריכו אותנו חז"ל בסדר נכון לקראת השינה
וידוי על מעשי היום, קריאת שמע, ושינה מתוך פסוקי תורה, הרהורים טובים ורגיעה

יום שני, ינואר 29, 2007

הדגל של מחוז סלטה בארגנטינה


סלטה היא מחוז בצפון מזרח ארגנטינה שאימץ דגל זה בשנת 1992 לאחר תחרות הצעות. ההקסגרמה שבדגל היא ככל הנראה לזכר מדליה שניתנה לגנרל מרטין מיגל דה גואמס לאחר נצחונו בקרב בשנת 1817 נגד צבא ספרד
התמונה היא מויקימדיה קומונס

יום ראשון, ינואר 28, 2007

צמח מגן דוד


בדרך כלל מגן דוד הוא סמל גרפי דו ממדי. באתר זה כבר הראיתי כמה וכמה פעמים מגני דוד תלת ממדיים, אבל אף אחד מהם לא היה צומח
בכל אופן המגן דוד המסויים הזה צומח בגן בית הכנסת הישן בקסרס, ספרד, והוא מזכיר את הברכה מתפילת שמונה עשרה

את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח, וקרנו תרום בישועתך, כי לישועתך קווינו כל היום. ברוך אתה ה' מצמיח קרן ישוּעה

Picture is courtesy of _tonidelong from Flickr

יום שישי, ינואר 26, 2007

אבני חופה


אבן חופה מווירצבורג 
באדיבות פרופסור שלום צבר
במקום אחר קראתי שאבן זו מקורה בבית כנסת שנבנה בשנת 1803
באורשפרינגן
Urspringen 
שבפרנקוניה התחתית, גרמניה



אבן חופה מפרוידנטל
באדיבות פרופסור שלום צבר


אבן חופה מבינגן
באדיבות פרופסור שלום צבר

רות אלמוג כתבה על מנהג אבן החופה בעיתון הארץ תחת הכותרת שאלה של זהות
במוזיאון מוצגת בין השאר "אבן חופה". זו אבן גדולה ועגולה ועליה מגן דוד, שבפינותיו ראשי התיבות של הפסוק "קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה". "אבן החופה", שנהוג היה לקבוע בקיר הצפוני של בית הכנסת, היא עדות למנהג שרווח בפרנקוניה תחתית להטיח את הכוס באבן בזמן החופה, מנהג שחילופו הוא דריסת הכוס על ידי החתן. לדעת אחד החוקרים, מקור המנהג הוא סורבי (שבט סלאווי שישב במזרח גרמניה). אבן החופה נמצאה אחרי המלחמה בגן של בית פרטי בהיידינגספלד שמדרום לווירצבורג. שם התיישבו ב-1565 יהודים שגורשו מווירצבורג, והמקום נעשה מרכז דתי חשוב של הקהילה היהודית בגרמניה

מנהג אבני חופה היה נהוג בכארבע מאות בתי כנסת בכפרים ובעיירות אך ורק בדרום גרמניה. לאחר השואה נמצאו עשרים ושתיים מהן בלבד. בחצר בית הכנסת הגדול בירושלים יש שחזור של אחת מהן
ראוי לציין שלא בכל אבני החופה מופיע המגן דוד. פרופסור שלום צבר כתב לי כי מעצבי אבני החופה 
 ביקשו לתאר כוכב מגן ("מזל טוב") שצורתו אינה בהכרח של כוכב משושה אלא יש לו צורות שונות ותמיד בכ"ז מופיעה אותה כתובת המצביעה שלצורה המגינה יש מופעים שונים מבחינה ויזואלית 
אבן חופה מ Heinsheim
מקור- ויקיפדיה בגרמנית ערך אבני חופה

אבן חופה מ Ehrstädt
מקור- ויקיפדיה בגרמנית ערך אבני חופה




בספרו של פ' ס' קירשנר, "הטכס היהודי" יש תחריט בשם "אם אשכחך ירושלים" שמתאר את מנהג אבן החופה בנירנברג בשנת  1726

קראו מחקר מעניין על מנהג שבירת הכוס ב:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4557598,00.html

יום חמישי, ינואר 25, 2007

ברכה לביא-ברים


מגן דוד ובתוכו ירושלים בציור של ברכה לביא-ברים. ברכה נולדה בפולין בשנת 1948 ועלתה ארצה בשנת 1957 
. למדה בבצלאל. סיפורי התנ"ך והעיר ירושלים משמשים כמקורות חשובים להשראתה
התמונה מתפרסמת כאן באדיבות הציירת

יום רביעי, ינואר 24, 2007

צייר הפנטגרמה הראשון


כשם שצייר ההקסגרמה הראשון יכול היה להיות מושפע מצורת השושן הצחור או מן הכתר של הרימון כך גם יתכן שצייר הפנטגרמה הראשון הושפע מעלי העגבניה, למרות שזוויותיהם אינן מצייתות בדיוק לכללי השרטוט של הפנטגרמה

יום שלישי, ינואר 23, 2007

מגן דוד הרוס


התמונה היא באדיבות האמן אהרן שבו תושב בית גמליאל שעיצב את דגל ישראל עם תמונת בנין הישיבה ההרוס של נוה דקלים שהיה בצורת מגן דוד. בנין הישיבה נעשה לפי עיצוב של האדריכל גרשון שבח

זרועות משולבות יוצרות מגן דוד


התמונה של זרועות משולבות היוצרות מגן דוד והכיתוב כוחנו באחדותנו עם תרגום לאנגלית היא באדיבות האמן אהרן שבו, תושב בית גמליאל

מגן דוד קרוע


התמונה של מגן דוד קרוע ומנורה היא באדיבות אהרן שבו

בעיתון "בשבע" ברביעי למאי 2005 נכתב אודות האמן אהרן שבו 

הוא סיים את בצלאל בהצטיינות, והמשיך ללמוד אמנות במוסד אקדמי יוקרתי בניו-יורק, הוא מחובר חזק לפוליטיקה, הוא עיצב כרזות מחאה ...האמן אהרון שבו מעצב מדליות ובולים רשמיים של מדינת ישראל וגם את מדליית "לא נשכח ולא נסלח" עם רשימת יישובי גוש קטיף
אהרן שבו לא יודע אם לשמוח או להצטער על כך שהפרנסה בסדר גמור. מצד אחד, טוב שהביקוש ליציקות הנחושת ולעדיליוני הכסף, שעיצב כמחאה על הגירוש מגוש קטיף ומצפון השומרון, גבוה. מצד שני, אם לא היה גירוש הוא לא היה צריך ליצור אותם בכלל
שבו יצר עדיליוני מגן דוד, חלקם עשויים כסף טהור וחלקם יציקות בנחושת, דסקיות ומחזיקי מפתחות. בכולם אותה תמונה של היהודים שנשאו את המנורה אשר נאלצו להסיר מעל גג בית-הכנסת בנצרים. התמונה מרמזת כמובן גם למראה נשיאת מנורת שבעת הקנים לאחר חורבן בית-המקדש בידי טיטוס
בראש קבוצת היהודים שבתמונה של שבו צועד סב הנושא ספר תורה. "זו לא סתם דמות", מגלה שבו
האדם באייקון הוא אהרן ירחי ז"ל מרמת-מגשימים. בשבוע החורבן הוא התארח אצל בנו אסף בנצרים. כעבור שלושה שבועות מהגירוש, הוא נפטר מהתקף לב
בנוסף למנורה, שמשמשת בתמונה כאות שי"ן ב"לא נשכח", מוטבעים גם, בסדר אלפבי"תי, שמות כל היישובים בגוש קטיף ובצפון השומרון שהוחרבו. בדסקיות מוטבעים שמות היישובים על החלק ששובר השבוי; בעדיליונים שצורתם מגן דוד על המשולש התחתון, שנראה כמו עומד להיקרע מבסיסו, ממגן הדוד. היישובים הנקרעים ממגן דוד הם סמל לקרע שיהיו שיראו בו קרע ממדינה בוגדנית ויהיו שיראו בו קרע של אבלות על חורבן, סוג של מוות, כמנהג האבל בבגדו. תליון אחר מעוצב כמגן דוד שהמשולש התחתון כבר נתלש ממנו
שבו יצר בעצם שתי גרסאות ליציקות: באחת נראה חייל המגרש את קבוצת היהודים הנושאת את המנורה והכיתוב הוא "לא נשכח ולא נסלח" ובאחרת לא נראה החייל והכיתוב הוא רק "לא נשכח". ההצבעה של החייל המגרש מזכירה מועל יד, אבל שבו אומר שלא זו היתה כוונתו: יד החייל מורמת רק כהוראה להסתלק

יום שני, ינואר 22, 2007

פסיפס מגליה 5


הקסגרמה בתוך עיגול מתוך פסיפס רומי שנתגלה בגליה (צרפת של ימינו). שימו לב לצלב הקרס שמופיע למטה משמאל

מקור
Inventaire de mosaique de la Gaule et de L'Afrique, Edition Leroux, Paris, 1922

פסיפס מגליה 4


הקסגרמה בתוך ריבוע בפינה השמאלית העליונה של רצפת פסיפס מגליה, אחת מני כמה סמלים. בדרך כלל חוקרים כותבים שהמטרה של סמלים גיאומטריים היא לקישוט, אבל לעניות דעתי יש לסמלים אלה משמעות דתית ואני מקווה שאצליח להוכיח טענה זו בעתיד הקרוב
מקור
Inventaire de mosaique de la Gaule et de L'Afrique, Edition Leroux, Paris, 1922

כנסייה בשילה


התמונה היא באדיבות ישראל מידד, תושב שילה
ההקסגרמה שבפסיפס שבתמונה נתגלתה בשנת 1927 על ידי משלחת ארכיאולוגית מדנמרק

יום ראשון, ינואר 21, 2007

בית הכנסת בחורבת שורה

מגן דוד בחורבת בית הכנסת שורה
על גב כריכת ספרי 
שעוסק בנושא ההיסטוריה בתמונות של סמל המגן דוד


בידיעון אגף העתיקות והמוזיאונים חדשות ארכיאולוגיות גיליון פב משנת 1983 דיווח גדעון פרסטר על שרידי בית הכנסת בחורבת שורה בגליל העליון, כשני קילומטר מזרחית לראש פינה ומדרום לשדה התעופה מחניים

קירות המבנה ארבעה עשר וחצי מטר על שבע עשרה מטר בנויים אבני בזלת מסותתות היטב שנשדדו בחלקן...הבנין היה מכוון לירושלים...תצויין במיוחד אבן קשת מעוצבת היטב ששימשה כבסיס לארקדה ועוטרה בחלקיה התחתונים במגן דוד ובוורדה. היא נמצאה משולבת בפינה הדרומית--מערבית של בית הכנסת ששופץ כפי הנראה בימי הביניים...בשל שימוש וחדירות מאוחרות קשה לעמוד על ראשית השימוש במבנה אך יש להדגיש כי נמצאו חרסים מן המאות הא'-ז' באיזור בית הכנסת...נמצאו כמאה מטבעות ברונזה בחלקם על רצפת בית הכנסת. סולידי מספר שזוהו מימי הקיסרים זנון...ליאו...ומאוריציוס טיבריוס...
בסיגנונו דומה הבניין על עיטוריו לבית הכנסת בכורזין המצוי במרחק של כחמישה קילומטר מדרום, אך יש לו קווי דמיון גם לבתי כנסת אחרים בגליל ובגולן

הקיסרים הנזכרים לעיל הם מהמאה החמישית- ששית לספירה. האבן נמצאת כיום בגן הארכיאולוגי בבית הנשיא, ועליה מגן דוד משולב שבתוכו נמצאת רוזטה ובכל אחד מהמשולשים שסביב המשושה ישנו עיגול. מעל ומתחת למגן דוד ישנו גילוף של ענף עם עלים


נראה לי מוזר שעשרות מגני הדוד שנתגלו בארץ במאות הראשונות לספירה היו נוצריים [1] ורק אלה שנתגלו בבתי הכנסת של שורה ושל אשתמוע  נחשבים ליהודים, כאשר באשתמוע המגן דוד מצויר בקווים מעוגלים, ומורי המנוח, ד"ר זאב גולדמן, התייחס אליו כאל סמל נפרד ממקור שומרוני. כך שנשארנו עם שורה כמגן דוד ישראלי יהודי בודד במאות הראשונות לספירה. השאלה היא אם המקום היה שייך לנוצרים הראשונים כמו כפר נחום. מה גם שכורזים (ח' שורה נמצאת על רמת כורזים) נזכרת בברית החדשה [2] ולא בתנ"ך. 

=
[1] או שהיה בתוכם צלב כמו בכרמל שבאזור חברון , או שנתגלו בכנסייה כמו בחורבות סופה. 
[2] ישו קילל את תושבי כורזים על שדחו אותו - (מתי יא, כא-כד; לוקאס י, יג-טז).

המגן של מלכות בית דוד

הלל רויטר פרסם מאמר רחב היקף בבטאון קונטרס בצרפתית מאפריל שנת 2000 תחת הכותרת
מגן דוד סמל יהודי

בעמוד 33 מביא הלל רויטר צילום מספר של רבי אברהם חיים הכהן מניקולסבורג שנקרא "ארץ החיים" והודפס בשנת 1750
ושם בהתיחסות לפסוק בתהילים יח ג נכתב הפירוש הקבלי הבא

מגינ"י
כי היה חילוק בין מגיני מלכי ישראל למלכות בית דוד כי למלכי ישראל היה המגן בעל שלש קצוות כזה

בצד מופיע ציור של משולש שקדקודו כלפי מטה
ולמלכות בית דוד היה של ששה קצוות להורות שיש לו אחיזה במדת מלכות ומקבל שפע מן ששה קצוות ודוד הוא השביעי כזה

בצד מופיע מתחת לציור של המשולש שקדקודו כלפי מטה ציור של מגן דוד

יעקב ליפשיץ

אינה שפירו כתבה בעיתון הארץ מיום 8.6.2001 על הכוריאוגרף יוצא ברית המועצות יעקב ליפשיץ שהיה באותה עת כבן שבעים. ליפשיץ עבד משנת 1995 בבית הספר לבלט בבית הנוער העברי בירושלים, והתגורר במלון העולים דיפלומט

במופע החדש שלו ההצגה חייבת להמשך שהועלה באפריל בירושלים עשרה קטעים אחד מהם מכונה מגן דוד. הקטע מתחיל כאשר סמל מגן דוד שיוצרות רקדניות השוכבות על הרצפה מתעורר לחיים. באמצעות הרקדניות עובר המגן דוד חוויות, מבטא רגשות, נאבק על חייו וחוזר להיות מגן דוד, לא נשבר, לא מושמד. ליפשיץ מאמין שזה מסמל את החוויה הלאומית היהודית ואת החוויה האישית שלו
גם כאשר מדכאים ודורסים אותנו, מנסים להשמידנו, אנחנו קמים לתחייה וממשיכים לחיות. המגן דוד קיים לנצח

יום שבת, ינואר 20, 2007

הדגל של קרמן


 הדגל הקרמני דומה בצבעיו לדגל ישראל של ימינו אלה. קרמן הוא מחוז במרכז טורקיה שהיה עצמאי במשך מאתיים חמישים שנה עד שנת 1485
התמונה היא מויקיפדיה והיא לקוחה מהאטלס הקטלאני משנת 1375

הדגל של קנדר


 במרכז הדגל הקנדרי היתה הקסגרמה אדומה. הקנדרים היו שושלת טורקית ששלטה באזור קסטמונו-סינופ בצפון אנטוליה משנת 
1290-1461
התמונה היא מויקיפדיה והיא לקוחה מהאטלס הקטלני משנת 1375

פסיפס מגליה 3


חלק מרצפת פסיפס שנתגלתה בגליה, ככל הנראה מתקופת הרומאים.מקור
Inventaire de mosaique de la Gaule et de L'Afrique, Edition Leroux, Paris, 1922 Acille a la cour de Lycomede. D'apres ARTAUD
.

פסיפס מגליה 2


איור של הקסגרמה רומית (בתוך הקסגרמה) על חלק מרצפת פסיפס רומית גדולה מהמאות הראשונות לספירה
מקור
Inventaire de mosaique de la Gaule et de L'Afrique, Edition Leroux, Paris, 1922. Acille a la cour de Lycomede. D'apres ARTAUD
.

פסיפס מגליה 1


אני שמח לפרסם כאן איור של הקסגרמה רומית מוקפת במשושה שמופיעה על פסיפס מגליה מהמאות הראשונות לספירה
שמצאתי במוזיאון רוקפלר בספר צרפתי משנת 1922
Inventaire de mosaique de la Gaule et de L'Afrique, Edition Leroux, Paris, 1922. Tete de meduse, dauphins & poissans. D'apres Wilmowsky

יום שישי, ינואר 19, 2007

הלוגו של רייקי


וויליאם לי רנד, מאסטר רייקי, ענה לשאלתי בדבר הסיבה לדמיון בין סמל הרייקי לסמל המגן דוד וכתב לי שאין קשר בין שני הסמלים. במרכז סמל הרייקי יש כיתוב ביפנית של המלה רייקי שפירושה אנרגיית חיים מנותבת באופן רוחני

הרצל אמר: סמל האחדות

בנימין זאב הרצל כתב ביוני 1901 אל ציוני אמריקה בהתאספם בפילאדלפיה לועידה השנתית הרביעית בעד עתון-המפלגה החדש, שנוסד אז

חבל, שאי-אפשר להגיד זאת בנוגע לאמריקה. אמריקה, עם מספר יושביה היהודים, הגדול יותר לרגל הגרת יהודים נואשים ההולכת וגדולה מיום ליום, לא פרעה בכל זאת את חובה, להשתתף במדה מתאימה בתנועה הציונית. נחוץ שישתנה המצב הזה. חברים, אחים, התעודדו! זקוקים אנו לעזרתכם, לא רק להתלהבותכם, העולה ומתלקחת באספות-המונים ועוברת כעשן כלה. יסדו אגודות מקומיות, סניפים מסניפים שונים, יחד עם חברות לאנשים גם חברות לנשים ועלמות, חברות להתעמלות ולזמרה, יחד עם בתי-תפלה וחברות לעניני-כלכלה. גם קבוצות להתרועעות, והכל לשם ציון. כל פרט ופרט שבחיי הצבור היהודי יש להכניס תחת הדגל הלאומי. הציוּן "מגן דוד" צריך להזהיר שוב כסִמן של אחדות לכל שבטי ישראל. אבל כל זה אינו ענין לשחוק ולשעשועים, אלא יש לו יסוד רציני מאד, מעשי מאד. איך אפשר לבֹא לבאי-כחכם לבא במשא-ובמתן עם הממשלות, אם אינם יכולים להראות על העם המאוחד כבר היום בארצות גלותו תחת דגל ציון? לא די בזה שאתם מאספים אספות נלהבות; נחוץ גם כן שיצאו מן האספות חברים מאורגנים לאגודת-ציון הגדולה, המקיפה את כדור הארץ. ואז תמהר ותתהדר גם עבודת הועד המרכזי שלכם ותגיע בעזרת האלהים אל המטרה


מקור: פרוייקט בן-יהודה

יום חמישי, ינואר 18, 2007

השימוש במגן דוד בתחילת הציונות

תרגום הקטע הבא מאנגלית לעברית נעשה באדיבות הוצאת ראובן מס
והוא לקוח מפרק א בספרו של ד"ר אשר אדר: מגן דוד סמל עתיק של איחוד, שיצא לאור בשנת 1987. בפרסום הנוכחי הוסיף ד"ר אדר תיקונים והרחבות שאינם מופיעים במהדורה שהודפסה
יתכן שהיהודים החלו להשתמש במגן דוד כחלק מן המגמה הזאת [של כמיהה לגאולה]. הברון שלמה מאיר רוטשילד השתמש במגן דוד בשלט האבירים שלו, מאז שקבל את תואר האבירות שלו בוינה בשנת 1822. היינריך היינה, למרות שהמיר את דתו לנצרות, חתם על המאמרים שלו לעיתון בציור של מגן דוד במקום במלים של שמו
בשנת 1880 השתמשו במגן דוד אנשי תנועת חובבי ציון, תנועה שהיתה ארגון רופף של יהודים המקווים לחזור לארצם הקדומה. הם השתמשו בו לעתים כאשר המלה ציון כתובה באמצעיתו. מאוחר יותר, הופיע המגן דוד בדגל שהונף בשנת 1884 בראשון ציון, שהיתה התנחלות יהודית חדשה בארץ ישראל
אנשי חברת המסחר בראשון לציון השתמשו במגן דוד כסימן מסחרי ליין שייצרו, כפי שניתן לראות בפרסומת שהופיעה בעיתון הלונדוני "העולם היהודי", בחמישי לאוקטובר 1900 בעמוד העשרים ושמיני
בסך הכל המגן דוד היה ככל הנראה מאוד אופנתי בארץ ישראל במהלך מאה השנים האחרונות. למשל, אנשי ארגון המורים, חברת החינוך העברי, שניסו להחדיר את העברית לשימוש יום יומי, השתמשו במגן דוד בכותרת נייר המכתבים שלהם. המגן דוד גם הופיע על בניין של בית ספר ברחובות ועל בניין של בית ספר תלמוד תורה ביפו
בקהילות היהודיות בגולה המגן דוד סימן תקווה לעתיד בהיר יותר, תקווה שמחזירה אותנו אל המלך דוד
הצעות רבות הוצעו לעיצוב הדגל למן העיצוב הבסיסי ועד לעיצוב הנוכחי. דוקטור תיאודור הרצל, כשהכין את הקונגרס הציוני הראשון, הציע במכתב לעוזרו דה הס, ביום 27 ליולי, 1896 את העיצוב הבא כדגל שלנו
דוקטור תיאודור הרצל הסביר בהזדמנות אחרת ששבעת הכוכבים (שש ועוד אחד) הקטנים מסמלים את זכותו של הפועל ליום מנוחה אחד לאחר ששה ימי עבודה
המגן דוד הופיע כשבמרכזו מפה מסוגננת של המזרח התיכון על הגיליון הראשון של השבועון די וועלט שאותו התחיל הרצל ביולי אלף שמונה מאות תשעים ושבע
אותו עיצוב עם אריה במרכז מופיע על גיליון העיתון העברי "בו ביום" שיצא לאור ב 29 לאוגוסט 1897 ביום הפתיחה של הקונגרס הציוני הראשון בבזל בשוויצריה
המגן דוד הבסיסי הופיע על כרטיס ציר שהונפק על ידי מארגני הקונגרס כשלצדו ציטוט מתהילים יד ז
מי יתן מציון ישועת ישראל
בכל אופן, על כרטיס חבר מיום 29 עד 31 לאוגוסט, 1897 הופיע המגן דוד בלי הציטוט הנ"ל

תווית יין ראשון לציון שהודפסה בין 1900 ל 1906
המילה palwin היא חיבור של המילים  palestine wine
באדיבות הדי אור 
(C) 

יום רביעי, ינואר 17, 2007

גאודי


לא ברור לי מה עושה ההקסגמה הלבנה הזאת בפארק גל בברצלונה שבספרד, שנבנה על פי תכנון של האדריכל הנודע אנטוני גאודי בשנים 1900-1914 והוכרז על ידי יונסקו כאתר מורשת עולמי
Photo is courtesy of docman who published it on Flickr.

הקסגרמה על אחד מעמודי הסגרגרדה המפורסמת של גאודי בברצלונה
תודה לעודד ישראלי ששלח לי תמונה זו

כוכבים ומזלות


בכמה שפות לועזיות נקרא המגן דוד בשם כוכב דוד והמלה כוכב מעודדת פרשנויות אסטרונומיות ואסטרולוגיות כמו זו שבתמונה שאותה עיצבתי בפוטושופ לפי ספר של האוקולטיסט ישראל רגרדי, שנולד בשנת 1907 ונפטר בשנת 1985

את האמונה בהשפעת הכוכבים היטיב לבטא רבי אברהם אבן עזרא שכתב בשירו

גלגל ומזלות במעמדם, נטו במהלכם למולדתי

לו יהיו נרות סחורתי, לא יחשך שמש עדי מותי

איגע להצליח ולא אוכל, כי עוותוני כוכבי שמיי

לו אהיה סוחר בתכריכין, לא יגוועון אישים בכל ימי

חור בדלת


באתר שלי באנגלית פרסמתי תמונה דומה של חור בדלת ברזל בצורת מגן דוד. כאן הדלת מעץ אבל החור הוא באותה צורה ממש כמו שם
התמונה באדיבות
dM.nyc
מפליקר

יום שלישי, ינואר 16, 2007

זויה צ'רקסקי

צח שפיצן כתב בעיתון "תל אביב" מיום
27.12.202
מאמר שנושא את הכותרת יודאיקה אנטישמית, ועוסק בתערוכת היחיד קולקציית יודאיקה של האמנית זויה צ'רקסקי בגלריה רוזנפלד בתל אביב. בין המוצגים של זויה בתערוכה ישנו טלאי הצהוב בצורת מגן דוד שבמרכזו כתובת הגנאי הגרמנית יודה שנראה כממו תכשיט בדמות סיכת זהב לבגד. 

צקי רוזנפלד, מבעלי הגלריה המציגה את התערוכה אמר ש
לא מדובר בפרובוקציה אלא במחשבה עמוקה שהשקיעה זויה בתערוכה. מדובר במחקר מעמיק שבאמת בודק את הקשרים בין יודאיקה לבין אנטישמיות, ואת הדימוי היהודי כפי שהשתקף לעיני העולם דרך ההצגה האנטישמית. כשאמן ברמה של זויה בודק עניין ומעלה שאלות ברמה הזאת, צריך לתת לו במה ולא לסתום לו את הפה

משה גרשוני

משה גרשוני הוא אחד הציירים הישראלים שמרבים לעסוק בנושא המגן דוד
דנה גילרמן כתבה בעיתון הארץ מיום עשרים לספטמבר אלפיים ושתיים על השימוש ביודאיקה באמנות הישראלית
אחד מחלוצי העיסוק ביהדות, משה גרשוני, רשם בשנות השמונים על גבי צלחות קרמיקה ועל כלי אוכל אירופיים טקסטים שעוסקים בשואה וביהדות וסמלים כמו מגן דוד וצלב קרס. בעשייה זו שחלקה מוצג בתערוכה בטבעון המשיך גרשוני מסורת יהודית של כתיבה על קרמיקה

רלב מביא בקבוצת דיון שנקראת פרש ציור של משה גרשוני שכותרתו "שם" , שנאמר:לשכן שמו שם
רלב מעיר

צריך מומחה מיוחד במינו כדי להבין וליהנות מעבודותיו של גרשוני הנאה אסתטית כלשהי
משה גרשוני יליד אלף תשע מאות שלושים ושש צייר את ציורו הראשון בנושא "שם" באלף תשע מאות שמונים ושלוש. קופסת נעליים הושטחה ויצרה צורת צלב, שעליה הוכתם כתם דמוי-דם. הדריכה על הארץ... מעומתת עם הגבוה, עם הנשגב שבחוויית הצליבה והמוות. צמד ברושים מרמזים בפאתי הציור על בית-קברות, בה במידה שצירוף כף-יד עם צורה המרמזת למגן-דוד מתקשר לציור מציבה-עצמית שצייר אליעזר ליסיצקי באלף תשע מאות עשרים ושתים. וראה בנושא זה פרשנותו של איתמר לוי בקטלוג תערוכת גרשוני, מוזיאון תל-אביב, אלף תשע מאות ותשעים. והנה, במרכז המרחב המורבידי הזה של סבל ודם צפה לה המילה "שם", כמו איששה את חוויית האינסוף של המילה והאל מתוך חידלון הגוף האנושי. הצלב ו/או האיור הפולחני-יהודי מאשרים את שם-האלוהים מתוך הקורבן, שהוא אובדן הגוף. באלף תשע מאות שמונים ושבע צייר גרשוני את שני ציורי "שם" המוצגים בתערוכתנו. באחד, אף הוא מצוייר על קופסת נעליים שנפרשה כצלב, רשם גרשוני את המילה "שם" לצד צורת מגן-דוד בראש ה"צלב", כשהוא מצטט בתחתיתו
שנאמר: לשכן שמו שם דברים, יב; ירמיהו, ז
משפט המסיר מהמקום הארצי, ויהא זה ארץ-ישראל, או כל מקום אחר, את החסינות, וממקם את שם-האל ב"שמה" מופשט ורחוק
בציור האחר, מקושרת המילה "שם" לשיר שנהגה אמו של האמן לשיר בילדותו: "שם בעמק נחל מים זורם...", שיר על אודות מקום בו יוגשמו כל התקוות והמאוויים

מגן דוד טעים


התמונה היא באדיבות נוללוקס שפרסמה אותה בפליקר עם הכיתוב
הלילה הכנתי עוגת דלעת טעימה . התבניות היחידות שהיו בבית היו יהודיות ומכאן הנטיה הדתית של התוצר

יום שני, ינואר 15, 2007

מגדל תצפית

חיפשתי בארכיון עיתון "הארץ", שמופיע באינטרנט, ידיעות על מגן דוד. הארכיון מאפשר חיפוש רק משנת 1994. מצאתי שם הפניה לכתבה של דוד קרויאנקר שאותה איתרתי בספרייה הלאומית ומתוכה העתקתי עבורכם את הקטע הבא
פרוייקטים ארכיטקטוניים המשווקים תחת המותג "שלום" מקבלים מיד תמיכה חיובית בקונצנזוס לאומי ועולמי. הצעה תכנונית מראשית שנות הששים של המאה העשרים מציגה מגדל תצפית שצורתו מגן דוד בתלת ממד המתנשא לגובה של מאתיים וחמישים מטר, סמוך להר הרצל. מגדל "כוכב השלום של ירושלים" עוצב על ידי האדריכל אברהם זבלודוסקי ממקסיקו סיטי. ברוח הקונסטרוקטיוויזם הסימבולי תוכנן להקים בבסיס מגדל התצפית מרכז קניות ובראשו מסעדה. המגדל, שקיוו שימשוך מאות אלפי תיירים מדי שנה, היה אמור לסייע בפיתוח הכלכלי של ירושלים החצויה. בחוברת הסבר לתוכניתו כתב זבלודוסקי כי המגדל הזה, כשיקום, יהיה למונומנט הסימבולי של העיר, כמו מגדל אייפל בפריס, ומגדל התצפית בסיאטל שבארצות הברית... בגלל הגובה הטופוגרפי של ירושלים מעל פני הים, ציין זבלודוסקי, יהיה מגדל השלום של ירושלים הגבוה במגדלי תבל. המגדל, כמו מבנים חריגים אחרים נדחה על ידי רשויות התכנון על הסף

צלחת מגן דוד


אני לא בדיוק מבין איך אני אמור להשתמש בצלחת מגן דוד זו אבל דבר אחד ברור לי - שהיא מקורית, ודי לי בכך


התמונה באדיבות
Tamara Eden
מפליקר

צלחת לליל הסדר


האר"י כתב בספרו "עץ החיים" שהמזונות על צלחת הסדר צריכים להיות מסודרים לפי המגן דוד. המגן דוד אמנם מופיע במרכז הצלחת הזאת אבל אין לו כל קשר להוראות של האר"י. אולי מה שכתבתי פה ידרבן את יוצרת הצלחת להמציא קו חדש של מוצרים על פי הוראות האר"י. התמונה באדיבות
Hillary Brenner from Flickr

יום ראשון, ינואר 14, 2007

פיתגורס ויחזקאל


ד"ר יואב בן דב מביא באתר האינטרנט שלו גרסה מעניינת במיוחד על המשמעות המיסטית המקורית של המגן דוד

מגן דוד כסמל של שילוב בין ניגודים מופיע לדוגמה בתרשים מתוך
ספרו של אליפז לוי "התורה של המאגיה הגבוהה", המתאר את
המשמעות הסמלית של הכרובים בחזון יחזקאל שבתנ"ך. המשולשים
השחור והלבן ממלאים תפקיד דומה לחלק הכהה והבהיר בסמל היין
והיאנג, שהבאנו בהסבר קלף הקיסר: היסוד הזכרי והיסוד הנקבי
שמשתלבים יחדיו. ארבע החיות המצויירות הן שור, אריה, נשר
ואדם, חיות המרכבה המופיעות גם בקלף העולם
שני המעגלים עם הכיתובים "פיתגורס" ו"יחזקאל" רומזים לסיפור
מימי הביניים, שעל פיו המתימטיקאי והמיסטיקן היווני הקדום
פיתגורס מסאמוס למד תורה מפי בן זמנו הנביא יחזקאל. פיתגורס
ותלמידיו ייחסו משמעויות מיסטיות למספרים השלמים, והמספר שש
זכה אצלם לתשומת לב מיוחדת משום שהוא "מספר מושלם", כלומר
סכום המספרים שהוא מתחלק בהם (1,2,3) שווה למספר עצמו. על פי
השקפתם של הפיתגוראים, המספרים הזוגיים הם בעלי אופי נקבי,
והמספרים האי זוגיים בעלי אופי זכרי. המספר שש הוא מכפלת המספר
הנקבי הראשון, שניים, במספר הזכרי הראשון שהוא שלוש...
הפיתגוראים ראו אפוא במספר שש סמל של איחוד מיני ושל נישואים

פסיפס עתיק בכפר יאסיף

ישנו מגן דוד בפסיפס בכפר יאסיף. יצחק בן צבי ביקר במקום וכתב בז'ורנל של החברה הפלשתינית אוריינטלית שהתפרסם בשנת אלף תשע מאות עשרים וחמש שראה את הפסיפס העתיק ששייך כנראה לתקופה הביזאנטית. בן צבי מצטט מדברי י. ברסלבסקי שביקר שם לפניו

התרגום מאנגלית הוא של 
ZEEVVEEZ  
האבנים הקטנות של הרצפה הן שחורות, אדומות, צהובות ולבנות. המסגרת עשויה מעיצובים גיאומטריים משתלבים וקישוטים...יונים, נחשים, פירות, מגן דוד וסמלים אחרים. כמה צלבים משתלבים מסגירים את מוצאו של הנוצרי ששחזר את הרצפה
בן צבי מוסיף שבכפר היתה למן חורבן בית המקדש ועד לפני שנים אחדות התיישבות רצופה של יהודים

עד אמצע המאה התשע עשרה חיה בקרב אוכלוסיית הכפר גם קהילה יהודית. במקום, נשתמר בית קברות יהודי עתיק, בו נטמנו יהודים מעכו

מגן דוד כמותג


מגן דוד על כרסו של דובון צעצוע מוכיח שה מגן דוד הפך למותג שעוזר למכירת כל חפץ שניתן להעלות על הדעת
התמונה באדיבות
The Rhett from Flickr

יום שבת, ינואר 13, 2007

הלוגו של יהודים למען ישו


בלוגו של יהודים למען ישו מוחלפת אחת האותיות במגן דוד
בשנת 1982 פרסם ריק רוס, לוחם ידוע בארה"ב בקבוצות מיסיונריות, מאמר עם רשימה של קבוצות כאלה תחת הכותרת
מה בשם האל מתחולל באריזונה ,מתחזים שמתסתתרים מאחורי מגן דוד. הרשימה כוללת את הקבוצות הבאות

Jews for Jesus
The Jewish Voice Broadcast
Messianic Congregation
Campus Crusade
Hebrew Christians
Inter-Varsity Christian Fellowship
Young Life
Here's Life

בית היונים ביאזד, אירן


חותם שלמה בבית שמיועד לארבעת אלפים יונים ביאזד, אירן, עיר שמוכרת על ידי יונסקו כאוצר של ארכיטקטורה עתיקה

יום שישי, ינואר 12, 2007

סבילה, ספרד


לאריק ברוג יש אוסף יפהפה של עיצובים גיאומטריים מוסלמיים באתר שלו
ביקשתי ממנו רשות לפרסם תמונה של הקסגרמה מפוארת מדיבריגי, תורכיה, שבאתר שלו מופיע ציור שלה, אך מאחר ולא היתה לו בדיוק התמונה שבקשתי שלח לי תמונה אחרת מסבילה, ספרד, שיש בה הקסגרמה, כפי שאתם רואים

תקרת מגן דוד בסוריה


אותו עיצוב שמזכיר מגן דוד שמופיע בחותם האמריקאי הגדול ובשטר של דולר אחד מופיע על תקרת חמאם עתיק בחלב בסוריה. מקור הצורה לעניות דעתי הוא בטטרקטיס של פיתגורס. התמונה באדיבות
CharlesFred from flickr

יום רביעי, ינואר 10, 2007

המעבר מהקסגרמה למגן דוד

תרגום הקטע הבא מאנגלית לעברית נעשה באדיבות הוצאת ראובן מס 
והוא לקוח מפרק א (טו) בספרו של ד"ר אשר אדר: מגן דוד סמל עתיק של איחוד

בינתיים, לפני סוף מלחמת שלושים השנים, הקהילה היהודית של פראג התחילה להשתמש בחותם ועליו ההקסגרמה ביחד עם השם העברי בן שש האותיות "מגן דוד", מגן דוד זה החרוט עם שש הזויות שלו משלב לראשונה באופן רשמי את הצורה ואת השם
גם בית הכנסת של בודוויס בבוהמיה השתמש במגן דוד בתקופה זו
בפראג גם הודפס לראשונה ספר בעברית בצורה של ספר מודרני, "סדר תפילות", בשנת 1512 ובו הכוכב בעל ששת הקצוות כציון של המדפיס ועליו חריתה שאומרת
אִישׁ עַל-דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם להיות ראויים למתנות הטובות, כל אלה שדבקים במגן דוד

המעבר מה"בין לאומיות" של ההקסגרמה למגן דוד היהודי, לא היה חלק. מצד אחד, נוצרים ויהודים כאחד השתמשו בה בקמעות בכל תקופת ימי הביניים, אבל מצד שני היו תקריות של רדיפת יהודים שהשתמשו בה. תקרית כזאת שכולת את ההקסגרמה התרחשה בברנדנבורג בגרמניה במאה השש עשרה: אומן של הטבעת מטבעות בשם ליפולד טבע את מטבע של הנסיך יואכים השני, והשתמש בהקסגרמות כסימנים של המדפיס על הצד האחורי של המטבעות. לאחר מות יואכים הואשם בכך בעל המטבעה והוצא להורג. מקרה אחר קרה במורביה, הפרובינציה הסמוכה לבוהמיה והחוכר של המטבעה בוישנאו הודח כי גם הוא השתמש בהקסגרמה כסימן של המדפיס
התקריות האלה יכולות לסמן שחוץ מהקיסר, חוגים לא-יהודיים התחילו גם הם להכיר בחיבור המיוחד שבין ההקסגרמה לבין היהודים
ככל הנראה, ההקסגרמה הגיעה לוינה דרך קהילות אחרות בבוהמיה : יהודי וינה השתמשו בה בחותם של הקהילה שלהם בשנת 1655. מוכרת יותר אבן הגבול משנת 1656 אשר בה הכוכב בעל ששת הקצוות מציין את המקום של בית הקברות היהודי, ואילו הצלב מציין את המקום של המנזר הכרמליטי הסמוך

לאחר מכן אנחנו מוצאים את המגן דוד בתוך סימן של מדפיס בכמה ספרים יהודיים, כולל מהדורה איטלקית של ספרו של הרמב"ם "מורה נבוכים" שהודפסה בסביונטה בשנת1553. המגן דוד נראה בעלי עץ ובאופן ברור הוא מחובר לפסוקי תהילים שמזכירים את אלוהים כמגן

במאות הבאות, קהילות יהודיות אירופאיות רבות אימצו את הכוכב כסמלן. למשל, הוא התנוסס על בית הכנסת האשכנזי של אמסטרדם בשנת 1671 ועל חפצי קודש ועל ספרים באותה קהילה.התנועה של שבתאי צבי סיפקה פירוש חדש של הסמל, כחותמת של מב"ד, ראשי תיבות של משיח בן דוד שמקשרים את התקוות לגאולה הסופית על ידי בן דוד. חיבור המגן דוד לכמיהה לגאולה מהעינוי של האנטישמיות שהיתה כה נפוצה, וגם הצורך לסימן של זיהוי עצמי בעולם שבו לכל קבוצה היה סמל משלו, ודאי סייעה לדחף שהיה לחוגים יהודיים בכל רחבי העולם לאמץ את הסמל הזה
כל זה יכול להיות מחובר לקטע בתפילה עתיקה, תפילה העמידה שנאמרת מדי יום
את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח
באופן דומה גם התפילה המיוחדת שלנו ברכת הלבנה מרמזת על בן דוד

מיקרוגרפיה מגרמניה, חומש מתימן

תרגום קטע זה מאנגלית לעברית נעשה באדיבות הוצאת ראובן מס 
והוא לקוח מפרק א (יא) בספרו של ד"ר אשר אדר: מגן דוד סמל עתיק של איחוד
ההקסגרמה לא הגבילה עצמה לתחומים של הקודש, והיא הופיעה מהמאה האחת עשרה לספירה גם בחותמות של יהודים וגם בחותמות של לא יהודים
ההקסגרמה מופיעה כאחד הדגמים הדקורטיביים בעמוד של טקסט מסורתי בכתב מיקרוגרפי בגרמניה משנת 1299

גם, תנ"ך, שנכתב בשנת 1307 על ידי רב יוסף יהודה בן מרווס ממטודלה,ספרד, קושט בכתב יד בתבנית של הקסגרמה
בעיצוב דומה לזה של בית אל, כפי שניתן לראות בתמונה שש [בספר], אנחנו מוצאים אותו בכתב יד בחומש מתימן משנת 1409
פיל בתוך מגן דוד
דף 238 מתוך 
חומש הדוכס מססקס, גרמניה
מאה ארבע עשרה

הקסגרמה נבטית והקסגרמה קלטית

תרגום הקטע הבא מאנגלית לעברית נעשה באדיבות הוצאת ראובן מס
והוא לקוח מפרק א (ד) בספרו של ד"ר אשר אדר: מגן דוד סמל עתיק של איחוד

ההקסגרמה מופיעה באמנות הנבטית, שמלכותה גבלה במלכות ישראל בעת העתיקה
קערת חרס צבועה ככל הנראה מן המאה הראשונה לפני הספירה מראה אותה ביחד עם ענפי תמר


הערת ד"ר אשר אדר
Stewart Macalister, The Excavations of Gezer, vol.III, Plate 159, no.12
[LONDON 1912].
מקאליסטר אינו טוען שהציור הוא חלק מהקסגרמה, אבל אני מזכיר זאת כי ישנם כאלה שמציגים ממצא זה כדוגמה מוקדמת של הקסגרמה



ההקסגרמה היתה ידועה גם לתרבויות רחוקות כמו זו של הקלטים. מצאו אותה שם על כפתורים דקורטיביים ועל סיכות נוי



יום שני, ינואר 08, 2007

ערי מקלט

טענה מקורית על משמעותו של המגן דוד קראתי אצל השומרוני יפת בן הכה"ג אשר טוען במאמרו
סמל ה"מגן דוד" מסמל את שש ערי המקלט מן התורה
שהופיע בא.ב: חדשות השומרונים חוברת שבע מאות ארבעים ושבע בשנת אלף תשע מאות תשעים ותשע שהמגן דוד אינו מיובא מתרבויות אחרות שכן מקורו התורת משה, והוא מסמל את שש ערי המקלט
משולש אחד כולל את 
בוצר במדבר לראובן
רמות בגלעד לגד
גולן בבשן למנשה
ואילו המשולש השני כולל את 
קדש נפתלי בצפון
שכם במרכז
חברון בדרום
שני משולשים אלה יוצרים בהתחברותם שנים עשר משולשים כנגד שנים עשר שבטי ישראל
גם מנין האותיות של המלה מגן מאשר זאת, לדבריו, שכן בחישוב גיאומטרי האפס של המ"ם והנו"ן נופל ונשארים מ"ם ששווה ארבעה, גימ"ל ששווה שלושה ונו"ן ששווה חמישה ובסך הכל
שנים עשר כמספר שבטי ישראל המוגנים על ידי סמלו של דוד

יום ראשון, ינואר 07, 2007

משמעות המגן דוד לפי הרב יונה דברת

הרב יונה דברת במאמרו 
מגן דוד- סמל להבטחה ושילוב דורות 
המעין מד, ד, תשסד 
מביע דעתו שהמגן דוד מורכב ממשולש אחד שמסמל את שלושת האבות ומשולש שני 
שמסמל את דוד המלך שהובטחה לו הנצחת אישיותו בשווה להנצחת אישיותם של שלושת האבות וכפי שפירשו חז"ל

הרב דברת מדגיש בהמשך את חשיבות המשולש ביהדות למשל על הפסוק 
יעקב חבל נחלתו

הוא אומר שכמו חבל שעשוי שלושה גדילים הלופתים זה את זה כך יעקב משולש בזכויות שלשת האבות
דוגמא נוספת שמביא הרב דברת היא ממסכת שבת פ"ה
בריך רחמנא דיהב אוריאן תליתאי, לעם תליתאי, על-ידי תליתאי, ביום תליתאי, בירחא תליתאי

הרב דברת מצטט את דברי המהר"ל בענין זה 
כי כל ישראל עניינם משולש- משולשים באבות, כוהנים לוויים ישראלים, ישראל יש להם חוזק כמו חבל שעשוי משלושה חוטים

והחוט המשולש לא במהרה ינתק קהלת ד יב

מצאתי גם באתר "דעת" פירוש למובאה ארמית זו 
תורה נביאים וכתובים, כוהנים לויים וישראלים, משה שלישי לבטן אחרי מרים ואהרן, שלושה ימי הגבלה, חודש סיוון שלישי לחודשים

מקור: רש"י, מנהגי ישורון דף ס"ז

לעניות דעתי המגן דוד אכן מסמל שילוב, כי המשולשים שלו משתלבים זה בזה, ומבחינה זו החלק בשם המאמר שמדבר על שילוב דורות בהחלט קולע למשמעות זו. החבל שמורכב מחוטים שמשתלבים זה בזה ומחזקים זה את זה מוסיף הדגשה למגן דוד כסמל של השתלבות. מעניין שבחלק מהפסיפסים העתיקים שבהם מופיע המגן דוד ישנו חבל. למשל הפסיפס שנתגלה בעין יעל בדרום ירושלים. המומחים לפסיפסים אומרים בדרך כלל שאין לחבל הזה משמעות כלשהי ושהוא נועד לקישוט בלבד, אבל מאמרו של הרב דברת פותח פתח להבנה לגמרי אחרת של האלמנט של החבל שנקרא בשם המקצועי גיוש
GUILLOCHE

יום שבת, ינואר 06, 2007

הדיון בסמל המדינה

אין ספק שמתייחסים למגן דוד בכבוד רב במדינתנו והמצאותו במרכז הדגל בהחלט תורמת לחשיפה הרבה שהוא זוכה לה אבל הופתעתי לקרוא שמעמדו יכול היה להיות עוד יותר גבוה
הדיון בסמל המדינה החל בשביעי ביוני 1948, זמן קצר לאחר תחילת הדיון בדגל
...
בישיבות הבאות של ועדת הסמל והדגל התמקדו הדיונים בשאלת התוספות האפשריות למנורה
...
בוועדה עלתה האפשרות לשלב בסמל המדינה גם מגן דוד, ונפסלה
...
בישיבת מועצת המדינה הזמנית ב14- באוקטובר 1948 נדונו הצעות אחרות של ועדת הסמל והדגל: סמל שמכיל מנורה, כתובת - "שלום על ישראל" ושבעה כוכבים, וכן אפשרות צירופם של לולב, אתרוג ושופר
...
ושוב עלה הרעיון לשלב בסמל מגן דוד. נראה כי הקושי בבחירת סמל המדינה מלמד על המשמעות הרבה שמקבלי ההחלטות יחסו לסמל כצופן ערכי ותרבותי

אלחנן ליב לוינסקי

כיום ברור לכל שהמגן דוד כסמל ציוני היה ספור של הצלחה אבל מעניין לקרוא מה חשבו ראשוני הציונים על המגן דוד. למשל אלחנן ליב לוינסקי
...ושבח אני את הפטריוטים שבעיר טשיקאגוֹ אשר באמיריקא, שלא חשבו הרבה ולא דברו הרבה ולא קראו עצרה ולא התאספו לאספות, רק מדעת עצמם המציאו את "הדגל הלאומי". אמיריקא היא, כידוע, ארץ ההמצאות הפתאומיות. באמיריקא הכל אפשר. ובבוקר לא-עבות אחד המציאו את "הדגל הלאומי": מגן דוד עם כוכבים. הם הולכים לשיטתם, כי "העת היא ממון", ואין להמתין הרבה. העיקר הוא הדגל. ומכיון שיש דגל, ממילא תהיה גם מדינה
והצדק אתם. ומתפלא אני מאד על אשר אנחנו עד עתה לא הגענו ל"חכמה" זו. תקופתנו עתה היא, כידוע, תקופת "השלטים". לפני היה "התוך" עיקר והקליפה החצונית טפלה לו. לפנים היו חנויות גדולות, בתי-מסחר גדולים, – ו"שלטים" קטנים, כמעט בלתי נראים לעין. כעת נתהפך הסדר. כעת הקליפה, ההדור החצוני עיקר גדול, ו"התוך"... לאו דוקא. הנה תראו חנויות גדולות – סחורה בפרוטה ושלט במנה. בכדי ליסד בית-מסחר או בית-אוצר אין צורך עתה לא בכסף ולא בסחורה, רק כי תציג לראוה "שלט" גדול בשלל-צבעים ותדפיס "מודעה צעקנית" בהעתונים, – והכל מוכן ומזומן; כל השאר מעצמו יבוא. וגם בענין תחית האומה נחוץ... רק שלט יפה ומודעה צעקנית, דגל עם "כוכבים", וכל השאר מעצמו יבוא


ראובן רובין

במסגרת סקירה על האמנות הישראלית קראתי באתר של 
kfar-olami
כפר עולמי על הקשר בין השושן הצחור למגן דוד מזווית של בקורת האמנות הישראלית
ראובן רובין, דיוקן עצמי עם פרח, אלף תשע מאות עשרים ושניםביצירה זו חושף רובין את אופיו ותדמיתו העצמית כאיש רוח טהור ורוחני. בציור הוא יושב בחליפה לבנה, ומאחוריו חולות הזהב של תל-אביב, שני בתים, שלושה אוהלים, פיסת ים כחולה וסירות מפרש. ביד אחת הוא אוחז בארבעה מכחולים, אשר נראים כזר פרחים חבוקים ביד בוטחת ושרירית. בכף ידו השניה הוא אוחז, ביד עדינה, כוס עם שושן צחור. לשושן משמעויות רבות בתולדות התרבות. עוד בימי קדם נקשרה צורתם של ששת עלי הכותרת שלו לצורת מגן דוד. בתנ"ך מוזכר הפרח כסמל ליופי ולריח נעים. הנצרות אימצה את הפרח, בעקבות היהדות, והעניקה לו משמעות של טוהר ובתולין. לכן מוצגת מרים, אם ישו, ביצירות אמנות רבות, ופרח צחור לצידה. רובין, שהיה מודע למשמעות הסמלית הזו, הסיט את הפרח ממשמעותו הדתית וקשר אותו לראשית תל-אביב, עיר עברית בתולית ותמה, ולראשית אומנותו החלוצית בתוכה. והוא מגיש לה את הפרח הסמלי. האמן מתאר את דיוקנו העצמי המשלב חלוץ עם אמן, שמעשה האמנות שלו גם הוא חלוציות. רובין תפש את מקומה של המדונה כמסמל את הלידה המחודשת של המדינה
ראו גם את מאמרו של אורי אופיר בנושא הקשר שבין המגן דוד לשושן הצחור
את מאמרה של איילת השחר הראובני
ואת הפסיפסים הרומיים בפומפיי שבהם יש שושן צחור בתוך הקסגרמה

יום חמישי, ינואר 04, 2007

בעיניים אנטישמיות- כסף יהודי


מגן דוד מעל לראשו של "היהודי העשיר" על עטיפת הספר הפרוטוקולים של זקני ציון במהדורה הפולנית שיצאה לאור בשנת אלף תשע מאות ארבעים ןשלוש כאשר פולין היתה כבושה בידי הנאצים. התמונה היא מויקיפדיה

מגן דוד על עטיפת ספר אנטישמי


כך נראה המגן דוד בעיניים אנטישמיות: על ראש הנחש שחונק את העולם. התמונה היא של עטיפת הספר "הפרוטוקולים של זקני ציון" שיצא בברזיל בשנת אלף תשע מאות שלושים ושבע. מקור: ליאון פוליאקוב והיא מועתקת מויקיפדיה 

מגן דוד שנוא על ידי חלק מהאוכלוסיה באותה מידה שהוא אהוב על ידי חלקים אחרים. לא פלא שהוא מסמל את אחדות הניגודים

אביזר נלווה לטלפון נייד


מגני דוד וחמסה כאביזרים נלווים לטלפון נייד
מאחר והניידים כל כך נפוצים בימים אלה יהיה מעניין לעקוב ולראות אם אנשים יתחילו לשים את המגני דוד שלהם על האביזרים האלה במקום על הצוואר. התמונה היא באדיבות פיונה555 שפרסמה אותה בפליקר

יום רביעי, ינואר 03, 2007

בכל דור ודור קמים עלינו לכלותנו


התמונה היא באדיבות בני שלביץ שפרסם אותה לראשונה בפליקר וכתב תחתיה שהגרפיטי הזה
נמצא בשנת אלפיים וחמש בליטבניה - כאילו כלום לא קרה

מדהימה אותי בכל פעם מחדש הרלבנטיות של ההגדה של פסח שבה כתוב ש
בכל דור ודור קמים עלינו לכלותנו והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם

ואם ניצלנו מראשית עם ישראל ועד היום יש סיכוי - שמבוסס על ניסיון העבר - שננצל גם להבא

כרטיס ברכה לשלום


התמונה היא באדיבות וו. ווביט שעיצב כרטיס ברכה זה לשלום בין ישראל לערב לרגל השנה האזרחית החדשה כאשר המלים בערבית הן איד מוברק שפרושן חג מבורך. המלה שלום מתחבאת איפה שהוא בתוך המגן דוד

הדגל של צפון אירלנד


יש הקסגרמה על הדגל של צפון אירלנד שמבוסס על הצלב של סנט ג'ורג' שהוא הצלב שמופיע בדגל אנגליה. כלומר הדגל של צפון אירלנד, אולסטר, מבוסס על הדגל האנגלי. הכתר מרמז על הנאמנות של נושאי דגל זה לאנגליה. לגבי ההקסגרמה יש הטוענים שזה מגן דוד שמסמל את היותם של האירים מבני עשרת השבטים האבודים.
הדגל הפסיק לייצג את אירלנד בשנת 1972 אבל ממשיך לשרת את היוניונִיסְטִים, שתומכים באיחוד עם בריטניה.


והנה שני בולים עם אותה הקסגרמה שהונפקו על ידי בריטניה  בשנת 1958  ומאז כמעט מדי שנה בצבעים שונים עד 1988




יום שלישי, ינואר 02, 2007

מלגה, ספרד


חותם שלמה
 כחלק מרצפת הפסיפס באלקסבה של מלגה באנדלוסיה, ספרד

בית הכנסת הגדול בבודפסט -2


מגני דוד עדינים על שבכת חלון בבית הכנסת הגדול בבודפשט, הונגריה