יום חמישי, נובמבר 02, 2006

מגן דוד כסמל של האדם


תרגום הקטע הבא מאנגלית לעברית נעשה באדיבות הוצאת ראובן מס 
והוא לקוח מפרק ח (ב) בספרו של ד"ר אשר אדר: מגן דוד סמל עתיק של איחוד

בפרק השני בספר בראשית מתוארת בניית האדם, והיא מופיעה באופן משמעותי לאחר הדברים על היום השביעי, השבת, המוסד האלוהי המבורך. אנחנו קוראים בפסוק בשביעי

וַיִּיצֶר יְהוָה אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם, עָפָר מִן-הָאֲדָמָה, וַיִּפַּח בְּאַפָּיו, נִשְׁמַת חַיִּים; וַיְהִי הָאָדָם, לְנֶפֶשׁ חַיָּה

קטע זה אומר במפורש שהאדם מורכב גם מעפר האדמה שהוא המרכיב החומרי שלו, וגם מנשמת חיים שהיא המרכיב הרוחני שלו שמהווה זכות שמיוחדת לו ביחס ליתר הנבראים
מאחר וקטע זה הוא בעל מובן עמוק ביותר ובעל חשיבות רבה ביותר לצורך הבנתנו את הקיום האנושי על טבעו הכפול, כפי שהוא בא לידי ביטוי במגן דוד, נוסיף ונתבונן בקצת מן האספקטים שבו הקטע מצביע בפרוש על הטבע הכפול של האדם, כלומר על החומר הארצי שלו ועל הטבע הרוחני שלו, ומציג אותו, ורק אותו בעת ובעונה אחת גם כתוצר של העפר וגם של נשימת החיים האלוהית
אם לנקוט במונחים של הסמל שלנו, המגן דוד, נאמר שהמשולש של שכל-רוח-רגש מתנה את המשולש של תנועה-דיבור-מחשבה, ושניהם יוצרים את המגן דוד, שמתפרש בהקשר זה כסמל של האדם
אפילו בסוג החומר הארצי ממנו נברא האדם מעמדו שונה משל הצמחים ושל בעלי חיים, כי אלה נוצרו מן האדמה, ועוצבו בידי אלוהים, בעוד הוא נוצר מחומר גלם בצורה הכי דקה שלו, עפר, ואלוהים נתן לו את צורתו.
מתן צורה זה מוצא את הביטוי החשוב ביותר שלו במודעותנו לאני או לאגו שלנו. אין אף בעל חיים עם מודעות דומה. צורת הגוף של בני האדם, כולל עמידתם הזקופה ואברי הדבור, מבטאת את המאפיין המיוחד הזה. בדרך כלל, מודעותם של ילדים לאני שלהם מתחילה להתפתח ביחד עם יכולתם לעמוד זקוף וללכת.
וכך אנו יכולים לחשוב ולדבר, להיות מודעים לעצמנו ולהיות יצירתיים, לשלוט בטבע הגשמי שלנו, לשפוט ולהיות רחומים או קפדנים, לסלוח, ולעבור על החוק, ואנחנו יכולים להשתמש בכל התכונות האלה לצרכים אלטרואיסטים ומועילים, או לצרכים אנוכיים והרסניים

אין תגובות: