ניר יניב כתב סיפור מדע בדיוני ביום
16/5/2007
להלן ההתחלה
כשאלפיים נוסעי ספינת החלל הישראלית תקווה התעוררו משנתם הקפואה, יותר ממאה שנים לאחר שיצאו לדרכם, הם מצאו את עצמם מקיפים כוכב לכת זר שדמה מאד לכדור הארץ. מחשב! אמר מפקד המשלחת. תודיע לירושלים שהצלחנו! המחשב הרהר בכך, ואז אמר, לא. הא? אמר המפקד. המחשב לא ענה. מחשב, תודיע לירושלים... לא. למה לא? שתיקה. מחשב, למה לא? למה לא מה? מחשב, אמר המפקד, שהחל להזכר בכל מיני דברים שניסו ללמד אותו יותר ממאה שנים קודם לכן, למה לא תודיע לירושלים שהצלחנו? כי כבר אין ירושלים, אמר המחשב. ואין כדור הארץהנוסעים, כשנודע להם הדבר, לא הפגינו בגרות ואיפוק כמצופה. ממש לא. למזלו של המפקד, רובם היו עדיין עמומי מוחין ודואבים לאחר שנות השינה הקפואה. לצערו המצב לא נמשך זמן רב. למעשה, הוא נמשך בדיוק עד שמישהו גילה, על כוכב הלכת הזר שהקיפו, יבשת בצורת מגן דוד. מהומות פרצו בחלקי הספינה השונים, והמפקד נאלץ להתבצר בחדר הבקרה עם עשרים חייליו הנאמנים. מבחוץ צרו עליהם רוב שאר נוסעי הספינה, שכבר בשלב מוקדם זה של העניינים הספיקו להתארגן על פי נטיה פוליטית ולהקים לעצמם סיעות. נקים שם ישראל חדשה! הכריזו החלוצאים. נקים שם את מלכות בית רביעי! שאגו המשיחאים. בואו נברח מפה מהר, לפני שיעלה בדעתם להקים ישראל חדשה ומלכות בית רביעי, אמרו הפרגמטיסטים, אבל הם איחרו כרגיל, וכרגיל – איש לא הקשיב להם
הסיפור מזכיר לי את התמונה "בדד" של הצייר שמואל באק שבה נראה אי בודד בצורת מגן דוד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה