במסגרת סקירה על האמנות הישראלית קראתי באתר של
kfar-olami
כפר עולמי על הקשר בין השושן הצחור למגן דוד מזווית של בקורת האמנות הישראלית
ראובן רובין, דיוקן עצמי עם פרח, אלף תשע מאות עשרים ושניםביצירה זו חושף רובין את אופיו ותדמיתו העצמית כאיש רוח טהור ורוחני. בציור הוא יושב בחליפה לבנה, ומאחוריו חולות הזהב של תל-אביב, שני בתים, שלושה אוהלים, פיסת ים כחולה וסירות מפרש. ביד אחת הוא אוחז בארבעה מכחולים, אשר נראים כזר פרחים חבוקים ביד בוטחת ושרירית. בכף ידו השניה הוא אוחז, ביד עדינה, כוס עם שושן צחור. לשושן משמעויות רבות בתולדות התרבות. עוד בימי קדם נקשרה צורתם של ששת עלי הכותרת שלו לצורת מגן דוד. בתנ"ך מוזכר הפרח כסמל ליופי ולריח נעים. הנצרות אימצה את הפרח, בעקבות היהדות, והעניקה לו משמעות של טוהר ובתולין. לכן מוצגת מרים, אם ישו, ביצירות אמנות רבות, ופרח צחור לצידה. רובין, שהיה מודע למשמעות הסמלית הזו, הסיט את הפרח ממשמעותו הדתית וקשר אותו לראשית תל-אביב, עיר עברית בתולית ותמה, ולראשית אומנותו החלוצית בתוכה. והוא מגיש לה את הפרח הסמלי. האמן מתאר את דיוקנו העצמי המשלב חלוץ עם אמן, שמעשה האמנות שלו גם הוא חלוציות. רובין תפש את מקומה של המדונה כמסמל את הלידה המחודשת של המדינה
ראו גם את מאמרו של אורי אופיר בנושא הקשר שבין המגן דוד לשושן הצחור
את מאמרה של איילת השחר הראובני
ואת הפסיפסים הרומיים בפומפיי שבהם יש שושן צחור בתוך הקסגרמה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה