התמונה היא באדיבות הצייר והמרצה לקבלה אברהם לוונטל וכל הזכויות עליה שמורות לו. אברהם לוונטל אמר לי שיש מסורת בקבלה לכתוב את פרק ס"ז בתהילים בצורת מנורה ואז הוא נקרא מגן דוד. דבריו אלה תואמים דברים שכבר כתבתי באתר זה פה ושם, למשל, כך זה בספרו של יצחק ארמה עקדת יצחק. גרשם שלום במחקרו על המגן דוד מביא מקור אחר מספרון מהמאה השש עשרה שם נאמר כי המלך דוד נהג לשאת את מזמור התהילים הזה חרות על מגנובמסורת מופיע פרק זה בצורת ציור המנורה בשחור לבן ואילו אברהם לוונטל מביא אותו כאן בצבעים. בצורת סידור הענפים שבציור יש רמז לצורת מגן דוד, שהיא צורת שבע הספירות התחתונות של תיקון העולם, כאשר שש ספירות בקצוות ואחת באמצע
אברהם לוונטל
רחוב ט"ו 35 צפת
046923051
עבודה זו מוצגת החל מהעשרים וחמישי ביולי במשך חודש בגלרייה
תהלים פרק סז
לַמְנַצֵּח בִּנְגִינֹת, מִזְמוֹר שִׁיר׃
אֱלֹהִים, יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ; יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה׃
לָדַעַת בָּאָרֶץ דַּרְכֶּךָ; בְּכָל־גּוֹיִם, יְשׁוּעָתֶךָ׃
יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים; יוֹדוּךָ, עַמִּים כֻּלָּם׃
יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ, לְאֻמִּים כִּי־תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישׁוֹר; וּלְאֻמִּים בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶלָה׃
יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים; יוֹדוּךָ, עַמִּים כֻּלָּם׃
אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ; יְבָרְכֵנוּ, אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ׃
יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים; וְיִירְאוּ אֹתוֹ, כָּל־אַפְסֵי־אָרֶץ׃
הרב זמיר כהן פרסם בגיליון מספר אחד של עתון הדברות שיצא לאור בניסן תשס"ז
פרק בשם צפונותיו של המגן-דוד
מספר הצופן שאמור לצאת לאור בימים הקרובים
וכתב על כך הרב חיד"א בספרו מדבר קדמות: דוד המלך עליו השלום , הראהו הקדוש ברוך הוא ברוח הקודש מזמור זה כשהוא כתוב על טס של זהב מופז עשוי בצורת המנורה. וכן הראה אותו למשה רבינו
...
היה דוד המלך נושא מזמור זה כשהוא חקוק על מגינו בצורת המנורה על טס של זהב. וכשהיה יוצא למלחמה היה מכוון סודו, והיה נוצח, והאויבים נופלים לפניו. וכן כתב הרמ"א בספרו תורת העולה
ולכן היה מקובל שמנורה היתה מצויירת במגן דוד
וכן כתב בעל ספר הרוקח
והוסיף עוד: הרואה אותו מצוייר בצורת המנורה, יצמצא חן וחסד בעיני אלוהים ואדם. ואם יצוייר בבית הכנסת בארון הקודש, יגן בעד כל הקהל
והאבודרהם כתב
הקורא אותו בכל יום, נחשב כמדליק המנורה הטהורה בבית המקדש, וכאילו קיבל פני שכינה
נדמה לי שצונץ היה ראשון חוקרי תולדותיו של סמל מגן דוד כאשר כתב בספרו [משנת 1859 שעוסק בהתפתחות ההיסטורית של התפילה בבתי הכנסת
Die
Ritus des synagogalen Gottesdienstes, geschichtlich entwickelt by Leopold Zunz]
כי בתחילת המאה ה-17 (אחרי שנת
1614) החלו [גורי האר"י] חיים ויטאל, ישעיהו הורביץ ואחרים, להוסיף תפילות
חדשות, עם מילים בלתי ניתנות להבנה, ועם מדיטציות של האר"י ... כך, למשל, שימשו בעבר בספרד בימי ספירת
העומר פסוקים ממזמור ס"ז בתהילים. מאוחר יותר הם מצאו כי הפסוק החמישי מכיל
49 אותיות. הוא נקרא מגן דוד וצויר בצורת מנורה.
הקטע הנ"ל מעמוד 149 בספרו של צונץ
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה