שם המאמר: על קמיע אחד של ר' יהונתן אייבשיץ ופירושו עליו
מקור: תרביץ, כרך י"ג, חוברת ד', תמוז תש"ב עמוד 243
להלן הקטע
אבל לא ראיתי מי שעמד על עצם הציור הזה של מגן-דוד שמציאותו אינה מובנת כלל
מאליה
בקמיעות הישנים, ובפרט לא בתקופת התפשטות הקבלה. פה ושם יש זכר לשימוש
בציור זה
שנקרא לרוב בשם "חותם שלמה", אבל טעות היא לחשוב שהציור הזה
נפוץ בספרי קבלה
מעשית לפני המאה הי"ז. [14 ]
ורצוני להעיר כאן על מה שמצאתי בס' תולדות אדם הנ"ל בסי'
ע"ה: "קמיע... להרה שלא תפיל את העובר... צריך לקחת קלף צבי... והעור נעבד לשם
הפעולה... ותעשה בו ציור מגן דוד וצורת מגן דוד תמצא בסי' קמ"ח [15 ]
מכאן שבזמנו היה עוד צורך להסביר לקורא מהו מגן-דוד, ובאמת נמצא בסי'
קמ"ח ציור כזה. ובהמשך דבריו על הקמיע הנ"ל סי' ע"ה הוא מצוה, לכתוב
"באמצע החלל של מגן דוד" כמה שילובים של שמות קדושים הנגזרים משם הויה ומסיים "וזה חותם של
שלמה המלך ע"ה. בס' תולדות אדם לא נרשם מקור לדברים. בצורה משובשת הם
נמצאים גם בהוצאה השנייה של ס' שער הייחודים לר' חיים ויטאל, ושם לא נזכר אלא השם
חותם שלמה בלבד.
הערות
[14] בכל הספרות הרבה על ענין מגן דוד, שרובה הגדול דברי הבל, לא מצאתי
ביאור מוסמך על
קריאת השם מגן דוד על הציור הזה, שנקרא בימי הביניים אצל
ערבים יהודים ונוצרים בשם "חותם שלמה". האמת גנוזה גם כאן בספרי המקובלים.
עוד ר' אברהם אבולעפיה קורא את החותם הזה בשם הרגיל בימיו )בספר "אמרי שפר".
והנה מצינו בסי החשק על ע' שמות של מטטרון שנתחבר בחוגו של ר' אלעזר מגרמיזא שאומר
על השם טפטפיה: "גם דוד המלך ע"ה היה לו מגן של זהב והיה חקוק עליו שם ע"ב
וטפטפיה היה חקוק תחתיו" (הוצאת לבוב תרכ"ה דף א' ע"ב) ובאמת מצאתי
ציור זה בספר הגבול, פרוש על האדרא רבא שבזוהר לר' דוד בן יהודה החסיד בראשית
המאה הייד (עיין עליו מאמרי בקרית ספר שנה ד' (כ"י של הסמינריון בניו־יורק דף
15b ונקרא "מגן דוד
[של] א"א [אריך אנפין] ולמטה מציור המגן הידוע כתוב השם טפטפיה, וכן שם דף 18a בשם ·מגן דוד [של[]
ז"א [זעיר אנפין]". בכתבי יד אחרים של הספר שראיתי נשתבש הציור. מכאן אנו
מבינים את השם "מגן דוד" שהקראי יהודה הדסי מזכירו באמצע המאה הי*ב בלי כל הסברה בס' אשכול הכופר
סי' רמ"ב: ·סימן זה (הנקרא
מגן דוד). אמנם שלש המלים האחרונות נדפסו שם במוקפים
ויתכן שאינן אלא הוספת המו"ל במקום עצם הציור שחסר שם אעפ"י שנשאר מקום פנוי בשבילו.
וצדק רוברט אייזלר
(
Eisler. R-: Himmelszelt und Weltenmantel
, עמי 306 ), ששיער עוד בשנת 1910 שהייתה מסורת אגדית או מגית אצל היהודים
בקשר עם המגן
שדוד המלך השתמש בו במלחמותיו אעפ"י שיודעי הספרות האגדית אמרו לו
אז שאין אגדה כזאת. ענין זה של השם טפטפיה החקוק על מגן דוד או מתחתיו נמשך לספרי הסגולות והקבלה המעשית
וכך נתגבר השם מגן דוד על השם חותם שלמה אף כי בזמן מאוחר למדי.
[15] אין בפקודות על עשיית קמיעות שבספר תולדות אדם זכר למגן דוד אלא
כאן ובסי' קי"ז.