אות קין

התמונה באדיבות האמן חיים מאור וכל הזכויות עליה שמורות לו. היא מוצגת כיום במוזיאון קו התפר בירושלים. מופיע בה אות קין בצורת האות קו"ף שעשויה בצורת משולש ומונחת על מצח. זכרו שלא כל טלאי צהוב היה בצורת מגן דוד. חלקם היו בצורת משולש צהוב, ולעתים הוסיפו אליו הנאצים משולש בצבע אחר (כמו ורוד או שחור) לציון מגדרים חברתיים שונים במחנות ריכוז. או אז היה נוצר משני המשולשים מגן דוד.
בספר בראשית בפרק ג' מסופר שלאחר שקין רצח את אחיו הבל שם לו הקב"ה אות "לבלתי הכות אותו כל מוצאו". לטלאי הצהוב הייתה משמעות הפוכה -הוא נועד לסמן יהודים על מנת להכותם ולהשמידם. כך או כך נדמה שהזיכרון של אות קין מתחבר באופן כל כך רלבנטי למשמעות הטלאי הצהוב עד כי הנחת היסוד שלי היא שברבות הימים אמצא לה ביטויים רבים באמנות

מתוך

כובע היהודים והסימן הצהוב מאת : שלום צבר . "משקפיים" , רבעון של אגף הנוער , מוזיאון ישראל ירושלים , בשיתוף עם ידיעות אחרונות ספטמבר 1998 גיליון מספר 34

סימני הגנאי השונים בלבוש היהודים היו נהוגים במזרח ובמערב במשך דורות רבים...

דווקא השליטים המוסלמים היו הראשונים שהנהיגו סימן של גנאי בלבוש היהודים... החובה לענוד טלאי צהוב – צבע שהיה בעל משמעות שלילית בימי הביניים – מופיעה בפעם הראשונה באמנה הידועה בשם "תנאי עמר" , שהתגבשה ככל הנראה בתחילת המאה ה- 8 . אמנם לא כל הח'ליפים הקפידו על יישום האמנה , אך כבר בשנת 849 לספירה פקד הח'ליף העבאסי אל-מתוכיל שעל בני החסות , יהודים כנוצרים לענוד שני טלאים צהובים, אחד מלפנים ואחד מאחור.

סימני הגנאי בארצות המערב: היוזמה להטיל סימן גנאי רשמי בבגדי היהודים באירופה החלה ... בישיבת הוועידה הלטרנית ברומא ב-
1215 .
על-פי החלטה זו היה על היהודים להיבדל בלבושם מן הנוצרים בכל הארצות הנוצריות ובכל עת... באי הוועידה ציינו, למשל, שבעזרת הלבוש הנפרד ידעו העלמות הנוצריות להיזהר מיצירת קשרים בלתי רצויים עם יהודים. כבר לפני הוועידה הדגיש האפיפיור אינוצנטיוס ש"היהודים קוללו כקין הורג אחיו לנוע ולנוד בעולם" . מובן שהקשר לקין בכלל ולאות קין כסימן גנאי בפרט אינו מקרי. במסורת הנוצרית קין הוא סמל לרוע ולדחיית הטוב. הוא האבטיפוס של יהודה איש קריות הבוגד, שהסגיר את ישו לידי הרומים, ובהרחבה: האבטיפוס של היהודי הבזוי בכלל. לפיכך באמנות הנוצרית בימי הביניים קין מוצג בדמות יהודי. בדמותו מופיעים עיוותים אנטישמיים אופייניים, ולבושו כולל את אות הקלון היהודי, שלא נועד להגן – כמו אות קין המקורי – אלא בדיוק להפך : לחשוף את בן הקבוצה הנחותה ולהוציא אותו מחוץ לכלל. הוועידה הלטרנית לא טרחה לציין מהי בדיוק צורתו של סימן הגנאי בלבוש היהודי. תחילה היו הסימנים שנקבעו שונים בכל ארץ : בצרפת ב- 1229 הונהגה ענידת טלאי עגול, בצפון איטליה ובמרכזה הונהג ב- 1257 עיגול צהוב.