קולר לחתול

התמונה של מגן דוד על גבי קולר לחתול היא באדיבות "ג'ילבין 3" שפרסמה אותה בפליקר תחת הכותרת חתול יהודי

אהיל סוכה ורוד מתוצרת יבוא ישיר

אהיל סוכה ורוד בצורת מגן דוד תלת ממדי (מרכבה) מתוצרת יבוא ישיר שמוצע למכירה בחנויות מובחרות לקראת סוכות הקרב ובא עלינו לטובה

ידית לדלת ישנה בבית עזוב בצ'ילה

תמונת מגן דוד על גבי ידית לדלת ישנה בבית עזוב בצ'ילה באדיבות "ד. קומפוזד" שפרסם אותה בפליקר. לא ידוע אם דיירי הבית הזה היו יהודים, אבל הרעיון של לשים מגן דוד על ידית דלת בהחלט ראוי לחיקוי

טטרגרמטון

התמונה באדיבותו של רוברט פולק שפרסם אותה בפליקר, והיא מראה חזית בית כנסת בבואנוס איירס שעליה טטרגרמטון מוקף במגן דוד מוקף בעיגול. טטרגרמטון ביוונית פרושו ארבע אותיות והכוונה לשם האל בן ארבע האותיות. רוברט פולק כתב לי שבעיניו זה סמל חזק שמסמל אחדות וקשר הדדי, סמל שמזכיר לו תמיד קשר משוכלל

שבכת חלון הקסגרמית

התמונה באדיבות מטד1974 שפרסם אותה בפליקר כחלק מסדרת תמונות מרהיבה שצולמה בארמון באיסטנבול. הוא נתן לתמונה את הכותרת: מגן דוד אבל מאחר וזו כנראה עבודה של אמן מוסלמי שאין מאחוריה כל כוונה יהודית אני הסתפקתי בכותרת שבכת חלון הקסגרמית, אן ליתר דיוק תבנית חוזרת עם דגם של חותם שלמה

אריחים באיסטנבול

 

הזהב מעניק למגן דוד נופך מלכותי שתואם את המוצא מהמלך דוד שמייחסים לו במסורת היהודית

התמונה באדיבות מטד1974 שפרסם אותה בפליקר ורואים בה תבנית רציפה של הקסגרמות שכל אחת מהן מורכבת מששה משולשים סביב משושה 

דגל מגן דוד הראשון

התמונה באדיבותו של "מטד1974 " שפרסם אותה בפליקר 

מלך בוהמיה צארלס הרביעי התיר ליהודי פרג לשאת דגל דומה לזה אך כאן זהו העתק של דגל אחר משנת 1648 שיהודי פרג קיבלו כאות הוקרה על עזרתם בהדיפת התקפה שבדית

גרשם שלום, בכיר חוקרי המגן דוד, כתב בספרו על הרעיון המשיחי ביהדות שההקסגון אינו סמל יהודי ואינו סמל של יהדות ואין בו דבר שיכול לעורר רגשות יהודיים דתיים, אך כפי שאתם רואים שם האל והשמע-ישראל מופיעים באופן ברור ביותר על הדגל הזה

לאהבה הזאת להקסגרמה של הקהילה היהודית של פראג של ימי הביניים נוספה הכרה רשמית. זה קרה בשנת 1354, בערך שבעים או שמונים שנים לאחר שבית הכנסת נבנה, כאשר צ'ארלס הרביעי, מלך בוהמיה, חגג את הגעתו לכס "האימפריה הרומאית הקדושה" שבירתה פראג , והעניק לקהילה היהודית את זכות היתר לשאת דגל משלה. בדגל זה, שהוא בצבע אדום, מופיעה הקסגרמה בסמוך למוט, והוא מייחד את אותה קהילה יהודית של פראג

מאחר והקיסר צ'ארלס הרביעי הדגיש את הצדק ואת החוק כעיקר בשלטונו - החוקה שלו ידועה בשם אגרת הזהב - אנחנו יכולים להניח בבטחה שהוא לא הכריח את הקהילה לקבל סמל זה, למרות שיתכן שהיה משקל בהחלטתו לנוהג להבדיל באופן גלוי לעין בין היהודים לבין הנוצרים; עם זאת עדיין זכות היתר הזאת להניף דגל משל עצמם כוללת הן את הזיהוי העצמי של הקהילה עם המגן דוד והן את ההכרה הרשמית של הקיסר ושל חצרו בסמל זה

עניין זה ראוי לציון מכמה בחינות

המגן דוד אומץ על ידי הקהילה היהודית באופן ברור, ולא רק על ידי יחידים כפי שהיה מקובל קודם לכן

השם של בית הכנסת , אשר בדרך כלל נכתב כך: "אלטענויעשול" - בית ספר ישן חדש - נגזר מהמלה העברית "על תנאי". ישנה אגדה שמספרת שאבן הובאה מבית המקדש החרב בירושלים לבית כנסת זה, והיא ששימשה כאבן היסוד שלו כאשר נלווה להבאתה לפראג התנאי שהיא תוחזר למקומה כאשר בית המקדש יבנה מחדש

בית הכנסת הישן חדש הינו בית הכנסת העתיק ביותר באירופה, ובעצם הוא נמצא בבירה האירופית הראשונה, פראג

בית הכנסת שרד ללא נזק את תקופת הסערה הנאצית. לא חרדת הפגיעה בקודש מנעה את הנאצים מלהשמיד את בית הכנסת הישן חדש: הוא ניצל בגלל שהנאצים התכוונו להפוך אותו למוזיאון לאחר שינצחו את אויביהם ובכך קיוו שינציח את התגברותם על העם הנבחר

אל הדגל הזה משנת 1354 היתה מאוחר יותר התייחסות במסמך כאל הדגל של המלך דוד, הדומה לדגל של בית הכנסת הגדול

המנהג של נשיאת דגל בזמן שמקבלים פני מלך התפשט כנראה גם להונגריה, והקהילה היהודית של אופן – בודפשט - ברכה את המלך מתיאס קובינוש בשנת 1460 לרגל נישואיו השניים. הדגל שלהם, שאף הוא היה בצבע אדום, הכיל שני מגני דוד לצד שני כוכבים אחרים

הנוהג של נשיאת דגל ועליו מגן דוד שב ומופיע גם בשנת 1527 בטקס לכבוד רודולף השני, ופעם נוספת בשנת 1648 כאשר היהודים קיבלו כאות הוקרה לאומץ לבם במלחמה נגד הפולשים השוודיים את הזכות להציג דגל שעליו מתנוסס מגן דוד. מעניין שבדגל זה יש במרכז המגן דוד מגבעת שנראית כמו כובע של הצבא השוודי. יתכן שזה פשוט מתאר "מגבעת יהודית" אותה חבשו היהודים בימי הביניים. בשנת 1716 נעשה העתק של הדגל הזה והוא נשמר בבית הכנסת הישן חדש המפורסם של פראג. באורח פלא, גם בית הכנסת וגם הדגל שרדו את הסערה הנאצית

תרגום הקטע לעיל מאנגלית לעברית נעשה באדיבות הוצאת ראובן מס

והוא לקוח מפרק א (יד) בספרו של ד"ר אשר אדר: מגן דוד סמל עתיק של איחוד

כוכב ים יהודי

התמונה באדיבות פול דילינהאם מפליקר

כאשר אורי אופיר כתב את מאמרו על מקורו היהודי של המגן דוד הוא בדק פרחים בעלי ששה עלים ןפתיתי שלג בעלי ששה קצוות, אבל הוא לא חלם לבדוק כוכב ים כי בדרך כלל יש לכוכב ים רק חמישה קצוות. ככל הנראה מדובר כאן באיזו תופעה חריגה, אבל יתכן שמי שהמציא את צורת המגן דוד ראה דווקא את היוצא מן הכלל ולא את הכלל ולקח אותו כדוגמא

מגן דוד של חג המולד

התמונה של מגן דוד בעץ חג המולד היא באדיבותו של "טובהאורנוטטובה" שפרסם אותה בפליקר

התמונה מצאה חן בעיני כיוון שהיא משדרת אופטימיות תמימה לגבי היחסים העתידיים בין יהודים לנוצרים

מגן דוד על דלת בתוניס

ד"ר רחל מילשטיין, ראש החוג ללימודי האסלאם והמזרח-התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים, הרצתה בבית הנשיא במסגרת חוג יהדות-אסלאם על סמלים בעיטורי התנ"ך הקדומים. להלן קטע מדבריה

סמל הכוכב, בעיקר זה העשוי מתשליב של שני משולשים הפוכים זה לזה והמכונה בשם "חותם שלמה" (מאוחר יותר כונה "מגן דוד" בפי היהודים). כוכב זה מסמל את שמו הגדול של הבורא, את הידע שמקורו בבורא, את השמים ותנועת כוכבי הלכת ואת רעיון המלכות בכל מובניו. צירוף המשמעויות הללו בסמל הכוכב נותן לו כוח עצום, ולכן הוא משמש מגן גם במשמעות מגית, וכך ממשיך מסורת ארוכה, קדם אסלאמית, של הצמדת קמעות לחומות ערים. בפוסטאט עצמה נמצא כוכב כזה על כרכובי הקשת של בית מגורים מן המאה התשיעית, ובתוניס הוא רווח על דלתות גם בימינו אלה

גלשתי באינטרנט בתקווה למצוא תמונות של המקומות אודותיהם הרצתה רחל מילשטיין. את כרכובי הקשת של בית מגורים מן המאה התשיעית ברובע הקהירי הקדום פוסטאט לא מצאתי אבל דוגמא לדלת טוניסאית בת ימינו מצאתי. התמונה באדיבותו של
ברייאן מקמורואו
pbase

המגן דוד של תיקון גר

התמונה באדיבותו של "תיקון גר" שפרסם אותה בפליקר תחת הכותרת אדם במנורה

תיקון גר כתב לי שצילם תמונה זו מיד לאחר שרכש מצלמה דיגיטלית מאחר ורצה לבחון את הביצועים שלה. את החנוכיה רכש לאחרונה לאור ניסיונו לחדור יותר לעומק של משמעות יהדותו. אני אוהב את הסביבה הבוהקת שמפארת את הסמל הלאומי שלנו ותואמת את יחסי אליו, ולכן ביקשתי מתיקון גר לאפשר לי לפרסם אותה כאן

יוצאים קבוע

המנורה היתה במשך דורות הסמל הלאומי של עמנו- ארכיאולוגים מצאו הרבה יותר מנורות מאשר מגיני דוד בחפירותיהם. כיום דומה כאילו המגן דוד תופס את המקום הראשון בחשיבותו כסמל לאומי, אבל הכי נחמד זה כאשר הם יוצאים ביחד, כמו בתמונה הזאת שבאדיבות סי. כהן מפליקר

פסל יזכור של יעקב אגם

ידידי הותיק יהודה ששמע על ענייני במגיני דוד הפנה אותי לפסל יזכור של יעקב אגם שעשוי מששה מגיני דוד לבנים לזכר ששת מיליוני הנספים בשואה. הפסל מתנוסס על גג ישיבת "נתיב אריה" שנמצאת ברחבת הכותל והוא אמור להיות מואר בלילה באמצעות גז. למרות שהתבוננתי היטב על כל הגגות שניתן לראות מרחבת הכותל לא ראיתי את הפסל ונאלצתי לבקש מיהודה באמצעות הפלאפון לכוון אותי באופן יותר מדוייק ואז ראיתי שהפסל אינו מואר. אחרי כמה ימים חזרתי בשעות היום לצלם אותו: מברור שערכתי עם הנהלת הישיבה התחוור לי שתאורת הפסל איננה מופעלת בגלל בעיות בטיחות. מענין מה יעקב אגם חושב על זה

מגן דוד, חיזבאללה

התמונה באדיבותו של אנדרו קרטון אשר פרסם אותה בפליקר תחת הכותרת אז מלחמה והתכוון לתנועת החיזבאללה שהכריחה אותנו הישראלים לשלוף את חרבנו. יש לעתים נטיה לתפוס את הסמל מחוץ להקשר המקורי שלו אבל כאן אין לאן לברוח - מגן דוד התחיל מהקרב שלו נגד גוליית. דרך אגב, חיזבאללה הרבה יותר מפורסמים ממה שחשבתי: כאשר מכניסים את המלה חיזבאללה לתיבת החיפוש בגוגל מקבלים מאה שמונים ושמונה מיליון תשובות

חמקן

משושה בתוך מגן דוד בתוך משושה - מדרכה בשער ציון אליה הפנה אותי שוער ערבי בכנסיית דורמיציון כשחיפשתי אחר מגן דוד רומאי מהמאה הראשונה, שאמור להיות בחצר כנסיית האחיות מציון. למרות שעמדתי מעליו לקח לי הרבה זמן להבחין במגן דוד הזה; נראה לי שזה מה שקורה לרוב האנשים שעוברים כאן מדי יום: זה פשוט מגן דוד חמקן

נוקשות צהובה

התמונה באדיבות תמרה עדן מאמסטרדם שפרסמה אותה בפליקר תחת השם "מחוץ למוזיאון היהודי". תמרה כתבה לי שצילמה את התמונה בגלל שאהבה את הנוקשות של המגן דוד הצהוב אל מול הבהירות של השמים

לבן על גבי שחור

התמונה בשחור לבן של מגן דוד על מצבה מתפרסמת כאן באדיבות וילקיקוקו מ"פליקר", שכתב לי שבבית קברות זה במונטריאול קבורים אביו ורבים מבני משפחתו

עלי היתה לתמונה זו השפעה רגשית חזקה ולכן בחרתי לפרסם אותה כאן

פלינדרום חזותי

המגן דוד הוא פלינדרום חזותי: מאיזה כיוון שמסתכלים עליו הוא נראה אותו דבר

הוא נראה מלמעלה אותו דבר כמו מלמטה

הוא נראה מקדימה אותו דבר כמו מאחורה

הוא נראה מימין אותו דבר כמו משמאל

הרעיון שמובע באמצעות צורה זו הוא הרעיון של אחדות הניגודים

המגן דוד הוא המקום שבו לא משנה אם אתה ימני או שמאלני עשיר או עני אם אתה במעלה הסולם החברתי או בתחתיתו

מעניין שהפלינדרום החזותי הזה מושך אליו פלינדרום חזותי אחר

את ריבוע הקסם הרומי המכונה סטור

שבו ניתן לקרוא את אותן המלים מימין לשמאל ומלמעלה למטה

מ. קוסטה בספרו על חתך הזהב מביא צילום מדף של ספר מימי הביניים שבו ריבוע הקסם סטור מוקף במגן דוד:

דף מתוך ספר אלכימיה מאת אתנסיוס קירשר, אריתמולוגיה שפורסם בשנת 1665

Kircher, Athanasius, Athanasii Kircheri, Arithmologia p.220, published in 1665

ריבוע קסם מוקף במגן דוד מתוך ספר באלכימיה

ראו:
Friedrich Focke, "Sator Arepo.  Abenteuer eines magischen Quadrates"
Würzburger Jahrbuch 3 (1948) 367-401.

סביב המגן דוד ניתן למצוא גם פלינדרומים מילוליים

דוד שמופיע בשם מגן דוד
ישי - אביו של דוד (דוד בן ישי)

שש שהוא מספר המשולשים שמקיפים את המשושה שבמגן דוד, שהוא המקור למלה שושן, שצורתו בהיטל על היא צורת מגן דוד. לדעת החוקר אורי אופיר השושן הצחור, ליליום קנדידום, הוא המקור לצורת המגן דוד

חוח - מהפסוק בשיר השירים כשושנה בין החוחים
וו - האות השישית באלפבית העברי שמופיעה גם בשמו של דוד

התמונה לקוחה מויקימדיה

במקור היא בשחור לבן אבל אני עיצבתי אותה בפוטושופ

מגן דוד מקרח

התמונה באדיבות אזיקסה מפליקר

ישנו קשר הדוק בין המגן דוד לבין המנורה. החוקר אורי אופיר טוען שסמל זה מקורו במנורה ולכן אין להתפלא על הופעתם המשותפת

כדי לבדוק עד כמה החיבור הזה תופס במציאות הכנסתי לתיבת החיפוש בתוכנה לשיתוף תמונות שנקראת "פליקר" את המלה"מנורה" - קיבלתי מאות תשובות אך בחרתי את אלה שבהן הופיע סמל המגן דוד. תמונה זו היא לדעתי הכי מעניינת מאלה שקיבלתי, כי ממש קשה להעלות על הדעת שיש אפשרות כזאת בעולם- מה שנקרא המציאות עולה על הדמיון

התמונה באדיבות אזיקסה מפליקר

ספר ילדים

מגן דוד חמוד זה מופיע על הכריכה האחורית של ספר ילדים אמריקאי בנושא חנוכה

התמונה באדיבות "בסלוא" שפרסם אותה בפליקר ושלח לי אימייל שבו הוא מסביר שהוא יהודי ניו יורקי שהיה דתי בילדותו, התחתן עם נוצריה, ובמהלך השנים חינך את ילדיו ליהדות באמצעות ספר ילדים זה ודומים לו