צח שפיצן כתב בעיתון "תל אביב" מיום
27.12.202
מאמר שנושא את הכותרת יודאיקה אנטישמית, ועוסק בתערוכת היחיד קולקציית יודאיקה של האמנית זויה צ'רקסקי בגלריה רוזנפלד בתל אביב. בין המוצגים של זויה בתערוכה ישנו טלאי הצהוב בצורת מגן דוד שבמרכזו כתובת הגנאי הגרמנית יודה שנראה כממו תכשיט בדמות סיכת זהב לבגד.
צקי רוזנפלד, מבעלי הגלריה המציגה את התערוכה אמר ש
לא מדובר בפרובוקציה אלא במחשבה עמוקה שהשקיעה זויה בתערוכה. מדובר במחקר מעמיק שבאמת בודק את הקשרים בין יודאיקה לבין אנטישמיות, ואת הדימוי היהודי כפי שהשתקף לעיני העולם דרך ההצגה האנטישמית. כשאמן ברמה של זויה בודק עניין ומעלה שאלות ברמה הזאת, צריך לתת לו במה ולא לסתום לו את הפה
תגובה 1:
דליה קרפל כתבה בעיתון הארץ על זויה צ'רקסקי
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=412971&contrassID=2&subContrassID=13&sbSubContrassID=0
לפני כשנתיים ביקרה זויה צ'רקסקי באאכן שבגרמניה במסגרת פרויקט חילופי אמנים בין ישראל לגרמניה. בשיא הטבעיות או שמא בשיא החוצפה, הגיעה האמנית הצעירה לאחת הפתיחות החגיגיות כשעל חזה מתנוססת סיכת זהב בצורת טלאי צהוב ועליה המלה "יודה" - יהודי - בכתב גותי קדום. התכשיט עורר תגובות סותרות. אירית זומר, למשל, בעלת גלריה זומר בתל אביב, אמרה לצ'רקסקי שזה נורא מגניב; לעומת זאת האמן אוהד מרומי טען שזה ממש לא לעניין
צ'רקסקי עצמה ... ששה לנמק את הפרובוקציה: "כשאת באה לפתיחה ואין לך רגל, לא מדברים על זה, נכון? ענדתי את הסיכה בשביל האקספרימנט. אם פעם היתה חובה לענוד את הסמל הזה הרי שבהווה זה הצביע על דבר והיפוכו. הסמל ביטא גנאי וביזיון ואילו היום אין בעיה עם המלה 'יודה'. זה רק ההקשר ההיסטורי שמעליב
אותה סיכת 'יודה' הוצגה בינואר שנה שעברה בתערוכת היחיד הראשונה של זויה, שטילטלה קלות את עולם האמנות המקומי. הפרויקט "קולקציית יודאיקה" שהוצג בגלריה רוזנפלד, התרכז בקשר בין הדיוקן של היהודי למראה שלו, או בניסוח אחר, בקשר שבין הדימוי היהודי לסטריאוטיפ האנטישמי שלו. זויה ("אני יהודייה ואני מרגישה כיהודייה. ברוסיה זה משהו שאתה מגלה בשלב כלשהו ומבין שזו מחלה לכל החיים") יצרה תערוכה בוטה וחריפה שהניבה טקסטים ביקורתיים מתפעלים, הולידה פנייה עצבנית של חברת מועצת העיר מטעם המפד"ל ליועץ המשפטי לממשלה, ומיקמה את צ'רקסקי כאמנית צעירה בולטת מן העלייה הרוסית
הוסף רשומת תגובה