ציורי הבריאה של דיק בן דור

כל הזכויות שמורות לצייר דיק בן דור
2008

שבעת האלמנטים

החוקר ד"ר דוד ענבר כתב לי את הדברים הבאים לגבי הקשר שבין צורת המגן דוד לבין המספר שבע:

המבנה הרגיל של המגן דוד, כולל שבעה אלמנטים:

שישה משולשים שקדקודיהם פונים כלפי חוץ והם מקיפים את המשושה, הוא האלמנט המרכזי עליו הם נשענים.

כידוע הספרה

7

מהווה את סיפור הבריאה המקראי ומציינת את מרכזיותו ואת קדושתו של היום השביעי, יום השבתת אלוהים מעבודתו. היא מציינת גם את סוף השבוע המקודש ביהדות ולכך יש להוסיף את מרכזיות חוקת המקרא המבוססת על הספרה 

7

השבוע, השבת, שנת השמיטה, שנת היובל ולחוקה זו משמעות חקלאית, היסטורית, סוציאלית שוויונית, ואין עוד כמוה בקרב העמים הקדומים. על כן מהווה המגן דוד גם סימבול מרכזי לעם ישראל בתחומים שהצגתי לעיל.

משמעותו של מגן דוד חסום במשושה

החוקר ד"ר דוד ענבר כתב לי את ההערות הבאות לגבי משמעותו של המגן דוד:

אם תצייר את המגן דוד, תקבל, כמובן, מבנה בעל שישה קדקודי משולשים שווי שוקיים, שאם תקיף אותם בקווים ישרים, תקבל משושה חיצוני שמתווה, בעצם, צורה של מגן (צינה) ושל מבנה גיאומטרי, המציין

12

משולשים: ששה משולשים שקדקודיהם פונים כלפי חוץ וששה משולשים, שקדקודיהם פונים כלפי פנים. סה"כ בולט כאן המספר החיצוני

12

ובמרכזו המשושה הפנימי שהם מקיפים אותו.כאן ניתן להסביר את אמונתם של שבטי ישראל, תריסר המשולשים, באל יחיד שמסומל על ידי המשולש המרכזי עליו הם נשענים.

ייתכן והמשושה המרכזי סימל גם את דוד כמלך המאחד את כלל שבטי ישראל ועל כן נקרא על שמו מבנה גיאומטרי זה. נזכור גם כי המספר

12

מבסס את המבנה השמשי השוויוני של השנה הקדומה

360

יום הנחלקים ל

12

חודשים בני

30

יום כל אחד

שהוא, לדעתי

המצאה מקורית של אבות האומה העברית מן האלף החמישי לפנה"ס!

יוסף חלם על יעקב וראה בו שמש, ואת אחיו ראה כאחד עשר כוכבי השמים שהשתחוו לו. תפישה דתית-מיתולוגית-אמונית זו באה לידי ביטוי בימים בהם חיו בני ישראל במצרים ושלטונם שם הפך אותם לאלים לאחר מותם. הפנתאון האלילי הקדום ביותר במצרים, מתבסס, ככל הנראה, על מייסדי שבטי בני ישראל במצרים. מהעובדה שחודשי שנה אלה קיבלו בסבב השני ההיסטורי גם שמות של מלכים ואחד מהם היה "מכיר", מצביעה על כך שלאחר נפילת השושלת העברית קיבלו חודשי השנה השמשית המצרית שמות חדשים ומותאמים יותר לזמנם, ורק אחד מחודשים אלה נותר - כנראה בשל חשיבותו הכוללת "מכיר", נכדו של מנשה, המופיע גם על גבי אסטילה מבית שאן בשמו המצרי "מ.כ.ר" כשהוא מהווה מוקד סגידה מצרי בעיר בית שאן, שהשתייכה לשבט מנשה.

עיצובים למספרי עמודים

זהו העיצוב של עשרת המספרים בתוך מגני דוד שעיצבתי עבור ספרי החדש שעומד לצאת לאור באנגלית. העיצוב לקוח מתמונה ששלח לי בן פיבן, תומך ותיק של בלוג זה. 

פיסול הודי מצועצע

התמונה של הקסגרמה מפוסלת ברמה אמנותית יוצאת דופן באיכותה צולמה בידי בן פיבן בהודו, וכל הזכויות עליה שמורות לו

עוד אופנוע הודי

התמונה של הקסגרמה עם סמל הודי צולמה בידי בן פיבן וכל הזכויות עליה שייכות לו 

מתי חי דוד המלך

שאלתי את החוקר ד"ר דוד ענבר מתי חי דוד המלך על מנת שאדע מאימתי עלי לחפש את העקבות הארכאולוגיים של המגן המיוחס לו. תוכלו להתעמק יותר בתיאוריה של ד"ר דוד ענבר בספר שהוציא בהוצאה עצמית בשנת 1988 תחת הכותרת: מסע אל העבר המקראי, פרק א' - אבות יורדים מלכים ועבדים; וכן במאמרו של זאב גלילי: יציאת מצרים זה לא מה שחשבתם". זאב גלילי כתב בפתיח:

הארכאולוגים טוענים כי אין כל ממצא המאמת את סיפור יציאת מצרים. ד"ר דוד ענבר סבור כי כולם טועים וכי לא חיפשו במקום הנכון ובזמן הנכון. הוא מקדים את זמן האבות באלפיים שנה וטוען כי יוסף היה מייסד שושלת מלכים עברים ששלטו על מצרים. תיאוריה מהפכנית או מדע בדיוני?

להלן תשובתו של דוד ענבר לשאלתי:

היתד הכרונולוגית לתולדות עם ישראל הנה יציאת מצרים, המתוארכת לשנת 3760 לפנה"ס שנה זו מציינת את סופה של התקופה הכלקוליתית בארץ ישראל.

עד שנת

3760

ישבנו במצרים כשליטיה הבלתי מעורערים, בתחומיה הבלבדיים של השושלת המצרית הראשונה, שהחלה עם מנשה הנקרא במצרית מנס. מייסד שושלת זו היה יוסף בן יעקב המכונה במצרים אוספיס. אחרון מלכיה של שושלת זו, "ששן", שהיה מצאצאי יהודה, גרם להעברת השלטון העברי לידי עבדו המצרי "ירחע" וזה כתוב בדברי הימים ב' פסוק 34 ואילך.

פשלה זו חייבה את משה, שנולד סביב עליית העבד המצרי הזה למלוכה, לחבר את חוקת המלך, האוסרת למנות על ישראל מלך נוכרי. דוד החל למלוך בשנת 3221

לפנה"ס לאחר

495

שנות השופטים ועוד ארבעים שנות מלכות שאול. קיומו של דוד באלף הרביעי לפנה"ס, מאפשר, כרונולוגית, להתחיל בשימוש במגן דוד כבר אז - הרבה לפני התרבויות המוכרות לנו במזרח הקדמון: שומרים, אוגריתים, בבלים ואשורים. ספר "תהלים" מהווה, אפוא, עדות היסטורית, ספרותית ואמונית והוא חובר ברבע האחרון של האלף הרביעי לפנה"ס.

סמל הגנה הודי על אופנוע

התמונה צולמה בידי בן פיבן וכל הזכויות עליה שייכות לו. להערכתי ההקסגרמה שמופיעה על אופנוע זה משמשת לרוכב 

המפוחד מסכנות כלי רכב אימתני זה, כסמל של הגנה  

מדליה רוסית

הקסגרמה מעל לראשיהם של אלכסנדר השני וריוריק במדליה רוסית משנת 1865
השאלה היא מדוע מופיעה כאן הקסגרמה

סמלים מלים ותרמילים

אמנות ייחודית של ציור (מגני דוד) על תרמילים

הצטברות של כוחות מכניים בשלד האדם

משה גולריק, מורה וותיק לאומנויות לחימה שפיתח אומנות לחימה ישראלית מקורית, מצא שלושה מגני דוד בשלד האדם, והוא מסביר אותם באופן ביו=מכני ולא בג'מבו ממבו מיסטי:

אזור אגן הירכיים: עצמות הרגליים לוחצות על האדמה ויוצרות כוח נגדי שכיוונו כלפי מעלה באלכסון לאורך צירים של צוואר הירך שמצטלבים אצל אנשים בוגרים בערך בששים מעלות. צירי הכוחות יוצרים משולש שווה צלעות שמכוון כלפי מעלה כך שהקדקוד העליון במרכז הכובד של הגוף בעמידה או בטאן-דיין הראשון לפי המסורת הסינית. הצירים של המשולש ההפוך נוצרים ע"י עצמות האגן. פנים האגן הוא המשושה, המבנה היציב ביותר.

ב. חזה- כשנתלים על הידיים צירי הכוחות שעוברים לאורך עצמות צוואר הזרוע מצטברים מול חוליית עמוד השדרה בנקודה שלפי הסינים נקראת הטאן דיין השני. זה מרכז הכובד של הגוף שתלוי על הידיים עם רגליים כפופות. הקצוות הפנימיים של הצלעות יוצרים את המשולש ההפוך. ביחד הם יוצרים מגן דוד שני.. הקדקוד התחתון ביותר מצביע על הטאן-דיין השני לפי המסורת הסינית.

ג. לסתות- צירי כוחות שפועלים בלסתות יוצרים את המגן דוד העליון. הקדקוד העליון מצביע אל העין השלישית או הטאן-דיין השלישי לפי המסורת הסינית.

דגל ישראל משמעויותיו ומקורותיו

עריכה ועיצוב המצגת: נתנאל הרפז ז"ל

נתנאל יהודה היה חביב ואהוב על כל מי שהכיר אותו.

למרות היותו חולה במחלה קשה (C.F) הרבה לעשות צדקה וחסד בגופו ובממונו.

גם את המצגת הזו הוא עשה ללא כל תמורה כדי לקרב את לבם של ישראל לאביהם שבשמים.

נתנאל נולד בד' תשרי תשמ"ו והחזיר את נשמתו הטהורה לבורא, בערב שבת נר שלישי של חנוכה, ז"ך בכסליו תשס"ח

תהי המצגת הזו לעילוי נשמתו

סמל ההשכלה בנפאל

התמונה של הקסגרמה מעל לחלון בית ספר בנפאל מתפרסמת כאן באדיבותו של משה גורליק , וכל הזכויות עליה שייכות לו. משה צילם אותה כשטייל בהרי ההימלאיה בשנת 1987. בנפאל נחשב סמל זה לסמל ההשכלה והוא מופיע לעתים קרובות מעל לבתי ספר וספריות

טבעות

באתר שנקרא "שלושה פנים לאחד" ומוקדש לשלושת הדתות המונותיאיסטיות, בפרק "פני האיסלם" מובאות כמה טבעות מא"י מן המאה השלוש עשרה, מן התקופה הממלוכית, ועליהן חותמי שלמה.

המוצגים הם מתוך תערוכה שהתקיימה ביוני, 2007 במוזיאון ארצות המקרא ירושלים בנושא הדמיון והשוני בסמלי שלוש הדתות המונותאיסטיות.

ארמונו של פטר האכזר בסבילה שבספרד

התמונה של חותם שלמה בערבסקה מפוארת במיוחד מן המאה השלוש עשרה היא באדיבות

Lynn Bodner

וכל הזכויות עליה שייכות לה. לין בודנר היא בין השאר גם חוקרת של ערבסקות והיא פרסמה כמה מאמרים בתחום זה בעיקר מהזווית המתמטית והגיאומטרית.

המסגד הכחול

התמונה של חותם שלמה בערבסקה כחולה היא באדיבות

Lynn Bodner

חוקרת של ערבסקות שפרסמה כמה מאמרים בתחום זה בעיקר מהזווית המתימטית והגיאומטרית

המסגד הכחול נמצא באיסטנבול והוא נקרא כך בגלל האריחים הכחולים שמפארים את קירותיו החל מתחילת המאה השבע עשרה

מנורת דוד

בחמישי לנובמבר 2007 התקיים בכיכר האומה, רחוב קפלן, בסמוך לבנין הכנסת בירושלים

טקס חנוכת המיצב "מנורת דוד" של האמן דוד סוזנה, תושב מבשרת ציון, המשמש כיועץ לאמנות ועיצוב של ראש העיר ירושלים. הפסל "מנורת דוד" נתרם על-ידי הארווי וגלוריה קיילי מניו-יורק.

לוגו מאותיות

צילום של חיים שטייר וכל הזכויות שמורות לו.

50 שנה למרכז הרפואי הלל יפה שהלוגו מגן דוד שלו מורכב מן האותיות שמרכיבות את שמו.

תמרור האץ

אתמול צילמתי במזג אוויר גשום תמרור האט בחניון בנייני האומה. בעזרת תוכנת פוטושופ הפכתי אותו לתמרור האץ, במחשבה שלמרות שהציונות מדשדשת כעת לאיטה במעלה התלול של הדרך להיות אור לגויים, עוד לא אבדה תקוותנו -יום יבוא והשמש שוב תופיע מבעד לעננים

חותמת קהילת בייטום

מקור התמונה במאמרם של

Joseph Jacobs & Albert Wolf

Jewish Encyclopedia

חותמת קהילת בויטום שבגרמניה נושאת עליה מגן דוד וכן כיתוב בעברית בנוסח: קהל בייטום.

חותמת קהילת דרעזדען

מקור התמונה במאמרם של

Joseph Jacobs & Albert Wolf

Jewish Encyclopedia

חותמת קהילת דרעזדען שבגרמניה נושאת מגן דוד וכיתוב בעברית: ק'ק דרעזדען.

חותמת קהילת קריסהבר

מקור התמונה במאמרם של
Joseph Jacobs & Albert Wolf
Jewish Encyclopedia
חותמת קהילת קריסהבר שבדרום גרמניה נושאת מגן דוד וכיתוב בעברית: קריסהבר קהל

חותמת קהילת קרמזיר

מקור התמונה במאמרם של
Joseph Jacobs & Albert Wolf
Jewish Encyclopedia
חותמת קהילת קרמזיר שבאוסטריה היא משנת 1690, והיא נושאת מגן דוד וכיתוב בעברית: קהל קרמזיר

חותמת קהילת פראג

מקור התמונה במאמרם של
Joseph Jacobs & Albert Wolf
Jewish Encyclopedia
שם מופיעות עוד כמה חותמות קהילה ועליהן מגן דוד.

סביר להניח שהסיבה לפופולריות של מגן דוד על חותמות קהילה בימי הביניים היא שהמשתמשים בחותמות אלה הכירו את המגן דוד בשם חותם שלמה. 

קהילת פראג החלה להשתמש בחותמת זו משנת 1627. רואים בחותמת מגן דוד שמקיף כובע שבדי שהוא, להערכת כמה חוקרים, מזכרת לעזרת יהודי הקהילה בהדיפת מתקפה שבדית על העיר. לדברי כותבי המאמר החותמת נושאת את הכיתוב חותמת קהילת פראג, עם האותיות בעברית מגזדרד במקום
Magistrat. בנוסף מפרטים כותבי המאמר כי החל משנת 1655 קהילת וינה השתמשה בחותמת שעליה היה כתוב קהלא קדישא פה ווינא. בשנת 1817 החלה הקהילה המרכזית והקהילה של יוצאי פורטוגל באמסטרדם להשתמש בחותמות שעליהן מגן דוד. 

חותם קהילת מטרסדורף

חותם קהילת רגנסבורג, שהיא הקהילה הראשונה של יהודים בגרמניה

חותם קהילת מיינץ

אליפז לוי, קמע

קמע הראשונה של השמש מתוך

Clavicula Solomonis

כולל מגן דוד, כיתוב בעברית ובלטינית.

המסגד בקורדובה

התמונה היא באדיבות

B. Lynn Bodner

והיא לקוחה ממאמר אודות התבניות הגיאומטריות בסבכות חלונות ובשערים של המסגד הגדול בקורדובה. מסגד זה נבנה במשך מאתיים שנה. עבד אל רחמן הוא שמו של השליט שהתחיל את בנייתו בשנת 784 .

יש לי חיבה מיוחדת לחותמי שלמה ערביים עתיקים, שנובעת בין היתר מן הניגוד המשווע שבין יחסם של מנהיגי ערב בתקופות הקדומות לכוכב בן שש הקצוות לבין היחס לאותו סמל בימינו. 

כרטיסי שנה טובה עכשוויים

המעצב הגראפי חיים שטייר מחיפה עיצב תמונת קולאז' זו של מגני דוד שהופיעו לאחרונה על גבי שנות טובות - חגיגה לעיני אוהבי סמלנו הלאומי.

שני-אי-אי לוחות הברית

תורה בתוך מגן דוד על גבי פרט מתוך תצלום של שנה טובה אותה שלח יהודי בשם משה בר יודא בשנת תש"ג לידידו. השנה טובה עצמה נמצאת באוסף הגדול של המעצב החיפאי חיים שטייר ומתפרסמת כאן באדיבותו.

עליה לרגל

מגן דוד, מנורה וציור של הכותל המערבי על גבי פרט מתוך תצלום של שנה טובה אותה שלח יהודי בשם משה בר יודא לידידו, חמש שנים לפני הכרזת המדינה. השנה-טובה עצמה נמצאת באוסף הגדול של המעצב החיפאי חיים שטייר והיא מתפרסמת כאן באדיבותו.

טובה הארץ מאוד מאוד

מפת ארץ ישראל בתוך ומחוץ למגן דוד- פרט מתוך תצלום של שנה טובה ששלח יהודי בשם משה בר יודא לפני עשרות שנים רבות לידידו. הכיתוב "טובה הארץ מאוד מאוד" לקוח מפרשת המרגלים במדבר י"ד, ז. השנה-טובה עצמה נמנית על האוסף הגדול של שנות טובות של המעצב החיפאי חיים שטייר. היא רוויה באהבת הארץ, ומשדרת רגש ציוני מקורי ותמים באופן שכבר קשה מאד להיתקל בו בימינו אלה; כשרואים אותה קשה שלא לחשוב שהשיא של הרגש הציוני כבר מאחורינו... וחבל.

ונדליזם

מגן דוד אדום על פני חומת הבריכה של גן מניה שוחט במרכז הכרמל בחיפה לפני ימים אחדים, כפי שצולם על ידי המעצב הגראפי חיים שטייר, שכל הזכויות על הצילום שמורות לו. התגובה הראשונה שלי הייתה: ונדליזם; אבל לאחר מכן חשבתי שאולי מדובר פה במחאה לגיטימית נגד הרשויות שמשקיעות כספים במותרות בזמן שרבים סובלים מרעב ומשאר מצוקות...

מצבות אנגליקניות

התמונה היא באדיבות

Webrarian

שצילם אותה בווילס בחצר כנסיה בעמק גלמורגן. עד כמה שזכור לי אלה התמונות הראשונות של הקסגרמות אנגליקניות שמתפרסמות באתר זה, שכל תכליתו ללכוד להבין ולסווג מופעים נדירים של צורת המגן דוד. אשמח אם תעזרו לי בהבנת מופע מסוים זה.

השניות אצל אליפז לוי

תמונת הקסגרמה זו מופיעה בפרק אודות השניות בספרו של המיסטיקן אליפז לוי, מגיה טרנסצנדנטלית

(1810-1875)

שפורסם בשנת

1896

לדבריו אחדות היקום מתגלה לנו באמצעות שתי הנקודות המנוגדות של המשולשים שבהקסגרמה. האור והצל שבשרטוטו מסמלים את התלות ההדדית שבין האור לצל, שלא היו יכולים להיראות כל אחד לבדו, כשם שהאמת אינה יכולה להתקיים בלי שניתן יהיה לטעות.

תקופת הברונזה

בספרו של פרופ' מיכאל קוסטה חתך הזהב חותם שלמה ומגן דוד, פועלים
1990
מצוין בעמוד

229

שההקסגרמה הופיעה

בתור קישוט על כלים שונים בצרפת בתקופת הברונזה

6000-1000

לפנה"ס

מקור:

Dawkins W.B. 1880

לא ברור מהניסוח לעיל אם ההקסגרמה הופיעה כבר מתחילת התקופה הנקובה, אבל אם כך הדבר הרי שזוהי ההקסגרמה הראשונה המוכרת לי. קוראים שיודעים עליה פרטים נוספים מוזמנים להעיר.

שטר כסף עותומני

חותם שלמה מקיף את הספרה עשר בשטר כסף עותומני נושן בערך של עשר לירות

מסדר שחר הזהב –2

הקסגרמה על גבי הריבוע הלבן בזרוע התחתונה של צלב הורד. התמונה היא מתוך הערך על מסדר שחר הזהב בויקיפדיה באנגלית.

מסדר שחר הזהב- 1

הקסגרמה בעיצוב של

Saveena

מפליקר לסמל של מסדר שחר הזהב. 

מגן דוד של יהודים משיחיים

עיצוב של

Saveena

מפליקר לסמל של היהודים משיחיים. 

האנציקלופדיה של השואה

טלאי צהוב על גבי עטיפת האנציקלופדיה של השואה בעיצובו של המעצב הגראפי החיפאי חיים שטייר.

הספר יצא לאור בהוצאת יד ושם, ספריית פועלים, ידיעות אחרונות וספרי חמד בשנת 1990

התמונה מתפרסמת כאן באדיבות חיים שטייר, וכל הזכויות עליה שמורות לו.

חיים כתב לי:

חבל רק שהסריקה של העטיפה לא מעבירה את חוויית המישוש של המשתמש.העטיפה מצופה בשכבת חומר מבריק (מה שקרוי בתעשיית הדפוס - למינציה מבריקה) והטלאי (המגן דוד) מובלט בגובה של כ-1 מ''מ כמו בכתב ברייל. העין רואה והאצבעות מרגישות

בול מועדים לשמחה ה'תשי"ב

מגן דוד לבן בין יונות דואר שנושאות מכתבים במקורן

תאריך ההופעה

16/09/1951

מעצבים: וינד וסטרוסקי

אליפז לוי ואחדות הניגודים

תמונת חותם שלמה זו מספרו של המיסטיקן אליפז לוי

Transcendental Magic

שפורסם בשנת

1896

נועדה להמחיש את תפיסת אחדות הניגודים: אור וחושך, חומר ורוח, טוב ורע. האגדה על שלמה המלך ושלטונו בשדים באמצעות טבעת החותם שלו מתאימה מאין כמוה למיסטיקנים שהתעניינו בשדים ובאפשרות לשלוט עליהם.

אליפז לוי הוא השם שבחר לעצמו המקובל הנוצרי אלפונס לואי קונסטנט

(1810-1875)

ד"ר ישראל שחק, הנזירים הישועים, ומקורו של המגן דוד

התועמלן האנטי ציוני המנוח ד"ר ישראל שחק

(1933 - 2001)

טען שהמגן דוד הגיע לדגל הישראלי מהמגן דוד שעל הדגל של קהילת יהודי פראג, שאותו העניק להם המלך פרדיננד השלישי. אותו מגן דוד הגיע לאותו דגל לאחר שבני משפחת "יהודי החצר" אופנהיימר, שהתקשו לבחור את הסמל בעצמם, פנו לנזירים הישועים של וינה, שהמליצו בפניהם על המגן דוד.

אינני מתפלא על כך שאנטי ציונים תוקפים את הסמל הציוני המרכזי, אלא על כך שאקדמאי אינו מביא מקורות להוכחת טענתו. להערכתי הסיבה להעדר מקורות אלה היא שהסיפור כולו מצוץ מן האצבע.

מגן דוד על דגל רינבואו

התמונה של מגן דוד על דגל הגאווה היא באדיבות דניאל גרין מפליקר שצילם אותה בפסטיבל רינבואו בפניקס שבאריזונה. המגן דוד אינו חלק מדגל הגאווה הרשמי שמורכב רק מששה פסים בצבעי הקשת

מנע אש בשדות

מגן דוד ירוק על גבי מעטפת דואר משנות הששים במסגרת מערכה לאומית למניעת שריפות בשדות.

השועל מייצג את שועלי שמשון ששרפו את שדות הפלשתים. 

פול לאפולי

הצייר פול לאפולי מרבה לצייר מגני דוד. עידו הרטוגזון כתב אודותיו במעריב:

נביא וצייר ואוטיסט וגאון מטורף... לאפולי הילד גם פגש אדם מסתורי בשם קונטי, שטען שביקר בספינות חייזריות. קונטי נתן ללאפולי הילדון מדליון המשלב את מגן הדוד ואת צלב הקרס. על פי טענתו של קונטי היה מקורו של המדליון חייזרי, ולאפולי מפרש את המשמעות האוקולטית של הסמל כביטוי לרעיון אחדות ההפכים.

מחאה אמנותית בקופנהגן, דנמרק

התמונה היא באדיבות

Ramon Arellano

מפליקר

שכתב בהסברו לתמונה שמדובר כאן במחאה אמנותית נגד המשטרה של הסדר העולמי החדש שמבוסס על סמלים כמו טילים, שרשראות, צלב נוצרי, צלב קרס ומגן דוד. לא ברור לי על מה מתבסס ההסבר הזה... די לי במוזרותה של התמונה ובהופעה המשותפת של סמלי המגן דוד עם צלב הקרס בכדי להפנות אליה את תשומת לבכם, הקוראים

אסטוניה, אנדרטה לזכר השואה

התמונה של מגן דוד חצוב באבן היא באדיבות

Larsz

מפליקר.

מה שאנחנו רואים כאן הוא מחצית מן האבן- במחצית השניה חקוקה מנורה.

צלב קרס בתוך מגן דוד

צלב קרס בתוך מגן דוד הוא מוטיב שכיח בהפגנות באירופה נגד מדיניות ישראל כלפי הפלשתינאים. תמונה זו של גרפיטי מגוטנברג שבשבדיה צולמה בידי

917press

מפליקר.

פסטיבל הסרטים השנים עשר

התמונה של מגן דוד שמורכב ממעין שילוב של קרני לייזר על גבי מודעת פסטיבל הסרטים השנים עשר

היא באדיבות אספנית התמונות ההיסטוריות סטפני קומפורט

אנדרטת נזכור בהר הרצל

מגן דוד על גבי אנדרטת נזכור בהר הרצל.

אנדרטה לזכר הלוחמים היהודים בצבאות פולין

מנורה ומגן דוד צהוב (לזכר הטלאי הצהוב?) על גבי האנדרטה בהר הרצל לזכר הלוחמים היהודים בצבאות פולין שנפלו במלחמת העולם השניה.

אנדרטה לשוטרים, הר הרצל

מגן דוד הוא הלוגו של משטרת ישראל. כאן הוא נראה על גבי אבן לציון חלקות השוטרים בהר הרצל

מתוך אתר האינטרנט של משטרת ישראל

סמל המשטרה מורכב מצורת כוכב, המזכירה את מגן הדוד. במרכזו האות "מ". הסמל עטור בעלי זית

הסמל תוכן וצויר במקור ע"י יחזקאל סהר , המפכ"ל הראשון של משטרת ישראל, אשר היה חובב ציור

מחווה לאפרים משה ליליין

בדף הפתיחה של ספרי על תולדות המגן דוד בתמונות שעומד לצאת בקרוב לאור סידרתי את ההודעה על זכויות יוצרים בצורת מגן דוד כפי שעשה אפרים משה ליליין בספר שירים מן הגטו שאותו אייר בשנת
1902
זו גם מחווה לליליין, הצייר הציוני הראשון, שאותו אני מעריץ ואוהב, גם הודעה ויזואלית לקורא על מה שהוא עומד לראות בדפים הבאים, וגם שינוי של החלק הכי מדולג בספר למשהו מעניין

מאה ועשר שנים לקונגרס הציוני הראשון

מנורה בתוך מגן דוד בלוגו של הקונגרס הציוני העולמי על גבי שלט בד שתלוי מעל לשער הכניסה להר הרצל; השלט מודיע על אירועי יום השנה המאה ועשר לקונגרס הציוני הראשון.

הלוגו של הקונגרס הציוני העולמי

מנורה בתוך מגן דוד בלוגו של הקונגרס הציוני העולמי שמופיע מעל לשער הכניסה להר הרצל

המנורה היא אחד הסמלים שמופיעים לעתים קרובות בסביבת המגן דוד

בול מתקופת נפוליאון השלישי

הפנה אותי אל הבול הנדיר הזה גדעון מפורום הבולים קולקט שכתב לי כי אנו רואים על גבי הבול

חותמת שעשויה מנקודות שמרכיבות הקסגרמה. הבול הוא בול צרפתי בערך חמישה פרנקים משנת

1869

מתקופת מלכותו של נפולאון השלישי. בחותמת זו השתמשו בקולוניות למיניהן.

בול מטונגה

תודה לגדעון מפורום הבולים קולקט על שהפנה אותי לבול מיוחד זה, שהוא הבול העגול הראשון שראיתי מעודי. גדעון הסביר לי שבולים לא תמיד מופיעים בצורה הרגילה, יש בולים שאפילו לא עשויים מנייר. הבול יצא לכבוד מטבע הזהב הראשונה של פולינזיה. ישנו כוכב בן שש קצוות מזהב במרכז צילום המטבע שבבול, מעליו מרחפים שלושה כוכבים נוספים שכאלה שמסמלים את שלושת האיים העיקריים של טונגה. בנוסף יש בצדדים שני כוכבים לבנים בני שש קצוות. ראו: סמל טונגה