יום שבת, יוני 30, 2007

גבעון


אפרים שטרן (בקדמוניות תשל"ג 1973 "ארץ ישראל בשלהי תקופת המלוכה, סקירה ארכיאולוגית", עמודים
2-17) מביא תמונה של מגן דוד חרוט על ידית של קנקן מגבעון, ולצדו מגן דוד נוסף שבתוכו מצויירת ציפור.
אפרים שטרן טוען
לדעתנו גם סמלים של מגן דויד החרותים על ידיות מגבעון מימי בית ראשון ושל מגן שלמה שעל חותמות ירושלים משלהי התקופה הפרסית אינם אלא העתקים של סמלים יווניים מאותם המקומות – כיוס ותאסוס- ששימשו לציון יינות. מכאן עולה מסקנה מפליגה גם לגבי כל סמלי המלכות האחרים שבטביעות יהודה, שהרי אם אמנם היה סמל-המלכות כפי שנוהגים לחשוב, חיפושית ולאחר מכן גלגל חמה מכונף וצורותיהם הסכמאטיות- צורת האות עי"ן וצורת האות טי"ת – מה טעם ישתמשו ביב ובקרתגו בסמלים של מלכי יהודה

=
מעניין שלאחר כאלפיים שנה, בימי הביניים, ההקסגרמה שימשה כסמל לאלכוהול ולחיבור של אש ומים באלכימיה, וכסמל של גילדת מבשלי הבירה. עד לפני כמה עשרות שנים היה נהוג לשים סמל זה על חנויות למכירת ברנדי

=
התמונה באדיבות אפרים שטרן.

אין תגובות: