יום שלישי, נובמבר 07, 2006

חומר ורוח, אלוהים והטבע


תרגום הקטע הבא מאנגלית לעברית נעשה באדיבות הוצאת ראובן מס 
והוא לקוח מפרק ט בספרו של ד"ר אשר אדר: מגן דוד סמל עתיק של איחוד

כאמור, המגן דוד יכול להמחיש גם את מערכת היחסים שבין כוח לצורה, רוח לחומר, בורא לבריאה, אלוהים לאדם. אין בכך כדי לרמוז שהבורא הוא מחוץ לבריאתו, או שהוא נפרד ממנה בכל דרך שהיא, על אף שהטבע מגלה רק חלק ממנו. אילו היה נפרד מהבריאה, היינו צריכים להמחיש זאת באמצעות שני משולשים, אחד מעל לאחר

אבל כמובן, הבריאה לכשעצמה איננה אלוהים. כשם שאור החשמל איננו חשמל אלא רק ביטוי שלו, הבריאה היא רק ביטוי אחד של אלוהים, הבורא

המילה טבע, בדרך כלל מובנת כמשהו טבעי אבל בעצם משמעה ביטוי. אלוהים מובן ככוח ראשוני. היקום הפיסי על חוקי הסיבה והתוצאה שלו הוא רק ביטוי לטבע של אלוהים, או צורה אחת שבה הוא מתגלה. לכן הוא יכול לעשות את מרכבותיו מעננים, או ללכת על כנפי הרוח (תהילים 104:3,4) או לחצות את ים סוף (תהילים 136:13), התנהגויות שהן בעינינו בבחינת נסים

אספקטים אחרים של אינסופיות האל כוללים את רחמיו, את קפדנותו ואת סליחתו
הרחמים היו דומיננטיים בבריאת האדם, קפדנות וסליחה שימשו כחותמות איכות של עיצוב חייו. התהליך החינוכי של אלוהים מכוון לא לדיכוי הטבע, אלא להדרכתו הזהירה של האדם, עד שישיג את הטבע האמיתי האלוהי שלו. הרעיון הזה נתמך על ידי פסוקים כמו

אני ה' אלוהיך, ה' הוא האלוהים

על ידי ייחוס המלה אלוהים לטבע, אנחנו יכולים לתרגם את המשפטים האלה כך

אני ה' הטבע (האמיתי) שלך
או ה' הוא הטבע (האמיתי) שלנו

שני האספקטים האלה של טבענו הם קטבים של מציאות אחת, אדם.
טבע (ביטוי) מאפשר לנו ללמוד רבות אודות היוצר ואודות חוקיו, אבל איננו יכולים להכיר אותו לגמרי. הוא נשאר תמיד מעל ומעבר למה שאפשר לדעת ולהשיג. אנחנו יודעים על כמה מהתכונות של החשמל, עדיין לאף אחד אין הגדרה מספקת של מה שהוא באמת. הרבה יותר חצוף לחשוב שאדם מסוגל אי פעם להבין את אלוהים
אנחנו יכולים לדעת אודות אלוהים
א. דרך תצפית על הבריאה שלו ועל דרכיה, וזה עיקרו של המחקר מדעי
ב. דרך הגילויים שלו לנביאיו, שהם, או שהם צריכים להיות, הנושא של הדת
ג. דרך התצפיות וההתנסויות שלנו בהתאמה לשתי הנקודות הקודמות.
הכל מושתת על שלושת העמודים האלה 
כל זה מראה לנו שאלוהים נמצא בתוך בריאתו, אבל בתור מי שברא אותה ומי שמקיים אותה הוא גם מעליה (טרנסצנדנטי). המגן דוד שלנו מסמל את זה היטב: שני המשולשים השווים שלו הם הרמוניים ומאוזנים למרות שמיקומיהם מנוגדים. אם אנחנו מתייחסים אל השדה האמצעי שלו כאל עולם התפיסה שלנו, ואל אלוהים כנמצא מעל, המשולש הקטן שמעל התחום האמצעי יכול אז לסמל את החלק הזה שלו שהוא מעבר להבנה שלנו. אף על פי שאנחנו כבולים לעולם התפיסה, שמסמל השדה האמצעי, אנחנו ספוגים בהוויה של אלוהים
מאחר ואין מעל או מתחת לאלוהים, חמשת המשולשים האחרים מסביב לתחום האמצעי יכולים גם הם לסמל את יכולתו האינסופית ואת נוכחותו האינסופית של האל
כפי שאנחנו קוראים במזמור 139 בתהילים

אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח: אם אסק שמיים - שם אתה, ואציעה שאול – הנך

מצד שני, כפי שאנחנו מכונסים ביכולת ובנוכחות האינסופיות של האל כך מכונסים החוקים שלו בתוכנו- כמו שנאמר בתהלים מ' ט'

ותורתך בתוך מעי

למעשה אנחנו יכולים להחליף כל אחד מששת המשולשים החיצוניים במשולש העליון או במשולש התחתון, ועדיין נקבל תמיד את אותה צורה של שני משולשים משתלבים. אבל מאחר שהמוח האנושי זקוק לדבר במונחים של מעל ומתחת, אנחנו יכולים לראות את הנקודה התחתונה במגן דוד כמסמלת איש ששולח את ידיו מתוך המעמקים לכיוון האלוהים. המוח האנושי הוא סופי, לכן איננו יכולים לעולם להבין לגמרי את אלוהים. אבל אלוהים יורד למטה לפגוש אותנו בחצי הדרך, מחבק אותנו עם בשתי ידיו, שהן הדין והחסד ומקרב אותנו אל לבו בהרמוניה ובשלום
התמונה הזאת מגלמת למעשה באופן מדויק את עיקר האמונה היהודית כפי שהיא באה לידי ביטוי באופן כל כך ציורי בחלום יעקב. יעקב ראה

סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה והנה מלאכי אלוהים עולים ויורדים בו והנה יהוה ניצב עליו ויאמר אני יהוה אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק

כאן, ההשתוקקות של האדם לפגוש את האלוהי הפגישה אותו עם ההתגלות שבאה מלמעלה
אף על פי כן, אנחנו לא צריכים לדמיין את אלוהים רק ככוח אין סופי עליון (כמו הבעל). שורש המונח אדוני הוא דן, והוא מתאר את הסמכות שמקיימת את הצדק (הזכות של אלה שטיפלו בהם באופן לא הוגן). מזה מסתעפת גם המלה, אדן, בסיס, או אדן חלון, שזה סוג של תמיכה. לכן, המילה אדוני יכולה להיות מובנת היטב כאדון ושופט, וגם כעוזר ותומך במי שאנחנו

אין תגובות: