התמונה של מגן דוד קרוע ומנורה היא באדיבות אהרן שבו
בעיתון "בשבע" ברביעי למאי 2005 נכתב אודות האמן אהרן שבוהוא סיים את בצלאל בהצטיינות, והמשיך ללמוד אמנות במוסד אקדמי יוקרתי בניו-יורק, הוא מחובר חזק לפוליטיקה, הוא עיצב כרזות מחאה ...האמן אהרון שבו מעצב מדליות ובולים רשמיים של מדינת ישראל וגם את מדליית "לא נשכח ולא נסלח" עם רשימת יישובי גוש קטיףאהרן שבו לא יודע אם לשמוח או להצטער על כך שהפרנסה בסדר גמור. מצד אחד, טוב שהביקוש ליציקות הנחושת ולעדיליוני הכסף, שעיצב כמחאה על הגירוש מגוש קטיף ומצפון השומרון, גבוה. מצד שני, אם לא היה גירוש הוא לא היה צריך ליצור אותם בכללשבו יצר עדיליוני מגן דוד, חלקם עשויים כסף טהור וחלקם יציקות בנחושת, דסקיות ומחזיקי מפתחות. בכולם אותה תמונה של היהודים שנשאו את המנורה אשר נאלצו להסיר מעל גג בית-הכנסת בנצרים. התמונה מרמזת כמובן גם למראה נשיאת מנורת שבעת הקנים לאחר חורבן בית-המקדש בידי טיטוסבראש קבוצת היהודים שבתמונה של שבו צועד סב הנושא ספר תורה. "זו לא סתם דמות", מגלה שבוהאדם באייקון הוא אהרן ירחי ז"ל מרמת-מגשימים. בשבוע החורבן הוא התארח אצל בנו אסף בנצרים. כעבור שלושה שבועות מהגירוש, הוא נפטר מהתקף לבבנוסף למנורה, שמשמשת בתמונה כאות שי"ן ב"לא נשכח", מוטבעים גם, בסדר אלפבי"תי, שמות כל היישובים בגוש קטיף ובצפון השומרון שהוחרבו. בדסקיות מוטבעים שמות היישובים על החלק ששובר השבוי; בעדיליונים שצורתם מגן דוד על המשולש התחתון, שנראה כמו עומד להיקרע מבסיסו, ממגן הדוד. היישובים הנקרעים ממגן דוד הם סמל לקרע שיהיו שיראו בו קרע ממדינה בוגדנית ויהיו שיראו בו קרע של אבלות על חורבן, סוג של מוות, כמנהג האבל בבגדו. תליון אחר מעוצב כמגן דוד שהמשולש התחתון כבר נתלש ממנושבו יצר בעצם שתי גרסאות ליציקות: באחת נראה חייל המגרש את קבוצת היהודים הנושאת את המנורה והכיתוב הוא "לא נשכח ולא נסלח" ובאחרת לא נראה החייל והכיתוב הוא רק "לא נשכח". ההצבעה של החייל המגרש מזכירה מועל יד, אבל שבו אומר שלא זו היתה כוונתו: יד החייל מורמת רק כהוראה להסתלק
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה