תשעה באב

התמונה היא באדיבות הגרפיקאית החביבה עלי ג'ני גוטשלק, וכל הזכויות עליה שייכות לה 

בנוסף לחורבן שני בתי המקדש גם גירוש ספרד חל בתשעה באב

פורטרטים של ילדים שנספו בשואה

התמונה של יוסלה שטיין, ילד שנספה בשואה, על רקע מגני דוד, היא באדיבות הציירת ומאיירת הספרים ילידת ניו ג'רסי, ג'ולי באאר. הציור הוא חלק מסדרה של עשרות פורטרטים של ילדים שנספו בשואה. שם הסדרה:  נשמות. באמצעות ציורים אלה מבטאת הציירת את דרך ההתמודדות המיוחדת שלה עם זיכרון השואה

כל הזכויות שמורות: ג'ולי באאר 2007

ג'ולי באאר, דבקן צחור חזה

התמונה של דבקן צחור חזה עם מגני דוד בשתי הפינות העליונות של הציור היא באדיבות הציירת ומאיירת הספרים ילידת ניו ג'רסי, ג'ולי באאר
הציור הוא משנת אלפיים ואחת, גואש על עץ, והוא שייך לסדרת ציורים שנקראת סמלי טבע
בסדרה זו מבטאת הציירת את הרגשתה שהטבע הוא שער לעולם הרוחני
כל הזכויות שמורות לג'ולי באאר, 2007

אותיות עבריות

התמונה היא באדיבות הציירת אביבה בייגל,
וכל הזכויות עליה שייכות לה
היצירה מכילה סמלי זהות ישראליים רבים כמו מגן דוד, יונה, מנורה, הסיסמא: ארץ ישראל יפה, המלה חומה, חמסה

צבר

התמונה היא באדיבות הציירת אביבה בייגל וכל הזכויות עליה שייכות לה
,בעבודה שנקראת ככה בונים חומה ומורכבת משלושים לוחות, כל אחד שלושים על ששים ס"מ
לוח אחד נקרא צבר ומכיל סמלים מקומיים, ביניהם גם מגני דויד והתייחסות לשנת הקמת המדינה

ששת המיליונים

התמונה היא באדיבות הציירת אביבה בייגל
וכל הזכויות עליה שייכות לה
אקריליק על עץ
ארבעים על ארבעים ס"מ
מגן דוד ירוק כאשר בכל קודקוד שלו יש דמות של יצור אנושי שמייצגת אחד מששת מיליוני היהודים שנרצחו בשואה

אמזונה יהודייה

התמונה היא באדיבות הציירת, אביבה בייגל, וכל הזכויות עליה שייכות לה
אקריליק על עץ ארבעים על ארבעים ס"מ
אביבה כתבה לי

קיימות ארבע אמזונות כאלה, ואחת על רקע מגן דויד צהוב. עסקתי בנושא האמזונות באופן כללי כביטוי לכוח ולעוצמה נשית. שבט נשים בתקופה היוונית שנהגו לכרות את אחד משדיהן על מנת שתוכלנה לירות טוב יותר בחץ וקשת ולהיות לוחמות טובות יותר, ובכך האמזונה מתחברת אלי מהבחינה האישית והלאומית. יש בעבודה הזו גם שני אזכורים לעולם האמנות
א. עבדתי עליהן כרביעייה - כמו בדיוקנאות של מרלין מונרו - ואולי גם על מנת להראות את הדומה והשונה, גם מרלין מונרו - סמל נשי
ב. הדמות מתוחמת בתוך עיגול ואח"כ בתוך מגן דויד- אזכור לדמות האדם של לאונרדו דה וינצי המתוחמת בעיגול וכוכב, במקרה הזה - זוהי אשה

אביבה בייגל, ילידת 1952, חיה בתל אביב. ציירת פסלת ועובדת בטכניקה ייחודית של פסיפס

מצב העניינים

התמונה היא באדיבות הציירת אביבה בייגל וכל הזכויות עליה שייכות לה
בפורום ביקורת המקראנט
מצאתי את הבקורת הבאה על יצירה זו

אביבה בייגל, במוזאיקה תמונת מצב, מציגה לפנינו מגן דוד גדול. בתוכו משובצים מגיני דוד קטנים בצבעים שונים ובעלי קונוטציות שונות: מגיני דוד הנראים כטלאי צהוב; מגיני דוד עם עיטור דגל ישראל בכחול, אך גם בשחור; מגיני דוד שעליהם כתובה המילה Death; מגן דוד ועליו חנוכייה שחורה הפוכה, ועוד. במגן הדוד הגדול משובצים גם עיגולים, יונים, סירות או צוללות, מטוסים (אולי מטוסי קרב), סמל המדינה, ובין כל אלה משובצים גם חלוקי נחל. גם את שמה משלבת האמנית בכמה מקומות ביצירה, כמו משייכת את עצמה לחלק מאותה תמונת מצב שהיא מציגה. את מגן הדוד חוצה בקע אדום, המזכיר שבר או נהר של דם. אופיו החומרי של הבקע מזכיר אדמה ונוף, מעבר לקשר לדם אנושי. בתוך בקע זה תקועים מסמרים, שכמו פוצעים אותו. צבע אדום נוזל כדם גם מעל לחלק מהסמלים המשובצים ביצירה. היצירה מזכירה את המושגים אדם-דם-אדמה ויוצרת קשר ביניהם. מימין לבקע כתובה המילה "יהודי", ומשמאל "לארץ". המילים מורכבות מאותיות המשובצות בין שאר הסמלים. שתי המילים נפרדות זו מזו על ידי אותו בקע או שבר מדמם. תמונת המצב של העם היהודי או של מדינת ישראל, כפי שרואה אותה היוצרת, מוצגת באמצעות שילובם של הסמלים השונים ביצירה והצגתם באופן שבו הם מוצגים, באמצעות הקשר שהיא יוצרת בין אדם, דם ואדמה, ובאמצעות ההפרדה בין המילים

אביבה בייגל היא ילידת 1952, והיא חיה בתל אביב

מטבע מוסלמית

מטבע מוסלמית ועליה כוכב חותם שלמה

זכוכית צבעונית

הקסגרמה נוצרית מזכוכית צבעונית על חלון כנסייה אנגליקנית בשם טריניטי באונטריו, קמברידג', קנדה

Courtesy of monicaphotos from Flickr

הדקדוק של מגן דוד

בבלוג של נפתלי גוטמן מצאתי תשובה לשאלה

איך מבטאים את הרבים של מגן דוד

מַגֵנֵּי דוד או מַגִנֵּי דוד

הצורה השנייה היא הנכונה ברבים מַגִנִּים בסמיכות מַגִנֵּי

הפועל הוא גנן מקבוצה הנקראת הכפולים על שם למ"ד הפועל שלהם שמופיעה פעמיים. בפעלים אלו ברוב המקרים נותרת רק אחת מהאותיות הכפולות וכפיצוי מופיע דגש חזק

הדגש החזק הוא שמסבך כאן את העניינים. דגש חזק למעשה יוצר הברה סגורה ולכן אומרים מַגִנִּים ולא מַגֵנִים. בסמיכות בשל הדגש יש חיריק בגימ"ל, בפעלים רגילים יש שני שוואים בסמיכות: מברגי-

מסובך אך לא מספיק. האקדמיה קבעה שבפעלים מגזרת הכפולים ובשמות שאין בצורת היסוד שלהם תנועת

i

לא תתווסף יו"ד לציון החיריק בכתיב חסר הניקוד

לכן מגנים מגני- ללא כל רמז שיש כאן חיריק בגימ"ל ולא צירה

חותם של רב מתקופת האינקוויזיציה בספרד

בתמונה נראה חותם נדיר של רב בצורת מגן דוד מתקופת האינקוויזיציה בספרד
האינקוויזיציה הוקמה במאה השלוש עשרה ולכן החותם שלפנינו הוא לכל המוקדם מתאריך זה

רחל בן חור, שמע ישראל

התמונה של הדפס הרשת "שמע ישראל", שכולל מגן דוד, היא באדיבות הציירת רחל בן חור
רחל אמרה לי שבשבילה "שמע ישראל" זה בבחינת התחברות למקור של כוח
כל הזכויות שמורות לרחל בן חור אלפיים ושבע
rbh600@walla.com
04-8447489
0522-985204

רחל בן חור, אנא בכוח

התמונה "אנא בכוח" שכוללת מגן דוד ואותיות "חי" היא באדיבות הציירת רחל בן חור
רחל למדה קבלה וריפוי על פי הקבלה. "אנא בכוח" היא תפילה לריפוי. בנעוריה רחל למדה ציור בבצלאל, אך הפסיקה לארבעים שנה. לפני שלש שנים חזרה לצייר ציור אינטואיטיבי. בציור זה היא מודה לאל על שנתן לה את היכולת ליצור
כל הזכויות שמורות לרחל בן חור אלפיים ושבע
rbh600@walla.com
04-8447489
0522-985204

סילביסריברס

התמונה היא באדיבות סילביסריברס וכל הזכויות עליה שייכות לו. סילביסריברס משלב באמנותו ציור ושירה. יצירות רבות שלו מתפרסמות בפליקר ובאחדות מהן יש מגן דוד, כמו ביצירה זו, שבה נראה מגן דוד צהוב על כף יד של אסיר במחנה ריכוז נאצי, כאשר על הזרוע מקועקע המספר המזהה שלו. כאשר המבקרים בדף מגיבים על הציור סילביסריברס עונה להם בשירים חדשים

כפתור מסוכן

הציירת רחל בן חור שלחה לי תמונה זו של כפתור בצורת מגן דוד צהוב, וסיפרה לי שהכפתור היה שייך לאמה שנסעה ברכבת בבולגריה שעליה היו גם גרמנים והיה עליה לתלוש את הכפתור כדי שלא יזהו אותה כיהודיה. רחל הוסיפה שהכפתור הצהוב שימש בבולגריה במקום טלאי צהוב והיו תופרים אותו על המעיל
נדמה לי שהשימוש הזה בכפתור במקום טלאי אינו ידוע בציבור ואשמח לשמוע מכם הקוראים פרטים נוספים אודותיו

בלי קשר לטלאי הצהוב אני חושב שכפתור מגן דוד הוא מוצר מענין ואולי מישהו יחליט לייצר אותו
כל הזכויות על תמונה זו שייכות לרחל בן חור, אלפיים ושבע

בלונים ומגן דוד

בלונים ומגן דוד הופרחו לשמים בעצרת תמיכה בישראל שיזמו תושביה הגרמנים של העיר זיגן שבצפון אזור הריין, עיר של מאה אלף תושבים

Courtesy of "neveragain" from Flickr

נעלי ואנס

לאחרונה קבלתי מכתב שרשרת מתלהם שעליו חתומה שני מיטב

בס"ד, זהירות!! יצא מותג חדש של נעליים כמו אול סטאר שנקראות ואנס. ואנס פירושה "להשמיד" בגרמנית. ואנס הם נאצים! על הסוליה של נעלי ואנס יש מגן דוד וככה כשאתה הולך אתה בעצם דורך על היהודים! ... למי שיש ואנס שלא ילבש! גם אם הם מהממות!...והפיצו מייל זה

באתר  

לא רלוונטי - מכתבי שרשרת ושמועות דואר אלקטרוני
קראתי תגובה למכתב זה

ואנס זו חברה אמריקנית שנוסדה בשנת 1966, כך שהיא ממש לא חברה חדשה. וגם כל השאר שטויות. לעומת זאת, הבן שלי (שגם הוא במקרה נועל ואנס) סיפר לי שאם מקלידים

VANS

כשהמקלדת בעברית, יוצאת המילה "השמד". אי אפשר למצוא הוכחה חזקה יותר שואנס הם נאצים. טפו

ברחבי העולם ישנם פסיפסי מגן דוד ומרצפות מגן דוד שאנשים דרכו ודורכים עליהם במשך דורות – מדוע יצא הקצף דווקא על נעלי ואנס? אולי זאת יוזמה של המתחרים שלהם?

צללית

התמונה היא באדיבות הסופרת והציירת יהודית וינשל ליברמן
וכל הזכויות עליה שייכות לה
העבודה היא בגודל עשרים וחמישה על עשרים ס"מ
הציור הוא משנת 1997
בציור נראית הצללית של האמנית מאחורי מסך שעשוי מטלאים צהובים. העדר הפנים נועד להזכיר לכולנו שמאחורי התגים של הנאצים היו בני אדם. הציור הוא אחד מני ניסיונות רבים של האמנית לשים עצמה במקומם של אלה שחוו את השואה באופן ישיר

העיניים נועדו לראות

התמונה היא באדיבות הסופרת והציירת יהודית וינשל ליברמן
וכל הזכויות עליה שייכות לה

יהודית כתבה לי שהעבודה היא בגודל עשרים וחמישה על עשרים ס"מ
הציור הוא משנת אלף תשע מאות תשעים ושבע
רואים דמות של אישה זקנה עם טלאי צהוב. חלקים מהדמות מועתקים מצילום שמופיע מאחוריה אך הפנים הם פניה של הציירת עצמה ולכן שם הציור הוא "דיוקן עצמי". אין תווים בפנים אלה לבד מהעיניים, שנועדו לראות. הצבעים נבחרו כדי לשדר תחושת אבדון

מעניין לציין שהצילום הוא בשחור לבן ואילו הציור המבוסס עליו הוא צבעוני – כך שבצילום הטלאי לבן ואילו בציור הוא צהוב. הבגדים השחורים מופיעים כאן וכאן

ציור זה מזכיר לי ספור שסיפר הפסיכולוג ד"ר מילטון אריקסון בתחילת ספרו, "קולו של מילטון אריקסון". כשהיה נער חלה מילטון אריקסון ונעשה משותק עד כדי כך שהיה מסוגל להזיז רק את עיניו. זה מה שגרם לו לשים לב לדברים שאנשים אחרים לא שמים אליהם לב

שקט ופרחים

התמונה היא באדיבות הצייר מאיר סלומון וכל הזכויות עליה שייכות לו
מאיר סלומון כתב לי את ההסבר הבא על מה שקורה בציור
כחול - ציור שמן על בד. טריפטיך. מגן דוד מצד ימין. פרחים, וכתב שאומר, בין היתר, הס - שקט, שלום -
ליצירת קשר
036442310
0547449426
meirsalomon@gmail.com
פרטים נוספים

לזכר האמנים שנרצחו בשואה

התמונה היא באדיבות הצייר מאיר סלומון שכתב לי

פלטת צבעים - ציור שמן על בד, טריפטיך, ישנו טלאי צהוב מודבק שחלקו התחתון מקופל מעט כמו נשיכת השפה, מצידו השני מגן דוד בכחול, בחלקו התחתון משני צדדיו כלניות באדום ובלבן. במרכז פלטה עם הרבה צבעים לכל אותם אומנים שנרצחו בשואה

כל הזכויות שמורות למאיר סלומון, אלפיים ושבע
036442310
0547449426
meirsalomon@gmail.com

מגן דוד מעשב

התמונה היא באדיבות הצייר מאיר סלומון שכתב לי

מגן דוד - הנוצר מהעשב וברקע בשקיפות חנוכייה. מופיעים גם פרפרים ופרחים

מאיר סלומון הוא יליד ירושלים, אלף תשע מאות ארבעים ושבע. הוא מתגורר כיום בתל אביב. למד במכון אבני ובאקדמיה לאמנות ריטפלד באמסטרדם. חבר בארגון המקצועי של האמנים הפלסטיים. השתתף בעשרות תערוכות, יחיד וקבוצתיות, בעיקר בהולנד
כל הזכויות שמורות למאיר סלומון, אלפיים ושבע
036442310
0547449426
meirsalomon@gmail.com
http://shorashim-art.com/gallery_eng.php?CurrentPage=0&cat_id=74
http://www.ybay1.co.il/paget25.aspx?sHome=meir-salomon&pg=5209

חוה יהב- צבעי הבריאה

התמונה היא באדיבות המאיירת והציירת חוה יהב, ננה, שכתבה לי

מצורף מגן דוד משורטט, שאפשר גם להבחין בו בצלב, הכל יחד בצבעים של שחור ירוק אדום לבן, שלהם יש משמעות לפי הקבלה, לצבעי בסיס לבריאת העולם
גודל העבודה:

100/120
שמן על קנווס

הסבר של היוצרת:

ארבעה עולמות, לפי תורת הסוד של הקבלה.

כתוב בספר הזוהר, שהעולם ניברא בארבעה צבעים אלו

לבן = עולם האצילות

אדום = עולם הבריאה

ירוק = עולם היצירה

שחור = עולם העשייה

הופתעתי לגלות, שאלה צבעי הדגל בחלק מארצות ערב, כמו סוריה, פלסטין פת"ח. לבנון משתמשת בחלק ללא השחור

באתר שלה כתבה חוה שהיא עוסקת בציור מילדות, שלמדה בשני בתי ספר לאמנות, ושהציגה במספר תערוכות יחיד ובמספר תערוכות קבוצתיות

באתר "במה חדשה" כתבה חוה

מציירת מתמיד,מפסלת מגיל מאוחר יותר. היצירה האמנותית ממלאה אותי באושר, בתסכול,בסבל. חיים פנימיים רוחניים,מקבילים לחיים הפיזיים, המשפחתיים והחברתיים. ביצירה יש ואין שליטה בנעשה, כמו ביחסי חברה, אך יצירה שיש בסופה ניצחון, אין הרגשה טובה ממנה

כל הזכויות שייכות לחוה יהב אלפיים ושבע

נייד: 0502117183

דואר אלקטרוני: havayhav@017.net.il

קיטי לוי, מגן דוד כחול

התמונה היא באדיבות קיטי לוי , אמנית רוחנית, וכל הזכויות עליה שייכות לה
קיטי כתבה לי

ציור זה נעשה בתקופת מלחמת לבנון הראשונה. הרגשות שלי היו מעורבים, אבל היתה לי תחושה חזקה של חיבור למדינה. הסמל של מגן דוד בשבילי הוא בין היתר חיבור לשורשים של המדינה שלנו

קיטי כתבה באתר שלה על תהליך היצירה

המסע שלי אל עצמי דרך היצירה הוא מעין המשך ישיר של חווייתי מתקופת הילדות בה ציירתי וכתבתי שירים. היציאה למסע אל עצמי דרך היצירה מלווה בתחושה של צורך פנימי חזק, מעין קול פנימי שדורש שיקשיבו לו ויממשו אותו דרך היצירתיות. כאשר אנו מחליטים בסופו של דבר להאזין לקול הפנימי הזה ולצאת למסע איננו יודעים לאן תוביל אותנו הדרך, אלו שערים יפתחו בפנינו ומה מצפה לנו מעבר. לפעמים אנו מרגישים במצב של תקיעות, מעין שער נעול , כל זמן שהשער נעול אי אפשר להמשיך בדרך, אין התפתחות ואין אפשרות ליצור, פתיחת השער הראשון במסע, היא הצעד הראשון בשורה ארוכה של צעדים לפתיחת שערים נוספים בדרך אל עצמנו. זה יכול לקרות בכל מקום ובכל זמן, זה פשוט קורה. במסע שלי גיליתי כי הציור עבורי הוא מעין תרפיה המעניקה לי כוח נפשי ורוגע פנימי. הסגנון שלי נוצר מעצמו, זה לא שיום אחד החלטתי לצייר תמונות כאלה או אחרות

ליצירת קשר עם קיטי לוי
נייד: 054-5938786
טלפון: 08-8690760

קיטי לוי חולמת מגן דוד

התמונה היא באדיבות קיטי לוי
 אמנית רוחנית, וכל הזכויות עליה שייכות לה
קיטי כתבה לי

את הסמל הזה קיבלתי בחלום. רוב הציורים שלי הם מתוך החלומות שאני חולמת בלילה. אני רואה את הציור במלואו ובבוקר אני מציירת מה שנחרט הכי עמוק בזיכרון. כאן הסמל המרכזי התקבל בחלום, הסמל מסמל עבורי סוג של הגנה. המגני דוד נוספו על מנת ליצור הגנה נוספת, והם נוספו באופן אינטואיטיבי תוך כדי הציור

קיטי לוי נולדה ב1969, נשואה ואם לילד, גרה במושב קדרון. בגיל שלושים עזבה את עולם הבנקאות והחלה לעסוק באומנות ובריפוי אלטרנטיבי. בציוריה משתמשת קיטי בצבעי אקריליק, והיא מגדירה את סגנונה כסימבולי משולב באבסטרקט
ליצירת קשר עם קיטי לוי
054-5938786
08-8690760

קיטי לוי, מנדלת הפריון

אקריליק על בד
התמונה היא באדיבות קיטי לוי, אמנית רוחנית, וכל הזכויות עליה שייכות לה
זוהי מנדלת מגן דוד אחת מיני רבות המופיעות באתר האינטרנט שלה
שם גם מצאתי את הקטע הבא שבו קיטי מתארת את חווית ציור המנדלה

בסדנה קיבלתי לצבוע מנדלה, בחירת הצבעים נעשתה ללא שיפוטיות ומתוך בחירה אינטואיטיבית. התוצאה היתה חזקה ועוצמתית, תוך כדי צביעת המנדלה עלו בי תחושות רגשות, התחילו לעבור בי מחשבות מכל מיני מצבים בחיי, תמונות מהילדות ועוד, למעשה, אפשרתי לעצמי שלא במודע לאבד שליטה ולהיפגש עם הפנים שלי, יש בחוויה הזו משהו מופלא שמאפשר לך להיפגש עם עצמך ללא כל מחסומים, אין לך שליטה על מה שקורה, אתה פשוט נמצא בתוך החוויה וחווה אותה במלוא עוצמתה, אתה מגלה כי יש כוח הטמון בך, הוא נמצא שם בתוכך כל הזמן אך למעשה לא ראית אותו כי לא היו לך הכלים להגיע אליו. המנדלה היא כלי עוצמתי שמאפשר לך להגיע אל הכוח הפנימי שבך, להתבונן בו ובעוצמה שלו שהיא למעשה העוצמה שלך

קיטי כתבה לי

מכיוון שסמל המגן דוד מאד חזק עבורי אני משתמשת בו במנדלות ואז תוך כדי הציור שהוא מדיטטיבי לחלוטין נוצרות הצורות שנכנסות לתוך המנדלה ולמגן דוד. הוספתי למנדלה, במרכזה, אבן שנקראת אבן הרובי וקראתי לה מנדלת הפריון. ביום ג' בחמישי ליוני בשעה שבע בערב תתקיים תערוכה של עבודות שלי בחנות-גלריה מניפה במתחם בזל בתל אביב

ליצירת קשר עם קיטי לוי

054-5938786

08-8690760

שם הורד

התמונה היא באדיבות ורד שומרון פביאן
וכל הזכויות עליה שייכות לה
ורד כתבה לי שהיא נוכחת בציור באמצעות שמה, ורד, שמוכר בתרבויות שונות כסמל לחיים ולאהבה. ותוהה אם הורד יוכל להפיח רוח חיים במגן דוד שמקועקע בנשמתה. העבודה שייכת לסדרה בשם "קעקוע" שבה יש ציורים ורישומים שנוצרו בין 2001-5

 גודל ממוצע של הציורים הוא בין עשרים על עשרים ס"מ לבין עשרים ושמונה על עשרים ושמונה ס"מ

ורד שומרון, קעקוע בתודעה

התמונה היא באדיבות ורד שומרון פביאן
וכל הזכויות עליה שייכות לה
העבודה שייכת לסדרה בשם "קעקוע", שבה יש ציורים ורישומים שנוצרו בין אלפיים ואחת לאלפיים וחמש. בסדרה זו עוסקת ורד שומרון פביאן בזהויות השונות שלה כישראלית, כיהודיה, כציונית, כבת לניצולי שואה, כמי שחיה בגולה. בדרך כלל מגני הדוד שהיא מציירת הם מעורפלים או שבורים, לעתים ילדותיים, או עצובים. כאן אנו רואים רישום עפרון על נייר שמבטא חיפוש אובססיבי אחר תשובות שאינן בגדר הנמצא

דיוקן עצמי

התמונה "דיוקן עצמי מספר עשר" היא באדיבות הסופרת והציירת יהודית וינשל ליברמן
וכל הזכויות עליה שייכות לה
יהודית כתבה לי שהעבודה היא בגודל עשרים על עשרים וחמישה ס"מ והיא משנת 1997. היא נמצאת במוזיאון לוחמי הגטאות. עבודה זו היא חלק מסדרה של למעלה ממאה וחמישים עבודות באמצעותן ניסתה יהודית וינשל ליברמן לחקור את יחסה הרגשי לנושא השואה, כמו גם לבטא את אהדתה לקורבנות השואה
המלה יהודי שמופיעה על הדיוקן ביחד עם משולשי הטלאי הצהוב שברקע הדיוקן העצמי קושרים את העבודה לשואה. באמצעות ציור הפנים שמייצגות את הציירת עצמה מצליחה כאן יהודית וינשל ליברמן להזדהות בצורה מלאה עם הטלאי הצהוב
בעיני העבודה הזאת פשוט מבריקה – הן ברעיון והן בבצוע
זה מסוג הדברים שגורמים לי לחשוב: איך לא עשו את זה קודם

ורד שומרון פביאן

התמונה היא באדיבות ורד שומרון פביאן
וכל הזכויות עליה שייכות לה
ורד שומרון כתבה לי

אני אמנית ישראלית המתגוררת מזה כשנתיים באזור סאן פרנציסקו. בארבע השנים לפני שהגעתי לכאן מהארץ עסקתי ברישום וציור של מגני דוד, ואת חלקה הגדול של הסדרה הזאת, שקראתי לה "קעקוע" הבאתי לכאן, והצגתי בקיץ בתערוכה באזור. בחצי שנה האחרונה כאן התחלתי לפתח סידרה חדשה בשם "שילוש" בה נוספו למגן דוד גם הצלב והירח, וגם אותה כבר התחלתי להציג בתערוכות קבוצתיות באזור
באתר שלי מופיעות עבודות משתי הסדרות... ודאי תחוש מסיור באתר שהנושא מאד משמעותי לי הן מבחינת האמנות אבל לא פחות, מבחינות פוליטיות וחברתיות

לעניות דעתי ההגדרה של ורד את המגן דוד כקעקוע בתודעה היא הגדרה מוצלחת במיוחד. מצד אחד ישנה כמות אדירה של מגני דוד בישראל ובעולם היהודי ומצד שני אני לא מכיר שירי ילדים על מגן דוד. כל זה מעיד על משהו שחקוק עמוק מאד בתודעה. אני מקווה שאיזה פסיכולוג חברתי יסביר מה בעצם קורה פה בצורה יותר מדעית

יהודית וינשל ליברמן, משולשים

התמונה היא באדיבות הסופרת והציירת יהודית וינשל ליברמן שכתבה לי שהעבודה היא בגודל מטר ושני ס"מ על שני מטר שמונים וחמש, על בד, נוצרה בשנת 1998, והיא חלק מסדרה של ארבע עשרה יצירות שנמצאות במוזיאון השואה בסנט פיטרסבורג בפלורידה
אותות הקלון הנאציים הורכבו ממשולשים של בד עם קוד הצבעים הבא

אדום- אסירים פוליטיים

ירוק - פושעים

כחול - מהגרים

ארגמן - עדי יהווה

ורוד - הומוסקסואלים

שחור - אנטי חברתיים

המשולשים האלה היו עם החוד כלפי מטה על גבי משולשים צהובים שסימנו יהודים

בעבודות של יהודית וינשל ליברמן הופך אות הקלון לאות של כבוד וגאווה עצמית 

וזה בערך ההגיון שהוביל, בסופו של דבר, לקבלת המגן דוד אל מרכז הדגל הישראלי ואל מרכז הזהות היהודית

בטי וקשטוק

הפסלת בטי וקשטוק שעלתה ארצה מבלגיה עיצבה את הפסל המופיע בתמונה זו
עבור אוניברסיטת בר אילן, שהעניקה אותו למרכז רות וברוך רפפורט לחקר ההתבוללות וחיזוק החיוניות היהודית. בטי כתבה לי שהרעיון של הפסל הוא להראות יד עם אנשים שהולכים לפסגה, ונכנסים לתוך המגן דוד, לתוך היהדות. היד נחה על מגן דוד נוסף שהוא סמל נגד התבוללות, שהיא הנושא של הפסל

על הפסל חקוקות מלות הפסוק "והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם", ממלאכי ג, כד
בטי וקשטוק היא פסלת ותיקה ויצירותיה מוצגות בין השאר במוזיאון היהודי בבלגיה
כל הזכויות שמורות לבטי וקשטוק, 2007

מטמאי הגזע הארי

התמונה היא באדיבות הסופרת והציירת יהודית וינשל ליברמן
העבודה היא בגודל מטר ועשרה על חמישים ושניים ס"מ
על בד
נוצרה בשנת 1998
והיא חלק מסדרה של ארבע עשרה יצירות שנמצאות במוזיאון השואה בסנט פיטרסבורג בפלורידה
שניים מהתגים המוצגים כאן שימשו במחנות הריכוז לזיהוי אסירים יהודים שקיימו יחסי מין עם בני הגזע הארי. תגים אלה נקראו על ידי הנאצים בשם מטמאי הגזע הארי
והם מורכבים ממשולש צהוב שמסמל יהודי וממשולש שחור

כל הזכויות על יצירה זו שייכות ליהודית וינשל ליברמן, 2007

אבינועם דמארי, שלום

התמונה היא באדיבותו של ידידי היקר אבינועם דמארי. פסיפס זה הוא חלק מקיר גדר שעליו אבינועם מדביק את פסיפסי מגן דוד שלו. הקיר כולל כרגע מלבד יצירה זו גם פסיפס של טלאי צהוב שאף אותה פרסמתי באתר זה.

לפני כחצי שנה נסעתי לביתו של אבינועם בנס ציונה במיוחד כדי לצלם את הקיר כשהוא ריק. אני מקווה שביום מן הימים אבוא שנית לצלם את הקיר המלא במגני דוד שכל אחד מהם אוצר בתוכו סיפור של תקופה וכולם ביחד אוצרים בתוכם סיפור של עם
כל הזכויות שמורות לאבינועם דמארי, אלפיים ושבע

אבינועם דמארי, טלאי צהוב

התמונה היא באדיבותו של ידידי היקר אבינועם דמארי, שעובד בטלוויזיה החינוכית בשעות העבודה ועל פסיפסים בגדר ביתו בנס ציונה בשעות הפנאי
אבינועם כתב לי

הטלאי הצהוב הוא בבחינת תזכורת ליהודים לבל ימצאו עצמם שוב ענודים עם דגל השפלות, חוסר היכולת וההליכה לטבח; תזכורת לכל הדורות הבאים לבל נהיה שוב, חס וחלילה, במצב הנורא הזה. הקיר יהיה כולו בסימן של מגן דוד וכל פסיפס בצורת מגן דוד יאצור בתוכו סיפור, כך שבסך הכל יבטאו הפסיפסים את סיפורו של העם היהודי בתקופותיו השונות

מעניין שלמרות שאבינועם הוא ממוצא תימני - כלומר, משפחתו לא היתה באירופה בתקופת השואה – הוא מצא לנכון לבטא את זהותו היהודית באמצעות פסיפס טלאי צהוב מעניין גם שבחר לבטא עצמו בצורת אמנות שפונה לרחוב ומשתלבת בו ביום יום ולא בצורות אמנות אחרות, יותר מקובלות, שמסוגרות בגלריות ובספרי אמנות. לעניות דעתי יש בארץ פחות מדי אמנות ברחוב. דומה שהישראלי בכל זאת נושא עמו את תחושת הארעיות של היהודי, ולא מוכן להשקיע בייפוי סביבתו, שמא ייאלץ לעקור ממנה בקרוב

על פי שיקולים אלה ב"תערוכת האינטרנט שלי" שנקראת "מגן דוד על טלאי צהוב", יש ליצירתו של אבינועם מקום נכבד

אגב, אוצרות של תערוכות וירטואליות באינטרנט היא מבחינתי אמנות רחוב כי היא יוצרת מהפכה ומאפשרת נגישות לאמנות החזותית לשכבות רחבות של האוכלוסייה שלפני האינטרנט לא נחשפו אליה

כל הזכויות שמורות לאבינועם דמארי, אלפיים ושבע

טניה פרמינגר, כבראשונה

התמונה היא באדיבות הפסלת טניה פרמינגר
וכל הזכויות עליה שמורות לה

טניה כתבה לי את הדברים הבאים

טלאי צהוב
בחג הפסח, חג החירות, הופיע בשדות ארסוף קדם מגן דוד ענק עשוי מחרציות, שפריחתן ממלאת את ארצנו באביב. המיצג נעשה ע"י קבוצת אמנים העובדים בפיסול סביבתי בהנחייתה של הפסלת טניה פרמינגר.לאחר מלחמת העולם השנייה המגן דוד הצהוב הפך בתודעתנו לסמל של סבל ומוות. ע"י יצירתו של הטלאי בשדות של פרחים, האמנים רוצים להחזיר לו את סמליותו המקורית שהינה פריחה, לבלוב, חיים, עצמאות וחופש

לי זה מזכיר את הפסוק: קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול אומרים הודו את ה' צבאות מביאים תודה בית ה' כי ישיב את שבותם כבראשונה אמר ה' ,ירמיהו ל"ג י"א; אך מאחר ובכל יום קמים עלינו לכלותנו- נראה לי שאחרית הימים מאחרת. בכל אופן מדובר כאן לעניות דעתי ביוזמה חיובית מאד, ובכיוון הנכון

היישוב ארסוף-קדם נמצא כשני ק"מ מצפון להרצליה

הפסלת טניה פרמינגר נולדה בברה"מ בשנת אלף תשע מאות ארבעים וארבע ועלתה ארתה בשנת אלף תשע מאות שבעים ושתים. היא סיימה לימודי פיסול באקדמיה לאמנות. כמו שאתם רואים ביצירה זו היא יוצרת בחומרים טבעיים. טניה עוסקת בתחומי אמנות שונים: פיסול, פיסול נוף, מייצבים וצילום. טניה השתתפה ביותר מששים תערוכות קבוצתיות והציבה עשרות פסלי חוצות בארץ ובחו"ל

צילום: שלומי וסרמן

יהודית וינשל ליברמן

התמונה היא באדיבות הסופרת והציירת יהודית וינשל ליברמן, שנולדה בחיפה, אך חיה מזה שנים רבות בארה"ב. העבודה שלפנינו היא חלק מסדרה של ארבעים וחמש עבודות על השואה שמוצגות בקביעות בביה"כ תפארת ישראל בקליבלנד. עבודה זו היא בגודל מטר ושלושים על מטר ושלושים והיא נוצרה באלף תשע מאות תשעים וארבע. היא מתייחסת לטלאי הצהוב לא כאל אות קלון אלא כאל חלק מלבוש מלכותי מעורר גאווה
כל הזכויות שמורות: יהודית וינשל ליברמן, אלפיים ושבע

אורי רז

התמונה היא באדיבות אורי רז
וכל הזכויות עליה שייכות לו

אורי כתב לי

יש לי עבודה אחת ספציפית שנוגעת באופן מסוים בנושא – מגן דוד או טלאי צהוב. השם שלה הוא: "המציאות במראת ההיסטוריה". אתה תוכל לראות שהדימוי הזה בעבודה שלי, בא מכיוון הפוך לחלוטין ממה שאני מניח רוב אלו שעוסקים בטלאי הצהוב של מגן דוד נוגעים בנושא

אורי רז, יליד 1971, חי ועובד בישראל, השתתף בתערוכות יחיד ובתערוכות קבוצתיות וזכה בפרסים ובמלגות. משלב בעבודותיו רישומי פחם, רישומי עיפרון, רישומי עט, ציורי שמן, ציורי אקריליק, צילומים מבוימים ודוקומנטריים, רקעים שונים: מאפר סיגריות וכתמי קפה. אוסף את החומרים מהמציאות ומהדמיון, סורק אותם למחשב ובעזרתו יוצר אוסף חדש של קומפוזיציות, רעיונות ונושאים, שמודפסים לאחר מכן על בדים, עליהם הוא מוסיף נגיעות מכחול בצבע. אורי הוציא ספר שירה וספר פרוזה וכמו כן דיסק "חלום שבור" בו הוא קורא משיריו

אילנה גרף כתבה עליו
הוא משלב את הכל לציור אחד, מעין קולאז´. לעיתים הוא מוסיף כיתוב,שיר או משפט ידוע אין לדרוך על הדשא, פרוק ונצור הנשק בכניסה. כל זה מעובד ומאוגד באמצעות תכנת מחשב
התוצר הסופי מוגדל באמצעות טכניקת הדפסה של הזרקת צבע פיגמנטית - ג´יקלה, אשר אורי הוא אחד החלוצים בארץ בשימושה באמנות, לגדלים שמעניקים ליצירות אופי אחר
בהגדלת ה- שרבוטים - לבדים גדולים בהזרקת דיו, משנה אורי את מהות המיקרו והמקרו, ומעניק להם עוצמה מסוג אחר

להלן הסבר של אורי רז ליצירתו המציאות במראת ההיסטוריה

רקע הציור הינו גן משחקים נאיבי, תמים, מעין גן עדן קטן, מאויר, אפילו עם הומור ועליצות
המיועדים לילדים זכים ותמימים. המציאות היא משהו שאנו עדיין לא רוצים לחשוף אותם אליו - סכנות, פחדים, סבל, כלי נשק, חוסר הכבוד לזולת, כובשים ונכבשים, ובמלה אחת: רוע

המראה משקפת את המלכה הרעה המביטה במראה ושואלת מי הכי יפה – המלכה עדיין הכי יפה טוענת המראה

ואז אנו נחשפים לרובד נוסף שהמראה חושפת בפנינו: שלש דמויות של בני אדם, שתי דמויות מצולמות נמצאות במצב שהן כסויות עיניים באספלנית, יושבות באיזה חוסר נוחות - מפני שהן גם אזוקות באזיקונים על הידיים שמאחורי גבן – שתי דמויות אלו הם שבויים או עצירים פלשתינאים, מי הם? מה הם עשו שניטל מהם החופש

המלכה מביטה במראה ומתחילה לראות איזה קמט בעור פניה, היא כבר לא ממש הכי יפה

הדמות השלישית, שנמצאת באמצע, בין שתי הדמויות המיוסרות שמסווגות כאזרחים סוג ב', היא המפתח הראשי של השתקפות המציאות, בהווה ובעבר. הדמות הזו, היא של חייל במדי צבא ההגנה לישראל. הדמות מצולמת בתוך מצב בו היא חושפת שיניים לטרוף את הצופה. כאן, כבר ברור ששני העצירים, נתפסו ונאזקו בידי אותן שתי ידיים של החייל הישראלי, כפות ידיו משחרות לטרף, פיו עוד רגע ינשוך את כל מי שבא בדרכו. המראה חושפת את מציאות הכיבוש בבירור, ואת הרוח המיליטנטית

זה כשלעצמו, ממש לא מחמיא למלכה, שכבר רואה שהיא נתפסת כרעה ואכזרית, וזה ניכר במבטה, על כן היא לא מוסיפה להביט במראה

אך זה לא הכל, המראה קוראת ומתחננת למלכה, שתבוא ותראה מה היה, לפני שהמלכה הוכתרה: המראה מראה את נקודת הדם הקטנה, במרכז כף כל יד של החייל הישראלי. המראה מבהירה למלכה, שדורות על דורות אחורה בזמן – החייל, שהמלכה הנה נצר שלו, היה בעצם ישו מלך היהודים מנצרת, עם הדם על כפות ידיו, אשר ננעצו במסמרים לצלב, למיתה כואבת ואכזרית, אשר הינו סמל לייסורים, ולגאולה, של כל בני האדם, וזה שמגיש את הלחי השנייה, ודוגל באהבת לרעך כמוך. המראה מחזירה אחורה בזמן את המלכה לראות את הסבל של משפחתה דורות אחורה בזמן. האם המראה אומרת בכך, שבכל זאת יש למלכה, איזה חן, בכך שדורות אחורה, משפחתה של המלכה, הייתה בגדר המשפחה המלכותית – הסובלת, המדוכאת? ואולי בשם הסבל, של דורות העבר של המלכה, אולי זה לגיטימי לפעמים, להיות הצד החזק, הכופה עצמו על האחר, וגורם לו לסבל? סבל, שרוח דורות העבר של המלכה, סבלו, נכבשו, דוכאו, ואם כך, שן תחת שן ועין תחת עין, זה עדיין לא ממש מלכה מכוערת

אך לא, המראה לא יכולה לשקר יותר, היא מצביעה למלכה על הטלאי של המגן דוד הצהוב, על מדי החייל. וכאן המראה אומרת, שהיא משקפת כעת, בפני המלכה, את הרגע הנורא, אך המכונן בהיסטוריה. המראה, מראה באמצעות הטלאי של המגן דוד, את הזכות של המלכה ונתיניה להיות עם בארצו המובטחת. כעת, המראה גורמת למלכה, להיזכר, איך העם של המלכה דוכא, נרצח, נטבח, כמעט הוכחד, נגזזו שיערותיו בבושה, הפשיטו מערומי גברים ונשים, שיעבדו לעבודה ללא תמורה, עשו סלקציות, שרפו, הרעילו, אנסו, קראו להם בני אדם נחותים, הזכות הייתה רשות לפגוע בהם בכל דרך, העלו באש ספרי קודש ובתי כנסת, הגלו ממקום למקום, לא התייחסו עוד אליהם כבני אדם, הקצו אותם, הפרידו משפחות, עשו ניסויים רפואיים אכזריים על גופם

אז מה את אומרת בזאת מראה? מראה, מראה, מה יש להבין מטלאי אחד של מגן דוד צהוב על לבוש? המראה מתחילה לומר: אני ציור שנקרא "המציאות במראת ההיסטוריה" משום שאם את מלכתי, נבונה, ונאורה דייך, תביני, שאת הסבל שאת, וכל משפחת המלוכה שלך, וכל נתינייך, ספגתם בהיסטוריה, דווקא אתם, עם הספר, העם הנבחר, צריכים לדעת להעריך. אתם צריכים להוות דוגמא, שאתם, לא תגיעו לעולם, למצב בו דווקא אתם, תהיו האכזריים

אני מצרף כאן גם שיר שכתבתי לפני הרבה שנים בספר השירים הראשון שלי שיצא בשנת 94 – הוא לא נוגע במגן דוד באותו האופן או הדרך של הציור, אבל אני חושב שיש לו משקל בפני עצמו

היה חסר לי רק ניסיון בכדי שהכאב יחלוף
צריך לסגור מעגל שהוא מעין רוטינה
הנכונה לתגובה מהירה
בכל נושא בענייני חברה
ולהושיב בשקט במעגל את הנפש
ולהגן עליה בחרדת קודש
כי היא כל מה שיש
לגדל קוצים כדרבן
או להצמיד משולשים הפוכים
אחד על השני
לכדי מגן דוד
שישמור אותנו בחודיו
מכל כיוון שתבוא הרעה

חותם שלמה כקעקוע

אני ממליץ לכל מי שמתעניין בקעקועים לקרוא את מאמרו המפתיע של פרופסור מאיר בר אילן

http://faculty.biu.ac.il/~barilm/hotamot.html

חותמות מאגיים על הגוף בין יהודים במאות הראשונות לספירה

להלן כמה קטעים ממאמר זה

משנת מכות פרק ב' ...במשנה ו' שם ... הובאה דוגמה לעבירה עליה לוקין כדלהלן: הכותב כתובת קעקע; כתב ולא קעקע, קעקע ולא כתב - אינו חייב עד שיכתוב ויקעקע בדיו ובכחול ובכל דבר שהוא רושם. ר' שמעון בן יהודה משמו של ר' שמעון אומר: אינו חייב עד שיכתוב שם השם, שנאמר ...וכתובת קעקע לא תתנו בבשרכם, אני ה'. הווי אומר, לדעת ר' שמעון אסור לקעקע את שם ה' על הגוף, ונראה שרואה הוא בכך פשוטו של מקרא, ומכאן עולה כי אם רשם כתובת קעקע סתמית - אין בכך איסור

באופן שונה במקצת הובאה הלכה זו בתוספתא מכות ד,טו מהדורת צוקרמנדל עמ' 443

ואינו חייב עד שיכתוב ויקעקע בדיו ובכוחל לעבודה זרה. כלומר, אין כל איסור

בקעקוע שם ה' על הגוף, שכן לדעת התנא בתוספתא, האיסור הוא לקעקע שם של עבודה זרה

...

מהלכות אלו אין לדעת עדיין עד כמה היה מנהג זה רווח, אך אפשר וניתן לעמוד על כך מברייתא אחרת המובאת ביומא ח ע"א, ברייתא המתייחסת לטבילה ביום כפורים: והתניא: הרי שהיה שם כתוב על בשרו, הרי זה לא ירחץ ולא יסוך ולא יעמוד במקום הטנופת. נזדמנה לו טבילה של מצוה, כורך עליו גמי וטובל. רבי יוסי אומר: יורד וטובל כדרכו, ובלבד שלא ישפשף. הרי, אם כן, שחכמים לא רק שהכירו מנהג זה של כתיבת שם ה' על הגוף, אלא שאף התייחסו לכך בהלכותיהם. כיוון שאין להניח כי נקבעה הלכה ביחס למקרה זניח ונדיר, הרי שעלינו להסיק מהלכה זו שחלק, ולו גם קטן, מתלמידי החכמים היה נוהג לכתוב את שם ה' על גופו, אלא שלא התבאר העניין כל צרכו מחוסר מקורות

...

לא מן הנמנע כי את הכתוב בדברים כח,י 'וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך' יש לפרש על פי האמור כאן. לאמור, היות ושם ה' יימצא כתוב (=נקרא עליך) על מצחות שומרי מצוות ה', הרי שהעמים השכנים ייראו מעם ישראל

...

בהמשך מתייחס פרופסור בר אילן לחותמות כקעקועים ופותח פתח לפירוש מהפכני של חותם שלמה כקעקוע על הגוף, עניין שלא נתקלתי בו בשום מקום אחר. חותם שלמה הוא שם מקובל בהסטוריה גם למגן דוד שהוא כוכב בן שש קצוות וגם לפטנגרמה שהיא כוכב בן חמש קצוות

במלים אחרות כאשר שלמה המלך, מחבר שיר השירים על פי המסורת, כותב את הפסוק המפורסם בפרק ח פסוק ו: " שימני כחותם על-לבך, כחותם על-זרועך--כי-עזה כמות אהבה, קשה כשאול קנאה" יש מקום לשקול פירוש של קעקוע מעל ללב וקעקוע על הזרוע

Courtesy of minicloud from Flickr

דיק בן דור, שואה

התמונה נקראת שואה והיא מצויירת על מגן דוד. התמונה היא באדיבות הצייר דיק בן דור וכל הזכויות עליה שייכות לו. דיק בן דור כתב לי שגובהה מטר וארבעים ס"מ

זה מתחיל בתחתית, בתקופות השחורות ביותר עם נחלים של דם כאשר נחלי הדם היהודי נמשכים בכל התקופות וכל שכבה היא תקופה, אבל זרם הדם נמשך. בחלק העליון רואים את המדינה, והורוד למעלה מסמן את התקווה לעתיד טוב יותר ושגשוג

ד"ר רוברט פיש

התמונה היא באדיבות הצייר ד"ר רוברט פיש, תושב מיניאפוליס, ארה"ב, וכל הזכויות עליה שמורות לו
תרגמתי קטע ממה שכתב לי כהסבר לתמונה 

בתמונה זו השתמשתי בתיל דוקרני להראות גטאות, מחנות ריכוז, הסגר. אפילו בחוץ אין כל תקווה. פיסת הטלאי הצהוב משמעותה להיות נושא אות קלון.קעקוע זה מסמן בדידות, קיפוח של כבוד, ואת שארית הפליטה. בני אדם עם קעקוע נעשים רק מספרים בסדרה, אובייקטים לא אישיים, לא עוד אינדיבידואלים. אדום מאפיין את הקיום של אימה, מענים, סובלים, דימום. שחור מסמל ייאוש, חוסר תקווה, מות. אפילו אחרי המות אין שלווה. כל קו , צורה וצבע הם בבחינת גוון שונה של צער

צפו בראיון וידאו

איילת עמית

התמונה, טלאי צהוב שואה ותקומה, היא באדיבותה של אמנית ההדפס והציירת, איילת עמית, ששלחה לי כמה עבודות דומות וכתבה כי הן

נעשו בתוך חיפוש אחר שורשי הזהות האישית כנושא שהחלטתי להתמקד בו. העבודה על יצירת הדפס היא בדרך כלל אצלי חצי ספונטנית וכך - מתוך ניסיון ליצור מגן דוד בעל גבולות לא חדים - נוצרה מגזרת שצעקה את היותה "טלאי צהוב". כל שאר החלקים סביבו, ההחלטה על צבעוניות שאר השכבות ושינויי המיקום שלהם בתוך כל פריט בסדרה פרצו מתוך הנפש תוך כדי התהליך של יצירת ההדפסים -עד התוצאה שמבטאת בעיני יציאה ממצב מצוקה למצב של צמיחה

 איילת עמית היא ילידת ישראל, 1964

עמילי גלבמן

התמונה הנקראת אבא'לה היא באדיבות עמילי גלבמן וכל הזכויות שמורות לה
גודל ארבעים על ארבעים
טכניקה מעורבת על קנבס
עמילי כתבה לי שהיצירה סובבת סביב אביה ז"ל, נחמן אבנון, ניצול שואה שבני משפחתו שנרצחו בשואה. יש בה סמלים, כמו הטלאי הצהוב, שמתארים את חייו

עמילי נולדה בישראל בשנת 1963. יזמה את קבוצת האמנים "ולא הצלחתי להגיד" 

המדינה זה אני

בקשתי מדן בן-אריה לפרסם מודעה באתר האינטרנט של אמני עין הוד, שבו יתבקשו האמנים לשלוח אלי תמונות של עבודות שלהם שנוגעות במגן דוד. דן בן-אריה פרסם מודעה מוצלחת
כי מיד לאחריה קבלתי שלש תמונות של עבודות של דן חמיצר. זו שלפניכם עשויה עץ, גבס ומראה והיא בגודל של חמישים על מאה סנטימטר. חמיצר נתן לה את השם "הדגל הוא מי שאתה", אך אני החלטתי לקרוא לה "המדינה זה אני" כגרסא של הפוך על הפוך לפתגם הידוע של לואי הארבע עשרה, מלך צרפת. בכל אופן הרעיון הוא שמי שמסתכל במראה רואה את פרצופו במרכז הדגל במקום המגן דוד. כלומר, אין לנו סיבה להאשים את ראש הממשלה בצרותינו וכל אחד מאתנו אחראי לפרצופה של המדינה. הלוואי שאיזה יצרן יתחיל ליצר כאלה מראות שנוכל לשים בסלון ולהזכיר לעצמנו מי באמת קובע מה קורה פה במדינה
כל הזכויות שמורות: דן חמיצר 2007

המוזיאון הלאומי למדע, טוקיו

חזית בנין המוזיאון הלאומי למדע בטוקיו בירת יפן, עשויה כולה מהקסגרמות, ככל הנראה ללא כל קשר ליהדות או לישראל 

Courtesy of eiichi-scart from Flickr

מעצב הטלאי הצהוב

התמונה היא באדיבות הצייר ד"ר מרטין קיזלשטיין שפרסם אותה לראשונה בספרו אין לנו ארץ אחרת תחת הכותרת כוכב דוד וכל הזכויות עליה שייכות לו

מזה זמן אני מחפש תשובה לשאלה מדוע בחרו הנאצים דווקא את המגן דוד כתבנית לטלאי הצהוב, מדוע לא בחרו מנורה, או ספר תורה, או כל סמל אחר? ואיך בדיוק התבשלה ההחלטה. האם יש פרוטוקולים של הדיונים? אפילו שלחתי מכתב בענין זה למוזיאון לוחמי הגטאות- אך הם לא ידעו את התשובה. נראה שלנחמן גרשונוביץ יש מה להגיד בענין זה והוא מביא באתר שלו הנקרא ספרא וסייפא 
קטעי שיחה דמיוניים עם מעצב הטלאי הצהוב, הר יוהן פרוכטמיך
להלן קטעים מתוך קטעים אלה

חיפשנו משהו מעניין. משהו יפה...זה לא צבע של קללה או קלון, צהוב זה צבע יפה, צבע מדבר. העניין היה שזה צבע בולט על צבע הבגדים השחורים של היהודים...אני מעצב אופנה, אחת מן ההוראות שלי היתה לעצב משהו שלא יעורר התנגדות. אתה מבין שכדי להשפיל את היהודים, יכולנו בקלות לבחור נניח תווית צהובה בצורת ראש חזיר. אנחנו יודעים מה יחסם של היהודים לחזירים. אבל כך לא היינו זוכים לשיתוף פעולה. מגן דוד מזוהה עם היהודים, והם לא עושים בעיות על עצם הצורה שלו... היו כמה סקיצות, אבל כולן כללו את המגן דוד. סקיצה אחת היתה מגן דוד שהקודקודים שלו חתוכים מגופו; אחרת כללה את סמל הגולגולת והעצמות המצולבות בבסיס המגן דוד; היה גם כיוון לעצב את כל התווית כחתיכה מרובעת, מבלי לגזור לפי קווי המגן דוד, אבל לא יכולתי להסכים עם זה...הפיהרר רצה מגן דוד שֶמוטה קצה הצידה. מסובב קצת לצד. קודקוד אחד נוגע בקו התחתי וקודקוד נוסף שכמעט נוגע. אבל היה מישהו מקורב אליו שהוריד אותו מהרעיון בטענה שהיהודים לא יצליחו לשמור על זווית נכונה של התווית כנגד בגדיהם...אני באופן אישי תמכתי בתווית ללא מילים ... היתה לנו רשימה ארוכה של מילים, נראה שכל מי שהיה לו יד סביב התווית היה מוכרח להוסיף לרשימה עשר או עשרים מילים. בעיקר מילות גנאי השמורות ליהודים, חירופים, גידופים והיו גם רעיונות צבעוניים יותר. הסיכום היה שהשפלה המרה והגדולה מכל שיכול בן אנוש לספוג זה לשאת את התווית ג'וד ...

כתובה, מגזרת נייר

התמונה היא באדיבות אמנית מגזרות הנייר, צפורה נאמן. היצירה מצוידת בשלל סמלים: מגן דוד, חנוכיות, צבאים, גפנים. למטה הכיתוב נעלה את ירושלים על ראש שמחתנו בצדדים סימן טוב ומזל טוב ולמעלה אני לדודי ודודי לי ר"ת אלול

כל הזכויות שמורות לציפורה נאמן
052-2257676

מגן דוד ששון

בית כנסת מגן דוד בבומביי נבנה בשנת 1861 על ידי הגביר דוד ששון באזור שהיה באותה עת יוקרתי מאד. הוא בנוי בסגנון המרווח של הארכיטקטורה הויקטוריאנית ואני אוהב מאד הן את צורתו והן את צבעיו. לגבי השם נדמה לי שהוא נועד להנציח יותר את הגביר ששון מאשר את המלך דוד שכן נבנו עוד כמה בתי כנסת בהודו על שם בני משפחה זו, כגון כנסת אליהו על שם אליהו ששון

Courtesy of Humayunn N A Peerzaada from Flickr

מן המצר

התמונה היא באדיבות הצייר ד"ר מרטין קיזלשטיין שפרסם אותה לראשונה בספרו אין לנו ארץ אחרת תחת הכותרת מגן דוד
וכל הזכויות עליה שייכות לו
להלן
שיר שהופיע בתוך העתון "מן המצר" - תוספת ספרותית לעתון "המספר" אשר יצא בגטו לודז' על ידי דב איצינגר באלף תשע מאות ארבעים ואחת

מגן דוד
היום אותותיך צהב
על ערפי סובלי רעב
ותלה אתה מאחור ולפנים
לאות קלון - זה שתי השנים
ה עוד ימים יגיעו, ימי הגאולה
והשבת על מקומך כבתחילה
לאות מגן על בתי כנסיות
ועל מקומות שראוי בם להיות

ודגל יהודה בך יתנוסס ברמה
תהי זכר לצרות, לעינוי וצמה
וגם סמל החרות, הגאולה, הדרור
סמל השירה - עת האור

הפאנקיסט הציוני

איתי אשר כתב ב"מעריב" מינואר 2001 על אבי ונונו, מקעקע מקצועי שיצא לתחרות בינלאומית בצרפת

פעם נחשבו בעלי הקעקוע לפורעי חוק וליורדי ים חסרי רסן. בארץ רוב המקועקעים היו צעירים חובבי רוק או פאנקיסיטים, שנחשבו לפושעים או לילדים רעים. התדמית בארץ של בעלי הקעקוע היתה שלילית גם בשל סיבות יחודיות הקשורות ליהדות ולמסורת. התורה אוסרת על קעקוע הגוף: "ושרט לנפש לא תתנו בבשרכם וכתובת קעקע לא תתנו בכם", ויקרא, י"ט, כ"ח , וקובעת, כי העונש על כך הוא שלושים ותשע מלקות לכל קעקוע. בארץ גם מתקשר הקעקוע למספרים שקועקעו על זרועותיהם של היהודים בשואה. אבל גם תדמיתם של מבצעי הקעקוע לא היתה ממש חיובית, בלשון המעטה, ונקשרה למקומות אפלים אפופי עשן. אבל מאז השתנו הדברים. כאשר בחמש מכל עשר פרסומות בטלוויזיה מופיעים קעקועים, הגישה השתנתה והתחום קיבל לגיטימציה, ובעולם אפילו מתקיימות תחרויות ואליפויות...היום באים אלינו בני כל הגילאים ומכל השכבות, מספר ונונו. היו אצלי בסטודיו קצינים בכירים בצה"ל בדרגות סגן אלוף ואלוף משנה. מגיעים לכאן גם מיחידות מובחרות שמבקשים שנעשה להם קעקועים של סמלי היחידה. לאחרונה קעקענו לצוות שלם של יחידת דובדבן דובדבנים על הגוף. אם זה נשמע לכם ביזארי, חכו לשמוע את המקרה הבא. יש לנו לקוח קבוע שזכה לכינוי הפאנקיסט הציוני, מספר ונונו. כל הגוף שלו מקועקע בסמלי המדינה. יש לו קעקוע של מגן דוד, מנורה, ועל הרגל הכתובת: יזכור. יש לו גם קעקוע של טלאי צהוב, וקעקוע של ניצולים מהשואה שמתנוסס מעל לכיתוב: לעולם לא נשכח, לצד קעקוע של האנדרטה לזכרם של לוחמי גטו ורשה. באים לכאן הרבה מאד תיירים יהודים שמבקשים קעקועים של מגן דוד, חי או חאמסה