החוקר ד"ר דוד ענבר כתב לי את ההערות הבאות לגבי משמעותו של המגן דוד:
אם תצייר את המגן דוד, תקבל, כמובן, מבנה בעל שישה קדקודי משולשים שווי שוקיים, שאם תקיף אותם בקווים ישרים, תקבל משושה חיצוני שמתווה, בעצם, צורה של מגן (צינה) ושל מבנה גיאומטרי, המציין
12
משולשים: ששה משולשים שקדקודיהם פונים כלפי חוץ וששה משולשים, שקדקודיהם פונים כלפי פנים. סה"כ בולט כאן המספר החיצוני
12
ובמרכזו המשושה הפנימי שהם מקיפים אותו.כאן ניתן להסביר את אמונתם של שבטי ישראל, תריסר המשולשים, באל יחיד שמסומל על ידי המשולש המרכזי עליו הם נשענים.
ייתכן והמשושה המרכזי סימל גם את דוד כמלך המאחד את כלל שבטי ישראל ועל כן נקרא על שמו מבנה גיאומטרי זה. נזכור גם כי המספר
12
מבסס את המבנה השמשי השוויוני של השנה הקדומה
360
יום הנחלקים ל
12
חודשים בני
30
יום כל אחד
שהוא, לדעתי
המצאה מקורית של אבות האומה העברית מן האלף החמישי לפנה"ס!
יוסף חלם על יעקב וראה בו שמש, ואת אחיו ראה כאחד עשר כוכבי השמים שהשתחוו לו. תפישה דתית-מיתולוגית-אמונית זו באה לידי ביטוי בימים בהם חיו בני ישראל במצרים ושלטונם שם הפך אותם לאלים לאחר מותם. הפנתאון האלילי הקדום ביותר במצרים, מתבסס, ככל הנראה, על מייסדי שבטי בני ישראל במצרים. מהעובדה שחודשי שנה אלה קיבלו בסבב השני ההיסטורי גם שמות של מלכים ואחד מהם היה "מכיר", מצביעה על כך שלאחר נפילת השושלת העברית קיבלו חודשי השנה השמשית המצרית שמות חדשים ומותאמים יותר לזמנם, ורק אחד מחודשים אלה נותר - כנראה בשל חשיבותו הכוללת "מכיר", נכדו של מנשה, המופיע גם על גבי אסטילה מבית שאן בשמו המצרי "מ.כ.ר" כשהוא מהווה מוקד סגידה מצרי בעיר בית שאן, שהשתייכה לשבט מנשה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה