מה למגן דוד ולגלגל המזלות

פורסם באתר reader עד שהאתר הזה בוטל

=

מגן דוד הוא סמל מורכב במיוחד- יש לו משמעויות רבות בתרבויות רבות. בימינו מתייחסים אליו כאל סמל של היהדות (סמל פוליטי), אך בעבר ייחסו לו, בין השאר, משמעויות של הגנה, של השתלבות (פסיכולוגיה), של איחוד בין ניגודים, של הדמיון בין מיקרוקוסמוס למקרוקוסמוס (פילוסופיה). בשפות לועזיות מכונה המגן דוד בשם כוכב דוד – שם שמביא אותנו לתהות על משמעותו האסטרולוגית של סמל זה בכלל, ועל הקשר שלו לגלגל המזלות בפרט.

הכוכב בעל ששת הקדקודים מוכר בתרבות היהודית כמגן דוד, בתרבות רומי כהקסגרמה, בתרבות הנוצרית ככוכב של מרי או ככוכב דוד, בתרבות המוסלמית כחותם שלמה ובתרבות הודו כינטרה. סמל זה היה ידוע כבר בשחר ההיסטוריה. במוזיאון המזרח הקרוב העתיק במזרח ברלין מוצגים חותמי-גליל אחדים מן האלף השלישי לפנה"ס ועליהם צורות של כוכבים בעלי מספר שונה של קדקודים (ששה, שבעה, שמונה ויותר). כוכבים אלה מופיעים שם בהקשר אסטרולוגי-אסטרונומי. ביניהם נמצא גם עיגול שמוקף בששה משולשים ונראה כמו מגן דוד. מאותה תרבות ומאותה מסגרת זמן ישנם ממצאים ארכיאולוגיים שונים שמוכיחים שהשומרים הכירו גם את גלגל המזלות [1]. המגן דוד וגלגל המזלות התפתחו מאז במקביל ובנפרד, לאורך הדורות, אך במקרים אחדים הצטלבו דרכיהם. להלן מספר דוגמאות:

בתוניס, במוזיאון ברדו, נמצאת רצפת פסיפס מן המאה השלישית לספירה שנתגלתה בחפירות באתר ביר חנה ליד זגואן שבמרכז תוניס. הפסיפס מציג מסגרת גדולה של מגן דוד שבמרכזה מוצגים שבעה קיסרים רומיים שמייצגים את ימי השבוע, או את כוכבי הלכת. סביבם החיות המקודשות להם: זאב, נשר, יונה, סוס, שור ותיש. סביבן - גלגל המזלות. לדברי ד"ר רחל מילשטיין: "פסיפס תוניסאי זה הוא הדוגמה היחידה שבה ההקסגרמה והכוכבים משתלבים לכלל קומפוזיציה בעלת משמעות סמלית". [2] יוצר פסיפס זה מציע את צורת המגן דוד כסמל גיאומטרי של מפת השמים.

על פי המסורת היהודית לאחר יציאת מצרים היו השבטים במדבר מסודרים בצורת מגן דוד [3]. בספרים רבים ניתן למצוא הקבלה בין שנים עשר השבטים לבין שנים עשר המזלות. למשל, ב"ספר הפליאה", המיוחס לרבי נחוניה בן הקנה, מובא התיאור המקראי של סדר חניית השבטים במדבר (לפיו היו אלה מסודרים בארבעה מחנות ולכל מחנה היה דגל משלו) בתוספת ההשוואה: "כנגד י"ב מזלות ונגד י"ב אבני אפוד"; וכן במדרש תנחומא (מהדורת בובר, ויחי טז): "השבטים על סדרו של עולם הוא, מהלך היום י"ב שעות, השנה י"ב חודשים, המזלות י"ב. לפיכך כל אלו שבטי ישראל שנים עשר". מובאות אלה מדגישות את המכנה המשותף המספרי שבין המגן דוד לבין גלגל המזלות: במגן דוד ישנם ששה קדקודים, אך ביניהם יש גם ששה קדקודי זוויות וביחד שתים עשרה נקודות (כמספר המזלות). בנוסף, את ששת המשולשים של המגן דוד ניתן לקפל פנימה, כך שכנגד כל משולש חיצוני ישנו משולש פנימי, וביחד- תריסר משולשים.

בספר "צוואת שלמה" (מן המאה הראשונה לספירה) מסופר ששלמה המלך לכד שד באמצעות חותם (חותם שלמה על פי המסורת הוא כוכב בן חמש או שש קצוות) שקיבל מן הקב"ה. באמצעות חותם זה הכריח שדים שונים לעזור לו במלאכת הקמת בית המקדש. בפסקה העשירית בספר זה שואל שלמה את השד לאיזה מזל הוא כפוף והלה עונה שהוא כפוף למזל דלי. בפסקה השבעים ושלישית מציג עצמו אחד המזלות בפני שלמה כראשון במזלות ששמו טלה.

בספרי אלכימיה מתקופת ימי הביניים מופיעות הקסגרמות לעתים תכופות כמייצגות של כוכבי לכת. למשל, באיור מתוך ספר שפרסם יוהן דניאל מיילוס בשנת 1618 מצויירת במרכז שמש מוקפת בהקסגרמה, שמוקפת בארבעה עיגולים, שעל החיצוני שבהם תריסר המזלות. בהקסגרמה זו מוקצה משולש נפרד לכל אחד מששת סימני כוכבי הלכת שמקיפים את השמש. המבנה הכללי של איור זה מזכיר מאד את המבנה הכללי של הפסיפס מביר חנה שהוזכר לעיל, למרות שמפרידות ביניהם כשלוש עשרה מאות שנים.

בקתדרלה של קולון שבגרמניה מוצג פסל של הבתולה מרים עם זר של שתים עשרה הקסגרמות שמייצגות את המזלות. הפסל נוצר בשנת 1749. סביר להניח שאת ההשראה ליצירה זו שאב האמן מן הפסוק הראשון בספר יוחנן פרק י"ב: "ואות גדול נראה בשמים: אישה אשר השמש לבושה, והירח תחת רגליה, ועל ראשה עטרת שנים עשר כוכבים" [4]

[1] Donald A. Mackenzie, Myths of Babylonia And Assyria, 1915, project Gutenberg, Chapter XIII- Astrology and Astronomy.

[2] בעמוד 37 בספר חותם שלמה בעריכת ד"ר רחל מילשטיין בהוצאת מגדל דוד המוזיאון לתולדות ירושלים.

[3] על פי מאמר של הרב ש.ז. כהנא ז"ל שמוקדש למשמעות המגן דוד ומופיע בדף אינטרנט של "מורשת".

[4] בתרגומו של פראנץ דעליטש.

מגן דוד כסמל אסטרלי

 הצורה של ההקסגרמה, שני משולשים השזורים זה בזה, איננה מעבירה בהכרח אסוציאציה של כוכב או של מגן או של חותם, אבל במהלך ההיסטוריה היהודים קראו לה מגן דוד, המוסלמים קראו לה חותם שלמה והנוצרים קראו לה כוכב דוד. נראה כי אנשים התחילו לצייר מגן דוד על מגנים, חותם שלמה על חותמות וכוכבים בשמי הלילה כהקסגרמות בגלל השם של הצורה ולא בגלל הצורה עצמה.

ארכיאולוגים גילו הקסגרמות ככוכבים או על גבי מגנים או על גבי חותמות, ו"ההוכחות" שלהם עזרו לחלוקת המשמעויות של ההקסגרמה לשלוש הקטגוריות העיקריות הללו, בעוד שלמעשה מדובר בצורה מופשטת, שהומצאה על ידי חכמי הגאומטריה, והמשמעות העיקרית שלה, הגנה, אינה תלויה בשום דבר פיזי.

הנה דוגמא למגן דוד כסמל אסטרלי בפרשנות ארכיאולוגית:

Herbert G. May מדווח בספרו

Material Remains of the Megiddo Cult, (Chicago 1935, p. 6.)

אודות הגילוי של מגן דוד, מהמאה התשיעית או שמינית לפני הספירה, חרות על הקיר של בית המקדש של ענת, מלכת השמיים, במגידו. פרופ' מאי מסביר כי "על פניו הדרומיות של הקיר הדרומי של חדר 340, ליד הפינה הדרום המזרחית ... חרות מגן דוד (ראה צילום מטופל לעיל). לאור האסוציאציות הדתיות של הבניין הזה, רשאי סימן זה להתפרש כסמל של אלת הפריון, שהיו לכבודה מקדשים כה רבים באזור זה. החותם המחומש של שלמה והמגן בעל ששת קודקודים של דוד הם כנראה ממוצא אסטרלי, והשורשים שלהם בפולחן הפוריות. זה מאושר בחלקו על ידי ההופעה של שני כוכבים בעלי חמישה ושישה קדקודים על לוחית-עשתורת מתל א-סאפי [פרופסור מאי מתייחס בהערתו לממצא זה לכוכב בעל שישה קדקודים שעשוי מששה קווים, לא מגן דוד, שמופיע על אותה לוחית-עשתורת מתל א-סאפי].

מקור האיור:

Bliss & Macalister, Excavations in Palestine, London, 1902, Plate 67 No. 15s

האשורולוגית הילדגרד לוי מביאה את הממצא הנ"ל ממגידו כאחת ההוכחות לטענה העיקרית שלה

כי "מגן דוד יכול לייצג רק אחד משלושה כוכבי לכת ... יופיטר מאדים או שבתאי". (במבוא למאמרה "מקור ומשמעות של מגן דוד":

Hildegard Lewy, Origin and Significance of the Magen Dawid, (Archiv Orientali, Vol. 18, 1950, 330-65)

מגן דוד שמייצג את השמש

לייטה וסקונסלוס בספרו סיגנום סלומוניס מציין כי בעמוד 250 בספר

The Evil Eye, by Frederick Thomas Elworthy, [1895]

מסופר שבתוניס נפוץ מנהג לצייר כף יד על כל אחד מזוג תופים, בעלי אופי מאגי, ומעליה לצייר סהר ו"משולש כפול", כמו באיור 108 [ראו תמונה לעיל], כאשר הסהר ממוקם מעל לאצבע המורה ומעל לאצבע האמצעית, ואילו המשולש הכפול, אשר לדעת המחבר מייצג את השמש, הוא תמיד מעל לאצבעות השלישית והרביעית. Elworthy מסיים באומרו שהציור הוא כל כך גס שקשה לומר אם היד היא ימנית או שמאלית.

וסקונסלוס מוסיף איור דומה (ראו תמונה למטה) מאלג'יריה שאותו מצא בספר על עין הרע מאת סליגמן  

 Der bõse Blick, ii, 19, e see. p. 140 by Seligmann

בעמוד 55 בכרך השני של  

Description des monuments musulmans du cabinet de M. le duc de Blacas

 By Joseph Toussaint Reinaud, 1828

מופיע מתחת לציור של מגן דוד הכיתוב הבא:

>"צורה זו נקראת על ידי המוסלמים בשם משושה [הקסגון], והיא מופיעה לעתים קרובות חרוטה על מטבעות, על אבנים ועל מונומנטים שונים... כמה חוקרים מוסלמים ראו בצורה זו רק סמל פשוט של השמש ובעצם  אובייקט אסטרולוגי.

ראו

le Traite d'Albouni, t. ii , fol. 490 recto.

היהודים, שאף הם רואים בסמל זה יתרונות גדולים, קוראים לו בשם מגן דוד. והוא מופיע גם על מבנים בהודו. ראו:

the Museaum Borgïanum by the father Paulin St. Berthélemy, pl. xxix">

מסע קצר בעקבות הרעיון של חותם שלמה

שבעת הסימנים של חותם שלמה לפי ספרו של וינקלר [1]

מגן דוד מוסלמי על קמעות צפחה עם כתב קופי כולל
שבעת הסימנים של חותם שלמה לפי ספרו של וינקלר עמוד 80 [1]

שבעת הסימנים של חותם שלמה כריבוע קסם לפי ספרו של דוטה
וביניהם כוכב בן חמישה קצוות שהוחלף לאחר מכן בכוכב בן ששה קצוות

Edmond Doutté. Magie & Religion dans l'Afrique du Nord 1909, p. 156

המוסלמים השתמשו בצורת הכוכב בעל ששת הקצוות החל מן המאה השביעית לספירה, והיא נקראה אצלם בשם חותם שלמה. בשם זה נקראו גם שבעה סימנים, שאחד מהם היה בתקופות מסוימות בצורת הכוכב בעל ששת הקצוות.

וינקלר [1] כתב ספר שעוסק בנושא המאגיה באסלם והקדיש עשרות עמודים לשבעת הסימנים של חותם שלמה. הוא גם שם לב לשינויים שחלו בסמל זה לאורך הדורות.  מסתבר שתחילה הופיע במקום הראשון מימין עיגול, שמאוחר יותר התחלף בכוכב בן חמש קצוות, שמאוחר יותר התחלף בכוכב בן שש קצוות.

 וינקלר וחוקרי שבעת סימני חותם שלמה שבאו אחריו [2] הבינו שמשמעותו של חותם הזה היא השם המפורש של אלוהים שאותו אסור לבטא בקול. רעיון דומה יוחס גם בתקופות שונות ובגלגולים שונים למגן שהיה לדוד המלך ועליו שמו של השם המפורש.

לויד ד. גרהם [3]  טען במאמרו על שבעת חותמי ההתגלות הנוצריים [4] שהרעיון של שבעה חותמות משותף לאסלם לנצרות וליהדות, וכי לכל חותם שכזה קשר לכוכב מסוים או לצבע מסוים.

לשבעה החותמות האלה מקבילות במיסטיקה המזרחית ובדתות המזרחיות שבע הצ'אקרות, שלכל אחת מהן צבע משלה, מיקום מסוים בגוף האדם, אחריות על תפקוד רוחני מסוים, אחריות על תפקוד גופני מסוים, וסמל משלה. סמלה של הצ'אקרה הרביעית, צ'אקרת הלב כולל כוכב בעל ששה קצוות.  

סמלה של צ'אקרת הלב כולל כוכב בעל ששה קצוות

מקור האיור בויקיפדיה ערך "צ'אקרה"

צבעי הצ'אקרות

מקור האיור בויקיפדיה ערך "צ'אקרה"

מקורו של רעיון שבעת החותמות בשיטת מחשבה בת אלפי שנים שלפיה ישנן קבוצות של תופעות שבכל אחת מהן כל אחד מאבריהן מתאים לאחד מאברי קבוצה אחרת. כך למשל כל אחד משבעת כוכבי הלכת תואם לאחד משבעת ימי השבוע, או "שולט" עליו: יום ראשון הוא יום השמש SUN-DAY יום שני הוא יום הירח  MOON-DAY וכן הלאה. במערכת שבה יש שנים עשר איברים כמו מערכת החודשים ההתאמה היא למערכת אחרת בעלת אותו מספר איברים כמו גלגל המזלות... בדגל ארה"ב יש חמישים כוכבים וכל אחד מהם מייצג אחת מהמדינות החברות בברית זו.  

בתנ"ך ניתן לזהות רעיון זה כבר בפרק הראשון שמפרט את הקשר בין ימות השבוע לבין אירועי הבריאה. בבראשית א מט מפורט הקשר בין שמו של כל שבט לבין הברכה שלו . בחלומו של יוסף (בראשית לז, ט) נרמז הקשר בין שמות השבטים לבין גלגל המזלות: אחד עשר המזלות מייצגים את אחי יוסף, השמש את אביהם יעקב, והירח את אמם רחל -  וכל אלה משתחווים למזל השנים עשר שמייצג את יוסף.  בפרק לט בספר שמות מפורט הקשר שבין אבני החושן לבין שמות השבטים, לבין צבעי השבטים. בספר יהושע מפורט הקשר בין שמות השבטים לנחלותיהם.

ב"ספר יצירה" מפרט המחבר שורה ארוכה של התאמות שכאלה וביניהן התאמה בין חודשי השנה לבין המזלות, ובין אותיות האלפבית לבין אברי הגוף השונים. בנוסף נרמז שם [5] עניין שבע החותמות והקשר שלהן לשמו של האל: "חמש חתם רום בסוד, וקבען בשמו הגדול יהו וחתם בהן שש קצוות". [6]

==

[1] 
H. A. Winkler. Siegel und Charaktere in der Muhammedanischen Zauberei. Berlin and Leipzig, 1930.

[2] למשל
J. MoG. DAWKINS in his article The Seal of Solomon 
Journal of the Royal Asiatic Society (New Series) October 1944 76 : pp 145-150

[3]

Lloyd D. Graham,  The Seven Seals of Revelation and the Seven Classical Planets, 2010

[4] בנצרות רעיון זה מקורו בספר "חזון יוחנן" הנקרא גם בשם "ספר ההתגלות". 

[5] בפרק א משנה יא

[6]
ספר יצירה 

הקסגרמות מיסטיות

שתים עשרה הקסגרמות שמש וירח מופיעים באחד מספריו של המיסטיקן הנוצרי גרמני יעקב בוהמה,

1575-1624

ככל הנראה הקסגרמות אלה מייצגות את גלגל המזלות

התמונה היא באדיבות

Recienjubilado

מפליקר

איור ערבי, הקסגרמה עם שדים

הקסגרמה מופיעה על גבי אחד מדפי כתב היד בן המאה הארבע עשרה כיתאב אל בולהאן (ספר הפלאות) בהקשר של גיהנום או שדים. הספר עוסק בידעונות, באסטרולוגיה ובאסטרונומיה וחיבר אותו עבד אל חסן אל איספהני.

התמונה מועתקת מויקימדיה קומונס מהערך  כיתאב אל בולהאן והיא הועלתה לשם על ידי "פיקיי". להערכתי המתבססת על ההקשר שבו מופיע האיור -  ההקסגרמה מופיעה כאן בתור כוכב או בתור כוכב לכת. 

מגן דוד באסטרולוגיה

שאלתי את המומחה לאסטרולוגיה מוניוס חושן קליין אם מוכר לו שימוש בסמל המגן דוד באסטרולוגיה והוא ענה לי כך:

עד כמה שזכור לי, לא קיימת התייחסות ספציפית למגן דוד על אף שקיים באסטרולוגיה מושג המכונה  "דבל טרין" -  זוהי  קונסטלציה של שישה כוכבים או כוכבים וקרנות המפה,  היוצרים את הפיגורה של המגן דוד. זה חלק מנושא הקרוי אספקטים. אספקטים הם זוויות בין פלנטות כאשר שלוש פלנטות יוצרות זווית של 120 מעלות הרי זה טרין = משולש שווה צלעות; כאשר קיימים שני משולשים הפוכים זה לזה הרי אתה מקבל את דבל טרין =המגן דוד. אדם שבמפת הלידה שלו קיימת הקונסטלציה הזאת ניחן בהגנות מיוחדות ממפגעי החיים, תלוי היכן ממוקמות קרנות המגן דוד.

לאחר מכן חיפשתי בגוגל  ומצאתי שהדבל טרין הזה התרחש בליל השמיני- תשיעי לנובמבר – מעניין היכן היה כל אחד מאתנו באותו לילה והאם זה השפיע עלינו לטובה. 

להלן איור  של תקווה גלעד שמוסיפה כי

הכוכבים המשתתפים במשולש שקדקודו כלפי מטה: ירח צדק נוגה

הכוכבים המשתתפים במשולש שקדקודו כלפי מעלה: מאדים שמש שבתאי

אודות הקשר שבין המגן דוד למזלות

בול המזלות שעל שובלו מגני דוד רבים מופיע לפנינו באדיבותו של חיים שטייר והוא נמנה על האוסף שלו. אני מודה לחיים שטייר על שהפנה את תשומת לבי לקשר שבין המזלות למגן דוד שמגולם בבול זה.  

הקשר שבין אסטרולוגיה/אסטרונומיה קדומה לבין צורת המגן דוד נרמז כבר בחותם גליל שומרי משנת 2700 לפנה"ס שבו מופיע המגן דוד כמעין שמש שמוקפת בכוכבים. 

בפסיפס רומי מן המאה השלישית לספירה שנתגלה בטוניס, ומוצג שם במוזיאון ברדו, מופיעים המזלות בתוך ומסביב להקסגרמה. 

ראו גם מסמך אסטרולוגי מתקופת הבבלים ועליו כמה הקסגרמות. המסמך נתגלה בנינוה והוא מוצג כיום בבריטיש מוזיאום בלונדון.

בספר "צוואת שלמה" (מן המאה הראשונה לספירה)  מסופר ששלמה המלך לכד שד באמצעות חותם שקיבל מן הקב"ה. באמצעות חותם זה הכריח שדים שונים לעזור לו במלאכת הקמת בית המקדש.

בפיסקה העשירית  בספר "צוואת שלמה" שואל שלמה את השד לאיזה מזל הוא כפוף  והלה עונה שהוא כפוף למזל דלי. בפסקה השבעים ושלישית מציג עצמו אחד המזלות בפני שלמה כראשון במזלות ששמו טלה.

הצורה המיוחסת לחותם שלמה היא צורת מגן דוד או צורת כוכב מחומש.

הבול יצא לאור בשנת 1961 בעיצובו של בלאושילד.

הקסגרמה וגלגל המזלות

במסגרת מחקרי בעניין המגן דוד (הקסגרמה) פיתחתי תחושת בטן לגבי הקשר העמוק שבינו לבין גלגל המזלות, קשר שמתבטא למשל בפסיפס שנתגלה בביר חנה שבטוניסיה ומוצג במוזיאון ברדו שם. לפיכך התחלתי לאסוף חומרים לגבי גלגל המזלות בשני בלוגים חדשים שפתחתי, האחד מוקדש למזל עקרב ואילו השני למזל דגים. וכך קרה שהגעתי לדפי פליקר של אהרן, ובהם חמש תמונות של שליטי המזלות, כפי שנסרקו מספר אסטרולוגיה נושן. לפניכם אחת מתמונות אלה שמראה את שליטתו של מרס במזלות טלה ועקרב. אבל מה  בדיוק תפקידה של ההקסגרמה שמכסה את אזור חלציו של מרס?

ליקוי לבנה במגן הדוד

מתוך כתבה של טלילה סטן משנת 2004

ביומים 8.11 ו – 9.11 ו התמקמו ששה גרמי שמיים, ביניהם השמש והירח, במרחקים שווים של כ- 60 מעלות זה מזה בגלגל המזלות ויצרו ביניהם מערך כוכבי נדיר – מגה מגן דוד. אך לא זו היתה הסיבה להתרגשות. מה שהפך את מבנה מגן הדוד, הנדיר לכשעצמו, למערך כוכבי חד פעמי, שלא ארע בהיסטוריה המתועדת מאז ומעולם, היה ליקוי הלבנה המלא שחל במגן הדוד שבעטיו, מעט לאחר השעה 3 לפנות בוקר ביום 9.11, נבלע אחד מקדקודי המגן הדוד בעלטה.

ליקוי לבנה במגן הדוד, ה-ללמ"ד

- פרוש אסטרולוגי:

ה-ללמ"ד ( ליקוי לבנה + מגן דוד ) הוא ארכי-סמל חידתי הצופן בחובו דבר והיפוכו, שהרי ה-ללמ"ד הוא שילוב של שני מגה-סמלים – סמלים מנוגדים של הצלה וחורבן: מגן הדוד סמל הטוב האולטימטיבי, ו ליקוי הלבנה אם כל חטאת, המתגלמת בדמותה הדמונית של לילית.
לכן ה-ללמ"ד הוא הסימבול האולטימטיבי של חופש הבחירה בין טוב לרע.
העובדה שסמל שמימי זה מופיע לראשונה בהיסטוריה עשויה לרמז על כך שהוא סימן לאחרית הימים ולמה שמכונה במסורת היהודית "ימות המשיח".
אפילו שמו של סמל טעון זה, שם המורכב מראשי התיבות של ליקוי לבנה מגן דוד , טעון במשמעות. ללמ"ד עם כל ההקשרים של לימוד וחינוך, ללמד לקח, לעמוד במבחן.

מתוך:

http://www.kan-naim.co.il/artical.asp?id=3358

פורסם בשנת 2003

בלילה שבין מוצ"ש ליום ראשון, יתחברו מספר גרמי שמיים למגן-דוד. למערך אסטרונומי זה מיוחסת אנרגיה עוצמתית לשינוי חלון הזדמנויות חיובי במיוחד לך ולכל אדם בארץ ובעולם. זהו ליל ירח מלא בשילוב ליקוי חמה. שילוב יוצא דופן של כוכבים המעניקים יחד מערך מגן דוד צורה מגינה ואנרגטית (כידוע, לכולנו)

מזל דוד

מזל הוא מלה נרדפת לכוכב

על פי מילון אבן שושן מקור המלה "מזל" במלה האכדית "מזלטו" שמשמעותה מראה הירח

האם יש קשר בין הברכה מזל טוב לבין הסמל מגן דוד

?

מגן דוד נקרא בשפות לועזיות כוכב דוד

משחר ההסטוריה האמינו בני אדם שהכוכב משפיע על הגורל ואם ניתן להשפיע על הכוכב ניתן לשנות את הגורל. השימוש במגן דוד בקמעות נועד ככל הנראה לאותו צורך – להגנה מפני מזל רע, מפני גורל רע

אמנם אין ברקיע כוכב שנקרא דוד או מזל שנקרא דוד אבל במפות אסטרולוגיות יש לעתים חיבורים בין כוכבים שהם בצורת הקסגרמה, וכל מגן דוד הוא בצורת הקסגרמה

בממצא הקדום ביותר של מגן דוד בחותמת גליל בשומר משנת אלפיים ושבע מאות לפני הספירה מופיעה צורת הכוכב בעל ששת הקצוות בשמים בין שבעת כוכבי הלכת. במאה הראשונה לספירה נמצא בטוניס פסיפס של גלגל המזלות בתוך מגן דוד

יש למגן דוד ששה קודקודים וביניהם שש זוויות - ביחד שתים עשרה נקודות כנגד שנים עשר המזלות

ההקבלה בין שנים עשר השבטים לשנים עשר המזלות בולטת גם בחלום יוסף

וַיֹּאמֶר, הִנֵּה חָלַמְתִּי חֲלוֹם עוֹד, וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים, מִשְׁתַּחֲוִים לִי

בראשית לז:ט

כוכבים ומזלות

בכמה שפות לועזיות נקרא המגן דוד בשם כוכב דוד והמלה כוכב מעודדת פרשנויות אסטרונומיות ואסטרולוגיות כמו זו שבתמונה שאותה עיצבתי בפוטושופ לפי ספר של האוקולטיסט ישראל רגרדי, שנולד בשנת 1907 ונפטר בשנת 1985

את האמונה בהשפעת הכוכבים היטיב לבטא רבי אברהם אבן עזרא שכתב בשירו

גלגל ומזלות במעמדם, נטו במהלכם למולדתי

לו יהיו נרות סחורתי, לא יחשך שמש עדי מותי

איגע להצליח ולא אוכל, כי עוותוני כוכבי שמיי

לו אהיה סוחר בתכריכין, לא יגוועון אישים בכל ימי

גלגל המזלות

קצת קשה לראות בתמונה הזאת בגלל שהמצלמה לא מספיק רחוקה אבל תאמינו לי שכל מה שאתם רואים כאן נמצא בתוך הקסגרמה. רצפת הפסיפס הזאת נמצאת במוזיאון ברדו בטוניס. היא נוצרה במאה השלישית. העבירו אותה למוזיאון ברדו מאתר ביר שנה ליד זגואן שבמרכז טוניס.

במרכז התמונה שבעה קיסרים רומיים שמייצגים את ימי השבוע, או את השמש הירח וחמשת כוכבי הלכת שניתן לראות בלי טלסקופ: מרקורי, ונוס, מרס, יופיטר וסטורן. סביבם החיות המקודשות להם: זאב, נשר, יונה, סוס, שור ותיש. סביבם המזלות. התמונה היא באדיבות ביביג'יאן שפרסמה אותה לראשונה בפליקר

בעמוד 37 בספר חותם שלמה בעריכת ד"ר רחל מילשטיין בהוצאת מגדל דוד המוזיאון לתולדות ירושלים ישנו קטע שמצביע היטב על משמעות פסיפס זה

מאז ימי קדם סימלה צורת המעגל את כיפת השמים או את הקוסמוס כולו. חלוקתו השווה של המעגל לשש יחידות מציגה את הסדר בקוסמוס ואת התנועה ההרמונית של כוכבי השמים ועל כן לא יפלא שהכוכב המשושה נבחר כבסיס לקומפוזיציה של רצפת פסיפס רומית בתוניס שבמרכזה מתואר כוכב הלכת שבתאי, סטורן, וסביבו ששת כוכבי הלכת האחרים וסביבם תריסר המזלות. פסיפס תוניסאי זה הוא הדוגמה היחידה שבה ההקסגרמה והכוכבים משתלבים לכלל קומפוזיציה בעלת משמעות סמלית