יום שלישי, דצמבר 12, 2006

הרגשת הזמן שלנו

תרגום הקטע הבא מאנגלית לעברית נעשה באדיבות ד"ר אשר אדר והוא לקוח מהפרק יחס חלל זמן, שאינו מופיע בספר: מגן דוד סמל עתיק של איחוד, שיצא לאור בשנת אלף תשע מאות שמונים ושבע בהוצאת ראובן מס 
הרגשת הזמן שלנו

הרגשה זו מכוונת אל השמש ואל הירח, כפי שכבר ראינו. פתגמים כמו "הזמן עמד מלכת", "הזמן הולך ואוזל", וכו' מתארים בסובייקטיביות את הרגשות שלנו בקשר לקטע מסוים של זמן. אנחנו מחשבים אז בשכלנו את הרגשת הזמן שלנו עם כלל ההוויה שלנו. הרגשות הללו קיימים כמו כל הרגשות האחרים והם חלק מהטבע שלנו כבני אדם. הם נגרמים על ידי כוחות חיצוניים ופנימיים שמשפיעים על ההכרה שלנו
ככל שאנחנו שקועים בפעולה כך אנחנו מקבלים את התחושה שהזמן עובר מהר יותר, או שהוא לא זז, או שאנחנו מעבר לזמן (למשל במדיטציה עמוקה). אף על פי כן, הזמן שהוא תוצאה של תנועת כוכבי הלכת והכוחות אחרים נמשך כרגיל. יש הטוענים שפעולות כמו מדיטציה, תפילה, אהבה, וכו' מביאות אותנו קרוב יותר לאלוהות ופותחות אותנו לכוחות גבוהים ועדינים יותר (כמו מה שנקרא גלי אלפא בשפת המדע המודרני)
מצד שני, נראה הזמן כאילו אינו זז כאשר אנחנו עומדים בתור ארוך, או כלואים בתא בבית הסוהר או בליל שימורים. פתגמים כמו "הזמן רופא נאמן", "הזמן יעשה את שלו" הם מוטעים בגלל שהזמן אינו כוח, וגם אין כוח שניתן ליחס אותו אליו ; כוחות מסוימים מאוד זקוקים לפרק זמן מסוים, כדי לרפא, וכו', כפי שנאמר לעיל. במקרים של ריפוי נסי מיידי הכוחות המרפאים פועלים מיד, כלומר זמן הפעולה שלהם מתקצר מאוד
פתגמים כמן "זמן זה כסף", "הזמן יקר", וכו', חושפים מחשבות תת הכרתיות אודות אנרגיות שיש לנו ואשר אנחנו משתמשים בהן. כסף מייצג אנרגיות; צריכים לעבוד כדי להשיג את זה. הפתגם "רץ נגד השעון" מתאר ניסיון להתעלות אל מעל לכוחות שאנחנו צריכים להתמודד אתם. כחוק כללי אנחנו יכולים לומר שככל שיש לנו פחות זמן הוא נעשה יותר יקר. אנחנו אומרים "נצחי" על דברים שאנחנו חושבים שאינם מושפעים מבלאי. "להשגיח על הזמן", "לארגן את הזמן", פירושם לכוון תבניות מסוימות של אנרגיה שמסומנות על ידי שעות או על ידי נקודות אחרות של זמן כגון מדיטציות עם זריחה או עם שקיעה, תפילות, וכו' (במוסיקה הקלאסית ההודית ישנם קטעים שמנגנים רק בשעות מסוימות). "להגיע בזמן" פירושו לארגן את תבנית האנרגיה שלנו בדרך שתואמת לזו של השותף שלנו (עמית בעבודה, מטוס ממריא, וכו'). "בזבוז זמן", "הפסד זמן", משמעו בעצם בזבוז כוחות, מה שקורה כאשר נותנים להם להמשיך לעבוד בלי לנצלם, כלומר לתת להם להתבטל. נסיעה מהבית למשרד יכולה לקחת חצי שעה בפקק במקום 10 דקות בדרך פנויה. במקרה של פקק אנחנו נאלצים לתת לכוחותינו להתבטל.
בשפת הגרף שלנו, אורך הקו אי-בי כפוף לאורך הקו אי-סי. כאשר אנחנו מזדקנים הדברים "הולכים יותר לאט" בגלל שיש לנו פחות אנרגיה. כשמזדקנים הליכה של קילומטר יכולה לקחת זמן כפול מזה שלקח לנו כאשר כשהיינו צעירים
תהליך הזדקנות יכול לקבל מובנים שונים : בלאי, ז"א כוחות שעובדים עלינו או על כל דבר אחר; ו/ או התבגרות, צמיחה, ובמקרה זה אנחנו משתמשים בכוחות למטרה מסוימת בטווח הזמן שניתן לנו

אין תגובות: