יופיו של הטלאי הצהוב

מתוך אתר יד ושם, מרכז המידע אודות השואה

מעדותה של חוה גולדשטיין על ענידת הטלאי הצהוב בצ'כיה

גולדשטיין חוה (לבית האן) ילידת פראג, 1921 . (עלתה ארצה לקיבוץ העוגן) .

נסעתי בחשמלית , התלבשתי בצורה מאד פרולטרית , שאיש לא יחשוד בי בשום דבר. כמובן היה כוכב צהוב כל הזמן. אני מוכרחה רק להגיד שהתהלכתי מכיוון שיש לי פרצוף מאד יהודי. אי אפשר היה להכחיש את זה. היו כאלה שלא ראו עליהם, עלי תמיד ראו שאני יהודיה, וחשבתי שאם אלך בלי הכוכב זה יותר יבלוט מאשר שאני הולכת אתו. אף אחד לא אמר לי אף פעם שום דבר. לא היו שום הערות כאלה וכאלה. להפך , הייתה לי פעם איזו תקרית מאד חמודה. נסעתי בחשמלית. בחשמלית מותר היה ליהודים לנסוע רק בקרון השני ובעמידה. אז הייתה שם איזו משפחה של צ'כים עם איזה ילד קטן, והילד הקטן אמר לאמו : אמא , אני רוצה כוכב כזה כמו שיש לדודה . אז לאמו היה נורא לא נעים, אבל הילד התעקש: הוא רוצה כוכב כזה, זה יפה על הבגד. את רואה שכוכב צהוב אין בזה שום דבר רע, הרע זה רק הכוונה שנותנים לזה. בסוף ההורים באו והתנצלו אצלי, שהילד לא יודע מה הפרוש, והם לא רצו לפגוע בי.

אתר ההנצחה במיאמי ביץ פלורידה

התמונה היא באדיבות

Hjsyourcpa

מפליקר שכתב לי כי

האתר הוקם על אדמת מדינה; מקימיו לא התירו למעצבים להציג סמלי דת באופן גלוי. המעצבים הכניסו למבנה כמה פריטי יודאיקה, למשל, המרווח בין האבנים שהוא בצורת מנורה. המבואה לחלק העיקרי של האתר היא באורך של כחמישים מטר ועליה שמות מחנות ההשמדה. המבואה מקורה- בדומה שזו שביד ושם בירושלים. בראש התקרה קבעו חלון זכוכית צהוב בצורת מגן דוד ועליו המלה יהודי, כפי שהייתה כתובה על גבי הטלאי הצהוב שענדו היהודים בתקופת השואה. כאשר השמש במיאמי קופחת באמצע חודש מאי על האתר וחודרת מבעד לזכוכית הנ"ל - נוצר האפקט המצולם בתמונה

מגן דוד מיפו

המעצב הגראפי חיים שטייר, שהוא ללא ספק גדול התורמים לאתר זה, נוהג לעתים לצלם מגני דוד שמשורבטים על קירות הבתים ברחובות ישראל על מנת לתעד את מצב הרוח הלאומי. לא ברור לי מה ומי עומד מאחורי הגרפיטי הזה - אולי מדובר בכמיהה לשלום של ערבי ישראלי. בכל אופן הקומפוזיציה של הצילום מוכיחה את כישוריו של הצלם

פסק הלכה בנושא הטלאי הצהוב

מתוך: http://www.maariv.co.il/online/11/ART/944/927.html

בתשובתו של הרב אליהו - מותר לענוד - סיפר הרב אגב אורחא על שאלה הלכתית שעלתה בעבר בפני הרבנים ושנדמה כי בתוכה טמונה חצי מההיסטוריה היהודית על רגל אחת: האם מותר לענוד את הטלאי הצהוב בשבת? או שמדובר במעשה טלטול אסור? הוא סיפר כי השאלה נשאלה "בזמן הפולנים, עוד לפני הגרמנים, שהיו מחייבים את היהודים ללבוש טלאי צהוב", וכי הרבנים פסקו שמותר, זאת בשל הסכנה להיתפס בלא טלאי.

טלאי צהוב במחזה ממלא המקום

טלאי צהוב מופיע במחזה "ממלא המקום" מאת המחזאי הגרמני רולף הוכהוט, 1963

זהו כתב אישום נוקב נגד פיוס ה-12 שבמרכזו  הכומר ריקרדו פונטנה וקצין האס-אס קורט גרשטיין, שמנסים ללא הצלחה לשכנע את האפיפיור לגנות בפומבי את הזוועות שמעוללים הנאצים ליהודים. הכומר מחליט לענוד טלאי צהוב ויוצא עם המגורשים למחנות הריכוז. 

בול גרמני

בול גרמני ברלינאי לחג המולד עם הקסגרמה נוצרית שקיבלתי מרוניק מפורום הבולים קולקט.

ארט שפיגלמן

ארט שפיגלמן'  ניצול מחנה ההשמדה אושוויץ צייר בקומיקס (וזכה על כך בפרס פוליצר) את מאורעות השואה. כוכב הקומיקס שלו הוא עכבר הלובש טלאי צהוב. חתול לבוש במדים נאצים רודף אחריו.  

מגן דוד בלתי אפשרי - 2

התמונה היא באדיבות דן פלדמן וכל הזכויות עליה שמורות לו.

דן כתב לי:

המשולש הבלתי אפשרי בכלל, והמגן דוד הבלתי אפשרי בפרט, עניינו מאד את בני הצעיר אריאל ז"ל. הוא בנה דגם תלת ממדי אשר בהסתכלות עליו מזווית מסוימת במרחב ניתן לראותו כמגן דוד בלתי אפשרי (המורכב משני משולשים בלתי אפשריים הקטועים במרכזי הצלעות), ובנוסף אפשר לראות את צורת המגן דוד במרכזו של המבנה.

ראו מגן דוד בלתי אפשרי נוסף בקישורית הבאה:

http://magendavidalbum.blogspot.com/search?q=Waterfall

מגן דוד המורכב מששה משולשים בלתי אפשריים

התמונה היא באדיבותו של דן פלדמן וכל הזכויות עליה שמורות לו.

דן כתב לי:

המשולש הבלתי אפשרי בכלל, והמגן דוד הבלתי אפשרי בפרט, עניינו מאד את בני הצעיר אריאל ז"ל. לאחר פטירתו מצאנו, בין שאר הדברים ששרבט במחברתו, גם את המגן דוד המורכב מששה משולשים בלתי אפשריים.

קובייה מחומר פלסטי שקוף

התמונה היא באדיבותו של דן פלדמן

דן כתב לי:

יום הולדתו ה- 21 של בני אריאל ז"ל חל שבוע לפני מותו. כמתנת יום הולדת קנינו לו קוביה העשויה מחומר פלסטי שקוף אשר ממנה נשקפים משולשים ופירמידות היוצרים מגני דוד גדולים וקטנים. לצערי איכותה של תמונה זו אינה מספקת אך אני מקווה שבכל זאת היא ממחישה את הדבר.

Stella Octangula

  ידידי דן פלדמן חידש לי ששמה הלטיני של המרכבה, המגן דוד התלת ממדי, הוא סטלה אוקטנגולה 

(היינו, כוכב בעל שמונה קודקודים)

דן כתב לי:

המשולש הבלתי אפשרי בכלל, והמגן דוד הבלתי אפשרי בפרט עניינו מאד את בני הצעיר אריאל ז"ל. ברוח זאת הוא אף בנה דגם תלת ממדי אשר בהסתכלות עליו מזווית מסוימת במרחב ניתן לראותו כמגן דוד בלתי אפשרי. הוא אף בנה דגם קטן של הגוף הגיאומטרי הקרוי Stella Octangula המורכב מחיתוך של שתי פירמידות (ליתר דיוק ארבעונים, או טטרהדרונים) ואשר אפשר לראותו, במובן מסוים, כמגן דוד תלת ממדי. גוף גיאומטרי זה היה תלוי בביתנו במשך תקופה ארוכה. זהו, כמובן, אותו גוף אשר שימושו כאהיל מופיע באתרך. הוא הופיע ביצירות אמנות שונות כבר לפני כמה מאות שנים.

ה-

Stella Octangula 

מופיע גם 

א. ביצירות של מ.ק.אשר שכלל לא מעט אלמנטים מתמטיים בעבודותיו

ב. במודל של ליאונרדו דה וינצ'י שפורסם בשנת 1509

          ג. בדף השער לספרו של לורנץ סטואר "גאומטריה ופרספקטיבה" 

 שמה של צורה זו, סטלה אוקטנגולה, הוענק לה על ידי יוהן קפלר בשנת 1609 

בספרו

Harmonices Mundi

אף כי הייתה מוכרת לגיאומטריקנים כבר קודם לכן.

למשל

Luca  Pacioli (1446/7–1517) 

בספרו

De Divina Proportione

כמו גם
Wenzel Jamnitzer

שפרסם אותה בשנת 

1568

בספרו

Perspectiva Corporum Regularium A IIII

מה שמפתיע אותי בכל העניין הזה הוא שהצורה הזאת ככל הנראה הגיעה לתודעת הציבור רק לפני כמה מאות שנים בעוד שהדיונים על המרכבה מקורם בכתבים עתיקים הרבה יותר.

בול אוסטרי עם שגיאת כתיב

מגן דוד שצייר הרצל כהצעה לסמל הקונגרס הציוני על גבי בול אוסטרי משנת 1985 במלאת 125 שנה להולדת הרצל. בול שקיבלתי מרוניק מפורום הבולים קולקט - מאה עשרים וחמש שנה להולדתו של הרצל (פעם ראשונה בחיי שאני רואה בול עם שגיאת כתיב).

קיבוץ רגבים

מגן דוד תלת ממדי בקיבוץ רגבים - הצילום הוא של המעצב הגרפי החיפאי חיים שטייר (וכל הזכויות עליו שמורות לו).

מגן דוד בלתי אפשרי

התמונה באדיבותו של דן פלדמן שכתב לי

בדירתי, על הקיר ליד הפמוטים של נרות השבת, תלוי מגן דוד הבנוי משלושה סוגי עץ. בנה אותו חברי פיליפ דיבוא

Philippe Dubois

זהו מגן דוד "בלתי אפשרי" המורכב משילוב של שני משולשים "בלתי אפשריים", על פי המצאתו/גילויו של המדען הבריטי רוג'ר פנרוז. המשולשים הם בלתי אפשריים במובן זה שניתן לציירם (במישור), ניתן לתארם (במוחנו) כמבנים תלת- ממדיים, אך לא ניתן לממשם, לבנותם בפועל, במרחב תלת ממדי.

משולש הבלתי אפשרי זה שימש כבסיס הרעיוני של

Waterfall

עבודתו של האמן ההולנדי מ.ק.אשר משנת 1961, ולעבודות של אמנים אחרים שהלכו בעקבותיו בשבילי אמנות האובייקטים ה"בלתי אפשריים". ואכן ניתן למצוא צורות מגן דוד חבויות ביצירותיהם של מספר אמנים העוסקים בתחום זה כגון האמן הישראלי יעקב קשמכר, האמן השוודי

Reutersvard

Stan Slutsky

מודעה בסגנון כוחני

כרזה בגודל רבע גיליון שהופצה ליום העצמאות לקישוט כיתות בתי הספר וחלונות ראווה של בתי עסק. מאוסף חיים שטייר. הכרזה הופיעה ככל הנראה לפני מלחמת יום כיפור, כאשר עוד שררה בארץ אווירת בטחון בכוחה הצבאי של המדינה. בראש המודעה מופיע דיוקן הרצל על רקע מגן דוד – מוטיב שכיח מאד במודעות של אותם הימים.

אוסקר רוטרסברד

דן פלדמן שלח לי תמונה של בול ועליו הקסגרמה בתוך משולש בלתי אפשרי שיצר הפרופסור השבדי אוסקר רוטרסברד בשנת 1934. הבול התפרסם בשנת 1980.

מעניין להבחין

א. שהבסיס למשולש של רוטרסברד הוא הטטרקטיס של הפיתגוראים

ב. שכמו שבדו ממד משושה משמש כבסיס לששה משולשים ויוצר מגן דוד - כך, בתלת ממד, מגן דוד משמש בסיס לשש קוביות או לששה כדורים

גבר יהודי אישה יהודייה

כל הזכויות שמורות לסבינה סעד שכתבה לי כי

הבסיס הוא הסמל המקובל של המינים שהוא עיגול שממנו יוצא החץ כסמל לגבר, ומעין צלב כסמל לאישה. סמלים אלה מקורם במיתולוגיה היוונית. סמל האישה זה המראה של ונוס, וסמל הגבר זה המגן והכידון של יופיטר
אני חושבת שהגעתי לציור הזה כי כדי לבנות מגן דוד משתמשים במחוגה ומציירים בהתחלה עיגול כמו בחוגים שאני מעבירה לילדים בהם אני מלמדת אותם גם איך לבנות המגן דוד

מתוך:

http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=369953&sid=126

העיגול והחץ הוא סמלו של כוכב הלכת מאדים (מארס), שאליו קשורים אל המלחמה הרומי והברזל. סמלו של ארס, אל המלחמה היווני, נראה כך...

מסמל זה התפתח הסמל הרומי - מגינו וחניתו של מארס – בדיוק אותו סמל שבו אנו משתמשים היום לציון גבר:

קל לראות את הקישור האסוציאטיבי בין מלחמה, ברזל, כוכב אדמדם וגבריות...

סמלה של ונוס (אלת האהבה) הוא גם סמלם של כוכב הלכת נוגה ושל הנחושת

נוגה הוא העצם הזוהר ביותר בשמי הלילה – פרט, כמובן, לירח - ומתבקש ממש שאלת האהבה... גם הכינוי העברי של כוכב נוגה "איילת השחר" מעורר את האסוציאציה ל "איילת אהבים ויעלת חן".

הוכה למוות

מתורגם על ידי

Zeevveez

מתוך:

http://www.wiesenthal.com/site/apps/s/content.asp?c=fwLYKnN8LzH&b=253162&ct=383424

בפברואר 2005 הגיש צייד הנאצים ד"ר אפרים זורוף ממרכז שמעון ויזנטל לאנשי משרד המשפטים ההונגרי רשימה של עדים בתיק הרצח של צ'רלס זנטי, שמתגורר כיום באוסטריה. זנטי מואשם ברציחתו של פטר בלץ, יהודי בן שמונה עשרה, שאותו תפס בלי טלאי צהוב והכה למוות בבסיסו הצבאי בבודפשט בנובמבר 1944

הכחשת השואה

בשנת 2000 תבע לדין דיויד אירבינג, היסטוריון בריטי בן ששים ושתים, את דבורה ליפשטאט על כי טענה בספר משנת 1994 שהוא מכחיש שואה. הוא טען אז שאינו מכחיש שהייתה שואה אבל הוא חולק על הנתונים שנתפרסמו אודות היקפה. כמו כן התרעם על כך שתייגו אותו כמכחיש שואה, כי, לדבריו, תיוג שכזה הוא בבחינת טלאי צהוב מילולי. בשנת 2006 הועמד למשפט באוסטריה והודה שהוא מכחיש שואה

תחת הטלאי הצהוב

אריאלה קרסני מתארת במאמרה (אשר יצא לאור ב- 1998 ב"שאנן, המכללה הדתית האקדמית לחינוך") את גלגוליו של שיר הערש היידי "אונטערן קינדס וויגעלע" - תחת ערש התינוק - שהוא אחד השירים הנפוצים ביותר ביידיש משיר עממי לשירי שואה באמצעות שירים משירי לייוויק (בתרגום המחברת). להלן קטע מאחד השירים

מתחת לטלאי הצהוב

עצום את עיניך

בדאכאו נמצא אביך

ישן בני, ליו-ליו.

ומה מעשיו בדאכאו

והיכן דכאו, היכן?

האב הוא יהודי טוב

יהודי טוב הייה גם אתה

יש והטלאי עם קצוות

. יש והטלאי עגול

יש והטלאי אדום

ויותר מכך הוא צהוב

אביך הוא נצחי

כמו השלווה הנצחית

כמו הטלאי הצהוב -

ישן בני, ליו-ליו

הטלאי הצהוב כאות קין

כדאי לשים לב שבהיפוך לנאמר בתנ"ך בספר ראשית פרק ד:

וישם ה' לקין אות לבלתי הכות אותו כל מוצאו

הנאצים שמו את אות הזיהוי על היהודים על מנת שכל מוצאם יכה בהם וישמידם. הקשר האסוציאטיבי בין הטלאי הצהוב לבין אות קין מופיע ביצירות אמנות ובעדויות רבות אודות הטלאי הצהוב; בין היתר בזיכרונותיו של שלום אילתי על סגירת גטו קובנה:

בינתיים התבשרנו כי על כל היהודים, בלא יוצא מן הכלל, לענוד מעתה תמיד מגן דוד צהוב , אחד על החזה משמאל ושני על הגב מימין. הצו כלל מידות מדויקות ואף שרטוט, שהורה כיצד על הטלאי להיראות ומאיזה חומרים עליו להיות. לא זו בלבד, אלא שכעבור ימים אחדים, בצו נוסף, חזרו והדגישו כי על הטלאי להיות מחובר בחוטים, בתפירת קבע, וחובה היא שיימצא על כל מערכות הבגדים כולם, עליונים כתחתונים. דבר לא נשכח: תחילה צו ההליכה בשולי הכביש, כעת חובת הטלאי הצהוב, ומאוחר יותר הפקודה לעבור לגטו מיוחד – הדברים נראו כלקוחים ישר מספרי ההיסטוריה של אבא. אמא התיישבה ליד 'הזינגר ' ותפרה לכולם טלאים צהובים. מאז שסיימה קורס גזירה ותפירה הכינה אמא על מכונה זו את כל בגדינו וגם בגדיה שלה. מה רבה הייתה בזמנו ההתרגשות בבית כשהובאה מכונת התפירה! על סופה אינני יודע – איני זוכר אותה עמנו בגטו. הימים הראשונים עם מגני דוד על הבגדים עברו באי נוחות רבה , כאילו אות קין הוצמד אליך. אבל כעבור זמן התרגלנו אליהם כל - כך עד שבהביטי מבעד לגדר על עוברים ושבים בעבר השני חש הייתי כי בהעדר טלאי צהוב על מלבושיהם דבר מה פגום מצוי בהם, כמו מאכל תפל ללא מלח

מי יענוד טלאי צהוב מרצונו החופשי

מתוך:

http://www.aish.com/hsociety/society/The_Spiritual_Roots_of_Anti-Semitism.asp

בספרה האחרון, "האנטישמיות החדשה", כותבת הסופרת הפמיניסטית, פיליס צ'סלר:

"לבי דואב עליי לנוכח שתיקתם המכוונת והערומה של אנשי אקדמיה בנושא האנטישמיות והטרור. אני כותבת 'שתיקה' מתוך נימוס. אני מדברת על הבגידה ביהודים מצד אינטלקטואלים מערביים, חלקם יהודים בעצמם. אולי, כמוני, הם לא רוצים לוותר על חלקם בעולם, כדי לשמור על זהותם התרבותית, הגזעית והדתית כיהודים. ככלות הכול, מי יענוד טלאי צהוב מרצונו החופשי?"

גב' צ'סלר אינה מתעלמת מהמשימה שנטלו עליהם היהודים בכריתת הברית עם ה'. מספר עמודים לאחר מכן היא מתארת את העם היהודי כ"מתרגם הנצחי שבין העולמות: שליחי אלוקים". עם זאת, הדחייה שהיא חשה כלפי "הטלאי הצהוב", ומשיכתה ל"עולם הגדול יותר", מייצגות את שני הכוחות, שתמיד גרמו ליהודים להיעלם (במספרים גדולים או קטנים) בחור השחור של ההתבוללות.

ענידת הטלאי הצהוב מרצון

פיליפ פרידמן מציין בספרו

 Their Brothers' Keepers by Philip Friedman p. P. 37, ISBN-10: 089604002X

 כי אנשי המחתרת הפולנית שניסו להתחמק מן הנאצים נהגו להתחזות ליהודים על ידי ענידת טלאי צהוב, כי בתחילת הכיבוש הנאצי בפולין היה מסוכן יותר להיות איש מחתרת מאשר להיות יהודי.

גיה צ'צ'יק

מתוך:

http://www.artispo.com/article.aspx?articleId=102

צ'צ'יק גיה

Domain

נובמבר 2005
מאת: שפירא יניב
15/11/2005

יש לראות את

Domain

של צ'צ'יק כממשיך את עיסוקה בשאלות של פולחנים, עיוורון חברתי ועדריות אנושית - נושאיהן של עבודותיה הקודמות. בעבודתה

I had no choice

2003

הופיע מגן דוד חרוט בבשר חי, מדמם, כאותם אלו החורטים על לוח לבם אידיאולוגיות, אמונות ותחושות של כוח. נאמר על עבודתה זו כי אלו הן "תחושות של השתייכות האמורות לבדל אותם ולספק גם תחושות ביטחון. אלה, הופכים לדגלים שלהם. אלה מנתיבים את חייהם במשטרים מגבילים, לרוב בכפייה ואלימות. אלה הופכים להיות הדגלים אתם הם יוצאים למלחמות".

מדינה משתנה, אבנר בר חמא, מיצב

העבודה מתפרסמת כאן באדיבותו של האמן וכל הזכויות עליה שמורות לו.

לדברי חוקר האמנות דוד שפרבר:

במיצב של אבנר בר חמא "מדינה משתנה", מוצבת משתנה מודרנית מתחת לצילום המשתנה של דושאן. "אנו חיים בעולם "משתנה. מציאות משתנה וגם זהות משתנה, הכל משתנה ומריח לא טוב. זוהי מחאה על תרבות ה-"מה יגידו?". למרות זאת, על דיוקנו של הרצל מופיע הכיתוב "עוד לא אבדה תקוותנו!".

האור הגנוז

העבודה מתפרסמת כאן באדיבותו של האמן וכל הזכויות עליה שמורות לו.

אלמנטים של מגן דוד ביצירתו של אבנר בר-חמא "האור הגנוז ".

לדברי חוקר האמנות דוד שפרבר:

המימד של "שבירת הכלים" עולה גם בעבודותיו החדשות של אבנר בר-חמא, שבהן תר האמן אחר רגעי ההשתאות שיוצרות תופעות של אור בטבע ובקונסטרוקציות אדריכליות.

נדונים כאן נושאים כגון החטא הקדמון, הגירוש מגן עדן ושבירת הלוחות. זהו חיפוש אחר האור הגנוז שהעולם לא היה ראוי לו בתהליך הבריאה על-פי מסורת חז"ל, ולכן הוא נגנז עבור הצדיקים לשימוש בעתיד (על-פי תלמוד בבלי, חגיגה, י"ב, ע"א).

מגן-דוד מפורק

אבנר בר-חמא, מגן-דוד מפורק, 1973. נירוסטה מלוטשת על שיש שחור

העבודה מתפרסמת כאן באדיבותו של האמן וכל הזכויות עליה שמורות לו.

לדברי חוקר האמנות דוד שפרבר:

בשנות השבעים יצר אבנר בר-חמא פסל מגן-דוד שכולו מפורק, מפוזר ומפורד. בבסיס הפסל שני עמודים שמהדהדים לעמודי יכין ובועז, שעל-פי המסופר במקרא ניצבו במקדש שלמה. על העמודים ניצבות שמונה פירמידות, ונדמה כאילו הן מנסות להתאחד ולארגן צורת מגן-דוד, ללא הצלחה.

מגן דוד עם קוף

על גבי הזמנה למסיבת יום העצמאות בשנת 1997 הופיע מגן דוד כחול לבן ובתוכו קוף, וכל זאת בגלל שהמסיבה נערכה על גג מועדון המנקיס (קופים באנגלית). ההזמנה מתפרסמת כאן באדיבותו של חיים  שטייר, שגם צילם אותה. כל הזכויות שמורות לחיים שטייר 2008

יום העצמאות 2003

מגן דוד כחול לבן ענק מופיע על גבי הזמנה למסיבת יום העצמאות בשנת 2003 שאותה צילם חיים שטייר, ואני מודה לו על ששלח אלי את תצלומה.

כל הזכויות שמורות לחיים שטייר 2008

הזמנה לתערוכת אלבום מגן דוד

הזמנה לתערוכת אלבום מגן דוד

קבוצת האמנים

" ולא הצלחתי להגיד" ואמנים אורחים

פרויקט מס' 5

17.4.2008–- 8.5.2008

פתיחת התערוכה : 17.4.2008 בשעה: 20:00

בבית העיתונאים

ע"ש נחום סוקולוב רח' קפלן 4 תל אביב

יוזם התערוכה : זאב ברקן

אוצרת התערוכה : עמילי גלבמן

"אנחנו נולדים לתוך מציאות שאין לנו שליטה עליה"

המגן דוד מסתכם בשני משולשים הפוכים שהם יוצרים סמל ,

אותו סמל מטביעים בנפשנו ברגע שאנחנו יוצאים לאוויר העולם.

הוא נותן לנו זהות, מסורת, סביבה, מנהגים, אמונות, ויוצר דרך חיים.

הוא גם הביא עלינו רדיפות, רציחות, מלחמות, אסונות,אכזריות, וכאב שרודף אותנו וחי בתוכנו.

בתערוכה " אלבום מגן דוד" אנחנו ניצבים נוכח תמונת מצב עכשווית

מראה מקום וזמן, 60 שנה למדינת ישראל 25 אמנים ,25 יצירות , 25 מגני דוד" .

עמילי גלבמן אוצרת התערוכה

Go 60

הרעיון הוא שלי והביצוע הוא של ידידתי הגרפיקאית הניו זילנדית ג'ני גוטשלק, שאתה כבר יצרתי כמה כרזות בעבר. כל הזכויות שמורות לה.

נקודת המוצא היא שהמספר 60 דומה למלה באנגלית באותיות גדולות

GO

מה שמדהים כאן הוא שיכול איזה בחורצ'יק ירושלמי לזרוק לאוויר רעיון ערטילאי ולאחר יממה לראות אותו מתממש. הצעתי להוסיף בגירסא הבאה גם כיתוב עברי: ששים בשישים (שמחים בשישים) שגם הוא נובע מראייה של הגרפיקה של המלה ששים בעיניים אחרות:
במקום בשי"ן ימנית בשי"ן שמאלית.

פסל בקניון מלחה שבירושלים

התמונה היא באדיבות הפסל אבנר בר חמא וכל הזכויות עליה שמורות לו. הפסל מוצב בכניסה לקניון מלחה שבירושלים ויש בו אלמנטים של מגן דוד. הפסל נוצר בשנת
1994

סרטון ביוטיוב של הפסל אבנר בר חמא

לפניכם סרטון ביוטיוב של הפסל אבנר בר חמא שכולל בעיקר תמונות של פסלים שיצר ובהם אלמנטים של מגן דוד 

כל הזכויות שמורות לאבנר בר חמא 2008

מקורו ההיסטורי של הטלאי הצהוב

מתוך:

ד"ר יוחאי סלע, "הטלאי הצהוב - מקורו באיסלאם הקדום", 25 במאי

2006 The Mideast Forum

http://the-mef.blogspot.com/2006/05/blog-post_25.html

הח'ליף מותכיל (מותאוואכיל), ממשפחת בית עבאס, משל בשנים

847-861

...

וכך נכתב בצו של הח'ליף שפורסם בשנת 850, כפי שהובא בספרו של שמעון דובנוב (דברי ימי עם עולם, כרך שלישי, עמוד 222):
"מושל כל המאמינים מצא לנכון לצוות על כל הבלתי מאמינים, מגדול ועד קטן, על היושבים בחצר המלכות ועל הנמצאים בארצותיו השונות, הסוחרים, הלבלרים, הקטנים עם הגדולים, לעשות את עטיפותיהם (מין אריג מעוטף מסביב לראש ויורד על העורף, והוא מלבוש בני מרום העם) מגוון צהוב, ושאינם לובשים עטיפות, משרתים או בני דלת העם, מצווים לשים במקום ניכר במלבושם, על החזה ועל הגב, טלאי מאותו גוון. כן חייבים הם לשים במצנפותיהם כפתורים הנבדלים בצבעם מהמצנפת עצמה וניכרים היטב בלי להיבלע בקמטים. וכן עליהם לשים ארכופים של עץ באוכפיהם ולקבוע במרכז כדורים הנראים לעין במבט ראשון. ועוד: העבדים והשפחות וכל הנמנים על מעמד זה ונוהגים לחגור חגורות יחבשו במקום החגורות תכריך על הבטן או פתיל צמר."

אות קין

התמונה באדיבות האמן חיים מאור וכל הזכויות עליה שמורות לו. היא מוצגת כיום במוזיאון קו התפר בירושלים. מופיע בה אות קין בצורת האות קו"ף שעשויה בצורת משולש ומונחת על מצח. זכרו שלא כל טלאי צהוב היה בצורת מגן דוד. חלקם היו בצורת משולש צהוב, ולעתים הוסיפו אליו הנאצים משולש בצבע אחר (כמו ורוד או שחור) לציון מגדרים חברתיים שונים במחנות ריכוז. או אז היה נוצר משני המשולשים מגן דוד.
בספר בראשית בפרק ג' מסופר שלאחר שקין רצח את אחיו הבל שם לו הקב"ה אות "לבלתי הכות אותו כל מוצאו". לטלאי הצהוב הייתה משמעות הפוכה -הוא נועד לסמן יהודים על מנת להכותם ולהשמידם. כך או כך נדמה שהזיכרון של אות קין מתחבר באופן כל כך רלבנטי למשמעות הטלאי הצהוב עד כי הנחת היסוד שלי היא שברבות הימים אמצא לה ביטויים רבים באמנות

מתוך

כובע היהודים והסימן הצהוב מאת : שלום צבר . "משקפיים" , רבעון של אגף הנוער , מוזיאון ישראל ירושלים , בשיתוף עם ידיעות אחרונות ספטמבר 1998 גיליון מספר 34

סימני הגנאי השונים בלבוש היהודים היו נהוגים במזרח ובמערב במשך דורות רבים...

דווקא השליטים המוסלמים היו הראשונים שהנהיגו סימן של גנאי בלבוש היהודים... החובה לענוד טלאי צהוב – צבע שהיה בעל משמעות שלילית בימי הביניים – מופיעה בפעם הראשונה באמנה הידועה בשם "תנאי עמר" , שהתגבשה ככל הנראה בתחילת המאה ה- 8 . אמנם לא כל הח'ליפים הקפידו על יישום האמנה , אך כבר בשנת 849 לספירה פקד הח'ליף העבאסי אל-מתוכיל שעל בני החסות , יהודים כנוצרים לענוד שני טלאים צהובים, אחד מלפנים ואחד מאחור.

סימני הגנאי בארצות המערב: היוזמה להטיל סימן גנאי רשמי בבגדי היהודים באירופה החלה ... בישיבת הוועידה הלטרנית ברומא ב-
1215 .
על-פי החלטה זו היה על היהודים להיבדל בלבושם מן הנוצרים בכל הארצות הנוצריות ובכל עת... באי הוועידה ציינו, למשל, שבעזרת הלבוש הנפרד ידעו העלמות הנוצריות להיזהר מיצירת קשרים בלתי רצויים עם יהודים. כבר לפני הוועידה הדגיש האפיפיור אינוצנטיוס ש"היהודים קוללו כקין הורג אחיו לנוע ולנוד בעולם" . מובן שהקשר לקין בכלל ולאות קין כסימן גנאי בפרט אינו מקרי. במסורת הנוצרית קין הוא סמל לרוע ולדחיית הטוב. הוא האבטיפוס של יהודה איש קריות הבוגד, שהסגיר את ישו לידי הרומים, ובהרחבה: האבטיפוס של היהודי הבזוי בכלל. לפיכך באמנות הנוצרית בימי הביניים קין מוצג בדמות יהודי. בדמותו מופיעים עיוותים אנטישמיים אופייניים, ולבושו כולל את אות הקלון היהודי, שלא נועד להגן – כמו אות קין המקורי – אלא בדיוק להפך : לחשוף את בן הקבוצה הנחותה ולהוציא אותו מחוץ לכלל. הוועידה הלטרנית לא טרחה לציין מהי בדיוק צורתו של סימן הגנאי בלבוש היהודי. תחילה היו הסימנים שנקבעו שונים בכל ארץ : בצרפת ב- 1229 הונהגה ענידת טלאי עגול, בצפון איטליה ובמרכזה הונהג ב- 1257 עיגול צהוב.

צילום מטופל

התמונה היא באדיבותו של אבנר בר חמא וכל הזכויות עליה שמורות לו.

מתוך מאמרו של דוד שפרבר, חוקר תולדות האמנות ואוצר בגלריה ע"ש ליבר באוניברסיטת בר-אילן

2005

צילום של יובל ההסתדרות הציונית ובו הרצל על רקע מגן דוד של הקונגרס הציוני הראשון ומגן דוד של הדגל הישראלי. הצילום מטופל ומודפס על שמשונית.

האמן שילב צללית של דיוקנו של יאסר ערפאת, המנהיג הפלסטיני, בכרזה מהארכיון הציוני שבה נראים דמותו של הרצל והכיתוב: "היהודים הרוצים בכך ישיגו את מדינתם". לדברי האמן, המשמעות האקטואלית של היצירה היא ש"שני עמים נלחמים על אותה ארץ". בר-חמא מוסיף: "אנחנו לא מספיק רוצים [את הארץ], ומוכנים בקלות לוותר. דרוש רצון איתן ולא גמגום!".

השפעה מרפאת

התמונה היא באדיבות דיויד בוקביינדר וכל הזכויות עליה שמורות לו.

כבר שמעתי מכמה אנשים שיש למגן דוד השפעה מרפאת אבל דומני שזו הפעם הראשונה בה אני כותב זאת במפורש, וזאת בגלל עדותו של הפסיכותרפיסט דיויד בוקביינדר שכתב באתר שלו שלא זו בלבד שציור מנדלות מגן דוד חילץ אותו ממשבר נפשי אלא שנדמה לו שבגלל עיסוקו זה גם נעשה לפסיכותרפיסט.

שמואל בק

שמואל בק, ניצול שואה יליד 1933, שחי כיום בארה"ב, הרבה לצייר מגני דוד ולהלן תיאור של כמה מהם (לא הצלחתי עד כה לאתר את כתובתו על מנת לבקש את רשותו לפרסם את התמונות עצמן)

דיוקן עם טלאי צהוב, 1973

שמן על בד

25 X 33

צהוב, 1962-2006

קולאג' וטמפרה על נייר

50X67

מגן-דוד, 1976

שמן על בד

122X132

זכור, 1977

שמן על נייר

50X65

הגטו

בדד (אי בים סוער)

בדד- גרסא נוספת.

ספרי באנגלית במכונת הדפוס

היום אישרתי את גיליונות ספרי באנגלית להדפסה וצילמתי את הכריכה הקדמית והאחורית על מגש מכונת הדפוס העצומה שהיא באורך של כמה מטרים. איכות הצבע עלתה על ציפיותיי המוקדמות

בובת וודו

בובת וודו עשויה מחבלים שנועדה לשמירה על בעליה ובידה הימנית כוכב בן שש קצוות שהוא ככל הנראה סמל להגנה גם בתרבויות שרחוקות מתשומת הלב היומיומית שלנו. 

תערוכת בולים עצמאות ארבעים

בשנת 1988 הנפיקה רשות הדואר בול לכבוד תערוכת בולים "עצמאות ארבעים" ובשובל שלו מופיע מגן דוד מתחת לציור של אריה. עיצב את הבול אסף ברג.

מגני דוד שהרשימו אותי במיוחד

הציירת איריס יחזקאל שאלה אותי אם יש איזה מגני דוד שהרשימו אותי במיוחד במהלך איסופם לבלוג זה בשנתיים האחרונות
חשבתי שהתשובה עשויה לעניין גם אתכם

בחרתי תמונות שממש ריגשו אותי ועצרתי בעשר כי זה נראה לי מספיק אבל כמובן שהיו עוד רבות
למשל כל אלה שצילמתי בעצמי שכל אחת הייתה הרפתקה לגלות ולצלם נכון כמו

מגני דוד בחומת העיר העתיקה

מגני דוד באנדרטה להרצל בכניסה להרצליה

מגני דוד על בית המשיח בירושלים

מגני דוד בהר הרצל

מגני דוד בכפר נחום

אבל לא כללתי אותן כיוון שרציתי לשמור על איזו אובייקטיביות בתוך המסגרת המאוד סובייקטיבית שהשאלה יצרה

חמם טורקי יהודי

הציירת איריס יחזקאל שלחה לי תמונה זו שאותה צילמה בטירה שבטורקיה כשהייתה שם לאחרונה בטיול שורשים. אנו רואים חמם טורקי שנבנה בידי יהודי שהשחיל לתקרתו כמה פתחי אוורור בצורת מגן דוד

בולים עם טלאי צהוב

טלאי צהוב מופיע על גבי בול שהנפיקה ממשלת קנדה בשנת 1995 לזכר השואה. בולים נוספים עם טלאי צהוב:

בול "זכור" שהנפיקה הקק"ל בשנת 1987

בול "הדובי" שהנפיקה רשות הדואר הישראלית 2003

בול "שואה ותקומה" שהנפיקה רשות הדואר הישראלית בשנת 2003

בול "שחרור מחנות הריכוז" אמריקאי משנת 1995

תודה לסטפני קומפורט על הרשות לפרסם כאן את התמונה של הבול הזה שאותו סיפרה לי שרכשה במיוחד לשם כך
=

הטלאי הצהוב על בולי דואר (מאמר שהתפרסם בREADER עד שהאתר הזה נמחק)

=

הטלאי הצהוב הוא שמו של התג הידוע ביותר מבין התגים המזהים שהנאצים אכפו בחקיקה על היהודים. טלאי זה היה עשוי מבד צהוב, גזור בצורת משולש או בצורת מגן דוד. במרכזו נוספה לעתים בצבע שחור המלה  "יהודי" בשפה המקומית, כגון בגרמנית או בצרפתית. הטלאי הצהוב משמש כיום בעיקר כסמל לשואת יהודי אירופה, וכדימוי מרכזי של היהודי כקורבן. הוא מעורר בנו בעוצמה רגשות טראומטיים של פחד, כעס והזדהות מצד אחד, ושל יראת כבוד וקדושה מצד שני.

למן סיום מלחמת העולם השניה הונפקו מספר בולים אשר הטלאי הצהוב מופיע עליהם:

מזרח גרמניה הוציאה בשנת 1963 בול לציון 25 שנה לליל הבדולח, שבמהלכו  שרפו הנאצים בתי כנסת ברחבי גרמניה ואוסטריה. בבול מופיע טלאי צהוב אסור בשלשלאות על רקע בית כנסת שעולה בלהבות. בעצם הנפקת הבול על ידי ממשלה גרמנית יש מעין הכרה באחריות העם הגרמני לשואה, בד בבד עם ניסיון ממשלתי להנחיל את זכר השואה לציבור הגרמני בן ימינו. מאז 1996 מציינים בגרמניה מדי שנה את יום השואה ביום ה- 27 לינואר, היום שבו שחרר הצבא הרוסי את אסירי מחנה ההשמדה אושוויץ. בשנת 2005 אומץ תאריך זה על ידי האו"ם ליום הזיכרון העולמי לשואה.

בשנת 1965 הנפיקה רשות הדואר הישראלית בול לרגל מלאת עשרים שנה לשחרור מחנות הריכוז. עיצב את הבול יעקב צים, ניצול שואה, יליד סוסנוביץ' שבפולין. מתחת לטלאי הצהוב נראית המלה "זכור" המתחברת אסוציאטיבית לפסוק "זכור את עשה לך עמלק", ויוצרת זיקה בין הנאצים לבין העם העמלקי שזינב בבני ישראל בתקופת המדבר. הצייר והגרפיקאי יעקב צים הוא תושב מוצא עלית. הוא סיים את לימודיו בבצלאל בשנות החמישים, ומלמד מזה שנים רבות ב"מכללת תלפיות".

שבדיה הוציאה בשנת 1987 גיליון ועליו כמה בולים. אחד מהם הוקדש לדיפלומט השבדי ראול וולנברג

 (?1947-1912) שדיוקנו מופיע על הבול, כאשר מאחוריו מצויירים יהודים אחדים מבין האלפים שהציל מידי הנאצים. על החזה של אחד מהם מתנוסס טלאי צהוב.

מגן דוד לבן (שנועד להזכיר את הטלאי הצהוב) מתנוסס על גבי הצד השמאלי של בול לציון חמישים שנה לליל הבדולח שהנפיק שרות הדואר של גרמניה המערבית בשנת1988 . על הצד הימני  נראה צילום של בית כנסת שעולה בלהבות.

טלאי צהוב גדול מאד מופיע על גבי בול שהנפיקה ממשלת קנדה בשנת 1995 לזכר השואה. מאחורי הטלאי ציור אסירי מחנות ריכוז לבושים במדי הפסים השחורים שלהם.

בול להנצחת זכרה של חסידת אומות העולם איבון פייריק נווז'ן יצא בבלגיה בשנת 1996. איבון (1900-1987) עזרה להציל ילדים יהודים בתקופת השואה בבלגיה. מאחורי דיוקנה נראים בצללית ילדים, ועל הרצפה שלידם משתרע טלאי צהוב גדול.

ארה"ב הנפיקה בשנת 1997 בול לזכר הדיפלומט השבדי ראול וולנברג שדומה מאד לבול השבדי שנזכר לעיל.

רוסיה הנפיקה בשנת אלפיים בול במלאת 55 שנים לסיום תקופת השואה. במרכז הבול חומה ועליה מצוייר מגן דוד צהוב (שמזכיר את הטלאי הצהוב) ליד המלה שואה. מאחורי החומה להבות אש עצומות, ומעליהן מרחפות שתי ציפורים המסמלות חופש.

מגן דוד בשילוב עם טלאי צהוב מופיע על הבול הישראלי "משואה לתקומה" שיצא לאור בשנת 2003 בעיצובו של גדעון שגיא. הטלאי הצהוב מתקלף ומתגלה מתחתיו מגן דוד, כך שמתקבל הרושם שתקופה חדשה הסתתרה לה בתוך התקופה הישנה. הבול מוקדש לתקומתם של כחצי מליון יהודים ניצולי שואה בישראל. הכיתוב על השובל, "בדמייך חיי", לקוח מתוך ספר יחזקאל טז:ו "ואעבור עלייך ואראך, מתבוססת בדמייך; ואומר לך בדמייך חיי, ואומר לך בדמייך חיי". כלומר, בזכות דמם השפוך של הנספים בשואה (שאותם מסמל הטלאי הצהוב שבבול) קמה המדינה (שאותה מסמל המגן דוד הכחול שבמרכז דגלנו) ואלמלא הייתה השואה לא היינו חיים כאן. צרוף המלים "בדמייך" (מוות) "חיי" (חיים) מצביע על צמד ניגודים מסוים מתוך כל צמדי הניגודים האפשריים שהמגן דוד מסמל את אחדותם ואת שילובם.

תמונת דובי ועליו טלאי צהוב מופיעה על גבי בול ישראלי נוסף מאותה שנה שעוצב בידי יגאל גבאי לרגל מלאת חמישים שנה ליד ושם. הדובי נועד להזכיר את מאות אלפי הילדים שנספו בתקופת השואה. על בול ישראלי נוסף מאותה סידרה, שעוצב בידי מאיר אשל, מופיעים שמות של עובדי כפייה בבית חרושת בפולין שנורו או שנספו במחנות המוות. בנוסף יש על הבול פסי רכבת (שהובילו יהודים למחנות ההשמדה) ואלה משתנים לפסי הדגל הישראלי. הטלאי הצהוב שבחלק התחתון של הבול משתנה והופך בחלק העליון למגן דוד שבמרכז דגלנו הלאומי.

ראוי שנזכור שהנפקת בולים אינם גחמה של אמן סובייקטיבי – מדובר באמירה של ממשלה, שמיועדת לשקף את מה שמעניין את האומה שממשלה זו מייצגת. אם נשפוט לפי המדגם הקטן של בולי דואר עם טלאי צהוב שפורט לעיל נבחין, בלי להיות מופתעים יתר על המידה, שזיכרון השואה מעסיק בראש ובראשונה את ממשלת ישראל ולאחריה את ממשלת גרמניה.

בול פרוכות

בשנת 1998 הנפיקה ממשלת ישראל סדרה של שלושה בולי פרוכות, על אחד מהם מתנוססים מגן דוד (באמצע למטה) ומנורה, שני סמלים יהודיים שמופיעים לעתים קרובות על גבי פרוכות ועל גבי שאר תשמישי קדושה. מעצב הבול הוא יצחק גרנות, הממונה על תכנון וייצור בולי ישראל בשירות הבולאי ומעצב גרפי במקצועו. הפרוכת עצמה נמצאת בבית הכנסת היכל יצחק במושב יונתן שברמת הגולן.

תערוכת אלבום מגן דוד ביוטיוב

לפניכם מצגת פאוארפוינט שהומרה לוידיאו באמצעות תוכנה מדהימה שנקראת
wondershare PPT to YouTube
ובה עשרים וחמש תמונות של אמנים שציירו מגני דוד ופרסמו (רובם) את תמונות יצירותיהם על גבי במה זו. החל מהשבעה עשר לאפריל 2008 בשעה שמונה בערב אתם מוזמנים לראות את יצירותיהם בבית העיתונאים בתל אביב

מטבע ללוחמים היהודים באויב הנאצי

מגן דוד שמסמל את הלוחמים היהודים בנאצים ביחד עם סמלי ארה"ב רוסיה ואנגליה שיוצרים את האות "וי" שמתחילה את המלה ניצחון באנגלית – על גבי מטבע שהנפיק בנק ישראל בשנת 1995.

מטבע המרד והגבורה

מגן דוד שפורץ את חומות הגטו מופיע במרכזה של מטבע שהנפיק בנק ישראל בשנת

1993 

לזכר הלוחמים היהודים בנאצים, כגון לוחמי גטו וארשה.