
הקסגרמה בחלון קתדרלה בסגנון גותי בעיר בורגוס שבספרד. הקתדרלה נבנתה במאה השלוש עשרה אבל החזית, שבה נמצאת ההקסגרמה, שופצה במאה השמונה עשרה, כך שלא ברור אם ההקסגרמה היתה כבר במבנה המקורי
אלבום תמונות זה (מאת זאב ברקן) מוקדש למגן דוד, למקורו, לעברו, למשמעויות השונות שמיוחסות לצורתו בתרבויות שונות, ולשימושים המגוונים בהם הוא מככב. תמצאו בו אלפי תמונות של מגן דוד, הקסגרמה, חותם שלמה, טלאי צהוב. החומר שמרוכז כאן שימש להוצאה לאור של חמישה ספרים ולהצגת ארבע תערוכות אמנות












בימי קדם הופיעו ברוב הקישוטים והחותמות מוטיבים של חיות או של פרחים, או של קוים גיאומטריים פשוטים כמו קוים מעגלים וריבועים. לעתים הופיעו בהם פרחים בני ששה עלי כותרת הנקראים רוזטות, כמו בחותם המצרי הזה [בספר ישנה תמונה שלא יכולנו להביא כאן] מן האלף השלישי לפנה"סאבל מאחר והיו בשימוש במהלך אלפי שנים עיצובים דומים לאלה אשר בהם היה לפרחים מספר משתנה של עלי כותרת, בין חמישה לשניים עשר, לא ניתן לומר שהפרחים בעלי ששה עלי כותרת קשורים להקסגרמה, שהיא צורה שמורכבת משני משולשים שווי צלעות שמשתלבים זה בזהמאחר ויש מספר מועט להפליא של תגליות ארכיאולוגיות אשר בהן המוטיב הזה כולל פנטגרמות או הקסגרמות ניתן לשער שמעט האומנים שהשתמשו בהן או עיצבו אותן פיתחו תפיסות מתמטיות או גיאומטריות שהיו מעבר ליכולת של חברות פשוטות של איכרים או של ציידים. אומנים אלה השתייכו אולי לחוגים בעלי חוכמה נעלה יותר, אולי לחוגי כוהנים. בעוד שאת הפנטגרמה ניתן לראות כתיאור של איש בעל ראש זרועות ורגליים, צורת ההקסגרמה מציעה לשים לב לניגודיות כאל אחד המאפיינים של עולמנו ואולי אף של הבוראמיעוט ממצאים ארכאולוגיים אין בו כדי להוכיח שדברים לא היו קיימים. עם זאת ראוי לציין שהפנטגרמה הקדומה ביותר היא מן האלף השלישי לפני הספירה (פרטים נוספים תוכלו לראות בפרק העשרים ושביעי), בעוד ממצאים עם הקסגרמות מופיעים הרבה יותר מאוחר. שבר חרס ועליו עיצובשדומה לחלק מהקסגרמה נתגלה על ידי מקליסטר בגזר והוא מן המחצית השניה של האלף השני לפני הספירהבכל אופן ספק אם השרטוט הזה אכן מתאר הקסגרמה, כפי שיש מי שטוענים, מכיוון שהזוויות של הצורה הזאת אינן אחידות וסביר יותר להניח שמדובר בזיג זג דקורטיבי שמקיף עיגול, ובו ככל הנראה שבע נקודות"הדוגמא העתיקה ביותר [של הקסגרמה] שאינה שנויה במחלוקת היא של חותם מן המאה השביעית לפני הספירה שנמצא בצידון והוא שייך ליהושע בן עשהיהו", כפי שפרופסור גרשם שלום מציין בספרו "קבלה". השם יהושע בן עשהיהו הוא שם עברי אופייני וזה מה שקושר את החותם הזה לתרבות היהודיתא. ר. גודיאנף טוען בעבודתו רחבת ההיקף "סמלים יהודיים מהתקופה היוונית-רומית" (כרך 1 עמוד 68) שמצא הקסגרמה על המשקוף של קבר יהודי סמוך לבית גוברין, מהתקופה ההלניסטית שלפני תקופת המכביםמשכנע ביותר הממצא מרמת רחל שליד ירושלים. הוא מן המאה הרביעית לפני הספירה, מסוף התקופה הפרסית או מתחילת התקופה היוונית בישראל והוא מראה בברור הקסגרמה עם אותיות עבריות עתיקות בפינות התחתונות שיוצרות את המלה יהד ומסמלות את יהודהממצא נוסף מישראל הוא ידית של כד עליה מוטבעת הקסגרמה ששימשה ככל הנראה כחותם מלכותי. ידית זו היא מהמאה השניה לפני הספירה, כלומר מתקופת המכבים. היא מוצגת במוזיאון המס בירושלים

ה', סלעי ומצודתי-- ומפלטי:אלי צורי, אחסה~בו; מגני וקרן~ישעי, משגבי



























לבונים החופשיים אין כנסיה יש להם היכל או לשכה באנגליתLODGE or TEMPLEמגן הדוד מקושר לזרם בבניה החופשית הנקרא הנוסח היורקי אוRoyal Archשעושה שימוש באגדות הקשורות לבית המקדש ולשלמה המלך

