יום שבת, נובמבר 04, 2006

השחתת מגן דוד במערת המכפלה


תרגום הקטע הבא מאנגלית לעברית נעשה באדיבות הוצאת ראובן מס 
והוא לקוח מפרק כג (א) בספרו של ד"ר אשר אדר: מגן דוד סמל עתיק של איחוד
את התמונה צילם ד"ר אשר אדר לפני כארבעים שנה

הבלבול והמדון שבעולמנו מתעוררים בעיקר כתוצאה מן העובדה שאנשים נוהגים לרדוף שלום ורווחה בהתאם לדעותיהם ובהתאם לשאיפותיהם האישיות, אף על פי שהם טוענים שכוונתם לטובה. דעות ושאיפות אישיות אלה אינם עולים כמובן בקנה אחד עם ההוראות האלוהיות שמסרו לנו משה והנביאים. הן רק מובילות לכל מיני התנגדויות, שלעיתים קרובות מכוונות נגד עם ישראל, עם הספר. אמת עצובה זו בולטת מתוך השרשרת הארוכה של מעשי האיבה נגד ישראל, ובמיוחד השואה, והג'יהאד של ימינו אלה. בעתיד היסטוריונים יתארו כנראה את הפרק האפל והמזעזע ביותר במאה העשרים כתקופה שבה עמדו בסכנת הכחדה אותם אנשים שהיו מיועדים לשמש ככוהנים המלכותיים של האנושות כולה. איום קיומי זה הכריח את הישראלים להלחם בעבר ועדיין מכריח אותם להלחם, מה שמאלץ אותם להסיט חלק ניכר מהאנרגיה הרוחנית שלהם לצורך מאבק ההישרדות

דרך אגב, איום זה על הישרדותם הפיסית תרם להמשכיות התשוקה היהודית הישנה להגשמה עצמית על פי הצו האלוהי מהר סיני. בגלל השואה באירופה ובגלל שעמי העולם סירבו לקבל פליטים יהודיים, לא נותרה ליהודים ברירה אלא לחזור, באופן חוקי ובלתי חוקי, אל אדמת אבותיהם כמקלט של הישרדות פיסית וכבסיס להתחדשות רוחנית. יתכן שדוקטור תאודור הרצל הבין שנסיבות אלה יכפו על היהודים את החזרה לארץ ישראל כאשר אמר לבאי הקונגרס הציוני הראשון בשנת 1897

בתוך 50 שנים תהיה לכם מדינה יהודית, בין אם תרצו ובין אם לא תרצו

בהקשר זה, הקרב המתמשך כאן בארץ האבות הוא מעין המשך להתנגדות המזוינת שהתחילה בגטו ורשה. העולם כנראה שכח שבמהלך מרד ורשה, המופתי הגדול אמין חוסייני התחיל לקרוא ל"מלחמה קדושה" נגד היהודים בשם אללה; הוא שידר את קריאתו מברלין שם שהה כידיד וכבעל ברית של הנאצים; בשנת 1946, אחרי אושוויץ ולפני הקמת מדינת ישראל, הוא הקים את הליגה הערבית לשם מלחמה כוללת נגד כל התנחלות יהודית באדמה שנקראה אז פלסטין

בעקבות קריאת המופתי, בחרו העמים הערביים להלחם במקום לדבוק במה שכתוב בקוראן שלהם. הקוראן יכול היה לכוון אותם "לתת מקלט ועזרה למי שהוגלו ונאבקו למען האל". הערבים יכולים היו להעניק ליהודים את הזכות להתיישב בארץ אבותיהם, אפילו תחת ריבונות ערבית. הם יכלו ללמוד מן הדוגמא ההיסטורית המאלפת של המלך כורש הגדול, שהקוראן קורא לו דהול קרנין. אבל במקום לקחת את המלך כורש כדוגמה, המנהיגים הערביים, עיוורים מגאווה ומשנאה, דחפו את בני ישראל למלחמה בזמן שאלה חוו את האסון הכי נורא בתולדותיהם. האיבה הזאת ליהודים של המנהיגים הערביים של התקופה שאחרי מלחמת העולם השניה עומדת בניגוד חד לגישה של סלח א-דין, שהציע לרמב"ם לקרוא ליהודים המפוזרים והנרדפים בגלות לחזור עכשיו, אחרי המפלה שהנחיל לצלבנים, אל אדמת אבותיהם. דוגמה נוספת היא של האימפריה התורכית המוקדמת, שקיבלה לתחומה את היהודים שהצליחו לברוח מן האינקוויזיציה. המאבק הנוכחי הוא דוגמה נוספת להתנגדות מזוינת בהיסטוריה היהודית שלאחר גלות בבבל, שכללה את מרד המכבים נגד היוונים, ואת המרד האבוד מראש נגד רומא. דוגמאות אלה מלמדות שהיהודים נלחמים רק כאשר עצם הקיום שלהם ניצב בסכנה. הרצון של עם ישראל תואם את ייסוד ציון הנצחית על ידי דוד המלך. השלום שכולם רוצים אינו יכול להיות מושג על ידי השמדה או פגיעה בציון, שהיא סמל ליעוד האלוהי של האדם
שלום גם אינו יכול להיות מושג על ידי השחתת סמל השלום, המגן דוד, כמו שעשה קנאי מוסלמי אשר ניסר שני משולשים מהמגן דוד באוהל יצחק ורבקה במערת המכפלה בזמן השלטון הירדני בחברון, כפי שרואים בתמונה לעיל

שלום אמתי ובר קיימא, ולכן הגורל האנושי

אינם תלויים ביכולתו של האדם ללמוד שיעורים חדשים או לגלות דברים חדשים, אלא בקבלת השיעורים שלמד מהנביאים לפני אלפי שנים

כפי שחרות על מרכז רוקפלר בניו יורק
הקוראן, הספר הקדוש למוסלמים, מבטא את האמת הזאת בדרך דומה. אנחנו קוראים שם שאללה אומר (מדבר בגוף ראשון רבים)
אנחנו הענקנו למשה הדרכה ולבני ישראל את ספר התורה למען יזכרוהו אנשי תבונה; ואתה המאמין התאזר בסבלנות כי הבטחת אללה תתאמת. בקש סליחה על חטאיך ושבח והלל ריבונך ערב ובוקר
בשורת המאמין" 56,57 
וכאשר לא רצה פרעה לשלוח את בני ישראל מארצו הטבענו אותו וכל אשר לו יחדיו ואחר כך אמרנו לבני ישראל התנחלו בא"י ביום האחרון תופיע בפנינו כהמון מעורב

בשורת מסע הליל שנקראת גם בשורת בני ישראל 104-106 
למד לקח מעבדנו דוד, שהיה בעל כוח ואייל ובעל תשובה והיטלנו עליו ועל ההרים מלכותו לשבחנו ערב ובוקר... ואת מלכותו חיזקנו, ונתנו לו את החכמה ואת כשרון ההבחנה והשיפוט בדין. .. ואחר כך אמרנו לו: דויד, עשינוך ממלא מקומנו בארץ ולכן שפוט בצדק בין האנשים ... אנחנו הורדנו אליך את ספר התהילים המבורך למען יעיינו בפסוקיו אנשי תבונה ויוזהרו

בשורת האות צ., 16,19,25,28

לכולכם [כלומר, יהודים, נוצרים, מוסלמים], קבענו דינים והלכות והייתם יכולים ברצון אללה להיות אומה אחת אך הוא רצה לנסות אותכם במה שניתן לכם לכן תתחרו ביניכם במעשים טובים כי כולכם אל אללה תשובו ום יבהיר לכם הכל ויסלק את חילוקי הדעות ביניכם

בשורת השולחן, 53 

אף על פי שהקוראן מכיל גם מספר פסוקים שגוערים בישראל באופן קשה בשל חטאיהם, אף פסוק לא מערער או מכחיש את ייעודו של עם ישראל ואת הברית האלוהית עמו. בזאת, הקוראן נשאר נאמן להצהרה שלו שהוא " מאשר את הספר שהיה לפניו, ומבטיח אותו" זה מראה לנו, בין היתר, שהגישה העוינת הנוכחית של העמים הערביים איננה חופפת את לימודי האיסלאם כפי שהם מופיעים בקוראן ; הגישה העוינת הנוכחית היא תוצאה של פירוש זדוני. לכן, הקוראן עצמו יכול לשמש עזרה בהתגברות על האיבה הזאת ולפייס את העולם המוסלמי כלפי ישראל. פיוס שכזה יכול לסלול את הדרך להגשמה של אחד החזונות של ישעיהו בפרק יט פסוק כד-כה 
ביום ההוא, יהיה ישראל שלישיה, למצרים, ולאשור: ברכה, בקרב הארץ אשר ברכו יהוה צבאות, לאמר: ברוך עמי מצרים, ומעשה ידי אשור, ונחלתי, ישראל

לכן, אם אנחנו חוזרים לטקסט המקורי של הקוראן, ובהקשר זה גם לכתבים של פעול, ומנסים להבין אותם לפי העדויות שלהם עצמם בהתאמה לספר הספרים אפשר לראות ששלושת הספרים האלה אינם סותרים זה את זה, על אף שהם מייעדים טקסים שונים לחסידיהם. סתירות ואיבות התעוררו כתוצאה מהדגשתם השאפתנית של כמה אספקטים, ומדחייתם של אספקטים אחרים. כאשר יהודים, נוצרים ומוסלמים מתחילים להבין זה את ספריו של זה כחלקים אינטגראליים של אמת אלוהית אחת, למצוא ולמלא את החלק התקין שלנו, כמו חברים בתזמורת שמצייתים למנצח אחד. 

כפי שניתן להבין מהציטוטים לעיל כתבי הקודש השונים לא מתכוונים ליצור אי הבנות ואי הסכמות אלא להפך. פסקה מהברכה הראשונה שלפני קריאת שמע של שחרית שמתייחסת למשרתים הקדושים של אלוהים יכולה לשמש כרעיון מרכזי ותקף עבור כולנו
וכולם עושים באימה וביראה רצון קונם וכולם פותחים את פיהם בקדושה ובטהרה, בשירה ובזמרה ומברכין ומשבחין ומפארין ומעריצין ומקדישין וממליכין את שם האל המלך הגדול והנורא קדוש הוא וכולם מקבלים עליהם עול מלכות שמים זה מזה ונותנים באהבה רשות זה לזה להקדיש ליוצרם בנחת רוח בשפה ברורה ובנעימה קדושה. כולם כאחד עונים באימה ואומרים ביראה: קדוש קדוש קדוש ה' צבאות מלוא כל הארץ כבודו

תנאי קודם ל"כולם כאחד עונים" הוא "בשפה ברורה". המושגים והשקפות השונים הנוכחיים לגבי הקדושה יצטרכו להיטהר על ידי חזרה למובן המקורי שתואם לתורה ולנביאים. ה"קדוש" המשולש הזה לקוח מישעיהו פרק ו פסוק ג והוא בדרך כלל מובן כמבטא את הדרגות של הקדושה העולות במאונך. הטיהור של המחשבה ושל הדיבור מאפשרים לנו להבין זאת גם באופן אופקי, כביכול. מה שאומר ששלוש האמונות הגדולות של צאצאי אברהם: יהדות, נצרות ואסלם, יכולות, כל אחת בהדרכת המלאך שלה לומר "קדוש" בהרמוניה ובאחדות זו עם זו. דבר זה יכבד, ואפילו יקדש את השם ולא יגרום לאף אחד מהם לבושה

תהילים פה,יא
חסד~ואמת נפגשו; צדק ושלום נשקו

אין דרך אחרת לשלום. ה"בעיה היהודית", מאז ימי אברהם, היא הבעיה של אלה שמסרבים לכלול בהשקפת העולם שלהם את המובן של הקיום של אברהם ושל היעוד האלוהי שלו, ושל ישראל אחריו. בזמן שלנו, הבעיה הזאת לבשה צורה של אנטישמיות בארצות נוצריות, ושל אנטי ציונות בג'יהאד של הארצות המוסלמיות
היריבויות האלה בתוך המשפחה המורחבת של אברהם יכולות היו להיות הכרח היסטורי למען ההתפתחות של האנושות, אבל הן לא אמורות להישאר כך לנצח. הן מעולם לא היו אמורות להפוך לעוינות, כפי שהקוראן אומר באופן כל כך הולם, הטקסים השונים ניתנו לנו כדי שנוכל להתחרות בעשיית הטוב, כאמור לעיל. כשם ששלוש הדתות האלה יצאו מירושלים אל העולם, כך הן עושות עכשיו את דרכן חזרה, להיפגש באורח פיסי ובאופן רוחני. מתאים שהתהליך הזה קורה בזמננו אנו, כאשר כולנו חייבים לבחור באם להיות בעלי עולם אחד, או שלא יהיה לנו עולם בכלל. האם הדתות האלה, שההתנגשויות ביניהן בודאי לא היו בהוראה מגבוה, אלא כתוצאה מליקויים אנושיים, יביאו עוד מחלוקת לעולם הטרוד הזה, במקום לעבוד בכיוון של הבנה ושלום? אם עלינו לבחור בין חיים לבין מות, בין ברכה לבין קללה עלינו לבחור בחיים. בחירה בחיים פירושה להחליט החלטות נכונות ולפעול פעולות שמבוססות על החוקים הנצחיים של הבריאה והבורא
החיים אינם יותר מתנת חינם. עלינו להיות ראויים להם. כולם צריכים למשוך על עצמנו את הברכה על ידי שיבה למקור החיים, לבורא של הכל
נאמר לנו שאלוהים רוצה לקדש את שמו על ידי קיבוץ גלויות ישראל ב"ארץ אבות". לכן, כולנו, יהודים, נוצרים, מוסלמים, נקראים לקדש את שמו בהתאם לרצון הבורא המוצהר. ג'יהאד נגד ישראל ; וניסיונות לעצב את ישראל כעם ככל העמים [כלומר לסגוד לבעל פעור בעצת בלעם, או להמיר דתם של ישראל לדתות אחרות} מזיקים לקידוש השם, וחסרי תועלת. התוצאה תהיה יותר מאמצים ויותר מלחמות. אם אנחנו רוצים שלום, אנחנו לא יכולים להתעלם מן ההוראות התנכיות או אפילו מחלקים מהן ( כפי שניסו לעשות הניהיליזם והקומוניזם האתאיסטי). לא יכול להיות מושג שלום על ידי תיקוני גבול או על ידי מכשירים פוליטיים אחרים. נכון שהתשוקה לשלום קיימת, אבל כדי ליצור ולטפח אהבה אמיתית לשלום, ולהכין את האנשים בעולם לעלות על השביל למטרה הזאת, עלינו להבין וליישם את תורת הנביאים. בלי יסוד דתי כזה, אמנות של שלום יכולות בקלות להפוך לתחבולות מלחמה


הערות ד"ר אדר

בעוד שבמחשבה המערבית יש לחופש ולחרות לעיתים קרובות הקשר של חופש מחוקים, או מחקיקה לפי הטעם של הרוב, או אפילו של מתירנות, המילה העברית חרות מופיעה בשמות לב: טז - "חרות על הלוחות" של עשרת הדברות - ומכאן שהחרות האמיתית של האדם היא לחיות לפי החוק האלוהי, בלי הפרעה של פרעה ודומיו. לכן, המלה העברית הזו מרמזת על התחיבות ואחריות. ראו: ירמיהו ל: ח, ט. תהילים קו: מז; דברי הימים א טז:לה; מסכת אבות ו: ב; לוקס א: עד. בכל אופן חופש הוא תנאי לחרות , החופש לחיות לפי מצוות התורה

אמין חוסייני, המארגן העיקרי של המהומות נגד היהודים ב 1920-1 ואחת קיבל מהבריטים את משרת המופתי של ירושלים. הוא כינה} עצמו המופתי הגדול של ירושלים ופלסטין, והשתמש במשרדו להסית למהומות ולפוגרומים, שגרמו למות מאות יהודים ואלפי ערבים שהוא האשים בשיתוף פעולה עם היהודים. המאורעות של שלושים ושש- שלושים ושמונה כוונו נגד העלייה של פליטים יהודיים מגרמניה הנאצית. הבריטיים הדיחו אותו, והוא הגיע דרך לבנון לעיראק, שם הוא מילא תפקיד עיקרי במרד הפרו נאצי של אלף תשע מאות ארבעים ואחת. המרד דוכא, אבל הוא ברח לגרמניה נאצית. . הוא נתפס אך שוחרר על ידי הצרפתים, והגיע לקהיר אלף תשע מאות ארבעים ושש שם המשיך במעלליו

כורש מלך בערך משנת חמש מאות חמישים ושמונה עד חמש מאות חמישים ותשע לפנה"ס. מאחר והיה צדיק ופשוט בכל דרכיו, נתן ליהודים לחזור לביתם מהשבי הבבלי שלהם. הוא אפילו פקד ששיקום בית המקדש בירושלים ימומן על ידי בית האוצר הפרסי. ראו דברי הימים ב לו: כג עזרא א- א-ג; ה: יג-טז. הנביא ישעיהו מדבר על כורש בפרק מה פסוק א כעל משיח האל. התנ"ך חובר בעיקר בתקופת הריבונות הפרסית

פירושו המילולי של המונח "דהול קרניין" הוא בעל שתי הקרניים ולעתים קרובות מבינים זאת כאדון המזרח והמערב. לפי מחקר מקיף של מולאנה אבו איקלאם עזאד שנערך על ידי משרד החינוך ההודי, זה מתייחס לאייל בעל שתי הקרניים שנזכר בדניאל ח: ג כסמל לאימפריה של מדי-פרס שהוקמה על ידי כורש. לפיכך כורש הוא בעל שתי הקרניים
See Pasargadae - The Oldest Imperial Capital of Iran, by Ali-Sami (translated by Rev. Sharp), Shiraz, 1971, pp.181-207.

שיך דהר אל עומר משמש דוגמא נוספת. אחרי כיבוש הגליל מהטורקים במאה השמונה עשר, הוא הציע לרבנים הראשיים של מרוקו וקונסטנטינופול לקרוא ליהודים לחזור לאדמת אבותיהם ולעזור לשקמה

מזמן הרומאים עד אלף תשע מאות ארבעים ושמונה בני ישראל היו אמנם כצאן לטבח. תהילים מד: כב; וגם יד: ד. שלא פתחו פיהם ככתוב בישעיהו נג: ז. גם המלחמה הנוכחית של הערבים ביהודים שנקראת ג'יהאד, מלחמה קדושה, היא מלחמה כוללת במחלצות דת, שכוונתה בלהשמיד את המדינה היהודית. מנהיגים ערביים מקווים להשיג את המטרה שלהם בעזרת העולם הנוצרי האנטישמי, כפי שתואר בועידה באוניברסיטת אל-אזהר בקהיר בספטמבר אלף תשע מאות ששים ושמונה. לפרטים ראו
Arab Theologians on Jews and Israel, Extracts from the Proceedings of the Fourth Conference of the Academy of Islamic Research. Copies available from :"Les Editions de l'Avenir", 10 rue de l'Avenir, 1207 Geneva, Switzerland.
10) Quoted from The Koran Interpreted, by Arthur J. Arberry, Oxford University Press, 1964


עדיין, מנהיגים מוסלמיים מרתיעים את אנשיהם מלקרוא את ספר התנ"ך בגדפם אותו כזיוף רבני. זאת בהתעלמות מהעובדה שהספר נתקדש הרבה מאות שנים לפני ליקוט הקוראן, ושמגילות הקומרן מוכיחות את הדיוק של התנ"ך. אף על פי כן, הקוראן מדבר על זמן שבו האנשים המוסלמיים יעשו מודעים לכך שהמנהיגים שלהם הוליכו אותם בדרך לא נכונה
(Sura, The Confederates, 66-69; Sand-Dunes, 8,9; and others)

השמות מצרים ואשור לא רק מתארים ארצות ; הם מייצגים גם גישות רוחניות : מצרים מייצגת אדם שמושלים בו כוחות הטבע אותם הוא מעריץ, כפי שמסמל הנילוס; אשור מייצגת גישה אנטי דתית, שמעריצה כוח... כאשר בני שתי גישות אלה ידעו את שם האלוהים , הם יצטרפו לעם ישראל . בבל לא נזכרת בהקשר זה . כנראה, היא עדיין מסובך מדי ביהירותה, כפי שאומר ירמיהו בפרק נא: ט רִפִּאנוּ (רִפִּינוּ) אֶת־בָּבֶל וְלֹא נִרְפָּתָה

אחד מתארי האל הוא מנצח. כינוי זה מתייחס לאל שמכוון אתמהלך העניינים לקראת נצחונו. זה מתבהר במיוחד בתהילים סז ובישעיהו מב: א-גץ ראו כם פירוש הרש"ר לתהילים ד: א. הרעיון הבסיסי הזה בא לידי ביטוי גם בקורינתים א יד: לב, לג וְרוּחוֹת הַנְּבִיאִים כְּפוּפוֹת לַנְּבִיאִים, שֶׁהֲרֵי אֱלֹהִים אֵינוֹ אֱלֹהֵי מְהוּמָה אֶלָּא אֱלֹהֵי הַשָּׁלוֹם

צפניה ג: ט. "שפה טהורה", משמעו ללא מחשבות זרות והקשרים זרים והוא מרמז על ריפוי השפה הבבלית מבלבולה. ראו גם תהילים כט: ו, ז

השינוי מסביל לפעיל מסומן על ידי הניסוח של הברכות לאברהם אבינו. בבראשית יב: ג נאמר: וְנִבְרְכוּ בְךָ, כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה ואילו בבראשית כו: ד נאמר: התברכו בזרעך כל גויי הארץ. התברכו הוא פועל חוזר. לשם התחלה, ברכת אברהם ותורתו באו אמנם על העמים בלי שהם רצו בהן או עבדו למענן. . מאוחר יותר נוצרים ומוסלמים הרבו להפיץ את המסר התנכ"י בכל רחבי העולם, וניסו למשוך את העמים לעקרונות הדת שלהם. עכשיו שתחיית ישראל מספקת הוכחה בהירה של הברית עם אברהם מוטל על העמים, שנעשו מודעים לאמת התורה באמצעות האירועים ההיסטוריים, לרצות ולעבוד למען הברכה. הם יעשו זאת בהסכמה עם ישראל, כפי שנאמר וְהִתְבָּרְכוּ בְזַרְעֲךָ, כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ. בבראשית כו: ד נאמר במפורש ליצחק שזה יקרה לאחר הקמת ארץ הברית: וְנָתַתִּי לְזַרְעֲךָ, אֵת כָּל-הָאֲרָצֹת הָאֵל וְהִתְבָּרְכוּ בְזַרְעֲךָ, כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ... הם ימשכו את הברכה על עצמם על ידי שיברכו את זרעו של יצחק כפועל יוצא של העובדה הידועה בדרך כלל שמי שטוב לאחר טוב לעצמו
החזון הידוע של ישעיהו בפרק ב: ב מסביר זאת

בנוגע ליהודים, הרעיון של "לברך את עצמם" בארץ בא לידי ביטוי בישעיהו סה: טז ובמקומות אחרים. רעיון השיבה מתואר יפה בעברית במלה תשובה שמובנת גם כתשובה לשאלה, וגם לשבות ממלאכה נגזר מאותו שורש. ראו פרק 13. לכן, המושג של חזרה, חרטה, הוא בעצם אחת התשובות של השאלחה האלוהית: אדם, אייכה. לקיחת אחריות בהתאם לתשובה הנכונה, להתיישב בארץ בשלום, לנוח בשבת ולקדש אותה. מצד שני: וְהָרְשָׁעִים, כַּיָּם נִגְרָשׁ: כִּי הַשְׁקֵט לֹא יוּכָל, אֵין שָׁלוֹם...לָרְשָׁעִים. ישעיהו נז: כ, כא

פירוש הרש"ר לתהילים לד: טו קובע: שלום בהחלט אינו המטרה העליונה האחת שעבורה כל דבר אחר חייב להיות מושלך הצידה . אנחנו צריכים להקריב למען השלום רק את מה שביכולתנו לוותר עליו, למשל רווח אישי, יתרונות אישיים, הטענות שלנו והכבוד שלנו. אבל יחסי שלום עם שכנינו לעולם לא יוכלו לכפר על חטאינו כלפי אלוהים . אנחנו חייבים להיות מוכנים, במקרה הצורך, לעמוד מול התנגדות ואיבה אפילו של העולם כולו ולעמוד לבד, עם אלוהים ועם חוש החובה שלנו כבעלי בריתנו היחידים"
המוסלמים גם חופשיים להפר את הברית שלהם עם האויבים אם הם חוששים שאויביהם יבגדו בהם . ", זהו אחד העקרונות של ג'יהאד, לדברי השייך עבדאללה גושאש, שופט עליון של המלכות הירדנית
Quoted from Arab Theologians on Jews and Israel
ראו נספחים
“THE PARABLE OF THE OLIVE TREE; and
Summary of the essay “ PEACE IS POSSIBLE BETWEEN ISHMAEL AND ISRAEL ACCORDING TO TANAKH AND KORAN”

מנורת שבעת הקנים שמתוארת בשמות כה: לב מוצגת בדרך כלל על תלת רגל. רק שער הנצחון ברומא מתאר אותה על שני לוחות משושים, כיוון שכנראה המודל היה מזוייף. יוספוס פלביוס כתב שהמנורה שנבזזה מירושלים היתה בעלת צורה שונה מזו שבה השתמשו בדרך כלל 
(The Jewish War, book 7, ch.5, par.5)

מבצר אנטוניה


תרגום הקטע הבא מאנגלית לעברית נעשה באדיבות הוצאת ראובן מס והוא לקוח מפרק ב (ד) בספרו של ד"ר אשר אדר, הכוכב בן ששת הקצוות לאורך ההיסטוריה ובמסלול הגאולה. פרק זה עוסק בהקסגרמה בתרבויות אחרות
צילום: ד"ר אשר אדר
ישנן הקסגרמות גם על כמה מונומנטים מוסלמיים בהודו. אף על פי כן, המונח שבו השתמשו בחוגים מוסלמיים לציון הכוכב בעל ששת הקצוות היה חותם שלמה. בכל אופן, באומנות האסלאמית נמנעו לבסוף מלהשתמש בהקסגרמה, כפי שנמנעו מלהשתמש בה גם בתרבות הנוצרית. ישנו משחק לוח מעניין בצורת כוכב בעל ששה קודקודים שמוכר כיום בשם שח סיני. כל שחקן מציב את הכלים שלו באחד המשולשים החיצוניים וצריך להעביר אותם מעבר לשטח הביניים אל תוך המשולש של היריב, תוך כדי קפיצה מעל לעמדות שכבר נכבשו. הרעיון מאחורי המשחק הוא שהשחקנים מגיעים, וממלאים את המשולש של היריב "מעבר" לתחום האמצעי (ראו את הפרק על "קוטביות"). משחק זה כנראה שחקו חיילים רומאיים, כפי שניתן להסיק מחריטה באבן שנמצאה באחת מאבני המרצפת של החצר הפנימית של המבצר ע"ש אנטוניה בירושלים

יום שישי, נובמבר 03, 2006

חצי הסהר והכוכב המחומש


תרגום קטע זה מאנגלית לעברית נעשה באדיבות הוצאת ראובן מסוהוא לקוח מפרק כח בספרו של ד"ר אשר אדר: מגן דוד סמל עתיק של איחוד

ישנו כוכב מחומש בדגלים של כמה מדינות מוסלמיות: מרוקו, סוריה, תורכיה, מצרים ואחרות. יש לכך סיבות מוצדקות. ארצות כמו עיראק וערב הסעודית, ערש האיסלאם, הן היורשות הישירות של התרבות הבבלית העתיקה. עד לפלישות הצלבנים והמונגולים התרבות האסלאמית, עם בגדאד כמרכזה, החיתה את המדעים של ימי קדם והעבירה אותם לאירופה. מצד שני, יש לאיסלאם גם מערכת יחסים מיוחדת עם ירושלים. כיוון התפילה (הקיבלה) המקורי הצביע אל עבר הר הבית בירושלים, שנקרא בשם אל אקצה, שפירושו "בקצה הרחוק" ביחס למכה. לפי המסורת האסלאמית, הר הבית הוקם על ידי שלמה המלך כמקום תפילה לכל העמים, בברכתו המיוחדת של אללה, שהביא ממכה להר הבית את מוחמד, נביאו, כדי להראות לו את אותותיו. אירוע זה נקרא מסע הלילה של מוחמד והעלייה לשמיים. שני גורמים אלה, התחייה של המדעים העתיקים ומערכת היחסים עם אתר בית מקדש של שלמה, יכולים היו להשפיע על עיצוב הדגלים של כמה מהעמים המוסלמים. על כל פנים ברוב הדגלים נלווה לעתים קרובות הסהר אל הכוכב המחומש. הסהר הוא סמל מוסלמי נוסף שבא גם הוא בירושה מבבל העתיקה (ומופיע בעיקר על הדגלים של טורקיה, לוב, טוניס ומצרים)

רוב התרבויות העתיקות הנ"ל, במיוחד אלה שהתפתחו במדבר או באזורים טרופיים, התייחסו יותר לירח מאשר לשמש. נבונאיד, מלכה האחרון של בבל העתיקה, לא רק הצטרף לכת הירח אלא גם ניסה לעצב את בבל הפוליתיאיסטית כחברה "מונותיאיסטית" שמכירה בעליונות של אל הירח. הירח, מלבד השפעתו על העונות החקלאיות, מאפשר את המחשבה שהאדם, שאין לו אור משלו, דומה לירח, שמשקף את האור של השמש באופן טהור. יתר על כן, הירח המתמלא ומתמעט מדי חודש בחודשו מסמל חידוש מתמיד, מסמל תחייה ומסמל אפילו את תחיית המתים. בבל, שהיתה באותם ימים החברה היותר מתקדמת במזרח תיכון מן הבחינות של מדע, טכנולוגיה, מבנה סוציאלי ואבולוציה פוליטית, ייצאה את הרעיונות האלה לערב שבה נבונאיד העדיף לחיות. מוחמד לא סילק את הרעיונות האלה, אלא הכליל אותם באיסלאם, כפי שעשה גם עם הקעבה
השילוב של שני הסמלים, חצי הסהר והכוכב מחומש, ניתן לפירושים שונים, וכולם משתקפים בזרם החיים האסלאמיים
א. לכמה מ "ארצות חצי הסהר" יש קירבה לכוחות המדע, שמסמל הכוכב המחומש. טכנולוגיות נדרשות להפקת שמן. מצד שני הארצות המפותחות מבחינה טכנולוגית, תלויות בנפט, השמן השחור שבא מתחת, ומשתמטות מן "השמן הלבן" שממעל שאותו מסמלת ירושלים
ב. ישנם אחרים המתנגדים לכוחות הנ"ל, בדרך כלל קנאים דתיים המתנגדים לקדמה
ג. הממסד האסלאמי רואה בבית המקדש של שלמה שמסומל על ידי הכוכב המחומש שמסמל את הר הבית, חלק מן הריבונות שלו
ד. הממסד האסלאמי מתנגד להקמת בית מקדש עצמאי 
הג'יהאד או ה"מלחמה הקדושה" נגד ישראל
ה. חצי הסהר בצורת חצי עיגול מסיג את גבולו של הכוכב המחומש (שיכול לסמל את בית המקדש ואת "אדמת מוריה" הסמוכה לו), בדומה למדינות הערביות שכיום מסיגות את גבולה של ישראל; לו היו מתקיימים יחסי שלום בין ישראל לשכנותיה המוסלמיות, חצי הסהר היה יכול לתאר את חזון ישעיהו על השלום. בית המקדש, אם היה מסומל על ידי הכוכב המחומש, היה מטיל את אורו על ארצות חצי הסהר, שהיו משקפות אותו כפי שהירח משקף את אור השמש

מצב כזה יכול היה לבוא לידי ביטוי סמלי על ידי המגן דוד, כאשר משולש אחד מסמל את שדות הכוח שמסמל חצי הסהר של האיסלאם והמשולש השני מסמל את בית המקדש שמסומל על ידי הכוכב המחומש

כפי שראינו, בדגל של ארצות הברית יש גם כוכב מחומש וגם הקסגרמה. דבר זה יכול לבטא באופן סמלי את האתגר שמצפה לארה"ב: לעבוד למען האיזון ההרמוני של האנרגיות ששני הסמלים האלה מייצגים

דריסת שלום מישראל


התמונה היא באדיבות עדלי סטוק עימו שוחחתי באריכות על המגן דוד
עדלי שלח לי פוסטר מפורסם זה שהוא עצמו עיצב: יונת השלום הדרוסה בצורת מגן דוד
וגלגלי הרכב הדורס בצורת פסי דגל ישראל
עדלי עוסק במיתוג ובעיצוב בחברת עדלי-פרטנרס
על פי הידיעון הראשון המופיע באתר של החברה עדלי נקרא על שם הקואובוי הראשון בהסטוריה והוא 
מופיע בדברי הימים א פרק כז בפסוק כט
ועל-הבקר בעמקים, שפט בן-עדלי... ; כל-אלה שרי הרכוש, אשר למלך דויד
על פי הקשר העתיק בין בן-עדלי לבין דויד אין פלא שצורת המגן דוד מעסיקה מאד את עדלי

מגן דוד לוחמני


התמונה היא באדיבות עדלי סטוק ששלח לי פוסטר מפורסם זה, שהוא עצמו עיצב, ובו מצוייר מגן דוד לוחמני המורכב מרובים
מה שמזכיר לי
את הצורך הדחוף להוסיף משפט מוסגר למגילת העצמאות
אנו מושיטים יד שלום [האוחזת בנשק] ...לכל המדינות השכנות ועמיהן, וקוראים להם לשיתוף פעולה ועזרה הדדית עם העם העברי העצמאי בארצו. מדינת ישראל מוכנה לתרום חלקה במאמץ משותף לקידמת המזרח התיכון כולו

יום חמישי, נובמבר 02, 2006

מודעות עצמית


תרגום הקטע הבא מאנגלית לעברית נעשה באדיבות הוצאת ראובן מס
והוא לקוח מפרק ח (ג) בספרו של ד"ר אשר אדר: מגן דוד סמל עתיק של איחוד

האם חייב האגו הזה או המודעות הזאת לעצמי להופיע כמתנה דו צדדית? יש גבולות לאגו, או למודעות העצמית כצורה מיוחדת של רגש ומחשבה, כמו שיש גבולות לכל דבר אחר. גבולות אלה משמעם הפרדה. אנחנו מרגישים נפרדים זה מזה, ואנחנו אפילו מרגישים נפרדים מאלוהים בוראנו. להרגיש נפרד פירושו לפחוד ולהשתוקק. אנחנו משתוקקים תחילה לאהבת ההורים ומאוחר יותר לשותף לחיים, לסוג של יחד בקבוצה, בעם, באנושות; ואנחנו משתוקקים לאלוהים
רגש של הפרדה הוא תוצאה של בריאתנו בדמות אלוהים שהיא הבסיס, או נקודת ההתחלה במסע שלנו אל דמות האלוהים. מטרה זו איננה ניתנת להשגה בצורה מושלמת, מאחר ואלוהים הוא אין סופי, ולכן הוא תמיד נמצא מחוץ לטווח ההשגה. זו הסיבה לכך שדתות עתיקות מדגישות את החשיבות של הדרך : יהדות מדגישה את ההלכה שהיא באופן מילולי דרך, או הליכה, שמטרתה היא איחוד עם ה'. למשל, בתפילה שלפני קריאת "שמע" נאמר: להודות לך ולייחדך באהבה; וכן בברכת הלולב: ליחד שם י"ה בו"ה. הנוצרים הראשונים מוכרים בשם חסידי הדרך; ודומה גם הטאו הסיני שפירושו דרך אך גם מטרה, כי לשתיהן מהות אחידה. הדחף להשתדל להצליח נובע לעיתים קרובות מן ההשתוקקות להיות מוכר ונאהב. אכזבות ממאבקים יכולים להוביל לרגשות של אשמה, כעס, קנאה ודיכאון
לכן, יוצא שהמתנה לכאורה של האגו הדו צדדי אמורה לאתגר אותנו באופן קבוע: הצורך המתמיד שלנו להחליט מי מבין שתי האלטרנטיבות תשלוט בחיינו: זו שכוללת רגש של הפחד ודחפים הגופניים, או זו שכוללת את הרוח של התכונות האלוהיות. אלוהים שהוא אל הרוחות של כל בשר שואל אותנו תמיד

אדם, אייכה


וגומל לנו לפי התנהגותנו, באמצעות עזרה ובאמצעות הכוונה בדרכנו. לשם כך נתן לנו את התורה. המלה תורה פירושה המילולי ההוראה האלוהית

מגן דוד כסמל של האדם


תרגום הקטע הבא מאנגלית לעברית נעשה באדיבות הוצאת ראובן מס 
והוא לקוח מפרק ח (ב) בספרו של ד"ר אשר אדר: מגן דוד סמל עתיק של איחוד

בפרק השני בספר בראשית מתוארת בניית האדם, והיא מופיעה באופן משמעותי לאחר הדברים על היום השביעי, השבת, המוסד האלוהי המבורך. אנחנו קוראים בפסוק בשביעי

וַיִּיצֶר יְהוָה אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם, עָפָר מִן-הָאֲדָמָה, וַיִּפַּח בְּאַפָּיו, נִשְׁמַת חַיִּים; וַיְהִי הָאָדָם, לְנֶפֶשׁ חַיָּה

קטע זה אומר במפורש שהאדם מורכב גם מעפר האדמה שהוא המרכיב החומרי שלו, וגם מנשמת חיים שהיא המרכיב הרוחני שלו שמהווה זכות שמיוחדת לו ביחס ליתר הנבראים
מאחר וקטע זה הוא בעל מובן עמוק ביותר ובעל חשיבות רבה ביותר לצורך הבנתנו את הקיום האנושי על טבעו הכפול, כפי שהוא בא לידי ביטוי במגן דוד, נוסיף ונתבונן בקצת מן האספקטים שבו הקטע מצביע בפרוש על הטבע הכפול של האדם, כלומר על החומר הארצי שלו ועל הטבע הרוחני שלו, ומציג אותו, ורק אותו בעת ובעונה אחת גם כתוצר של העפר וגם של נשימת החיים האלוהית
אם לנקוט במונחים של הסמל שלנו, המגן דוד, נאמר שהמשולש של שכל-רוח-רגש מתנה את המשולש של תנועה-דיבור-מחשבה, ושניהם יוצרים את המגן דוד, שמתפרש בהקשר זה כסמל של האדם
אפילו בסוג החומר הארצי ממנו נברא האדם מעמדו שונה משל הצמחים ושל בעלי חיים, כי אלה נוצרו מן האדמה, ועוצבו בידי אלוהים, בעוד הוא נוצר מחומר גלם בצורה הכי דקה שלו, עפר, ואלוהים נתן לו את צורתו.
מתן צורה זה מוצא את הביטוי החשוב ביותר שלו במודעותנו לאני או לאגו שלנו. אין אף בעל חיים עם מודעות דומה. צורת הגוף של בני האדם, כולל עמידתם הזקופה ואברי הדבור, מבטאת את המאפיין המיוחד הזה. בדרך כלל, מודעותם של ילדים לאני שלהם מתחילה להתפתח ביחד עם יכולתם לעמוד זקוף וללכת.
וכך אנו יכולים לחשוב ולדבר, להיות מודעים לעצמנו ולהיות יצירתיים, לשלוט בטבע הגשמי שלנו, לשפוט ולהיות רחומים או קפדנים, לסלוח, ולעבור על החוק, ואנחנו יכולים להשתמש בכל התכונות האלה לצרכים אלטרואיסטים ומועילים, או לצרכים אנוכיים והרסניים

בצלמנו כדמותנו


תרגום הקטע הבא מאנגלית לעברית נעשה באדיבות הוצאת ראובן מס
והוא לקוח מפרק ח (א) בספרו של ד"ר אשר אדר: מגן דוד סמל עתיק של איחוד

עיקרון הקוטביות פועל גם בתוך העולם הרוחני המוכר לנו. למשל משפט ורחמים, דין וחסד, קפדנות וטוב לב. כל אחד מאלה יוצר שדה כוח, והמשחק ההרמוני ביניהם הוא תנאי מוקדם והכרחי לתפקוד התקין של החברה האנושית. אהבה כוללת את שתי המידות האלה, דין וחסד, ולכן, מי שאוהבים באמת, לעולם יכבדו ויוקירו זה את זה בנוסף לחיבה ההדדית שהם מרגישים. האהבה מתנוונת במהירות אם היא מתבססת רק על שפע של אדיבות. מצד שני, זו לא אהבה אם רק הקפדנות היא ששולטת.
התנ"ך רומז על עניין זה בשני ההסברים השונים לבריאה, בפרקים אלף ובית בספר בראשית. שני הפרקים האלה אינם שתי גרסאות שבאות משתי מסורות שונות שהונחו בספר בראשית זו בצד זו בידי עורכים מתוחכמים, כפי שכמה למדנים מודרניים אוהבים לציין. פרקים אלה נמצאים בקשר הדדי קרוב באמצעות הנושא המרכזי המשותף להם, האדם.
הפרק הראשון, שמדבר בעיקר על בריאת הטבע, משתמש במונח אלוהים (כוח יצירתי מונחה מטרה). המונח הזה תמיד קשור עם הממד של החוק, כגון חוקי הבריאה, חוקי הטבע, סיבה ותוצאה. בכמה מקומות, חייבים לתרגם את המלה אלוהים כשופט.
בריאת האדם, אף היא שייכת לקטגוריה זו של הדין, ליתר דיוק בפסוק עשרים ושש בפרק הראשון מוצגת הכוונה

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ; וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל-הָאָרֶץ, וּבְכָל-הָרֶמֶשׂ, הָרֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ

פסוק זה מתאר את הבריאה הממשית של אדם בצלם אלוהים, אבל באופן משמעותי נשמטה בפסוק שלאחריו המלה דמות

וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמו

התורה רומזת באמצעות ההשמטה הזאת על כך שדמותו של אלוהים איננה רק תוצר של החלק הזה של הבריאה שכפוף לחוקים הנוקשים של טבע. אלא שהיא המטרה של תהליך התפתחות וגידול שמעבר לחוקים האלה. רק האדם נהנה מהזכות ומהיעוד המיוחדים האלה

יום רביעי, נובמבר 01, 2006

שם חם ויפת


תרגום הקטע הבא מאנגלית לעברית נעשה באדיבות הוצאת ראובן מס, והוא לקוח מפרק ג (ה) בספרו של ד"ר אשר אדר: "מגן דוד סמל עתיק של איחוד". פרק זה דן במשמעות המשולשים שמרכיבים את המגן דוד

המספר שלוש ממלא תפקיד חשוב כמעט בכל אומה ותרבות, והוא מופיע בשיטות חשיבה שונות כמספר קדוש, סמלי או מיסטי. הוא יכול לתאר את מערכת יחסים שבין אב אם ובן בכל הקשר, אמיתי או אלגורי. בפילוסופיה ההינדית, הכוח הראשי, בראהם, הוא בעל שלושה אספקטים: בראהמה, וישנו, ושיווה, בורא, מקיים ומטהר. האי צ'ינג הסיני מתייחס להקסגרמות, כאשר בכל אחת מהן יש שתי טריגרמות
ניתן לתאר את התהליכים היצירתיים שלנו, בני האדם, על ידי משולש שווה צלעות. שלוש התכונות העיקריות שלנו הן: הרצון ליצור, הכוחות שנדרשים כדי ליצור, ומתן הכיוון, הסדר והצורה לכוחות האלה כדי שלא יישארו במצב של תוהו ובוהו
המספר שלוש הוא בעל משמעות גם בתנ"ך, שבו הוא מופיע בדרך כלל כמבשר על התפתחויות חדשות. בין הדוגמאות המוכרות יש את הדוגמא מספר בראשית שמפרטת את שלושת סוגי האור: האור האלוהי שנזכר בפסוק השלישי בפרק א, ושני המאורות שנזכרים שם בפסוקים יד' עד טז', המאורות אשר אמורים למשול ביום ובלילה
לתיבת נוח יש שלושה מפלסים, ולנוח יש שלושה בנים: שם, חם ויפת, שהם לא רק האבות הקדמונים הפיסיים של הלאומים שלאחר המבול אלא שהם גם, כמו שנרמז בשמותיהם, הנציגים האב טיפוסיים של הרוח, הרגש והשכל, שהם שלושת האספקטים של טבע האדם. שלושת הצאצאים העיקריים של אברהם: ישמעאל, ישראל ועשו השפיעו על ההתנהגות הדתית והתרבותית של בני חם, בני שם ובני יפת בהתאמה לשלושת האורות על אף שיש יוצאים מן הכלל ארעיים כמו פרס המוסלמית או ארצות נוצריות באפריקה

יום שלישי, אוקטובר 31, 2006

מגן דוד כסמל לששת ימי הבריאה


תרגום הקטע הבא מאנגלית לעברית נעשה באדיבות הוצאת ראובן מס 
והוא לקוח מפרק ג (ג) בספרו של ד"ר אשר אדר: מגן דוד סמל עתיק של איחוד. פרק זה דן במשמעות המשולשים שמרכיבים את המגן דוד. התמונה היא באדיבות ביביג'יאן שפרסם אותה בפליקר, והיא עברה אצלי טיפול פוטושופ כדי להדגיש את המגן דוד שחבוי בתוך פסיפס מן המאה השלישית, שנמצא כיום במוזיאון ברדו בטוניסיה. פסיפס זה מתאר ששה קיסרים רומיים שמסמלים את ימות השבוע מקיפים את האל סטורן שמסמל את השבת

הטבע שופע שלישיות, למשל שמש, כוכבי לכת וירח; או פרוטונים, נויטרונים ואלקטרונים שנמצאים בכל אטום; או שלוש התכונות של חלקיקים אלה: מסה, מטען ותנע זוויתי; או שלושת מצבי החומר: מוצק, נוזל וגז. נוכל להוסיף לכאן גם את ארבעה היסודות, אדמה, אוויר, מים ואש, כי האש היא רק תהליך של המרת אנרגיה ואיננה למעשה יסוד כמו שלוש היסודות הקודמים
בהקשר זה, כדאי לציין שלאדמה עצמה הוענק הכוח להתפתח, כפי שאנחנו לומדים מההיסטוריה שלה, וכפי שנאמר בתנ”ך: בשני הימים הראשונים של הבריאה רק הבורא פועל בזמן שכל מה שנברא עד אז נשאר במצב המקורי הפרימיטיבי שלו, למרות שטמונות בו אפשרויות ההתפתחות. המצב הזה משתנה - בודאי לא באופן מקרי- ביום השלישי, כאשר הבורא מטיל על האדמה את התפקיד להצמיח דשא ופרי. לגבי מלכות הצומח, אנו קוראים

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע, עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינו


ובנוגע למלכות המים אנו קוראים

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים--יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה


ובאשר למלכות בעלי החיים אנו קוראים

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָה


נרמזת כאן התחלה כלשהי של עצמאות של הדברים הנבראים. לגבי האדם, שנברא ביום השישי, עצמאות זו מגיעה לשיאה ברצון החופשי שהוא יכול לתרגל במידת מה
כאשר מתבוננים במשולש אחד כמסמל את שלושת ימי הבריאה הראשונים ובמשולש השני כמסמל את שלושת ימי הבריאה השניים, הימים הרביעי החמישי והשישי, האחדות שלהם יכולה להיות מיוצגת על ידי ההשתלבות ההרמונית של ההקסגרמה. אנחנו יכולים לזהות באופן מיידי את המשושה שבמרכז ההקסגרמה כמסמל היטב את היום השביעי, השבת. בעצם השבת לא נבראה - היא הוטבעה בתוך הבריאה והיא מציינת את השלמתה. אנחנו, בני האדם, כמי שנבראו ביום השישי כפופים לחוקי הנבראים. איננו כפופים לשבת. אנו מקבלים אותה כחלק מהחופש שיש לנו לקיים אותה ו"לעשותה" לחלק מהחופש המקודש שלנו (שמות לא, ט"ז
היעוד להתפשט ולהתפתח נגמר בפסוקים השני והשלישי בפרק ב בספר בראשית

שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלוהים לעשות


למען הבהירות, הבה נהרהר לרגע בפסוק המוכר אך הקשה להבנה הזה. הוא מבטא כביכול שני צדדים של אותה מטבע. אחרי ששת ימי הבריאה או שש תקופות הבריאה, אלוהים נח, אם לדבר במונחים אנושיים, מעבודתו, וראה שהיא טובה מאוד: הכוחות הכאוטיים קיבלו כיוון למשחק הרמוני; השמש והירח קובעים את הימים, השנים, והעונות; האדמה נועדה לגדל צמחים ויצורים חיים; ובני האדם נבראו בצלמו של הבורא עצמו. כל זה נברא כדי שהאדם יכבוש את האדמה, ישלוט עליה בצלם הבורא, ויחיה בהתאמה לדמותו של ה' ובהתאמה לתוכנית המקורית, שתוארה בספר בראשית א בפסוק עשרים ושש

נעשה אדם בצלמנו כדמותנו

תהליך זה של בריאת האדם, שעליו חל הפסוק

אשר ברא אלוהים לעשות


לא נגמר אחרי התנעתו. אלוהים שבת מכל מלאכתו כדי שהאדם ישלים אותה בעשייתו
מיד לאחר הפסוק שאומר שאלוהים שבת מכל מלאכתו אנחנו קוראים שהוא נפח באפיו של אדם את נשמת החיים, ובכך העניק לו את הציוד הרוחני למשימה של עיבוד הגן. לאחר מכן אלוהים נטע גן בעדן, בנה אישה מהצלע של אדם, גירש ושלח אותם משם כדי שיעבדו את האדמה, הציל את נוח מהמבול, שינה את שמו של אברם לאברהם, העניש את מצרים והוציא ממנה את בני ישראל; נתן את עשר הדיברות; כל זה קרה על פני האדמה אשר היא, לפי התנ"ך, בתור אחת מהיצירות של הבורא, שדה כוח דינאמי הפועל במסגרת חוקיו הנצחיים של הבורא

מגן דוד עתיק שהושחת


ד"ר אשר אדר, מחבר הספר "מגן דוד סמל עתיק של איחוד" צילם תמונה זו לפני כארבעים שנה בחרבות בניין הרודיאני בבית אל. כעבור שנים אחדות שב למקום כדי לצלם תמונה טובה יותר אך המגן דוד המפותל הושחת. מורי וידידי, ד"ר זאב גולדמן, שהוא מומחה לסמלים דתיים עתיקים, אמר לי שזה לא מגן דוד. זה סמל יהודי שנקרא טרי-לופ או שלש לולאות

מגן דוד מפותל

ד"ר אשר אדר צילם לפני כארבעים שנה מגן דוד מפותל בבית אל בחרבות בניין הרודיאני. מורי וידידי ד"ר זאב גולדמן שהוא מומחה לסמלים דתיים עתיקים אמר לי שזה אינו מגן דוד אלא סמל יהודי אחר שנקרא טרי-לופ או שלש לולאות

תרגום הקטע הבא מאנגלית לעברית נעשה באדיבות הוצאת ראובן מס
והוא לקוח מפרק א (ו) בספרו של ד"ר אשר אדר: מגן דוד סמל עתיק של איחוד

ההקסגרמה נמצאה באתרים ארכיאולוגיים רבים בארץ ישראל המתוארכים למן המאה הראשונה לפני הספירה. היתה הקסגרמה שחקוקה במבנה הרודיאני בבית אל, צפונית לרמאללה. להקסגרמה זו היתה צורה מפותלת שדומה לזו של ההקסגרמה שנמצאת בבית כנסת מהמאה השנייה לספירה בכפר נחום
בחורבות כפר נחום ניתן לראות גם דוגמא אחרת של הקסגרמה שלה יש קווים ישרים והיא מורכבת משני משולשים שווי צלעות שמשולבים באופן סימטרי

יום שני, אוקטובר 30, 2006

העיגול והמגן דוד



תרגום הקטע הבא מאנגלית לעברית נעשה באדיבות הוצאת ראובן מס
והוא לקוח מפרק ג (ב) בספרו של ד"ר אשר אדר: מגן דוד סמל עתיק של איחוד. פרק זה דן במשמעות המשולשים שמרכיבים את המגן דוד

אין מדובר כאן באיזה תרגיל שרירותי. הגיאומטריה נותנת לנו רמז לתובנה הזאת. כאשר אנחנו מציירים עיגול אנו מגלים שהרדיוס נכנס להיקף בדיוק שש פעמים. כמו באיור לעיל
חיבור ששת המרכזים של העיגולים נותן או משושה או הקסגרמה

כידוע, זה בלתי-אפשרי לרבע את העיגול באופן מדויק (למרות שכאשר פי שווה 3,14 זה מספיק לצרכי היום-יום שלנו). לעומת זאת, האיורים לעיל מראים את היחס האפשרי היחיד בין שטח עגול לבין שטח בעל קדקודים. כלומר, המשולש כיחידה הגיאומטרית בעלת הקדקודים הבסיסית ביותר יכול להתפתח ישירות מהעיגול שיכול לסמל אין סופיות והרמוניה

הבורא והבריאה


תרגום הקטע הבא מאנגלית לעברית נעשה באדיבות הוצאת ראובן מס
והוא לקוח מפרק ג (א) בספרו של ד"ר אשר אדר: מגן דוד סמל עתיק של איחוד. פרק זה דן במשמעות המשולשים שמרכיבים את המגן דוד


ניתן לדון בכוכב בעל ששת הקודקודים כבצורה שמורכבת משני משולשים שווי צלעות. בהנדסת המישור משולש הוא הצורה הפשוטה ביותר שניתן להעלות על הדעת, אשר לה קודקודים ברורים. בעוד שבמיסטיקה המספר ארבע והריבוע מייצגים את הבריאה - העולם הנברא, המספר שלוש והמשולש מייצגים את האפשרויות השונות הנובעות מהחלוקה של האחד לשניים. המושג "אחד" כאן מופיע במובן של הכול והוא כולל את ה"שניים" ואת תוצאות החלוקה.הבורא האחד יצר את האפשרויות האלה על ידי עצם הפעולה של הבריאה. אם, לצורך הדיון, נתאר את הבורא כנקודה ואת הבריאה כנקודה - הקו המקשר בין נקודות אלה יסמן את מערכת היחסים שביניהן, בין ה"עליון" לבין ה"תחתון"
בעצם, הכוח היצירתי מנותב למטרה, ומגלה את עצמו בצורות. כשם שהחיים צריכים צורה כדי לבטא את עצמם, כך גם הכוח היצירתי הראשוני (אל) פועל, ומופיע, כבורא (אלוהים) בבריאת העולם. הבריאה איננה פעולה חד פעמית שנעשתה בעבר המרוחק אלא מתמשכת כתהליך מתמיד. כדברי חז"ל

הבורא מחדש בטובו כל יום מעשה בראשית


מעניין לציין שבהרכב אותיות המלה העברית בריאה, נחבא הרעיון הזה: האות האחרונה (הא), כמו במלים אחרות, מסמנת מגמה או תנועה לקראת משהו. מדענים מודרניים מודים ש

היציבות של החומר היא נס טהור כאשר חושבים עליה מנקודת המבט של הפיסיקה הקלאסית


התחדשות מתמדת זו היא שמקיימת את החיים והיא שגורמת להופעה של צורות חדשות, בהוסיפה לבריאה פן אופקי של התפשטות. כאשר אנו נעשים מודעים לכך שהבריאה כתהליך מתמשך היא שגורמת ליצירת צורות חדשות שממשיכות להתפתח אנו יכולים להמחיש את המספר שלוש שמופיע מתוך הקו שמחבר את הקדקודים של אחד ושל שניים
מאחר ושינויים נמשכים אלה מתרחשים רק בתוך המסגרת של חוקים שנקבעו עבור העולם, ומאחר ואנו יצורים שכפופים לחוקים אלה אין ביכולתנו להוסיף את הקדקוד השלישי כהמשך של הקו שמחבר את הנקודה של האחד עם הנקודה של השניים אלא שעלינו לקבוע אותו ליד נקודות אלה כך שנוצר משולש שבו כל קדקוד מייצג כוח מסוים, כפי שהוא מתייחס לשני הכוחות האחרים. על מנת לבטא את ההרמוניה שבין הכוחות השונים האלה עלינו לצייר את המשולש כך שצדדיו יהיו שווי אורך
[בהמשך יש קטע נוסף באותו עניין]
בהקשר שלנו, המשולש יכול לסמל שדה כוח, ואילו שני משולשים, כמו בהקסגרמה, מסמלים שני שדות כוח מקושרים. שני שדות הכוח הבראשיתיים יהיו, לפיכך, הכוח היצירתי של הבורא שמסומל על ידי אחד משני המשולשים, בעוד הבריאה והכוחות שהופיעו בה יסומלו על ידי המשולש השני. השילוב של המשולשים, אם כן, משמעו שהבורא והבריאה אינם ניתנים להפרדה; האחד אינו יכול להתקיים בלי האחר. הם מהווים יחידה אחת

עץ החיים של הקבלה


תרגום הקטע הבא מאנגלית לעברית נעשה באדיבות הוצאת ראובן מס
והוא לקוח מפרק ז בספרו של דר אשר אדר: מגן דוד סמל עתיק של איחוד

האיזון ההרמוני במערכת יחסים אותו מסמל המגן דוד ניתן להשגה רק אם השותפים לאותה מערכת יחסים הם עצמם מאוזנים. בניגוד להשקפה הרווחת, אין די בעצם ההתחברות
כאשר אנחנו בוחנים את שני המשולשים של המגן דוד, אנחנו יכולים לדמות נקודה מרכזית בכל אחד מהם. אם אין התאמה בינה לבין הנקודה המרכזית המשולש השני, הכוכב יתעוות ויצא מאיזון
מהי אותה נקודה מרכזית? האם היא יכולה בכלל להיות בהתאמה עם זו של האחר? בני האדם שונים זה מזה עד כדי כך שבין מיליארדי האנשים המאכלסים את כדור ארץ אין שני אנשים שיש להם אותו פרצוף בדיוק, אותה טביעת אצבעות בדיוק, או אותו קול בדיוק. לכל אחד מאתנו יש אישיות משלו. כמו שחז”ל אומרים: כל המאבד נפש אחת מישראל, כאילו איבד כל העולם כולו; וכל המקיים נפש אחת מישראל, כאילו קיים כל העולם כולו
מאחורי הצורה החיצונית של בני האדם, שיש רבות כמותה, ישנו משהו גבוה יותר, נקודה המאחדת. למעשה, ככל שאנחנו עולים אנחנו מתקרבים אליה יותר. במונחים המודרניים נקודה זו נקראת לעתים אני עליון או סופר אגו, או אב טיפוס של אדם. התורה, מדברת על הנקודה המאחדת הזו כשהיא מספרת לנו על אדם קדמון, על אותה ישות שנוצרה בדמות אלוהים. בעקבות התורה, אנחנו יכולים לדמות את האני העליון כספירה שיש בה פתח תחתון כלפי האדם ופתח עליון כלפי השפע שבא ממעל. ניתן להשוות זאת למרכז שמקיים את האיזון שבין הטבע הארצי לבין הטבע האלוהי שלנו, כמו גם להשוות בין ימיננו לשמאלנו. כצאצאי אדם הראשון, המבנה הזה קיים בכל אחד מאתנו, והוא מאפשר לנו להכיר את עצמנו, להכיר ולאהוב את הזולת, ולהבין את המצע האנושי המשותף לכולנו
הקבלה מבטאת את העקרונות האלה בתרשים הידוע בשם עץ החיים
תרשים עץ החיים מראה את הקוטביות המושלמת שבין הכוח היצירתי, המכונה ספירת כתר, לבין עולם החומר המכונה ספירת מלכות. תרשים עץ החיים מראה גם את הקיטוב היחסי שבין העמודה הימנית לעמודה השמאלית: בין כוח לבין צורה ; בין שלילי לבין וחיובי; בין נקבה לבין זכר; בין נותן לבין מקבל. הקיטובים האלה נולדים על ידי ספירת כתר ונשלטים על ידיה
עשר הספירות של עץ החיים מקושרות על ידי קוים, הנקראים נתיבים. נתיבים אלה יוצרים משולשים, שדות כוח. לכל אחד משדות כוח אלה יש משמעות משלו. כל אחד משדות כוח אלה שייך לתחום של ספירת כתר או לתחום של ספירת מלכות
משמעות הדבר היא
א. הכל נובע ממקור אחד, מתחלק לשניים, ולאחר מכן מתאחד מחדש עם המקור שהוא אחד
ב. עץ החיים הוא הרמוני ומאוזן כל עוד כל המשולשים המראים את התפקידים השונים שלו הם בצורה המיועדת להם ומקומם הוא במקום המיועד להם
ג. המהות של היהדות נכללת בשם כתר שהוא שמה של הספירה העליונה ביותר ובשם מלכות שהוא שמה של הספירה הנמוכה ביותר. השם מלכות כאשר הוא חל על העולמות של הדומם הצומח והחי מלמד אותנו שעולם החומר אינו נפרד מאלוהים, אלא משמש הדום לרגליו. כאשר השם מלכות חל על עולמנו, הוא מעודד אותנו להכיר בריבונות של האל על הבריאה כולה, ולהיות מודעים לכך שהוטל עלינו לטפל בעולם, שאנחנו יכולים להעלות אותו לרמה אלוהית, ושאם נעשה זאת נוכל לשלוט בעולם בדמותו ובצלמו של הבורא. בזאת אנחנו בעצם מכתירים את האל למלך העולם, לאדון העולם, והופכים את הארץ למלכותו. לכן, את ספירת מלכות מסמל המלך דוד
האדם מעפר יולד אך למרות זאת הוא נברא בצלם אלוהים. זאת מסמלים המעוין התחתון והמעוין העליון בתרשים של עץ החיים בכך שהם מעוצבים באופן זהה. בלשון הקבלה נקרא המעוין בשם פרצוף
חלק מן המעוין התחתון, המשולש של מלכות-הוד-נצח, מסמל את המצב לתוכו אנחנו נולדים, את האגו בהתגלמותו. בגלל שהאדם אינו מיועד להישאר במצב הזה, הוא הולך, באופן טבעי, אחר הנטייה המולדת שלו לעלות למעלה, לצמוח מבחינת מקצועית, שכלית ורוחנית, להשתוקק למטרות יותר ויותר נאצלות. אבל לבסוף, כולנו חייבים להבין שיצר סובייקטיבי זה לשאוף למעלה טבוע בנו למעשה ככמיהה לאמת מושלמת ואובייקטיבית שהיא תמיד מעלינו והיא מסומלת בתרשים שלנו באמצעות ספירת הכתר. ספירה זו קוראת אלינו תמיד באמצעות מה שאנחנו מכנים בשם קול פנימי, לחזור בתשובה. למלה תשובה יש שתי משמעויות: לענות ולהתחרט. ספירת כתר שואלת אותנו את השאלה הנצחית של אלוהים לאדם: אייכה, והיא קוראת אלינו להתגבר על הקשיים שמסמלות ספירות נצח והוד ולהתאחד בספירת תפארת עם האלוהות שמסומלת על ידי ספירת כתר
התהליך הזה מתואר לעיתים קרובות כתחייה רוחנית. זו אינה פוגמת בכל התפקידים שמסמל המעוין התחתון, אך מספקת אופקים חדשים ופותחת לנו פתח להדרכה אלוהית. ספירת תפארת מלבד הערך הפנימי שלה, יוצרת את הציר שמחבר אל המעוין העליון. בדרך זו, אנחנו יכולים לומר במילים של תהילים כה פסוק י': אליך ה' נפשי אשא
על כל פנים, בלימודי היהדות, לא מספיק לשאוף למעלה באמצעות הרגשות בלבד. עליה למעלה רק בהתאם לרעיונות ולאידיאלים שלנו יכולה אולי להשפיע לטובה בתחילת הדרך אבל לבסוף התוצאה תהיה בלבול כמו זה שהיה בבבל. ההתקדמות שלנו חייבת להיות באמצעות פעולות שתואמות את ההנחיה האלוהית, וזו באה מלמעלה, מהר סיני. אמנם, התורה אומרת לנו מיד בתחילתה כי אלוהים שבת מכל מלאכתו אשר עשה (ראה הערה שמינית לפרק השלישי). בהקשר זה, אנחנו יכולים להוקיר את העובדה שמלכות אלוהים, שבת, קדושה וכו', לא נבראו, ולכן לא נכפו על הטבע שלנו: עלינו לשאוף אליהם ולעשותם. התורה מדגישה זאת שוב ושוב. למשל, בנוגע לשבת, אנחנו קוראים: ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדורותם
כל מעשינו, בין אם הם נקראים דתיים ובין אם הם נקראים חילוניים, מתרחשים בתחומי ספירת מלכות בעץ החיים שלנו. בעשותנו את מה שאנחנו מצווים לעשות אנחנו מבינים את ערכם הפנימי של מעשינו ואת יופיים : נעשה ונשמע ; יראת אלוהים ראשית חכמה
היראה ואהבת האל אשר באות לידי ביטוי באישיות שלנו, הן אלה שמתחילות לפתוח את לבנו לבינה ולחכמה האלוהיות כפי שהן מיוצגות בעץ החיים שלנו על ידי שתי הספירות העליונות. שתי ספירות אלה אינן עצמאיות; הן מחוברות באופן בלתי-ניתן להפרדה לספירת כתר, וזו מוצגת בתרשים שלנו לא רק על ידי המשולש העליון שנוצר על ידי שלוש ספירות אלה אלא גם על ידי האות יוד, שנוצרת מן האין סוף ומתמתחת, דרך ספירת הכתר אל תוך ספירת החכמה וכך מגבשת את השלישייה העליונה לכדי יחידה מוצקה, שמעניקה צורה הרמונית ומאזנת לעץ כולו ולמה שהוא מסמל
היהדות, שהקבלה היא הבסיס המיסטי שלה, מאופיינת על ידי זרימה קבועה של אנרגיה בין ספירת כתר לבין ספירת מלכות. ספירת כתר מציינת גם את מתן תורה, שמתמשך ומתחדש מדור לדור. שלישיית הספירות: חכמה בינה תפארת מסמלת את רוח אלוהים באדם, ואילו הנתיב המקשר את ספירות כתר ומלכות מסמל את הנוכחות ואת הרצון האלוהי שקיימים בכל מקום אף אם הם מאחורי הקלעים
לכן, התרשים הזה, בעל השם ההולם עץ החיים, משקף את שיעור הקומה המאוזן והמושלם של אדם קדמון שהוא האב טיפוס שאנחנו, צאצאיו, אמורים לגדול בכיוון שיעור הקומה הזה בתור יחידים ובתור מין. החיים שלנו כאן בכדור הארץ צריכים לשקף את התוכנית השמימית הזאת, כשם שהמעוין התחתון של הוד-נצח-תפארת-מלכות נדרש לשקף את המעוין העליון של כתר-חכמה-בינה-תפארת
התהליך הזה של צמיחה קורה בתוך השדה שצוין על ידי הספירות הוד-נצח-דין-חסד. המרכז, או הציר, הוא ספירת תפארת, או האני העליון, ואילו ספירת דעת משקפת את התפקוד של עשר הספירות. עם כל זאת כל אלה באים לידי ביטוי בספירת מלכות
בהמשך נראה שבמגן דוד הרעיונות האלה באים לידי ביטוי באופן יותר פשוט אך לא פחות מרשים

יום ראשון, אוקטובר 29, 2006

החותם האמריקאי הגדול


תרגום הקטע הבא מאנגלית לעברית נעשה באדיבות הוצאת ראובן מס, והוא לקוח מפרק ב (ו) בספרו של ד"ר אשר אדר: מגן דוד סמל עתיק של איחוד. פרק זה עוסק בהופעות של צורת המגן דוד בתרבויות אחרות
 התמונה הועתקה מויקימדיה

אין ספק שההקסגרמה היתה מוכרת לתרבות ההודית מימי קדם, וההודים עדיין משתמשים בה. היא נמצאת שם במקומות קדושים להינדים ואפילו על הדגל של אניות הודיות. בנפאל היא רקומה על חזית כובעו של המלך. שם, היא נחשבת כסמל להרמוניה שבין רוח לחומר. בבתי ספר ליוגה, אותו רעיון [של סמל להרמוניה שבין רוח לחומר] בא לידי ביטוי על ידי הסימנים הגרפיים של הצ'אקרות, כאשר הכוכב בעל ששת הקצוות מציין את צ'אקרת הלב כצ'אקרה המרכזית המחברת בין שלוש הצ'אקרות הנמוכות, הגופניות, לבין שלוש העליונות, הרוחניות. ראוי לציון שרק צ'אקרת הלב מתוארת על ידי סימן מופשט, הכוכב בעל ששת הקצוות, בעוד הצ'אקרות הנמוכות והעליונות מיוצגות על ידי אותיות סנסקריט. במשנת הטנטרה הכוכב מסמל את מערכת היחסים בין גבר לאישה. אצל חלק מהשבטים האינדיאניים בצפון אמריקה השתמשו בו מאז ימי קדם כסמל שמבטא את התבונה שגלומה במשפט כמו למעלה כך למטה, וגם כהתאחדות של רוח וחומר, שמיים ואדמה

כל מדינה ממדינות ארצות הברית של אמריקה מיוצגת על ידי כוכב מחומש בדגל הכוכבים והפסים אך על החותם הגדול של אמריקה מופיע כוכב בעל ששה קצוות, או ליתר דיוק, סידור של מעין הקסגרמה של שלושה עשר כוכבים מחומשים שמייצגים את שלוש עשרה המדינות המייסדות של ארה"ב
על החותם הראשון משנת 1782 היו הכוכבים משושים
אך בחותם הנוכחי שהוא משנת 1904 הכוכבים הם כבר מחומשים, ובגרסה אחרונה זו ניתן למצוא אותם על כל שטר של דולר אמריקני אחד

מעוין במקום משושה במרכז הסמל


מגן דוד מוזר על גבי שלט של חנות למסגרות בירושלים. במרכז מופיע מעוין במקום משושה. בתוך החנות ישנם מגני דוד נוספים על גבי הדגלים הקטנים

כנפי פרפרים


מגן דוד זה עשוי מכנפי פרפרים. כאשר מזיזים את התמונה רואים צבעים חדשים בכל פעם שזווית הראייה משתנה

יום שבת, אוקטובר 28, 2006

משקולת לנייר


משקולת לנייר מזכוכית ובתוכה מגן דוד שמשמש כמסגרת למלה שדי

כנסיית השיש


התמונה היא באדיבות "סיאלאספיס", שפרסם אותה בפליקר וכתב לי שהמגן דוד הזה ממוקם בצריח כנסיית השיש שנמצאת בבודלווידן בצפון ווילס  

קטמנדו


התמונה היא באדיבות "מונוגמו" שפרסם אותה בפליקר וכתב שם בתאור התמונה שבנפאל משמעות המגן דוד היא חוכמה. שמעתי על התופעה הזאת אבל לראות תמונה זה משהו לגמרי אחר. ניתן לומר שזה חסך לי נסיעה לשם

יום שישי, אוקטובר 27, 2006

השפלה וכבוד


מיד לאחר הקמתה המדינה היהודית שנולדה מחדש אימצה את אותו סמל שאויבי היהודים התכוונו להשפיל. המגן דוד קיבל מעמד של כבוד ונעשה לחלק מדגלה הרשמי של מדינת ישראל
כפי שפרופסור גרשם שלום [1] אמר
 
הסימן שנתקדש בימינו בייסורים ועינויים, ראוי הוא  שיאיר את דרך החיים והבניין. ירידה צורך עלייה היא, ובמקום שפלותו שם אתה מוצא גדולתו

בהקשר זה, יש לומר שאותו רצון להפוך בושה לכבוד הוביל את המדינה שזה עתה נולדה מחדש לאמץ את השם "ישראל" כשמה הרשמי. גרמניה הנאצית מיינה את היהודים באמצעות הוספת השם ישראל לדרכונים ולתעודות הזהות של כל איש יהודי ובאמצעות הוספת השם שרה לכל אישה יהודיה. המדינה היהודית, לעומת זאת, כיבדה את השם התנכי העתיק הזה ואימצה אותו כשמה
יש מקבילה מדהימה בסיפור על יעקב המתגושש עם המלאך של אחיו ואויבו, עשו. יעקב קיבל את השם ישראל ממש לפני שובו למולדתו, ובה אימץ את השם הזה כשמו
לכן, מאז שנת 1948 חוברים להם יחדיו יהדות, ישראל והמגן דוד. יתר על כן, מגן דוד הוא לא רק הסמל על הדגל של המדינה אלא שהוא נעשה לסמל שקהילות יהודיות יכולות להזדהות עמו בין אם הן אורתודוכסיות ובין אם הן ליברליות. קהילות יהודיות יכולות להזדהות עמו אם הן בישראל או בחו"ל, בעולם החופשי או בארצות בהן יהודים, ולעיתים קרובות מיעוטים אחרים, אינם יכולים לבטא את הזהות שלהם בגלוי
ששה מיליון קורבנות זעקו לשמיים בתקופת השואה לפני שרוב אומות העולם היו מוכנות להעניק לישראל עצמאות, ולכבד את סמלה

תרגום קטע זה מאנגלית לעברית נעשה באדיבות הוצאת ראובן מס
והוא לקוח מפרק א (כה) בספרו של ד"ר אשר אדר: מגן דוד סמל עתיק של איחוד
התמונה באדיבות "מיס פופיק" מפליקר
[1]
גרשם שלום, מגן דוד: תולדותיו של סמל, משכן לאמנות עין חרוד, 2008 , עמוד 55 

יום חמישי, אוקטובר 26, 2006

ספרו של ד"ר אשר אדר: מגן דוד, סמל עתיק של איחוד


זהו צילום שלי  ובו הכריכה לספרו של ד"ר אשר אדר: מגן דוד סמל עתיק של איחוד שיצא לאור בירושלים, בהוצאת ראובן מס בשנת 1987 באנגלית. התמונה היא באדיבות אורן מס שהואיל להרשות לי לתרגם את הספר לעברית כאן בבלוג, ולפרסם גם את המקור האנגלי בבלוג שלי באנגלית
מאז שפורסם הספר הוסיף ד"ר אדר תיקונים והרחבות שאינם מופיעים בספר שיצא לאור בדפוס

ד"ר אדר אשר סיפר לי על הסיבה לכתיבת הספר
באותה תקופה שימשתי כמדריך לקבוצות תיירים שהגיעו מגרמניה ונהגתי להיכנס עם כל קבוצה לכפר נחום, שם יש, בתוך האבנים, בתוך החפירות, משקוף אחד עם מגן דוד, בעל ששה קודקודים ואחד עם פנטגרם, בעל חמישה קודקודים. מיד אנשים שואלים: מדוע שתי הצורות האלה, ומה המשמעות שלהן? נמאס לי לספר כל פעם מחדש. אמרתי לעצמי: אני מדפיס את זה על דף אחד. מהדף האחד נהיה ספר. הספר יצא לאור בגרמנית, ולאחר מכן יצא התרגום הזה לאנגלית

הקדמה 

הכוכב בעל ששת הקצוות הוא סמל עתיק. כבר בימי קדם היה מוכר למספר עמים בחלקים שונים של העולם ועדיין הוא בשימוש רב. לאחרונה הוא מוכר כסמלו של העם היהודי והוא נבחר אף לקשט את הדגל של המדינה היהודית
שמו העברי של הכוכב בעל ששת הקצוות הוא מגן דוד ובלועזית בדרך כלל הוא מוכר בשם כוכב דוד. בגיאומטריה הוא נקרא הקסגרמה ( בתרגום מילולי: סימן של שש), צורה שמורכבת משני משולשים שווי צלעות שנשזרים זה בזה. המשמעות של הסמל חורגת בהרבה אל מעבר לתחום הגיאומטרי. צורת ההקסגרמה נמצאת אפילו בטבע ביסוד בסיסי כמו מימן ובמים בצורתם הגבישית
נעקוב תחילה אחר ההיסטוריה של ההקסגרמה בהתבסס על ממצאים ארכיאולוגיים. לאחר מכן נדון במובן האזוטרי של המשולשים שמרכיבים את ההקסגרמה, כמו גם במשמעות השתלבותם ההרמונית. לאחר מכן נפתח וניישם את המשמעויות שגילינו למצבים שונים בחיינו היום יומיים. בהמשך נראה איך ניתן ליישם את הסמל לבעיות מודרניות ואיך ניתן באמצעותו לנתח, להבין, ולבסוף אף לפתור אותן. כל זאת בהתאמה לממצאים של קארל יונג, ושל הפסיכולוגיה המודרנית שהושפעה ממנו, לגבי יכולתנו לדבר באמצעות סמלים ולגבי יכולתם של הסמלים "לדבר" עם תת ההכרה שלנו
שאלות רבות עשויות להתעורר: האם יש משמעות לעובדה שהמשולשים הם שווי צלעות? מה אומרת לנו ההשתלבות של המשולשים האלה? מה מייצג סמל זה ואיך ניתן להשוות את המסר שלו עם המסר של סמלים אחרים כמו ריבוע או פנטגרם? מדוע ואיך נעשה הוא לסמלו של העם היהודי? מדוע הוא קשור דווקא למלך דוד ולא לאברהם, או לשלמה, או למוחמד או לכל אישיות אחרת? למה רומזת המלה מגן שבשם מגן דוד 
המגן דוד נעשה סמל מובהק של התרבות היהודית אך אין בכך כדי להפחית מן המשמעות האוניברסלית שלו. להפך, למרות שככל הנראה צמח אצל אומות העולם עשוי המגן דוד להיעשות לסמל של תקווה להשתלבות אנושית בכל הרמות, ויכול אפילו לסמל את האנושות עצמה
לאחר מכן נעסוק בקצרה בסמל הכוכב המחומש, שלעיתים קרובות נקרא אף הוא בשם מגן דוד, ונשווה את המובנים של שני סמלים אלה
בשני פרקים לקראת סוף הספר נעסוק בשאלה אם המגן דוד היה מוכר בישראל כבר בימי בית המקדש הראשון, ואולי אפילו למשה, כלומר לפני המלך דוד שעל שמו הוא נקרא כעת
בפרק האחרון נבחן בעזרת ההקסגרמה את החיפוש הנושן אחר האדם בתוך המתאם של חלל וזמן
בנספח ימצאו הקוראים שרוצים לחקור את שורשי המחשבות שבאו לידי ביטוי בגוף הספר הערות שעשויות לעזור להם בכך
קוראים בעלי רקע תרבותי שונה עשויים למצוא עצמם מעומתים עם השקפות ומושגים שאינם מוכרים להם. תקוותי היא שהספר יגרה את מחשבותיהם ויאפשר להם לדלג מעל למחסומים תרבותיים. בכך יתרום הספר להבנה רחבה יותר שתאפשר דו קיום ושלום
אשר אדר
תוכן העניינים

א. הכוכב בעל שש הקצוות
1. סקירה הסטורית קצרה
ממצאים עתיקים, מה הם יכולים לספר לנו על מקור ההקסגרמה ועל השימוש בה בתרבויות ובתקופות שונות, עד שהמגן דוד נעשה לסמל יהודי, ועד לימינו אלה שבהם הנאצים כפו אותו על היהודים עם הטלאי הצהוב, ועד שמדינת ישראל אימצה אותו כסמלה.
2. הכוכב בעל שש הקצוות בתרבויות אחרות
ממזרח הודו דרך תרבויות האסלם ורומי ועד לאינדיאנים באמריקה.
3. המובן של המשולשים
המשולש כאלמנט יסודי במתמטיקה, פיסיקה וכאלמנט רוחני
4. יעוד רצון גורל
אודות השלישייה המכריעה הזאת בחיי האדם
5. ניגודים
כמה מלים על הקוטביות בעולמנו הדואליסטי
6. זכר ונקבה
ההקסגרמה הסימטרית המכילה שני משולשים שווים יכולה לסמל את היחס ההרמוני בין בעל ואישה.
7. עץ החיים של הקבלה
מבט קצר על המובן של גרף קבליסטי ידוע זה מגלה שהוא מראה בדרכו את מה שההקסגרמה מסמלת.
8. דין וחסד
שני המושגים היסודיים האלה של כל חברה שמתפקדת היטב כפי שהם משתקפים במגן דוד.
9. רוח וחומר
האם הם מנוגדים או משלימים? הגרף שלנו מגלה שהם משלימים.
10. טוב ורע
האם הם מנוגדים? מהו מקור הרע?
11. ואהבת לרעך
מושג יסודי בתרבויות המערב, שלעיתים קרובות לא הובן נכון ולא תורגם נכון, אבל כאן הוא מוסבר בעזרת המגן דוד.
12. שפה וגילוי
בלי שפה, אין גילוי ; ובלי גילוי, אין שפה. מודגם בעזרת המגן דוד. אין לבלבל את המונח שפה עם המונח תקשורת.
13. אבא.
14. האות אל"ף.
15. האות בי"ת.
16. האות גימ"ל.
17. האות דל"ת
פרקים 13-17 מתייחסים לכמה מושגים בסיסיים במחשבה העברית שחשובים להבנת הפרקים הבאים אודות ישראל ואודות המלך דוד שעל שמו נקרא המגן דוד.
18. היוצרות ישראל
איך ומדוע נוצר עם ישראל
19. ישראל ואומות העולם
האם הם ההפך הגמור, או שמא הם משלימים כמו שני המשולשים של המגן דוד?
20. ירושלים/ציון
אודות המשמעות של שני מושגים אלה.
21. מגן דוד, המגן של דוד
כמה סיבות לכך שהמגן דוד מיוחס למלך דוד ונקרא על שמו
22. ירושלים האימא של הכל
"כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים" - התחדשות האנושות לפי רוח האל כתנאי מוקדם לשלום.
23. עוינות או שלום
ירושלים כסלע מחלוקת או כמקור לשלום. המגן דוד אם מסתכלים עליו כמורכב משלושה מעויינים, מראה באופן גרפי איך שלושת בני אברהם יכולים להשלים במקום לריב.
24. שבע מצוות בני נוח אז ועכשיו
שבע מצוות בני נוח תקפות היום לגבי כל תפקוד חברתי ממש כפי שהיו כאשר נוח קבע אותן
25. האו"ם
איך מתייחס האו"ם לירושלים, 3000 שנים אחרי ייסודה כציון על ידי המלך דוד; וכ-4000 שנים אחרי יצירת עם ישראל.
26. שירי שלום ושמחה
מובאות מספר תהילים שמתארות את המצב הרצוי.

ב. הכוכב המחומש- פנטגרמה
27. הפנטגרמה בהסטוריה וכיום
הסמל הזה, שמתבלבלים לעתים קרובות בינו לבין המגן דוד, שנקרא חותם שלמה על שם המלך החכם שלמה שבנה את בית המקדש בירושלים- מה הוא יכול לספר לנו בהשוואה למגן דוד?

28) הכוכב המחומש באסלם.
נעקוב אחר מקורו ומשמעותו באסלם. האם הכוכב המחומש מסמל תרבות מנוגדת ומתחרה לזו שמסמל המגן דוד
29) לקראת המגן דוד: דת ומדע ככוחות מנוגדים או משלימים
30) עבודה ומלאכה
האם עבודת האל ועבודה כמשלח יד סותרות זו את זו או שמא ניתן לחברן כמו שהמשולשים מתחברים במגן דוד
31) התחברות המשולשים.
32) ההרמוניה של המשולשים
רק ההתחברות ההרמונית של המשולשים כסמלים של שני שדות כוח תביא שלום ורווחה
33) סמל האדם
ספקולציה : האם ההקסגרמה היתה ידועה כבר לאדם הראשון, אבי האנושות? והאם היא תשמש ככוכב שינחה את האנושות בעתיד

ג. הפירמידה וההקסגרמה

34) הפירמידה וההקסגרמה
ההקסגרמה היתה, ככל הנראה, מוכרת לעברים המשכילים במצרים העתיקה כאלמנט בעיצוב הפירמידה.
35) רימונים בעבודת המשכן
מדוע ציווה משה לקבוע רימונים במעילו של הכוהן הגדול, ומה הקשר שלהם למגן דוד

ד. יחס חלל-זמן
מודגם באמצעות המגן דוד
מחקר לעומק של בעיית החלל והזמן

ה. הערות
הערות רבות שמוסיפות פרטים והסברים לאלה מן הקוראים שמעונינים לעקוב אחר המקורות ולצלול עמוק יותר לנושא מרתק זה.
ו. מילון מונחים
ז. נספחים

A) Christian-Jewish Relations according to the
PARABLE OF THE OLIVE TREE (Epistle to the Romans, chpt.11
B) Essay “PEACE IS POSSIBLE BETWEEN ISHMAEL AND ISRAEL
ACCORDING TO KORAN AND TANAKH (Hebrew Bible

יום רביעי, אוקטובר 25, 2006

בית תפילה בהאי


צלב ומתחתיו הקסגרמה ומתחתיה צלב קרס בבית תפילה בהאי בווילמט, אילינויס, אמריקה. בנימין לייקר כתב
שהארכיטקטורה של הבהאים שונה מכל ארכיטקטורה דתית אחרת בגלל שהמטרה שלה היא לאחד את בני כל הדתות

מבצר זיסה בפלרמו


יש שלושה עיצובים שונים של הקסגרמות בפסיפס הקיר הזה שנמצא על קיר במבצר זיסה בפלרמו שבסיציליה. האחד גדול ובתוך המשושה שלו יש נקודה, השני קטן ובתוכו משושה, השלישי קטן ובתוכו עיגול ענק. כמו כן בשוליים יש ארבעה חצאי הקסגרמות. נראה שליוצר הפסיפס היה חשוב להראות את העושר של הביטויים האמנותיים שצורת ההקסגרמה מאפשרת. התמונה היא באדיבות וודקריפר שפרסם אותה בפליקר

קפלה פלטינה בפלרמו


שתים עשרה הקסגרמות על כל עיגול. לקח לי קצת זמן עד שקלטתי אותן מתחבאות מאחורי הכוכבים המוזהבים הנוצצים שגונבים את תשומת הלב אליהם. היצירה המפוארת הזאת נמצאת בככר נורמני בפלרמו, סיציליה, בקפלה פלטינה. התמונה היא באדיבות "פונוס" שפרסם אותה בפליקר

יום שלישי, אוקטובר 24, 2006

הקתדרלה באורבייטו


בשורה האמצעית של העמוד המפואר הזה בקתדרלה של העיירה אורבייטו שבחבל אומבריה באיטליה יש שורה של מגיני דוד משולבים זה בזה. פשוט חגיגה לעיניים. התמונה היא באדיבות "הסי" שפרסם אותה בפליקר. אינפוביץ' העיר לו מתחת לתמונה שהוא רוצה עמוד כזה בסלון שלו

חזית הקתדרלה בואלנסיה


כבר פרסמתי איך נראית ההקסגרמה המפוארת הזאת מבפנים (שבלבה צלב זעיר). חשבתי שתשמחו לראות איך זה נראה גם מבחוץ

להלן תרגום קטע מאנגלית לעברית שנעשה באדיבות הוצאת ראובן מס 
הוא לקוח מפרק ב (ג) בספרו של ד"ר אשר אדר: מגן דוד סמל עתיק של איחוד. פרק זה עוסק במגן דוד בתרבויות אחרות

בתרבות הנוצרית נמצאו מגני דוד בגילופים ובחותמות מעץ בכמה כנסיות ביזנטיניות. המגן דוד שימש גם כאלמנט עיצובי ברצפות פסיפס כמו זו שנמצאה בחפירות בקפלה ליד מישור אדומים במדבר יהודה, או כמו זו שנמצאה בכפר מאכר בגליל המערבי; או בגילופים שמוצגים כעת במוזיאון ישראל
הקסגרמות מופיעות גם בכנסיות ביזנטיניות בארצות אחרות למשל בפפוס, קפריסין, משובצות שתי הקסגרמות בין עיצובים אחרים ברצפת פסיפס

באירופה מצויות הקסגרמות בכנסיות ובקתדרלות רבות שנבנו בימי הביניים, בייחוד אלה שבבורגוס ובולנסיה שבספרד, אלה שבפירנצה, אנגני, אקוויליאה ואורבייטו שבאיטליה, בברנדנבורג, סטנדהל והנובר שבגרמניה.ישנו איור יפהפה של הקסגרמה גם על התנ"ך המפורסם של פרפיניון משנת אלף מאתיים ארבעים ותשע

בעולם החילוני: מלכי נבארה השתמשו בכוכב בעל ששת הקדקודים בחותמות שלהם במאות העשירית והאחת עשרה וכמוהם גם פקידי ממשלה ונוטריונים. משונה שההקסגרמה מתנוססת על הכובעים שוטרי פורטוגל, כמה מאות שנים לאחר שממשלת פורטוגל סימנה את היהודים באות קלון. הקסגרמה היתה גם בלוגו של העיתון האיטלקי א קורנטו משנת 1622. בכל אופן עם הזמן הנוצרים החלו להעדיף את הכוכב בעל חמשת הקדקודים -ראו פרק עשרים ושבעה- ויש בכך מעין הודאה שגרסת הכוכב בעל ששת הקדקודים שייכת ליהודים

הקתדרלה בואלנסיה


הקסגרמה שחורה גדולה ויפהפיה ובלבה צלב זעיר על גבי חלון צבוע בקתדרלה בואלנסיה שבספרד
התמונה באדיבות "מולס" מפליקר

יום שני, אוקטובר 23, 2006

גלגל המזלות


קצת קשה לראות בתמונה הזאת בגלל שהמצלמה לא מספיק רחוקה אבל תאמינו לי שכל מה שאתם רואים כאן נמצא בתוך הקסגרמה. רצפת הפסיפס הזאת נמצאת במוזיאון ברדו בטוניס. היא נוצרה במאה השלישית. העבירו אותה למוזיאון ברדו מאתר ביר שנה ליד זגואן שבמרכז טוניס.
במרכז התמונה שבעה קיסרים רומיים שמייצגים את ימי השבוע, או את השמש הירח וחמשת כוכבי הלכת שניתן לראות בלי טלסקופ: מרקורי, ונוס, מרס, יופיטר וסטורן. סביבם החיות המקודשות להם: זאב, נשר, יונה, סוס, שור ותיש. סביבם המזלות. התמונה היא באדיבות ביביג'יאן שפרסמה אותה לראשונה בפליקר

בעמוד 37 בספר חותם שלמה בעריכת ד"ר רחל מילשטיין בהוצאת מגדל דוד המוזיאון לתולדות ירושלים ישנו קטע שמצביע היטב על משמעות פסיפס זה
מאז ימי קדם סימלה צורת המעגל את כיפת השמים או את הקוסמוס כולו. חלוקתו השווה של המעגל לשש יחידות מציגה את הסדר בקוסמוס ואת התנועה ההרמונית של כוכבי השמים ועל כן לא יפלא שהכוכב המשושה נבחר כבסיס לקומפוזיציה של רצפת פסיפס רומית בתוניס שבמרכזה מתואר כוכב הלכת שבתאי, סטורן, וסביבו ששת כוכבי הלכת האחרים וסביבם תריסר המזלות. פסיפס תוניסאי זה הוא הדוגמה היחידה שבה ההקסגרמה והכוכבים משתלבים לכלל קומפוזיציה בעלת משמעות סמלית

הורה


התמונה היא באדיבות "דוגסיט" שפרסם אותה בפליקר. רואים בה חלון של קזינו בעיר גרנאדה שבניקרגווה, ככל הנראה בבעלות יהודית, לפי המגן דוד. מצאה חן בעיני הערה של "טריקסיבדלם" שהעיר שם מתחת לתמונה שכל מי שזוכה בהימורים בקזינו הזה מתחיל לרקוד הורה