סיכום אודות מקורו של המגן דוד

א. מבוא
למי שייך הסמל?

מגן דוד משמש כיום כסמלן של היהדות, הישראליות והציונות. צורתו צורת כוכב בעל ששה קודקודים, או שני משולשים שקדקודיהם פונים לכיוונים הפוכים, מוכרת גם בשם הקסגרמה. ההקסגרמה שימשה ועדיין משמשת כסמלן של קבוצות רבות נוספות, כגון בודהיסטים, נוצרים מוסלמים, בית המלוכה האתיופי, רסטפארים בג'מייקה, תיאוסופים, אלכימאים
...

הקסגרמה מול מגן דוד
כל מגן דוד הוא הקסגרמה, אלא שלא כל הקסגרמה היא מגן דוד. ההקסגרמה קיימת בכל התרבויות משחר ההסטוריה. כלומר, צורת המגן דוד קדמה לא רק לדוד המלך אלא אף להיווצרותו של העם היהודי, והיא כשלעצמה בפירוש איננה יהודית. כדי לקרוא להקסגרמה מסוימת בשם מגן דוד עליה להיות יהודית

מרכיבי הסמל
את סמל המגן דוד מרכיבים
· שם יהודי
· משמעות יהודית (הגנת האל)
· צורה בין לאומית
רק כאשר שלושת המרכיבים האלה מופיעים ביחד ניתן לקרוא למכלול בשם מגן דוד

השם בנפרד מהצורה
השם "מגן דוד" יכול להופיע בנפרד מהצורה, כמו למשל כשם של תפילה או של קהילה או של בית כנסת, או אפילו של אדם, למשל: חבר הכנסת דוד מגן

הצורה בנפרד מהשם
הצורה יכולה להופיע בנפרד מהשם. למשל:
שח סיני, תג של שריף בארה"ב, הקסגרמה הודשית- ינטרה, סמל של מבשלי הבירה בימי הביניים

המשמעות בנפרד מהצורה
אחת המשמעויות העיקריות של המגן דוד היא הגנה אלוהית. אבל משמעות זו יכולה להופיע בלי קשר לצורת המגן דוד כמו במזוזה או בחמסה

השם והמשמעות בלי הצורה
ישנה תיאוריה לפיה המגן דוד מופיע אמנם כמגן פיזי בעל השם מגן דוד ואפילו במשמעות של הגנת האל אך אין עליו כל הקסגרמה
לפי מסורות אחרות שמופיעות בספרו של יצחק ארמה עקדת יצחק, הסמל של מגן של דוד לא היה כפי שהוא מוכר באמצעות השם הזה היום, אלא מזמור תהילים 67 בצורה של מנורה. זה נעשה מנהג נפוץ ברבים ומזמור תהילים זה של המנורה נחשב לקמיע בעל כוח גדול. בספרון מהמאה השש עשרה נאמר
המלך דוד נהג לשאת את מזמור התהילים הזה חרות במגן שלו, בצורה של המנורה, וכאשר הוא הסתער קדימה היה מהרהר במסתורין של המזמור ומנצח

המגן דוד כסמל יהודי
החיבור של השם מגן דוד לצורת ההקסגרמה נעשה לראשונה בימי הביניים. בדרך כלל נוהגים לייחס את הופעתו הראשונה של המגן דוד למאה השתים עשרה לספירה, כי הוא מופיע בספרו של הקראי יהודה בן אליהו הדסי, אשכול הכופר דף 92 . יהודה הדסי חי בקונסטנטינופול שבתורכיה. גדול חוקרי הקבלה גרשם שלום טוען שהמגן דוד שם הוא הוספה מאוחרת ובעצם ההופעה הראשונה של המגן דוד היא בספר הגבול שנכתב על ידי נכדו של הרמב"ם במאה הארבע עשרה. כך או כך בימי הביניים המגן דוד היה סמל יהודי אך לא שימש כסמל לעם היהודי. הפיכתו של המגן דוד לסמל המובהק של העם היהודי התרחשה בהדרגה במשך מאות השנים שלאחר תאריך זה
מקור
G.S. Oegema, Realms of Judaism, The history of the Shield of David,the birth of a symbol, Peter Lang, germany, 1996, ISBN 3-631-30192-8 pp 51

לסיכום
צורת המגן דוד, ההקסגרמה, מוכרת משחר ההסטוריה, בלי קשר לשמה
הביטוי מגן דוד משתמע מספר תהילים, שחיבורו מיוחס לדוד, אך אין לו שם כל קשר לצורת ההקסגרמה
הביטוי מגן דוד בלי קשר לצורתו נזכר לראשונה בתלמוד, במאה השלישית לספירה
הביטוי מגן דוד התחבר לראשונה לצורת ההקסגרמה בימי הביניים
המגן דוד הופך לסמל של העם היהודי בהדרגה למן ימי הביניים ועד הקונגרס הציוני הראשון
המגן דוד הפך לסמל של עם ישראל לאחר הקמת המדינה בשנת 1948

בהמשך נבחן את הסוגיות הבאות
מתי הופיע השם מגן דוד לראשונה?

מתי הופיעה צורת המגן דוד לראשונה?
מתי הופיעו כל מרכיבי המגן דוד לראשונה, כלומר, ממתי נחשב המגן דוד לסמל של העם היהודי?

ב. השם "מגן-דוד
הביטוי מגן דוד נעדר מפרשת דוד וגוליית

התפיסה הרווחת בציבור היא שלדוד המלך היה מגן ועליו חקוקה היתה צורת מגן דוד. על פי תפיסה זו ניתן היה לצפות שמגן דוד יופיע בפרשת דוד וגוליית בספר שמואל א' פרק י"ז ולא היא, להיפך בפרק זה ישנו מסר מודגש שלפיו לדוד לא היה מגן פיזי

וַיַּלְבֵּשׁ שָׁאוּל אֶת-דָּוִד מַדָּיו, וְנָתַן קוֹבַע נְחֹשֶׁת עַל-רֹאשׁוֹ; וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ, שִׁרְיוֹן, וַיַּחְגֹּר דָּוִד אֶת-חַרְבּוֹ מֵעַל לְמַדָּיו וַיֹּאֶל לָלֶכֶת, כִּי לֹא-נִסָּה, וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל-שָׁאוּל לֹא אוּכַל לָלֶכֶת בָּאֵלֶּה, כִּי לֹא נִסִּיתִי; וַיְסִרֵם דָּוִד, מֵעָלָיו

בפרק זה מודגש גם שדוד ניצח בגלל שאלוהים היה המגן שלו

וַיֹּאמֶר דָּוִד, אֶל-הַפְּלִשְׁתִּי, אַתָּה בָּא אֵלַי, בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית וּבְכִידוֹן; וְאָנֹכִי בָא-אֵלֶיךָ, בְּשֵׁם יְהוָה צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר חֵרַפְתָּ... וְיֵדְעוּ כָּל-הַקָּהָל הַזֶּה, כִּי-לֹא בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית יְהוֹשִׁיעַ יְהוָה: כִּי לַיהוָה הַמִּלְחָמָה, וְנָתַן אֶתְכֶם בְּיָדֵנוּ

הביטוי מגן דוד משתמע בספר תהילים
דוד נחשב למחבר ספר תהילים, וכאשר הוא מתפלל שם לאלוהים ואומר את המלה "מגן"
למשל: תהלים י"ח פסוק ב

מגני וקרן ישעי

נוצר המגן דוד הראשון שהוא כינוי לאלוהים. המשמעות שאנו מייחסים לסמל קיימת כבר שם, ואף המלים מגן דוד שמשמשות כשמו של הסמל מופיעות, אך הצורה של הכוכב בן שש הקצוות נעדרת. על פי המסורת היהודית דוד עלה לשלטון בשנת אלף וחמש לפנה"ס כך שניתן לומר שהמושג מגן דוד נוצר בסביבות המאה העשירית לפנה"ס. לעומת זאת בספר "ארכיאולוגיה, מקרא וזיכרון היסטורי" טוענים המחברים ישראל פינקלשטיין וניל אשר סילברמן כי

ייתכן אומנם כי החומר הקדום ביותר באסופה זו (המצוי בספרי תהילים ואיכה) חוּבר בשלהי תקופת המלוכה, או זמן קצר אחרי חורבן ירושלים בשנת חמש מאות שמונים ושש לפסה"נ, אבל מרבית הכתובים חוברו כנראה כעבור זמן רב, בין המאה החמישית למאה השנייה לפסה"נ - בתקופה הפרסית וההלניסטית

תפילת מגן דוד בתלמוד הבבלי
צרוף המלים "מגן דוד" נזכר לראשונה בתלמוד הבבלי במסכת פסחים בדף קי"ז, ע"ב

אמר רבה בר שילא דצלותא
[התפילה]
מצמיח קרן ישועה דאפטרתא
[ההפטרה]
מגן דוד
ועשיתי לך שם גדול כשם הגדלים
שמואל ב י
תני
[שנה]
רב יוסף זהו שאומרים מגן דוד

קטע זה דן בברכות ההפטרה, בהן "מגן דוד" משמש ככינוי לאלוהים

ברוך אתה ה' מגן דוד

רבה בר שילה היה אחד מאמוראי בבל והוא חי במאה השלישית לספירה. רב יוסף ,כנראה הכוונה לרב יוסף בר חייא, היה אף הוא אמוראי בבלי והוא חי בתחילת המאה הרביעית לספירה.

הביטוי מגן דוד מופיע כמה מאות שנים לאחר מכן במדרש תהילים (למזמור י"ח):

"מגן הוא. אומות העכו"ם אומרים, למה הקב"ה מחבב לאברהם, הצילו מכבשן האש ומן תשעה מלכים ואוכלוסין, ומכל הצרות שעברו עליו. אמר להן הקב"ה, הריני אומר לו שיקריב את בנו והוא שומע לי, וחוסה בי, לפיכך אני מגינו. הוי, מגן הוא לכל החוסים בו. ולמחר מברכין בניו בתפלה, ברוך מגן אברהם. מגני וקרן ישעי משגבי. אמר דוד לפני הקב"ה, מפני מה אומרים מגן אברהם ולא מגן דוד. אמר לו, בחנתיו בעשרה נסיונות. אמר לפניו, (תהלים כו, ב) בחנני ה` ונסני. כיון שנסה אותו בבת שבע ולא עמד בו, מיד התפלל דוד שיאמרו מגן דוד בברכת ההפטרה. כי בשם קדשך נשבעת לו שלא יכבה נרו לעולם ועד, ברוך אתה ה` מגן דוד. הדא הוא דכתיב ותתן לי מגן ישעך".

ראוי לזכור שלמגן דוד שמות נרדפים רבים: הקסגרמה, חותם שלמה, טלאי צהוב, ינטרה, כוכב בן שש קצוות, ובשפות לטיניות: כוכב דוד

ג. מקורה של צורת המגן דוד, ההקסגרמה
כאמור לעיל מקור ההקסגרמה אינו ידוע
מקורם של סמלים עלום בדרך כלל. כך לגבי הצלב הנוצרי, חצי הסהר המוסלמי, היין-יאנג הבודהיסטי וסמלים רבים אחרים

עם זאת רבות הן הסברות על מקורה. להלן לקט של סברות שאספתי במהלך השנה הראשונה לקיום אתר האינטרנט שלי

בשחר ההסטוריה, כאשר הומצאה המחוגה
ד"ר דן גזית, ארכיאולוג רשות העתיקות מרחב דרום, כתב במאמר על בעיית הזיהוי של מוטיבים אומנותיים מעולם הצומח בעבדת הקדומה, כי המגן-דוד, כמו השושנת, הוא תולדה של משחק במחוגה

על פי המיתולוגיה היוונית המחוגה הומצאה על ידי פרדיקס, אחיינו של הפסל היווני דידאלוס. דידאלוס הרג את פרדיקס בשל קנאתו בו על המצאה זו. בכל אופן המצאת המחוגה היא בשחר ההסטוריה, או במלים אחרות: מועד התחלת השימוש בהקסגרמה בלתי ידוע
אחד מגדולי חוקרי הסמלים היהודים, א.ר. גודינף, כתב שלהערכתו מקורו של המגן דוד בשושנת (רוזטה), אך אין לו הוכחות לכך. מקור
E. R. Goodenough, Jewish Symbols during the Greco-Roman Period, 1953
7th volume page 198

בשחר ההסטוריה, העתקת צורות מן הטבע – פתיתי שלג
ד"ר אשר אדר כתב בספרו על המגן דוד (בהוצאת ראובן מס, ירושלים
1987

מימן ומים יוצרים את החומר בכלל ואת החיים בפרט. מעניין לציין שהתבנית של שש יכולה להתגלות בהם אף על פי שיכולות להיות גם תבניות אחרות כמו טבעות, ודיסקים...
גבישים של פתיתי שלג, ככל הנראה מחקים את הקביעות היסודית של ענן ההסתברות של אטום המימן, בדרך כלל הם מאמצים את התבנית של שש האונות ... בצורה של ההקסגרמה

פרחים, כגון פרחים ממשפחת השושניים ובעיקר שושן צחור

הבוטניקאית אילת-השחר הראובני כתבה במאמרה על המגן דוד

"אחד המינים הבולטים ביותר בין מיני השושן השונים ששרידיו נמצאו בטבע בהרי הכרמל, בהרי הגלעד, ועל יד הכפר פקיעין הוא השושן העולה בפעמונים צחורים גדולים ועתירי-בושם בקנה זקוף, לגובה האדם. השושן הזה ברוב חינו מופיע בשיר השירים ומופיע בכותרות של עמודי המקדש, וכפי שנתברר מופיע בחותמו של מגן דוד. שושן אחר שגם שרידיו נמצאו בטבע במספר זעום הוא נרקיס העמקים, או כפי שנתגלה להיות שושנת העמקים הנזכרת בשיר השירים, שקוטרו מגיע לאורך של שמונה סנטימטר. שושן זה נתגלה להיות הדגם והמקור האדריכלי לבניינו העתיק של "מגן דוד. גם הוא מצטיין בבושמו הנפלא

המאמר נתפרסם בעיתון "היום" בראשון ליולי, אלף תשע מאות ששים ושש תחת הכותרת
מצמחי התנ"ך והתלמוד, השושן ומגן-דוד
LILIUM CANDIDUM

החוקר אורי אופיר שהוא גם מנהל מוזיאון מקראור ביבנה, במחקרו על מקורו היהודי של המגן דוד, גילה בנפרד בדיוק את אותה תגלית כמה שנים אחריה

עתה נדרש לבדוק מיהו השושן לצורך כך הלכתי לשיר השירים
כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות
פרק ב', ג
התרגום אומר שהשושנה הנה כנסת ישראל, הפסוק הזה מדבר על עמידות אמונת ישראל מול אמונת אומות העולם. אבן עזרא במקום מסביר שהשושנה הינו פרח לבן בעל ריח טוב, בעל ששה עלים
בא מן השש. פרופ' יהודה פליקס בספרו טבע וארץ בתנ"ך עמוד
266
אומר שהשושן / שושנה הכוונה הנה לפרח השושן הצחור ממשפחת הליליום. מתברר שמשפחה זו מונה
מאה זנים שונים כאשר השושן הצחור הינו היחיד הגדל טבעי בישראל
אנציקלופדיה עברית ערך שושן

l

פרי הרימון

ד"ר אשר אדר כתב בספרו על המגן דוד בהוצאת ראובן מס, ירושלים
1987

מספר עלי הגביע שיוצרים את כוס פרח הרמון נע בין ארבעה לתשעה. שכיחים ביותר הם אלו שיש להם חמשה, ששה או שבעה עלי גביע...ניתן להראות בקלות שששת הקצוות של עלי הגביע יוצרים הקסגרמה סימטרית, עיצוב גיאומטרי שאנחנו מכירים בשם מגן דוד

כוכבים
אורי אופיר

לכוכבים במציאות אין קרניים הדומות לקרניו של המגן דוד למרות שבמציאות כוכבים לפעמים מצויירים כך

כוכבי ים הם בדרך כלל בעלי חמש זרועות אבל יש בהם מוטציות בצורת מגן דוד

לפני עשרות אלפי שנים במו, היבשת האבודה שקדמה לאטלנטיס
ג'ימס צ'רצ'וורד, ששרת בצבא הבריטי בהודו, כתב בשנת
1933
שפגש שם נזיר הודי אשר הראה לו לוחות של מו, ולימדו לקרוא את הכתב שעל לוחות אלה. סמל העיגול ובו שני המשולשים שווי השוקיים המשולבים זה בזה ובתוכם עיגול היה מוכר לתרבות זו. העיגול הפנימי הוא סמל לאלוהים והעיגול החיצוני הוא סמל של היקום. המשולשים מסמלים את השמיים. שתים עשרה הנקודות שעל המשולשים, הקודקודים וקודקודי הזוויות שביניהם, מסמלות את שערי השמים: אהבה, אמונה, תקווה, צדקה וכן הלאה. צ'רצ'וורד עוסק
בצורת ההקסגרמה ובמשמעויותיה הבין לאומיות, אך אינו מזכיר כלל את הסמל היהודי


בזמן בריאת העולם – 3760 לפנה"ס
סטן טנן טוען שהמגן דוד נמצא כבר בספר בראשית. למשל, הוא מפרש את המלה בראשית "ברא- שית", ברא שש או ברא קוץ. לדבריו שש הוא הבסיס לגופים האפלטוניים, שהראשון שבהם הוא הטטרהדרון, ממנו מורכבת המרכבה, המגן דוד התלת ממדי. טנן מתייחס לצורת המגן דוד ומתמקד בעיקר במספר שהיא מגלמת, אך אינו מתייחס כלל למשמעות הסמל או לתקופה שבה החל להיקרא בשם מגן דוד

בתקופת אדם הראשון
ליד רכס-אדם בסרי לנקה נתגלתה הקסגרמה חצובה בסלע ובתוכה סמלים הודיים. לא ידוע מתי נחקקה שם, אך אגדות מקומיות מייחסות את זמנה לתקופת אדם הראשון ולכן נקרא המקום בשם רכס
אדם


בתקופת שומר – 2500 לפנה"ס
לפני כשלושים שנה מצא החוקר זכריה סיצ'ין במוזיאון המזרח הקרוב העתיק במזרח ברלין חותם-גליל שומרי ועליו כוכב בן שש קצוות מוקף בעיגולים. לפי פירושו כוכב זה מסמן את השמש ואילו העיגולים מסמנים את כוכבי הלכת. הממצא מתוארך לשנת אלפיים וחמש מאות לפני הספירה


מיכאל הייזר במאמר שמתאר את הממצא הנ"ל מביא תמונות של כוכבים שומרים נוספים ביניהם כמה בני שש קצוות. כל הכוכבים האלה דומים למגן דוד בקו המתאר החיצוני שלהם אבל אינם מורכבים משני משולשים שווי צלעות, אלא מעיגול וסביבו ששה משולשים
זכריה סיצ'ין טוען שבשומרית ירושלים

פירושה העיר העליונה של ארבעת האזורים, ואילו סמל בצורת מגן דוד היה סמלם של ארבעת המחוזות. לפי כתבים שומריים מגן היתה אזור שממנו כרו נחושת, אבל מיקומו כיום אינו ידוע

בתקופת אברהם אבינו – מאה תשע עשרה לפנה"ס, הודי או עברי
?
הלל רויטר פרסם בצרפתית מאמר רחב היקף בביטאון קונטרס מאפריל שנת אלפיים תחת הכותרת מגן דוד סמל יהודי
?
בעמוד ארבעים ושש הוא משער שיתכן שהמגן דוד ניתן כאחת המתנות שנתן אברהם אבינו לבני הפילגשים קטורה והגר
לדעת צור שיזף מגן דוד, כמו צלב קרס, הוא סמל הינדי קדום, ושניהם מעטרים לוחות אסטרונומיים הודיים. המגן דוד נדד מהודו לישראל בדרכי המסחר הקדומות


בתקופת שעבוד בני ישראל במצריים- מאה 18 עד 14 לפנה"ס
דוד בלוך, מדען במפעלי ים המלח, טוען באתר האינטרנט שלו שמוקדש לנושא המלח, שכאשר נאמר בפסוק בספר שמות א' י"ד "בחומר ובלבנים" הלבנים הן לבנים של מלח שיוצרו על ידי אבותינו בתקופת שהיו עבדים לפרעה במצרים. המלה לבנים נגזרת מצבעו הלבן של המלח. לצורך גיבוש המלח בנו מגן דוד מקש, שהוא עד היום הצורה הפופולארית לצורך זה בשל היותה בעלת שטח הפנים והחוזק הגדולים ביותר. עם הזמן הפכה צורה זו לסמלו של העם היהודי. יש עדויות לשימוש בשיטה זו גם בתרבויות אחרות כגון תרבות המאיה.
מקור
Andrews, A. P. (1983) "Maya Salt Production and Trade" Univ. of Arizona Press, Tucson

בתקופת התרבות המינואית – 1700 לפנה"ס
הפעם הראשונה שבה מופיעים שני משולשים משתלבים כמו שאנחנו מכירים במגן דוד בדיוק היא בחותמות אבן אחדות שמצא הארכיאולוג האיטלקי ממוצא יהודי דורו לוי בארמון פסטוס בכרתים והן לכל המאוחר משנת 1700 לפנה"ס, שבה חרב אותו ארמון; כלומר כשבע מאות שנים לפני שדוד המלך נולד. יתכן שסמל זה מצא דרכו לישראל באמצעות הפלשתים שפלשו לישראל במאה השתים עשרה לפני הספירה ונלחמו בשופטים וכמאתיים שנה לאחר מכן נלחמו בדוד המלך

בתקופת יציאת מצרים במנורת המשכן
הסופר אורי אופיר, כתב במחקרו כי בתקופת יציאת מצרים אלוהים ברא את המגן דוד במנורת המשכן. אורי הוכיח על פי מפרשים מסורתיים שהמגן דוד היה בצורת פרח שושן צחור

"מעשה המנורה מתואר לפרטיו (שמות כה לא): למנורה היה בסיס שנקרא ירך. מהירך יצא קנה מרכזי, מהקנה יצאו שלושה קנים לכל צד. הקנים היו מעוטרים בגביעים כפתורים ופרחים, כל קנה הסתיים בשלושה גביעים מעליו כפתור, מעליו פרח ומעליו נר, כדברי הפסוק "שלושה גביעים משקדים בקנה האחד כפתור ופרח". תרגום אונקלוס מתרגם את המילה פרח ל"שושן". השאלה הראשונה ששאלתי את עצמי, האם התרגום הארמי של המילה פרח הינו שושן בכל מקום, או רק כאן במעשה המנורה התרגום הינו שושן. במחלוקת קורח... האונקלוס מתרגם את המילה פרח למילה "לבלבין" מלשון לבלוב של ימינו, אם כך כשאונקלוס אמר שושן במעשה המנורה הוא התכוון לשושן ממש... זאת אומרת שכל נר במנורה היה נתון במרכזו של מגן דוד".

הרמב"ם בהלכות בית הבחירה פרק ג' הלכה ג' כותב במפורש על הזהות המוחלטת הקיימת בין הפרחים שעל המנורה ובין עמודי יכין ובועז. ובלשונו
הפרחים (במנורה) כמו פרחי העמודים
...

בשער המקדש בחר שלמה להציג שני עמודים אחד מימין לשער ואחד משמאל לשער שנקראו יכין ובועז. עמודים אלה היו בעלי ממדים מרשימים כל עמוד היה בגובה של כתשעה מטרים, בראש כל עמוד היתה כותרת של כשני מטרים קוטר וגובה שניים וחצי מטרים כמתואר "ויצר את שני העמודים נחושת שמונה עשר אמה קומה העמוד האחד... ושני כתרות עשה לתת על ראשי העמודים... חמש אמות קומת הכתרת" צורות הכותרות היו שושן "וכתרות אשר על ראש העמודים מעשה שושן" מלכים א' טו

...
המנורה היתה הכלי היחיד שנעשה ע"י ה' בכבודו ובעצמו. בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה התקשה ביצירת המנורה, בתחילה הראה לו ה' תבנית של אש אך גם כך התקשה, זרק את הזהב לאש המנורה נעשתה מאליה כפי שמדייק

נעשתה המנורה

אם כך אותו שושן (מגן דוד) הינו מעשה ה' בכבודו ובעצמו
התאוריה של אורי אופיר עונה על השאלה מהו מקורו היהודי של המגן דוד, אך איננה עונה על השאלה מהו מקור צורת המגן דוד. אורי אופיר אינו מתעלם מקושיה זו והוא מסביר
השאלה הרגילה הנשאלת היא אם המגן דוד הוא סמלנו איך הוא מופיע בתרבויות אחרות כגון הודו וכו'. לשאלה זו מספר תשובות
א. הצמחים והפרחים מאז ומתמיד היוו מקור אסתטי ומקור לסמל לדוגמא: הארז סמל לבנון, פרח האירוס סמל תנועת הצופים. לאור כך שהשושן הינו אסתטי, סימטרי וניתן ליצירה בחיבור אלמנטים הנדסיים בסיסיים (שני משולשים שווי צלעות). סביר להניח שגם הוא יילקח כסמל אצל אומות אחרות
ב. אחד מסממני הקטורת שיבולת נרד מקום גידולו הינו הרי ההימליה. התנהל סחר בשמים בין ארצות כפי שלמדנו גם מאורחת הישמעאלים שיוסף נמכר לה. סביר להניח שיחסי סחר הגומלין שהיו הביאו גם לחילופי דברים נוספים וכך גם הגיע המגן דוד להודו
ג. עשרת השבטים שהוגלו ע"י מלך אשור הגיעו גם להודו בשבע מאות לפנה"ס, שבטים אלה הביאו את סמלם לשם וכך הוא נפוץ


בתקופת יציאת מצרים- סדר חניית השבטים
ד"ר גבריאל כהן מאוניברסיטת בר אילן כתב מאמר על סדר חניית השבטים במדבר שהיה בצורת מגן דוד

בתקופת יציאת מצרים – בתוף מרים
הכומר הקתולי-יהודי אתול בלומר סבור שעל מגן מרים, אחותו של משה, היתה צורת מגן דוד לבן שהופיעה לאחר מכן במשכן ובבית המקדש, ואילו למשה, בעת ששימש כנסיך מצרי שנקרא דודמוש, היה סמל מגן דוד בצבע אדום על המגן בו השתמש בשדה הקרב


בתקופת יציאת מצרים – בגג המשכן
שולמית גד ( בהוצאת המחברת, 2006) "דוד המלך ועוצמת התהילים" מצטטת בעמוד 706 מספרו של הרב בא גד יוסיף נחלה חלק ב' עמוד 773 שגג המשכן היה מכוסה בעורות גזורים בצורת משולשים שווי שוקיים אך לא שווי צלעות. משולשים אלה הונחו זה על גבי זה בצורת מגן דוד מוארך. הרב בא גד מסתמך על הדיון בפסוק

ועשית מכסה לאוהל

(שמות כ"ו י"ד
בספרו של המקובל רבי עמנואל חי ריקי המשכן וכליו מעשה חושב, שיצא לאור בונציה בשנת
1716
הרב בא גד מספר ששמע גרסה זו מרבי שמעון כץ מפתח תקווה, שלדבריו דוד המלך היה הראשון שגילה את המגן דוד הזה בגג המשכן

ממנו נבעה הצורה ונקלטה בתרבות היהודית, ממנו נספגה בשירת דוד שבספר תהילים, עברה בגלגולי גלגולים למצבות יהודיות, לפרוכות, ולמעילי ספרי תורה, עד שהגיעה בדור תקומת ישראל לדגל המדינה

בתקופת יציאת מצרים - נבואת בלעם
נבואת בלעם "דרך כוכב מיעקב" שימשה בסיס לזיהוי דמויות היסטוריות שונות כ"משיח" שהיה לו מגן בצורת מגן דוד. למשל, דוד המלך, בר כוכבא, דוד אל רואי, ישו שלפי אמונת הנוצרים היה מבית דוד ונקרא בברית החדשה בכינוי כוכב השחר
אורי אופיר
הפעם הראשונה בתורה שנמצא קשר כלשהו בין המילה כוכב לדוד ולעם ישראל הינו בנאומו של בלעם, כאשר בלעם רואה את עם ישראל הוא אומר

דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל (במדבר כד יז). רש"י ואבן עזרא מפרשים שבלעם ניבא על דוד המלך, זהו קשר רעיוני בלבד שאינו מצביע על צורת מגן דוד.html

איילת השחר הראובני במחקרה על המגן דוד מציינת שבתקופת דוד היה המגן הקרוי על שמו עשוי מחודים שאותם היה החייל נועץ בקרקע באמצעות דריכה ברגלו בבחינת התגשמות נבואת בלעם

דרך כוכב מיעקב

בתקופת השופטים (לפני דוד)- 1200 לפנה"ס
פרופסור ג'ימס האריס מאוניברסיטת יוטה בארה"ב טוען שמצא באחת מכתובות הסלע הרבות בהר כרכום שבנגב מגן דוד בכתב פרוטו כנעני בערך מאלף מאתיים לפנה"ס. לצד המגן דוד מצא מנורה וסנה ולכן הוא משער שמדובר במגן דוד יהודי


זרתוסטרה- 1000 לפנה"ס
לדעת פרופסור מיכאל קוסטה מקורו של המגן דוד בדת הפרסית של זרתוסטרה שלפיה המשולש שחודו פונה כלפי מעלה מסמל את האל הטוב אהורה מאזדה ואילו המשולש שחודו כלפי מטה מסמל את האל הרע אהרימן. בהקסגרמה מוצב משולש אחד על גבי השני ולכן היא מסמלת את ניצחון הטוב על הרע
מקור
חתך הזהב חותם שלמה ומגן דוד, פרופ' מיכאל קוסטה, פועלים,
1990
עמוד
154
מעניין לשים לב לכך שזרתוסטרה ודוד המלך חיו על פי דעת החוקרים בערך באותה תקופה ויתכן שאחד מהם השפיע על זולתו

בתקופת דוד המלך- אלף לפנה"ס, אותיות דעץ
אורי אופיר מביא במחקרו דעה שהמלך דוד אימץ את המגן דוד כסמלו בגלל צורתו המיוחדת המתאימה לשמו. בעברית עתיקה, בכתב דעץ, האות דל"ת נכתבה בצורת משולש ובשם דוד שני משולשים, שתי אותיות דל"ת
מחבר דברים אלה סבור שלדוד לא היה מגן בצורת מגן דוד מכיוון שנאמר בפרשת דוד וגוליית בפירוש שלדוד לא היה מגן ושהוא ניצח בגלל שסמך אך ורק על אלוהים. בנוסף, דוד נחשב למחבר ספר תהילים, וכאשר הוא פונה לאלוהים במלה מגן נוצר המגן דוד הראשון שהוא כינוי לאלוהים

בתקופת שלמה – מאה עשירית לפנה"ס, חותם שלמה
המגן דוד נקרא במשך מאות שנים בשם חותם שלמה. הביטוי חותם שלמה, אינו מופיע בתנ"ך, אך יתכן שמקורו בפסוק משיר השירים, שמיוחס לשלמה המלך

שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך, כי עזה כמוות אהבה קשה כשאול קנאה

המקור הקדום ביותר לביטוי חותם שלמה נמצא בתלמוד בבלי גיטין ס"ח שם מובאת אגדה שלשלמה
המלך היה חותם שבאמצעותו שלט בממלכת השדים

נתן שלמה ביד בניהו בן יהוידע שלשלת וטבעת שחקוק עליה שם המפורש וגזי צמר ונאדות יין ושלחו לאותו הר, לכבוש את אשמדאי ולהביאו לפניו... יום אחד התפאר שלמה על אשמדאי ואמר לו: אמור לי במה כוחכם גדול משל בני אדם? הרי שאת כבוש בידי בשר ודם ואין בכוחך לשחרר עצמך. אמר לו אשמדאי: אדרבא, טול השלשלת מעלי ותן לי טבעת הפלאים שלך ואראך במה כוחי גדול. התיר שלמה ממנו את השלשלת ונתן לו הטבעת. מיד התמתח אשמדאי ועמד לפני שלמה במלא קומה זקופה, כנפו אחת בארץ וכנפו השניה מגיעה עד לרקיע. דחף בשלמה, קלעו וזרקו ארבע מאות פרסה רחוק מירושלים, ועלה וישב במקומו על כסא המלוכה

ראו
עם זאת יוספוס פלביוס מספר על אלעזר בן המאה הראשונה שעשה שימוש בטבעת כלשהי (בלי קשר לחותם שלמה) בנוכחות וספסינוס, לצורך שליטה בשדים
מקור
קדמוניות היהודים
8, 2
פיסקה
5
המוסלמים פיתחו אגדה זו. לממצאים מוסלמיים רבים החל מהמאה השביעית לספירה יש קשר לחותם שלמה. לאחר מכן, בתקופת הכיבוש הערבי, ובעיקר במצריים ובספרד, יתכן שהמגן דוד היהודי הושאל מחותם שלמה המוסלמי
גם מלכי אתיופיה ניסו לקשור עצמם לשלמה המלך ומלכת שבא באמצעות מגני דוד. הרסטפארים בג'מייקה ניסו לקשור עצמם לבית המלוכה האתיופי ולכן יש שם מגני דוד עד היום הזה

בימי בית ראשון – מאה עשירית עד ששית לפנה"ס
הארכיאולוג אפרים שטרן גילה סמלים של מגן דוד החרותים על ידיות מגבעון מימי בית ראשון. לדעתו אינם אלא העתקים של סמלים יווניים מכיוס ותאסוס ששימשו לציון יינות
מעניין שלאחר כאלפיים שנה, בימי הביניים, ההקסגרמה שימשה כסמל לאלכוהול ולחיבור של אש ומים באלכימיה, וכסמל גילדת מבשלי הבירה. היה נהוג לשים סמל זה על חנויות למכירת ברנדי. לפני שנים אחדות החלו לשווק בארה"ב יין בשם מוגן דוד אבל אין עליו את הלוגו של סמלנו
רק השם
מקור: קדמוניות תשל"ג
1973
ארץ ישראל בשלהי תקופת המלוכה, סקירה ארכיאולוגית, עמודים
2-17

בימי בית ראשון, מגידו, מאה תשיעית לפנה"ס
בעתיקות מגידו על קיר חדר נמצא מגן דוד כפי שאנחנו מכירים אותו מצוייר בקווים .מגן דוד זה הינו מתקופת בנו של המלך שלמה, אחאב מהמאה התשיעית לפנה"ס

בימי בית ראשון - בצידון
ג. חותמת מן המאה השביעית לפנה"ס של יהושע בן עשהיהו נתגלתה בצידון. על פי שמו של בעל החותם אין ספק שמדובר בחותם יהודי אלא שלא ידוע אם קראו לצורה המופיעה בחותמת בשם מגן דוד וקרוב לוודאי שלא ייחסו לה משמעות של הגנה אלוהית
מקור
David Diringer, Le Iscrizioni Antico-ebraiche Palestinesi, Pub; Icazioni Dell'Universita Di Firenze, Facolta' Di Lettere E Filosofia; 3, Firenze: Le Monnier, 1934, P. 187

בתקופת הנביא ישעיהו – מאה שמינית עד ששית לפנה"ס
מדברי הרב יצחק גינצבורג מישיבת "גל עיני" בכפר חב"ד ניתן להסיק שמקור המגן דוד בתקופת הנביא ישעיהו
ציור ה"מגן דוד" מורכב משני משולשים, שחיבורם יוצר משושה ממנו יוצאות שש כנפים. צורה זו מתייחדת בכך ש"תוכה כברה" - כאשר מקפלים את ה'כנפים' הבולטות ממנה, הן מכסות בדיוק ובשלמות את ה'גוף' שלה. הכיסוי השלם של הגוף בשש כנפים רומז לשרפי הקדש, עליהם נאמר כי

שש כנפים שש כנפים לאחד, בשתים יכסה פניו ובשתים יכסה רגליו ובשתים יעופף

ישעיהו פרק ו


בתקופת הנביא יחזקאל – מאה ששית לפנה"ס
בחזון המרכבה של יחזקאל על נהר כבר (פרק א ופרק י) יש למלאכים ארבע כנפיים. אך השם מרכבה ניתן מאוחר יותר למגן דוד תלת ממדי. יחזקאל הוגלה מירושלים בשלהי ימי בית ראשון

לאחר חורבן בית ראשון- מאה ששית לפנה"ס
ד"ר יואב בן דב מספר סיפור מימי הביניים, שעל פיו המתימטיקאי והמיסטיקן היווני הקדום פיתגורס מסאמוס למד תורה מפי בן זמנו הנביא יחזקאל. פיתגורס ותלמידיו ייחסו משמעויות מיסטיות למספרים השלמים, והמספר שש זכה אצלם לתשומת לב מיוחדת משום שהוא "מספר מושלם", כלומר סכום המספרים שהוא מתחלק בהם (1,2,3) שווה למספר עצמו. על פי השקפתם של הפיתגוראים, המספרים הזוגיים הם בעלי אופי נקבי, והמספרים האי זוגיים בעלי אופי זכרי. המספר שש הוא מכפלת המספר הנקבי הראשון, שניים, במספר הזכרי הראשון שהוא שלוש...הפיתגוראים ראו אפוא במספר שש סמל של איחוד מיני ושל נישואים

סמלם הקדוש של הפיתגוראים נקרא טטרקטיס והוא היה בצורת משולש שמורכב מארבע שורות של נקודות כאשר בשורה הראשונה נקודה אחת וברביעית ארבע. בסך הכל עשר נקודות. כאשר מחברים את שבע הנקודות הפנימיות של המשולש מקבלים את צורת המגן דוד

כאשר משלבים שני משולשים כאלה זה בזה מקבלים חמש שורות של נקודות בצורת מגן דוד שעשוי מנקודות


אין הוכחות להכרות של הפיתגוראים עם המגן דוד, אולי משום שהיו כת סודית שלא השאירה אחריה הוכחות לידע שהיה ברשות חבריה, אך מאחר והתעמקו בגיאומטריה סביר להניח שהכירו את המגן דוד שהוא צורה יחסית פשוטה בגיאומטריה

לפיתגוראים היתה השפעה רבה על תולדות התרבות ולא מן הנמנע שהמגן דוד שהתגלה פה ושם בחפירות בארץ ישראל הושפע מהם. ידוע שהפנטגרמה, הכוכב בן חמש הקצוות, היתה מוכרת לפיתגוראים כסמל הבריאות, ופנטגרמות נתגלו בחפירות בארץ ישראל. מאחר והפנטגרמה דומה "עקרונית" להקסגרמה, סביר להניח שאף האחרונה היתה מוכרת לפיתגוראים

לאחר חורבן בית ראשון - עשרת השבטים האבודים
חוקרים שטוענים שצאצאי השבטים האבודים הגיעו ליפן מצאו כמה מגני דוד במקדשי שינטו עתיקים.


בתקופה ההלניסטית- מהמאה הרביעית עד הראשונה לפני הספירה
במוזיאון המסים בירושלים מוצג כוכב ירושלים שהוא חותם בצורת מגן דוד על ידית חרס שנתגלתה בחפירות בקיבוץ רמת רחל בירושלים והוא מהתקופה ההלניסטית. כוכב זה מופיע לא כשני משולשים משולבים אלא כקו המתאר של ההקסגרמה המקיף רבוע קטן שנמצא במרכזו.
בספרו המונומטאלי של ארווין גודינף על סמלים יהודיים בתקופה היוונית רומית יש כמה קמעות שבהן מופיע כוכב בן שש קצוות. אין שם פרטים לגבי הנסיבות בהן נמצאו קמעות אלה.


באימפריה הרומית - במאה הראשונה לספירה
ברחבי האימפריה הרומית נתגלו עשרות ממצאים ארכיאולוגים ובהם צורת הכוכב בן ששת הקצוות. למשל למעלה מעשרה פסיפסים נתגלו בפומפיי שבאיטליה ומאחר שזו מחרבה בשנת 79 לספירה מהתפרצות הוזוב פסיפסים אלה הם בני המאה הראשונה לספירה לכל המאוחר. פסיפסים דומים נתגלו בגליה, הונגריה, ישראל, יוון, סוריה, תורכיה, טוניס. ממצאים ארכיאולוגיים אחרים בני אותה תקופה נתגלו במקדשים רומיים בירדן ובלבנון

בתקופת יהודה המכבי - מאה ששים ושבע לפנה"ס
ד"ר משה גסטר, חוקר דגול, רב הקהילה הספרדית בלונדון, ציוני, וידיד של תיאודור הרצל
"קישורו של סמל זה לשמו של דוד נובע בלי ספק ממקור הרעיון המשיחי...כידוע היה הכתוב "דרך כוכב מיעקב" במדבר- כ"ד: יז מתפרש כבר בימי החשמונאים על המשיח המקווה".


בתקופת בר כוכבא – מאה שלושים ושתים לספירה
הרב שרגא סימונס מישיבת "אש התורה" מספר שבמרד בר כוכבא השתמשו בהמצאה חדשה של מגן שהתבססה על צורתו החזקה של המגן דוד

הרב מנחם ברודי

...מצאנו אצל רבי עקיבא גישה חיובית לבן כוזיבא, וזיהויו כמשיח
(ואולי להשתתפות במרד עצמו)
במדרש רבה
דברים א כ
אמרו ישראל לפני הקב"ה רבש"ע עד מתי משועבדים אנו בידו
(של עשו)
?
אמר להם: עד שיבא אותו היום שכתוב בו
(במ' כד יז)
דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל
...
ובירושלמי תענית ד ה
תני ר' שמעון בן יוחי
: ר' עקיבא היה דורש
דרך כוכב מיעקב
דרך כוזבא מיעקב

בתקופת התלמוד- מאה שלישית עד חמישית לספירה
הרב משה רבינוביץ, רב בשכונת שערי חסד בירושלים, אמר שבתקופת התלמוד היה רב ששלח בשר מוכשר לאשתו בצורת משולש כדי להבדילו מבשר של נוכרים- ושני משולשים היוו מגן דוד.
המקור : במסכת ביצה דף כח:א

אמר רב הונא: מותר לעשות סימן בבשר, שלא יחליפהו הנושאו
כי הא: דרבה בר רב הונא מחתך לה אתלת קרנתא כשהיה משלח הבשר לביתו - היה רגיל לעשות כל חתיכה בעלת שלש קרנות, וכבר היו מכירין אנשי ביתו שזה היה סימן שלו

בתקופת דוד אל רואי- מאה שתים עשרההיהודי הכוזרי דוד אל- רואי הקים צבא יהודי באזור עיראק במטרה לצעוד לכבוש את ירושלים. על דגל הצבא היה מגן דוד. על פי תיאוריה זו הדוד שבצרוף המלים מגן דוד היה דוד אל רואי ולא דוד המלך
מקור: ויקיפדיה, ערך מגן דוד

בימי הביניים- חיבור השם מגן דוד לצורתו
לדעת גרשם שלום, גדול חוקרי המגן דוד, החיבור של צרוף המלים מגן דוד לצורת המגן דוד נעשה רק בימי הביניים

בימי הביניים- תחבולה למניעת התבוללות
דצ"מ כתב בעתון "המליץ" בגליון האחד עשר לשנת אלף שמונה מאות תשעים ושמונה, ג' שבט תרנ"ח מאמר הגנה על השימוש של יהודים דתיים במגן דוד בשם "דבר כשר"

"והיה בימי הביניים, כאשר לחץ עול הגלות את אחינו בני ישראל מאד מאד ונגזרו עליהם גזרות קשות ושמד, ורבים מאחינו בני ישראל המירו דתם להינצל מהצרות האיומות- אז התאמצו הרבנים החכמים לעורר את לבב אחינו בני ישראל לאמונה שלמה, בנחמם אותם, כי בן דוד, משיח ד', יבוא ויגאלם וה' יקום על ידו דם עבדיו השפוך על פני חוצות כמים, ולחזק את לבב אחב"י הנרדפים והנדכאים תקנו לשום את האות בעל ששה קצוות על פרכת ארון הקדש ועל מעילי ספרי התורה ועל שקי טלית ותפילין ויקראו את האות "מגן דוד", למען אשר יביטו עליו בעת תפילתם ויתחזק ביטחונם, כי בוא יבוא בן דוד, בעל המגן , אשר אות גבורה עליו"

בתקופת האר"י במאה השש עשרה
בצפת ישבו ופעלו במאה השש עשרה גדולי המקובלים: משה קורדובירו, יצחק לוריא (האר"י) ותלמידו חיים ויטאל
האר"י כתב בספרו "עץ החיים" שהמזונות על צלחת הסדר צריכים להיות מסודרים לפי צורת המגן דוד. תקנה זו שלו נחשבת בהסטוריה של המגן דוד כאחת מהסיבות להפצתו הנרחבת בקרב היהודים במאות שלאחר מכן. גרשם שלום חלק על ההנחה שהמשולשים עליהם כתב האר"י היו בצורת מגן דוד
מקור
חתך הזהב חותם שלמה ומגן דוד, פרופ' מיכאל קוסטה, פועלים, 1990

בתקופת שבתאי צבי- מאה שבע עשרה
שלמה מוסיוף, אספן ארכיאולוגיה ויודאיקה טוען שבדגל של שבתאי צבי היתה מנורה. בגלל שהיהודים חששו ממשיח השקר הם קבעו את המגן דוד כסמל שיבדילם משבתאי צבי. אחרים סבורים ששבתאי צבי אימץ את המגן דוד וכך החלה הפצתו ההמונית

באירופה של המאה התשע עשרה
פרופסור גרשם שלום טען שהמניע העיקרי לתפוצת המגן דוד במאה התשע עשרה היה הרצון של היהודים לחקות את הנצרות. היהודים חיפשו סימן שיסמל אותם באופן דומה ככל האפשר לאופן שבו הצלב סימל את הנוצרים ומצאו את המגן דוד

ציונות – הקונגרס הציוני הראשון
ב1898
שולמית גד בספרה דוד המלך ועוצמת התהילים מספרת בעמוד
709
שד"ר בודנהיימר הציע להרצל בשנת
1898
לשים על הדגל הלאומי שנים עשר כוכבים כסמל לשנים עשר השבטים והרצל ענה לו ששנים עשר השבטים רמוזים במגן דוד עצמו בשתים עשרה הנקודות שעליו

באירופה אחרי מלחמת העולם הראשונה
אחרי מלחמת העולם הראשונה עוד לא כל היהודים ראו במגן דוד את סמלם המרכזי. למשל יהודי צרפת התנגדו לחקוק מגני דוד על מצבות לוחמים יהודיים שנפלו בקרב וביקשו לחקוק עליהם סמל של ספר תורה
מקור
Rabbi W. Gunther Plaut , "The Magen David: How the Six-Poined Star Became an Emblem for the Jewish" pp .35

באירופה - מלחמת העולם השנייה
הנאצים כפו על היהודים שבשטחי ריבונותם לזהות עצמם באמצעות המגן דוד, בין אם בטלאי הצהוב או בכפתור הצהוב שנתפר על בגדיהם, ובין אם בסרטי זרוע לבנים שעליהם התנוסס מגן דוד כחול. הסיבה לבחירה של הנאצים במגן דוד היתה ככל הנראה שהיה מוכר בעולם כסמל יהודי מרכזי. בעקבות זאת הפך המגן דוד לסמל ההשפלה של היהודים. כאשר נבחר המגן דוד כמרכיב בדגל ישראל אחד השיקולים המרכזיים היה השימוש של הנאצים ב, בבחינת

אבן מאסו הבונים היתה לראש פינה

ד. סיכום

מקורה של ההקסגרמה אינו ידוע אך מתקבל על הדעת שאנשים החלו להשתמש בה בשחר ההסטוריה בין אם באמצעות חיקוי של צורות טבעיות כמו כוכבים, צמחים ופתיתי שלג, ובין אם כתולדה של משחק במחוגה

ההקסגרמה היתה ככל הנראה מוכרת בתרבות השומרית, ויתכן שתיארה כוכב בשמיים

ההקסגרמה מופיעה בתרבות ההודית אך לא ברור ממתי ולא ברור אם השפיעה על תרבויות אחרות או הושפעה מהן

הממצא הארכיאולוגי "החזק" ביותר הוא מהתרבות המינואית, אך לא ברור כיצד נדד ממנה לתרבויות אחרות

בתרבות היהודית הקדומה יש מעט ממצאים ארכיאולוגיים של הקסגרמות אך קרוב לוודאי שלא נקראו בשם מגן דוד בתקופה שבה נוצרו וגם לא ברור אם היתה להם משמעות "יהודית"

ישנה "אופנה" של ייחוס ממצאים ארכיאולוגיים בארצות שונות לעשרת השבטים האבודים שגלו מישראל לאחר חורבן בית ראשון. "אופנה" זו עשויה לסייע להוכחת או להפרכת קיומו של המגן דוד מתקופת המלוכה הישראלית, אך עד כה לא נעשה מחקר מקיף בנושא מסוים זה

במאות האחרונות יש בתרבות היהודית התייחסות דרשנית ופרשנית למגן דוד כאל סמל קדום

מעניין שהמגן דוד מופיע בדת הפרסית הקדומה בערך בתקופת דוד המלך

מעניין שהמגן דוד מופיע כסמל בתעשיית היין הקדומה בישראל ולאחר מכן כסמל בתעשיית האלכוהול הבין לאומית ברצף עד ימינו אלה

ישנם עשרות ממצאי מגן דוד מהתקופה הרומית אך לא ברור מה היה שמו באותה תקופה ואילו משמעויות ייחסו לו

ישנם אלפי ממצאי מגן דוד מוסלמיים החל מהמאה השביעית לספירה ועד ימינו שמיוחסים לשלמה המלך, ומעידים על מקורו היהודי של המגן דוד מתקופת המלוכה

ישנם ממצאי מגן דוד נוצריים רבים החל מתחילת הנצרות אך לא ברור איך נקראו בזמן שנוצרו ולא ברור איזו משמעות יוחסה להם

לאורך ההסטוריה ישנה שרשרת של מנהיגים משיחיים שמקור המגן דוד מיוחס להם בהקשר לנבואת בלעם

המגן דוד הופיע כסמל יהודי בימי הביניים אך כסמל של העם היהודי רק בדורות האחרונים

ריבוי הסברות על מקורו של המגן דוד מעיד על העניין הרב שיש בציבור היהודי בפרט ובעולם בכלל במקורו של סמל מגן דוד