"בעוד
שיהודי אירופה העדיפו במאה ה-19 ובתחילת ה-20 להציב במרכז תשמישי הקדושה את לוחות הברית, נמצא שהמגן-דוד
מועדף כקישוט כלי קודש דווקא בארצות האסלאם. תפוצתו של סמל זה באמנות הליטורגית של צפון אפריקה או טורקיה מעוררת
תמיהה, לאור העובדה שהארצות הללו לא היו בשורה הראשונה של תפוצת ההשכלה ורעיונות האמנציפציה. מגן-דוד
השתלב בתשמישי קדושה אלו בדומה לשילובם של צורות עגולות קוסמיות או של שושני הרוחות. אפשר
להסיק מכך שהשתלבותו של הסמל הזה באמנות היהודית השימושית בארצות האסלאם כללה גם את מטענו המיסטי
והקוסמי. בנוסף לכך, חדרה הצורה כהשפעה אירופית חדשנית והייתה לחלק מהמסורת העממית. שתי המגמות, ההמשכיות
המיסטית והפולקלוריסטית והחיקוי של חדירות אירופאיות, היוו רקע לתפוצתו של המגן-דוד בקרב היהודים בארצות
האסלאם".
מקור:
הוברמן, אידה, and
Ida Huberman. “Symbolism in Jewish Art Before the Emancipation and the Changes
That Followed in Its Wake / סמלים באמנות היהודית לפני
האמנציפציה והשינוי בעקבותיה.” Proceedings of the World
Congress of Jewish Studies / דברי הקונגרס העולמי למדעי
היהדות, ח, 1981, pp. 113–118.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה