מתוך אתר יד ושם, מרכז המידע אודות השואה
מעדותה של חוה גולדשטיין על ענידת הטלאי הצהוב בצ'כיה
גולדשטיין חוה (לבית האן) ילידת פראג, 1921 . (עלתה ארצה לקיבוץ העוגן) .
נסעתי בחשמלית , התלבשתי בצורה מאד פרולטרית , שאיש לא יחשוד בי בשום דבר. כמובן היה כוכב צהוב כל הזמן. אני מוכרחה רק להגיד שהתהלכתי מכיוון שיש לי פרצוף מאד יהודי. אי אפשר היה להכחיש את זה. היו כאלה שלא ראו עליהם, עלי תמיד ראו שאני יהודיה, וחשבתי שאם אלך בלי הכוכב זה יותר יבלוט מאשר שאני הולכת אתו. אף אחד לא אמר לי אף פעם שום דבר. לא היו שום הערות כאלה וכאלה. להפך , הייתה לי פעם איזו תקרית מאד חמודה. נסעתי בחשמלית. בחשמלית מותר היה ליהודים לנסוע רק בקרון השני ובעמידה. אז הייתה שם איזו משפחה של צ'כים עם איזה ילד קטן, והילד הקטן אמר לאמו : אמא , אני רוצה כוכב כזה כמו שיש לדודה . אז לאמו היה נורא לא נעים, אבל הילד התעקש: הוא רוצה כוכב כזה, זה יפה על הבגד. את רואה שכוכב צהוב אין בזה שום דבר רע, הרע זה רק הכוונה שנותנים לזה. בסוף ההורים באו והתנצלו אצלי, שהילד לא יודע מה הפרוש, והם לא רצו לפגוע בי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה