התמונה היא באדיבות הציירת אביבה בייגל וכל הזכויות עליה שייכות להבפורום ביקורת המקראנט
מצאתי את הבקורת הבאה על יצירה זו
אביבה בייגל, במוזאיקה תמונת מצב, מציגה לפנינו מגן דוד גדול. בתוכו משובצים מגיני דוד קטנים בצבעים שונים ובעלי קונוטציות שונות: מגיני דוד הנראים כטלאי צהוב; מגיני דוד עם עיטור דגל ישראל בכחול, אך גם בשחור; מגיני דוד שעליהם כתובה המילה Death; מגן דוד ועליו חנוכייה שחורה הפוכה, ועוד. במגן הדוד הגדול משובצים גם עיגולים, יונים, סירות או צוללות, מטוסים (אולי מטוסי קרב), סמל המדינה, ובין כל אלה משובצים גם חלוקי נחל. גם את שמה משלבת האמנית בכמה מקומות ביצירה, כמו משייכת את עצמה לחלק מאותה תמונת מצב שהיא מציגה. את מגן הדוד חוצה בקע אדום, המזכיר שבר או נהר של דם. אופיו החומרי של הבקע מזכיר אדמה ונוף, מעבר לקשר לדם אנושי. בתוך בקע זה תקועים מסמרים, שכמו פוצעים אותו. צבע אדום נוזל כדם גם מעל לחלק מהסמלים המשובצים ביצירה. היצירה מזכירה את המושגים אדם-דם-אדמה ויוצרת קשר ביניהם. מימין לבקע כתובה המילה "יהודי", ומשמאל "לארץ". המילים מורכבות מאותיות המשובצות בין שאר הסמלים. שתי המילים נפרדות זו מזו על ידי אותו בקע או שבר מדמם. תמונת המצב של העם היהודי או של מדינת ישראל, כפי שרואה אותה היוצרת, מוצגת באמצעות שילובם של הסמלים השונים ביצירה והצגתם באופן שבו הם מוצגים, באמצעות הקשר שהיא יוצרת בין אדם, דם ואדמה, ובאמצעות ההפרדה בין המילים
אביבה בייגל היא ילידת 1952, והיא חיה בתל אביב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה