מאמר שלי התפרסם ביקום תרבות של אלי אשד

מאמר שלי התפרסם ביקום תרבות של אלי אשד

מה למגן דוד ולפיתגוראים?

ינואר 15, 2018

ח"י בצורת מגן דוד

המגן דוד מורכב מ-18 צלעות של ששה משולשים

ביבליוגרפיה למגן דוד

שנה	א. סקירות כלליות
1902	Vajda, B., "On the History of the Shield of David" (Hungarian), in: Magyar Zsidó Szemle XVII (1900), 310-322
1907	אייזנשטיין י.ד. , אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק 1907-1913
1916	Güdemann, M., "Der>Magen David< oder Davidschild", in: Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums 60 (=24) (1916), 135-139
1938	Nussenblatt, T., "מגן דוד", in: YIVO-Bleter 13 (1938), 460-476
1947	Grunwald, M., "The Magen David [Translated from the German by Hilde Kisch]", in: Historia Judaica 9 (1947), 178-188
1948	Scholem, G. "מגן דוד - תולדותיו של סמל" , in: Luah Haaretz, Tel Aviv 1948-1949, 148-163
1972	Scholem, G., Art. on "Magen David", in: Encyclopedia Judaica, Vol. XI, Jerusalem 1971 ff., 687-697
1990	קוסטה מ., "חתך הזהב חותם שלמה ומגן דוד", פועלים, 1990
1991	Plaut, W.G., The Magen David. How the Six-pointed Star Became an Emblem for the Jewish People, Washington D.C. 1991
1996	Oegema, G.S., The History of the Shield of David. The Birth of a Symbol (Realms of Judaism 62). Frankfurt a/M 1996.
2000	הלל רויטר כתב בהרחבה בצרפתית בחוברת קונטרס, באפריל אלפיים, על המקורות הלא יהודיים של הסמל מנקודת מבט חרדית (אנטי ציונית).
2007	ברקן, ז. , מגן דוד שחור לבן, הוצאה פרטית, 2007. הספר מסכם את הבלוג "אלבום מגן דוד".

שנה	ב. צורת הסמל
2007	ברקן, ז. , מגן דוד שחור לבן, הוצאה פרטית, 2007
1990	קוסטה מ., "חתך הזהב חותם שלמה ומגן דוד", פועלים, 1990
1990	Illuminations from Hebrew Bibles of Leningrad. Originally Published by D. / Günzburg and V. Stassoff. Facsimile of the 27 Original Large Colour Plates Accompanied by a New Introduction with 25 Additional Plates by B. Narkiss , Jerusalem 1990
1886	Gunzburg, D.; Stassof, V. L'ornement hébreux, Berlin 1905 (= Ornamentation des anciens manuscris hébreux, St. Petersburg 1886)
1974	Avrin, L., The Illumination of the Moshe ben Asher Codex of 895 C.E. , Diss. Univ. Michigan 1974

שנה	ג. שם הסמל
500	המקור הקדום ביותר לביטוי חותם שלמה נמצא בתלמוד בבלי, גיטין ס"ח, שם מובאת אגדה המספרת שלשלמה המלך הייתה טבעת חותם שבאמצעותה שלט בממלכת השדים.
500	הביטוי מגן דוד מוזכר לראשונה בתלמוד בבלי, (מסכת פסחים, דף קי"ז, ב) כשם של הפטרה
1956	Preisendanz, K., Art. on "Salomo", in: Paulys Realencyclopädie der Classischen Wissenschaft Supplement 8, Munich 1956, cols. 660-704
1997	גולדמן זאב, סמל השושן: מקורו, משמעותו ותולדותיו בימי קדם, שנתון למקרא ולחקר המזרח הקדום,מאגנס תשנ"ז ע' 197 -221)
2000	אורי אופיר, כתב במחקרו (בעיתון הצופה ב - 9.5.2000. בעיתון מקור ראשון ב - ‏23/4/2004. בירחון "זמן ומקום" – באייר תשס"א) על מקורו היהודי של המגן דוד, כי בתקופת יציאת מצרים אלוהים ברא את המגן דוד במנורת המשכן. אורי אופיר הוכיח על פי מפרשים מסורתיים שהמגן דוד היה בצורת פרח שושן צחור.
1991	Klagsbald, V., "'Comme un lis entre les chardous'. De la symbolique de la fleur de lis aux origines du Magen Dawid", in: Revue des études juives CL.1-2 (January-June 1991), 133-150
1966	איילת השחר הראובני מציגה במאמרה (התפרסם בעיתון "היום" 1/7/1966: "מצמחי התנ"ך והתלמוד, השושן ומגן-דוד") תיאוריה לפיה בתקופת דוד היה המגן הקרוי על שמו עשוי מחודים שאותם היה החייל נועץ בקרקע באמצעות דריכה ברגלו בבחינת התגשמות נבואת בלעם "דרך כוכב מיעקב". לטענתה המגן דוד נבנה בצורת השושן (ליליום קנדידום)- הוא נרקיס העמקים.

שנה	ד. משמעות הסמל
1922	Grotte, A. (and H. Vorwahl), "Eine neue Hypothese über den Ursprung des Magen David" (and "Das Hakenkreuz"), in: Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums 66 (=30) (1922), 1-11
1934	Michaelis, J., "Das Davidschild. Ein Versuch zur Wiederauffindung des Symbolinhaltes", in: Der Morgen (1934), 80-85
1950	Wachseler, T., (טוביה וכסלר) 'המגן דוד משמעותו ומוצאו', in: Ha-Olam 26.1.50, 323-324 and 2.2.50, 339
1953	Diamant, P. I., "?כיצד הפך מגן דוד סמל היהדות" , in: Reshummot 5 (1953), 93-103
1970	כוכב הגאולה, פראנץ רוזנצווייג, ירושלים: מוסד ביאליק ומכון ליאו בק, תש"ל. הפילוסוף פרנץ רוזנצוויג נתן פירוש ייחודי למגן דוד, כשטען שיש משולש בסיסי שמאפיין את מוקדי המחשבה הפילוסופית בעולם: אלוהים, אדם, עולם, בעוד המשולש השני מסמל את שלשת עקרונות היסוד של היהדות: בריאה התגלות וגאולה.
1987	Eder, A., The Star of David. An Ancient Symbol of Integration, Jerusalem 1987

	שנה	ה. שימוש בסמל
נוצרים קופטיים	1904	J. Strzygowski, Koptische Kunst, Catalogue general des Antiquites Egyptiennes du Musee du Cairo, Bd. XII, Wien 1904, p. 140, 231.
מוסלמים	1994	ד"ר רחל מילשטיין, חותם שלמה, בהוצאת מגדל דוד, המוזיאון לתולדות ירושלים, 1994
קבלה	2011	אידל משה, נחמיה בן שלמה הנביא על מגן דוד והשם טפטפיה: ממגיה יהודית, לקבלה מעשית, ולקבלה עיונית. תא שמע א (תשע"ב) 1-76, 2011
קבלה	2008	גרשם שלום, "מגן דוד: תולדותיו של סמל", בהוצאת משכן לאמנות עין חרוד, 2008
ציונות	1896	Herzl, Th., Der Judenstaat. Versuch einer modernen Lösung der Judenfrage, 1896, reprint Berlin 1918
אנטישמיות	2001	סקירה כללית מנקודת מבט אנטישמית  O. J. Graham, Six-Pointed Star: Its Origin and Usage, 2001.
אנטישמיות	1976	Hirsch Goldberg The Jewish Connection. NY: Stein & Day, 1976 .סקירה כללית מנקודת מבט אנטישמית

Notes	שנה	ו. סמלים נלווים
טלאי צהוב	1996	Oegema, G.S., The History of the Shield of David. The Birth of a Symbol (Realms of Judaism 62). Frankfurt a/M 1996.
טלאי צהוב	2008	ברקן ז., אלבום הטלאי הצהוב, הוצאה פרטית, ירושלים 2008
פנטגרמה	1930	Winkler H. A., Siegel und Charaktere in der Muhammedanischen Zaubere
פנטגרמה	1918	José Leite de Vasconcelos, Signum Salomonis, 1918
דגל ישראל	1991	אליק מישורי, לקורותיו של דגל מדינת ישראל, קתדרה, 62, תשנ"ב, 1991, 155-171.
מנורה	1998	רחל ארבל,‫ בין המנורה והמגן-דוד: סמל ציוני בהתגבשותו לאור המנורה, קטלוג תערוכה, ירושלים: מוזיאון ישראל, תשנ"ח, 1998, עמ' 187-190 .
מנורה	1999	Rachel Arbel In the light of the Menorah, 1999. - p. 205-209.The book concludes with a discussion of the relationship between the menorah and the Magen David, a symbol that has accompanied the menorah since the late middle Ages, sometimes even taking its place.

ממצא	שנה	ז. ממצאים אחדים
אבן גבול בווינה	1913	גרונוואלד מ., געשיכטע דער יודען אין ווין 1625-1740 , וינה 1913
אבני חופה	1991	Wiesemann, F., "Der Davidstern auf Hochzeitssteine", in: Der Davidstern. Zeichen der Schmach - Symbol der Hoffnung, Stegemann, W.: Eichmann.J. (Ed.). Dorsten 1991, 86-91
אגינה, אי ביוון	1907	Ernest Babelon, Traite des monnaies grecques et romaines. II, 1 (Paris 1907) p. 661.
בולים	1957	Tolkowsky, E., "The Magen David on Stamps", in: The Holy Land Philatelist 111.33 (July 1957), 738-739
גבעון	1973	אפרים שטרן ארץ-ישראל בשלהי תקופת המלוכה : סקירה ארכיאולוגית, קדמוניות ו’, תשלג 1973. מובאות שם תמונות של חרסים מגבעון מהמאה השמינית לפנה"ס ועליהם מגן דוד.
דגלי מדפיסים	1943	Yaari, A., Printer's Marks. From the Beginning of Hebrew Printing to the End of the 19th Century (Hebrew and English), Jerusalem 1943
הגניזה בקהיר	1886	Gunzburg, D.; Stassof, V. L'ornement hébreux, Berlin 1905 (= Ornamentation des anciens manuscris hébreux, St. Petersburg 1886)
הקסגרמה אטרוסקית	1929	Jeremias A., Handbuch der altorientalischen Geisteskultur, 1929, p. 196, Abb. 115.
הקסגרמה נבטית מחפירות גזר	1912	Macalister, R.A.S., The Excavations at Gezer, Vol. III, London 1912
חותם מצידון	1934	Diringer, D., Le Iscrizione antico-ebraiche Palestinesi, Florence 1934
חותמות	1987	Friedenberg, D. M., Medieval Jewish Seals from Europe , Detroit 1987
חותמות מהתקופה המינואית בכרתים	1981	Yule, Paul, Early Cretan seals: a study of chronology (Marburg studies of Pre- and Early History, Vol. 4) Mainz 1981
כפר נחום	1916	Kohl, H.; Watzinger, C., Antike Synagogen in Galilea, Leipzig 1916
לוח זמנים	1990	קוסטה מ., "חתך הזהב חותם שלמה ומגן דוד", פועלים, 1990
מגידו	1935	Herbert G. May, Material Remains of the Megiddo Cult, (Chicago 1935, p. 6.)
מצבה בטרנטום	1902	Adler, H.M., "The Jews in Southern Italy", in: Jewish Quarterly Review 14 (1902), 111-115
סמל בירה	1990	Freimark, P., "Davidschild und Brauerstern. Zur Synonymie eines Symbols", in. Jahrbuch 1990 der Gesellschaft für die Geschichte und Bibliographie des Brauwesens e.V., Berlin 1990, 49-69
פומפיי	1930	Marion Blake, The Pavements of the Roman Buildings, 1930
צרפת ובריטניה בתקופת הברונזה	1880	Dakwins William Boyd., Early Man in Britain and His Place in the Tertiary Period, London, 1880, p. 378,

הוברמן, אידה, and Ida Huberman. “Symbolism in Jewish Art Before the Emancipation and the Changes That Followed in Its Wake / סמלים באמנות היהודית לפני האמנסיפציה והשינוי בעקבותיה.” Proceedings of the World Congress of Jewish Studies / דברי הקונגרס העולמי למדעי היהדות, ח, 1981, pp. 113–118. JSTOR, www.jstor.org/stable/23528712.

מגן דוד בצילומים של יוסי רז

https://www.youtube.com/watch?v=41og58dvb0U&list=UUxWcU9CZxuzDDu0QMg0uL-g

דגל אדום עם מגן דוד שעשוי משלשה פסים כפולים

יצירה של אהוד שחורי וכל הזכויות עליה שמורות לו

זה הזכיר לי את הרשת האין סופית של מגני דוד

http://magendavidalbum.blogspot.co.il/2007/06/blog-post_03.html

אלא שאצלם זה בא באוטומטית ואצל אהוד שחורי בבודדת 

מקורו הגיאומטרי של סמל המגן דוד

אוקטגרמה עם מגני דוד חרותות על מצבה ערבית 

מן המאה השמינית או התשיעית

שמוצגת במוזיאון קהיר

מקור: סיגנום סלומוניס מאת ליטה וסקונסלוס, 1918, עמוד 79

  חוקרים רבים משערים שמקורו של המגן דוד טבעי, מוחשי. ייתכן, הם אומרים, שמקורו בצורת הכוכב שבשמים, או בפרח בעל ששה עלים, או ב"כתר" הרימון, או בפתית השלג... אך מה שמשותף לכל הדוגמאות האלה הוא שהן אינן מורכבות משני משולשים משתלבים, שמהם נובע ייחודו של סמל זה, ומהם יונקת משמעותו העיקרית, ולכן, לדעתי, לאחר שחקרתי סמל זה ברציפות במשך חמש שנים, יש עדיפות להשערה שמקור צורתו בגיאומטריה, כלומר במופשט. אני מתאר לעצמי שמישהו, מתישהו, חילק את המעגל לשניים, ואחר כך לארבע ולשמונה. כאשר חיבר כל נקודה שנייה בקו נוצרה האוקטגרמה, שהיא צורה של שני ריבועים משולבים זה בזה (ראו בתמונה לעיל). הפעולה הזאת פשוטה כל כך שאפילו איננה מצריכה סרגל ומחוגה. השילוב של הריבועים מצא חן בעיני כל מי שראה אותו, כי יש לו מסר צלול וחד של אחדות הנפרדים, של האחדות שבריבוי, של השתלבות השניים לאחד, בבחינת "עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד (בראשית ב כד)".
לאחר זמן מישהו ניסה לגלות אם יש צורות משתלבות אחרות שנוצרות מחלוקת המעגל למספרים אחרים. ואכן, כאשר חילק את המעגל לששה חלקים, וחיבר כל  נקודה שנייה בקו, נוצרה לנגד עיניו המשתאות  ההקסגרמה (המגן דוד), שהיא צורה של שני משולשים משולבים זה בזה. ההבדל בין הריבועים המשתלבים לבין המשולשים המשתלבים הוא שמשולש הוא הצורה הגיאומטרית הבסיסית ביותר, הוא אבן יסוד שממנה מורכבות צורות אחרות, כמו האטום. למסר של השתלבות הנפרדים, נוספה משמעות של השתלבות אבני היסוד, של התחלתיות, כי המורכבות מתחילה בשניים, למרות שהתנאי לקיומה הוא האחד.  

פנטגרמה

הכוכב המחומש (הפנטגרמה) והכוכב המשושה (ההקסגרמה) משמשים כסמלים בתרבויות רבות. ההיסטוריה שלהם מתנהלת בקווים  מקבילים, ולעתים קרובות הם החליפו זה את זה. אצל היהודים הם נקראו חותם שלמה ומגן דוד- אך שמות אלה מרחיקים את משמעות הסמלים האלה מן המקור הגיאומטרי שמשותף להם. לעומת זאת היוונים, שהגיאומטריה הייתה אחד מעיסוקיהם העיקריים, קראו לפנטגרמה בשם פנטאלפא, חמש אותיות אלפא (מאוחר יותר נקראה צורה זו בשם פנטנגל שמשמעו חמש זוויות). הפנטגרמה שימשה גם כסמלם של הפיתגוראים. למגן דוד קראו ביוונית הקסאלפא, שמשמעותו שש אותיות אלפא. ואכן הצורה של הכוכב המחומש מורכבת מחמש זוויות, ושל הכוכב המשושה משש זוויות. הפנטגרמה מבוססת על המחומש וההקסגרמה על המשושה. 

המחומש מחלק את 360 מעלותיו של המעגל לחמש, ומייצר סביב מרכז המעגל חמש זוויות בנות 72 מעלות כל אחת. המשושה מחלק את 360 מעלותיו של המעגל לשש, ומייצר סביב מרכז המעגל שש זוויות של 60 מעלות. המכנה המשותף לשני מספרים אלה הוא 12. כל זווית פנימית במחומש היא:

6.12=72

ואילו כל זווית במשושה היא:

5.12=60

בנוסף, כל זווית מחמש זוויות הפנטגרמה היא בת 36 מעלות שהן

36=3.12

וכל זווית משש זוויות ההקסגרמה היא בת 60 מעלות שהרי היא מורכבת משני משולשים שווי צלעות, שכל אחת מזוויותיהם היא בת 60 מעלות.

מגן דוד שבנוי משש אותיות A

האות היוונית אלפא נראית כמו האות האנגלית A ומקורה באות אל"ף הפיניקית, שהיא A ששוכבת כשראשה כלפי שמאל. כך או כך כולן נראות במו המחשה למושג הזווית, וגם כיום כאשר אנחנו רוצים להראות למישהו לאיזו זווית אנחנו מתכוונים אנחנו מחברים את זרועותיה בקו. האל"ף היא האות הראשונה באלפבית הפיניקי והעברי, וה- A היא האות הראשונה באלפבית הלטיני, ולכן הן מסמלות התחלה, וכך גם הזווית, קודמת לכל צורה הנדסית, לכל מצולע, ובאה לפני המשולש, הריבוע, המחומש, המשושה ודומיהם. פלוטרך מספר בספרו "מוראליה" (ענייני מוסר) שהיוונים קיבלו את האלפבית שלהם מפיניקי בשם קדמות (שם שמעיד אף הוא על התחלה) שהיה תושב העיר היוונית תביי.  גם בברית החדשה מופיעה האות אלפא במובן של התחלה: "אני אלפא ואומגה, ההתחלה והסוף, הראשון והאחרון" (ספר התגלויות, 22 13).

בעצם ההתחלה אצל היוונים מגולמת במספר הראשון, אחד. בגיאומטריה מקבילה לו צורת המעגל, שקראו לה ביוונית בשם מונאדה. כל המספרים הם תולדה של חיבור האחד עם עצמו שוב ושוב. החמש הוא חיבור של האחד עם עצמו ארבע פעמים. השש הוא  חיבור של האחד עם עצמו חמש פעמים. המעגל הוא סמל לשלמות ולכוליות, וחלוקתו היא המחשה לחלוקה, לפיצול ולריבוי. המצולעים המשוכללים מוקפים במעגל, שהוא מקורם. המעגל הוא גם מקורם של המגן דוד, הכוכב המחומש, והריבועים המשולבים, ואולי אפילו של הצלב, שמחלק את המעגל לארבעה חלקים שווים.

למגן דוד נלווים לעתים קרובות סמלים אחרים שמדגישים את מקורו הגיאומטרי. לעתים קרובות הוא חסום בעיגול או חוסם עיגול, חסום במשושה או חוסם משושה, משמש כמסגרת לשושן, רוזטה בת ששה "עלים", שהם תוצר של חלוקת המעגל באמצעות מחוגה לששה מעגלים שווי גודל. הדמיון בין הרוזטה הגיאומטרית  לבין פרחים בעלי ששה עלים כמו השושן הצחור, השפיע על מעצבי הסמלים להמיר לעתים את הרוזטה המופשטת בפרח המוחשי, אך לדעתי זהו פיתוח מאוחר. לעומת המגן דוד, הפנטגרמה והאוקטגרמה שמקורם גיאומטרי-מופשט באופן מובהק, סמל השושן הצחור, ה- FLEUR DE LIS, מקורו טבעי-מוחשי באופן מובהק. לשושן הצחור ל"כתר הרימון" לכוכבים, ולפתית השלג, יש לעתים קו מתאר בצורת מגן דוד (ללא הקווים שיוצרים שני משולשים משולבים), אבל זה כבר צירוף מקרים מדהים, שפותח פתח לסימול אחדות הניגודים מופשט ומוחשי.   

  

מגן דוד בקוראן

מגן דוד מזהב מופיע בכתב יד של הקוראן שנתגלה בסין ומתוארך למאה ה 17 לכל המאוחר

מקור:

http://en.wikipedia.org/wiki/Hexagram#mediaviewer/File:Qur%27an_4475.jpg

דרושים פרטים על המגן דוד הזה

המגן דוד מסותת באבן  שמידותיה 
חמישים ס"מ גובה
שישים ס"מ אורך
ו-עשרה ס"מ עובי

עיצוב דומה במגן דוד בסקי:
https://www.flickr.com/photos/46578348@N00/204800654/

אשמח לקבל בהערה, מתחת לתמונה זו, כל מידע שיכול לעזור לזהות אם זו יצירה יהודית או מוסלמית או נוצרית, למה זה שימש, ומתי זה נוצר 
(c) 
2014

מגן דוד שעיצב אורי אבנרי

בדקה ה- 24:20 בסרט "הנדון: אורי אבנרי" (במאי: יאיר לב; מפיק: דורון צברי, 2002) 
http://www.youtube.com/watch?v=qOjatVNOLGA 
מספר נחום זולוטוב שאייר את חוברות "במאבק - ביטאון תנועת ארץ-ישראל הצעירה" שאותן פרסם אורי אבנרי בשנים 1947/1946. על גבי השער שלהן מופיע מגן דוד. לדברי זולוטוב בסרט:  "זה יצירה שלו [של אורי אבנרי] - מגן דוד עם החצים האלה התוקפניים... פשיסטי בפירוש". 

מנורה בעיצוב מקורב למגן דוד

מנורה מן המאות הראשונות לספירה על דלת אבן (כורכר) ששימשה במערת קבורה יהודית 
דלת זו נתגלתה בחפירות ברחוב תנחום, אך מקורה כנראה בבית הקברות היהודי באבו כביר
במרכז הדלת משמאל חריץ למנעול
צילם ד"ר יגאל בן נון לפני כמה ימים במוזיאון יפו
(c)

ממרכז הצורה יוצאים ששה רדיוסים ויוצרים בעצם כוכב בן ששה קצוות
המשולש התחתון משמש כרגליים של המנורה
המנורה היא הסמל העיקרי שמתחרה לאורך הדורות עם המגן דוד על המעמד של מייצג היהדות. העיצוב הייחודי לעיל הוא צורת ביניים בין המגן דוד לבין המנורה. כמו במגן דוד הוא מורכב משני משולשים שווי שוקיים. 
הממצא מעורר את השאלה האם המגן דוד הוא וריאציה על הרעיון עיצובי של המנורה או להיפך?

הערה של הארכיאולוג גרשון אדלשטיין:
לפי דעתי ששת הקוים נעשו על ידי הסתת על מנת לקבוע את נקודת מרכז הדלת. נוסף לכך הבחנתי בעוד ארבעה קוים קטנים שגם הם, נראה לי, שמשו כקווי עזר. להם רשמתי מספור מ 1 ל 4